סיבוב במתחם מגורים במילוז

יומני היקר,

בדרך מכאן לשם עצרתי לראות מה יש במילוז, עיר תעשייתית במזרח צרפת (+ הסכם ערים תאומות עם גבעתיים). לא ממש נכנסתי לעיר, אלא נעצרתי כבר בכניסה בפרויקט מגורים שהרשים אותי. בארץ אני מתלהב מכל שיכון קטן, וכאן עמדתי במרכז שכונה שהורכבה מסדרת מגדלי שיכונים שהתנשאו לגובה 13 עד 18 קומות. פרויקט שנבנה ככל הנראה בשלב אחד במהלך סוף שנות שנות ה-50 או תחילת שנות ה-60. כל בניין דומה לשכנו וכל דירה זהה לשכנתה.

הסתובבתי בין הבניינים יחסית הרבה, אך גם את המתחם עצמו לא הצלחתי להקיף ולראות את כולו. למרות שגוגל מצלמים רק מכיוון הכבישים ההיקפיים, עדיין ניתן להתרשם מהפרויקט כפי שגוגל צילם ב-2011.

ועל כך ברשימה זו.

.

muliz

כאן לא סוגרים מרפסות

.

(1) סביבה: השכונה ממוקמת קרוב לקצה העיר ובקרבה לאוטוסטרדה. בסביבה יש בעיקר בתים צמודי קרקע בני קומה עד שתיים, וכן מספר מתחמי מגורים ציבוריים דומים מאד למתחם שלצידו עצרתי.

(2) פריסה: המבנים מאורגנים במתחם גדול בסמיכות זה לזה תוך שמירה על מרחקים והעמדה כזו שלא פוגעת בפתיחות אל הנוף של כל דירה. הבניינים נטועים בשטח בקצוות, כך שהשטחים הפתוחים רציפים.

(3) תנועה: המרכיב הבולט במתחם, חוץ ממראה הבניינים המשוכפל והדומיננטי, הוא הטיפול במרחב הפתוח, שמושפע משחרור מנוכחות מכוניות. הפרויקט בנוי כך שתנועת המכוניות מתרחשת בהיקף של השכונה, כשבתוכה התנועה היא כולה רגלית. לכל בניין יש חזית הפונה לכביש וחנייה קטנה, וחזית אחורית שפונה לרחבה מרוצפת המקושרת לגן גדול משותף. יש אמנם חניונים קטנים במפלס הקרקע, אך עיקר החנייה בתת-הקרקע. גגות החניונים מנוצלים לאותן רחבות מרוצפות גדולות שיש לכל בניין מאחור. להולכי הרגל שבילים החוצים את הבניינים ומקשרים בין חלקי השטחים הפתוחים.

(4) שטחים פתוחים: מגוונים וכוללים מדשאות עם גבעות מלאכותיות קטנות ורכות, חורשות וגינות משחק. בצמוד לחזיתות הבניינים הפונים לשטחים הפתוחים יש רחבות מרוצפות גדולות וריקות. קיים מגוון של שטחים פתוחים, אך אני בקרתי רק בחלק מהמתחם ולא ראיתי וגם לא התמקדתי בפיתוח הנופי. את זה אשאיר לביקור אחר אם יהיה.

(5) בינוי: מורכב מבלוקים הנמתחים לגובה ולרוחב, משוכפלים ומיועדים כולם למגורים. אין כאן, כפי שציפיתי למצוא, חנויות או מוסדות חינוך וציבור במפלס הקרקע. כל הכניסות שעברתי לידן היו נעולות ולכן לא נכנסתי לאף אחד מהבניינים.

(6) חזיתות: שתי החזיתות הפונות לצפון ולדרום הן החזיתות הצרות של הבניינים והן כולן אטומות. החזיתות העיקריות והארוכות פונות למערב ולמזרח ושונות אחת מהשנייה: המזרחית שטוחה והמערבית תלת-ממדית הודות למרפסות המכסות את כולה. כך, נחשפת החלוקה של הדירה שכוללת שתי חזיתות: חדרי השינה פונים למזרח, אולי כדי לקום עם זריחת השמש. הסלון והמטבח פונים למרפסת הממוקמת בחזית המערבית.

(7) מודול: כל המתחם מתכונן על בסיס של מידות קבועות. המודול בולט בחלוקת החזית המערבית וממשיך ומודגש בריצוף הרחבות, בהן חלוקת המרצפות ממשיכה את החלוקה בין המרפסות והדירות.

(8) תחזוקה: ביחס לשיכונים בישראל, התחזוקה כאן מצוינת ורצוי היה ללמוד כיצד היא פועלת. ריבוי הדירות בבניינים וריבוי הכניסות ודאי שאינו מקל על הניהול, אבל בכל זאת הם מצליחים. אמנם, מצאתי שחלק מהמדרגות והמעקות שמצויים בשטחים המשותפים בעיקר ברחבות האחוריות, התפרקו ולא חודשו, אך הסביבה כולה נקייה. בסמוך לכל כניסה בבניין יש שטח מפולש המקשר בין הרחוב והרחבה האחורית, ושם ציירו דיירים צעירים כתובות וציורים שונים וחובבניים. האינטרקום עובד והכניסות כולן נעולות ונראו מתוחזקות היטב. חלק מהבניינים שופץ, ובעת הביקור אחד הבניינים היה בעיצומו של שיפוץ שנראה כי חידש רק את החזית. האם מדובר בדיור ציבורי? נראה לי שכן.

(9) דיירים: היות ויש כאן כל כך הרבה דירות בכל בניין, לא הופתעתי לגלות תנועה ערה של דיירים נכנסים ויוצאים מהבניינים ומהחניונים התת-קרקעיים. מרבית האנשים שנתקלתי בהם היו ממוצא ערבי.

(10) האדריכל: ניסיתי לאתר מידע על הפרויקט, אך ללא הצלחה. פניתי גם למינהל ההנדסה בעיריית מילוז' אך לא קבלתי תגובה.

.

סרטון קצר שצלמתי בשכונה:

.

.

הבניינים האלה לא צצו כך סתם, אלא יש התפתחות המשכית באדריכלות והתכנון העירוני. כתה העת הצרפתי l'architecture d'aujourd'hui שהיה לכתב העת רב ההשפעה ביותר על אדריכלים אירופאים וישראלים באמצע המאה הקודמת, הקדיש ב-1957 גיליון לנושא בתים משותפים. ברור ש"האורים ותומים" לחלק גדול מהפרויקטים הוא בניין המגורים המכונה Unité d'Habitation. את הבניין תכנן לה קורבוזיה ב-1952 במרסיי שבדרום צרפת, ולאחר מכן שכפל בשינויים בערים אחרות באירופה.

.

20150402073656868_0001

1957: שער החוברת

.

20150402073910900_0001

Unité d'Habitation, מרסיי

.

20150402074307626_0001

פרויקט מגורים בעיר ברן, שווייץ

.

20150402074327326_0001

פרויקט מגורים בעיר קראקס, ונצואלה 01

.

20150402074356148_0001

פרויקט מגורים בעיר קראקס, ונצואלה 02

.

20150402074412760_0001

פרויקט מגורים בקזבלנקה, מרוקו

.

ועכשיו לתמונות:

.

DSC01430

חזית משופצת 01

.

מילוז הוקמה כבר לפני אלפיים שנה. למשך תקופה של כ-280 שנה היתה חלק מהקונפדרציה שהרכיבה את שווייץ. בעקבות המהפכה הצרפתית בחרו תושביה להצטרף לצרפת. יש הרבה מה ללמוד כאן, אך למי שסקרן לדעת היכן היהודים בכל הסיפור, אז באותה תקופה שבאה בעקבות המהפכה, החלה להתפתח גם קהילה יהודית בעיר. בשנת 1812 נחנך בית כנסת ראשון שהיה קטן וצנוע, וב-1849 נחנך בית הכנסת הגדול בתכנונו של האדריכל Jean-Baptiste Schacre שהתמחה בתכנון מבני דת. הנאצים הפכו אותו לתאטרון ואחרי המלחמה חזר לשמש בית כנסת. בעיר 500 משפחות יהודיות ואולי חלק מהן גרות ממש כאן.

.

DSC01434

חזית משופצת 02

.

DSC01432

חזית משופצת 03

.

DSC01431

חזית משופצת 04

.

DSC01439

חזית משופצת 05

.

DSC01436

חזית משופצת 06

.

DSC01452

בין הבניינים יש רחבות מרוצפות (חלקן מכסות על חניונים תת-קרקעיים),

.

DSC01453

מדשאות, חורשות וגנים

.

DSC01458

שיכון

.

DSC01442

משופץ

.

DSC01446

חזית (מזרחית)

.

DSC01449

חזית

.

DSC01450

חזית

.

DSC01447

חזית

.

DSC01488

חזית עם צלחות

.

DSC01485

הרחבה המרוצפת בחזית האחורית של הבניין

.

DSC01484

ריצוף

.

DSC01451

הכניסות לבניין הן מהחזית המערבית הפונה לכביש

.

DSC01473

מבט על הכניסות מחזית מזרחית (האחורית)

.

DSC01475

חזית אחורית

.

DSC01471

חזית

.

DSC01468

רחבה אחורית

.

DSC01469

מעבר בין מפלסי הרחבה

.

DSC01462

חזית צד אטומה

.

DSC01463

צד

.

DSC01465

צד

.

DSC01466

צד

.

DSC01496

כניסה לחניון תת-קרקעי מתחת לרחבה

.

DSC01445

בחזית האחורית רחבה מרוצפת המכסה על חניון תת-קרקעי

.

DSC01444

חזית מערבית כוללת גם מרפסות עם מעקות זכוכית מחוסמת

.

DSC01457

בשיפוץ

.

DSC01459

הריצוף מרמז על התכנון המודולורי ועוקב אחרי חלוקת הדירות המופיעה בחזית הבניין

.

DSC01461

חזית עם רחבה המכסה על חניון תת-קרקעי המאוורר באמצעות חלון אורכי הנחשף בקצה הרחבה

.

DSC01455

חזית

DSC01454

חזית

.

DSC01482

חזית

.

DSC01491

חזית

.

DSC01483

חזית

.

DSC01481

כניסה

.

DSC01477

מעבר מפולש לצד הכניסה בין שתי חזיתות הבניין

.

DSC01478

סימנים

.

DSC01489

$

.

DSC01490

0|0

.

DSC01479

עציץ

.

DSC01480

אינטרקום

(-;

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • aviv49  On 02/04/2015 at 11:37

    מילוז ולא מילוז'

  • שביט  On 02/04/2015 at 11:47

    מזרח אירופה "מצטיינת" בפרוייקטים מזעזעים כאלה שנבנו בחופזה על מנת לפתור את בעיותה דיגור הלוחצות בעשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השניה. גם מערב אירוהפ מלא "שיכונים עממיים" כאלה שהפכו בחלקם למרכזי דיור של אוכלוסיות שוליים עניות בילשוב המופלא וה"טבעי" של בחר בסמים ופשע. הרבה סדרות טלוויזיה בריטיות מתרחשות בסביבות כאלה. החיים הטובים .

  • duditest  On 02/04/2015 at 17:56

    במילוז יש גם מוזיאון מכוניות מדהים וגדול (בצד השני של העיר), וגם רכבת עירונית חשמלית יעילה למדי (בקישור לגוגל רואים את הפסים שלה)

  • אסנת יותם  On 03/04/2015 at 4:11

    בעיני זה מתחם מגורים די מדכא.

  • דן פרייס  On 06/04/2015 at 11:32

    אחרי המלחמה חיפשו פתרונות לדיור המוני כאשר ערכים של שוויון וצדק חברתי וזכות הפרט לדיור הולם (עם אור ואיוורור טבעי , שטח מינימאלי לנפש וכו') עמדו לנגד עיני המתכננים.
    היום בונים מגדלים בפתח תקוה והוד השרון. טיון בשכונות החדשות באמת מדכא: בונים בנינים לא שונים בהרבה מאלה שבמאמר אם כי בפרופורציות פחות טובות ובתוך שדה של אספלט. חסר כל רגישות לעירוניות ותכנון של מרחב נחלת הכלל, בלי חזון חברתי או השקעה בשירותים קהילתיים. הכל למען רווח מקסימאלי.
    אמנם מרבית ה"שיכונים העממיים" נכשלו בשאיפותם האוטופית, לפחות היה נסיון אמיץ ליצור אלטרנטיבה לחברה צודקת יותר.

  • יונתן  On 10/04/2015 at 19:45

    התיאור המילולי (ופחות מכך – הצילומים) מעלים בי זיכרון לגבי שכונת 'רימון' בקרית אונו שהוקמה בסוף שנות ה-60.
    הבניינים בני כ-8 קומות, מסודרים במערך של 2 חצאי מעגל, וביניהם מרחב פתוח , ירוק (בתכנון 'יהלום-צור'), כביש היקפי וחניונים בצד החיצוני. דוגמה לאדריכלות ובעיקר אדר' – נוף מצויינת שעובדת עד היום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: