סיבוב באשתאול או אישוע

אשתאול היא יישוב של אנשי ליכוד וש"ס (44%) וגם של אנשי "כח להשפיע" בראשות הרב אמנון יצחק שלא עברה את אחוז החסימה (11%). את היישוב הכרתי הודות למאפייה שפעלה בתחומה במשך כמה חודשים ולא הצליחה להחזיק מעמד, למרות שהיתה מצוינת. הפעם עצרתי כדי לראות מה נותר מהכפר הערבי אישוע שהיה כאן עד 1948.

לא נשאר כמעט כלום, רק קצת. ועל כך ברשימה זו.

.

ספסל באשתאול המורכב מאבנים בשימוש משני ששימשו במקור קיר של בית באישוע

.

ויקטור גרן שהסתובב בארץ ישראל במחצית השניה של המאה ה-19, מספר שביקר כאן בסביבה. הוא מספר ששוחח עם זקני האזור ואלה ספרו לו ששמה של אישוע היה קודם אשתאול וכי ליד הכפר שוכן קבר המיוחס לשמשון. הקבר שנקרא בזמנו "ואלי שיח' ע'ריב". גרן ביקר בקבר ותאר אותו "בתבנית ישרת זוית מבחוץ ותקרה קמורה בפנים. מבחוץ מצילות עליו תאנות זקנות. בתוכו רואים באחת הפינות סרקופג אבן ארוך מכוסה מכסה גמלוני, שכמותו שכיחים בבתי הקבורה" ("תיאור ארץ ישראל – יהודה", הוצאת יד יצחק בן צבי, 1983).

גרן פקפק באמיתות המסורת כי זה קבר שמשון, אך טען כי המיקום מתאים לזה המצוין בתנ"ך כמקום קבורתו של שמשון ויתכן שהמבנה הערבי בנוי על חלקת קבר קדומה יותר. בקבר שמשון לא הייתי, אך לא הרחק מאשתאול מצוי מבנה קבר ערבי המיוחס היום לדן בן יעקב, ובו בקרתי. מבנה אבן עם כיפה שמאז ש"התגלה" על ידי מאמינים יהודים, הפך למקום עלייה לרגל. התוצאה היא שהוא מתוחזק היטב ויחסית שוקק חיים. כולל אברכים נפתח בצמוד לקבר ולעולים לרגל מוענקים שירותים שונים כמו שתיה, סידורי תפילה, מיזוג אוויר וכדומה. יש פעם בשנה הילולה בתאריך העברי ט' באלול (לפני שבוע) אליה מתכנסים המאמינים, ולצורך כך הוקמו מבנים שונים שנועדו לאכלס את הבאים.

.

מפת התמצאות

.

ערב מלחמת העצמאות אישוע היה כפר קטן, מאז הוא גדל רק במעט. התגוררו כאן ב-193 מבנים כ-700 תושבים ערבים. כיום באשתאול כ-1,080 ישראלים גרים כאן. ראשיתו של היישוב כנראה בתקופה הכנענית ואז גם ניתן לה השם אשתאול. אין כמעט מידע על הכפר, גם כי אולי לא שרד וגם כי אולי לא נכתב כי לא מדובר ביישוב משמעותי באזור. אפילו כיבושו לא היה רגע משמעותי במלחמת השחרור. הוא הופגז באופן מסיבי במרץ 1948 ונזק כבד נגרם לכפר ולתושביו או מגניו.

הכפר נהרס כליל במהלך הקרבות ולאחר מכן על ידי הישראלים, וכשהוחלט ליישבו ב-80 משפחות עולים מתימן, הוקמו צריפי עץ עם גגות פח לאיכלוס התושבים החדשים. אחרי הקמת המושב, ניסו תושביו הערבים (שכונו "מסתננים") לשוב אליו מספר פעמים ולאסוף חלק מרכושם. גם ביקורים אלו הסתיימו במרבית המקרים ביריות ובנזקים. שבועות ספורים לאחר הקמת המושב, נולד הבן הבכור וניתן לו השם "שמשון", שעל פי המקרא נקבר "בין צרעה ובין אשתאול". לא רחוק מהמושב ישנו מבנה אבן ערבי המיוחס לקברו של שמשון. תושבי אשתאול התקשו להתמודד עם חייהם החדשים במושב, ומעיון בארכיון המשטרה עולה כי למרות מספרם הקטן יחסית של התושבים בשנות ה-50, דאגו כאן לסמן V על כל פשיעה אפשרית: גניבה, אונס, פדופיליה, רצח בתוך ומחוץ למשפחה, התפרעויות, וגם היו זוג שבחר להפקיר את הבת שלו "בטעות" על פסי הרכבת.

ב-1950 החלו בנטיעת היער הגדול המקיף את היישוב, כשתושבי המושב עבדו בנטיעות לפרנסתם. שנתיים לאחר מכן נבחר אשתאול לייצג את מושבי העולים בסרט תדמית שהפיקה הסוכנות היהודית ("השחר בוקע", במאי: אריה להולה). ב-1960 חזרו מצלמות הקולנוע לצלם, ובצמוד למושב הוסרט הסרט הבריטי "סיפורו של דוד" בכיכובו של ג'ף צ'נדלר. עם נטיעת יער הקדושים זכה האזור לתשומת לב מסוימת, אך כישלון המיזם לא הצליח להציב את המקום על מפת התיירות. עד פתיחת כביש מספר 1, עברה הדרך הראשית שקישרה בין תל אביב לירושלים בצמוד לאשתאול והתנועה העוברת היתה ערה במיוחד. היום הודות להתפתחותה של בית שמש ושל שאר היישובים באזור וכן העובדה שהכביש מקשר את כביש 1 עם דרום הארץ, עדיין גם היום התנועה על הכביש ערה במיוחד.

.

מה מיוחד באשתאול? מה מייחד אותו משאר המושבים? שרידי העבר מבצבצים פה ושם אך אינם משמעותיים. אשתאול היא מקום נחמד, כפר בין העצים, אותם מבנים כמו בכל מקום. אבל עדיין מעניין לגלות איך כל מקום שמבקרים בו, יש משהו מעניין שמעורר שאלות. ועכשיו לתמונות:

.

אישוע במפה בריטית מ-1942 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

1948 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

1950 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

1958 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

כף רגל: תצלום אויר של אזור אישוע (הצפון משמאל) – מקור: ספריית החוג לגיאוגרפיה

.

תצלום אויר (מוצפן) של אישוע

.

התצלום הקודם עם הסביבה

.

בית – אולי מאישוע

.

אותו בית

.

המדשאה המרכזית במושב מכסה על בית הקברות שהיה פה עד 1948

.

כמה מטרים מהמדשאה גדר המכסה על שרידים נשכחים

.

מערה סמוך למרכז המושב

.

מטע זיתים

.

שרידי בתים

.

צבר

.

שרידי בתים

.

שרידי בתים

.

שרידי בתים

.

גדר אבן

.

קבר דן בן יעקב:

.

הכניסה למבנה הקבר. זוהי החזית החיצונית של המבנה אליה הודבק מבנה יחסית חדש שהתקרה האקוסטית בו הפכה למפגע

הכניסה למבנה

.

מבואת כניסה

.

מקום להדלקת נרות זיכרון

.

מצבת הקבר: לרוב מצבות אלה מכסות על מערת קבורה תת-קרקעית

.

הפרוכת על הקבר

.