סיבוב באשתאול או אישוע

אשתאול היא יישוב של אנשי ליכוד וש"ס (44%) וגם של אנשי "כח להשפיע" בראשות הרב אמנון יצחק שלא עברה את אחוז החסימה (11%). את היישוב הכרתי הודות למאפייה שפעלה בתחומה במשך כמה חודשים ולא הצליחה להחזיק מעמד, למרות שהיתה מצוינת. הפעם עצרתי כדי לראות מה נותר מהכפר הערבי אישוע שהיה כאן עד 1948.

לא נשאר כמעט כלום, רק קצת. ועל כך ברשימה זו.

.

ספסל באשתאול המורכב מאבנים בשימוש משני ששימשו במקור קיר של בית באישוע

.

ויקטור גרן שהסתובב בארץ ישראל במחצית השניה של המאה ה-19, מספר שביקר כאן בסביבה. הוא מספר ששוחח עם זקני האזור ואלה ספרו לו ששמה של אישוע היה קודם אשתאול וכי ליד הכפר שוכן קבר המיוחס לשמשון. הקבר שנקרא בזמנו "ואלי שיח' ע'ריב". גרן ביקר בקבר ותאר אותו "בתבנית ישרת זוית מבחוץ ותקרה קמורה בפנים. מבחוץ מצילות עליו תאנות זקנות. בתוכו רואים באחת הפינות סרקופג אבן ארוך מכוסה מכסה גמלוני, שכמותו שכיחים בבתי הקבורה" ("תיאור ארץ ישראל – יהודה", הוצאת יד יצחק בן צבי, 1983).

גרן פקפק באמיתות המסורת כי זה קבר שמשון, אך טען כי המיקום מתאים לזה המצוין בתנ"ך כמקום קבורתו של שמשון ויתכן שהמבנה הערבי בנוי על חלקת קבר קדומה יותר. בקבר שמשון לא הייתי, אך לא הרחק מאשתאול מצוי מבנה קבר ערבי המיוחס היום לדן בן יעקב, ובו בקרתי. מבנה אבן עם כיפה שמאז ש"התגלה" על ידי מאמינים יהודים, הפך למקום עלייה לרגל. התוצאה היא שהוא מתוחזק היטב ויחסית שוקק חיים. כולל אברכים נפתח בצמוד לקבר ולעולים לרגל מוענקים שירותים שונים כמו שתיה, סידורי תפילה, מיזוג אוויר וכדומה. יש פעם בשנה הילולה בתאריך העברי ט' באלול (לפני שבוע) אליה מתכנסים המאמינים, ולצורך כך הוקמו מבנים שונים שנועדו לאכלס את הבאים.

.

bsmap

מפת התמצאות

.

ערב מלחמת העצמאות אישוע היה כפר קטן, מאז הוא גדל רק במעט. התגוררו כאן ב-193 מבנים כ-700 תושבים ערבים. כיום באשתאול כ-1,080 ישראלים גרים כאן. ראשיתו של היישוב כנראה בתקופה הכנענית ואז גם ניתן לה השם אשתאול. אין כמעט מידע על הכפר, גם כי אולי לא שרד וגם כי אולי לא נכתב כי לא מדובר ביישוב משמעותי באזור. אפילו כיבושו לא היה רגע משמעותי במלחמת השחרור. הוא הופגז באופן מסיבי במרץ 1948 ונזק כבד נגרם לכפר ולתושביו או מגניו.

הכפר נהרס כליל במהלך הקרבות ולאחר מכן על ידי הישראלים, וכשהוחלט ליישבו ב-80 משפחות עולים מתימן, הוקמו צריפי עץ עם גגות פח לאיכלוס התושבים החדשים. אחרי הקמת המושב, ניסו תושביו הערבים (שכונו "מסתננים") לשוב אליו מספר פעמים ולאסוף חלק מרכושם. גם ביקורים אלו הסתיימו במרבית המקרים ביריות ובנזקים. שבועות ספורים לאחר הקמת המושב, נולד הבן הבכור וניתן לו השם "שמשון", שעל פי המקרא נקבר "בין צרעה ובין אשתאול". לא רחוק מהמושב ישנו מבנה אבן ערבי המיוחס לקברו של שמשון. תושבי אשתאול התקשו להתמודד עם חייהם החדשים במושב, ומעיון בארכיון המשטרה עולה כי למרות מספרם הקטן יחסית של התושבים בשנות ה-50, דאגו כאן לסמן V על כל פשיעה אפשרית: גניבה, אונס, פדופיליה, רצח בתוך ומחוץ למשפחה, התפרעויות, וגם היו זוג שבחר להפקיר את הבת שלו "בטעות" על פסי הרכבת.

ב-1950 החלו בנטיעת היער הגדול המקיף את היישוב, כשתושבי המושב עבדו בנטיעות לפרנסתם. שנתיים לאחר מכן נבחר אשתאול לייצג את מושבי העולים בסרט תדמית שהפיקה הסוכנות היהודית ("השחר בוקע", במאי: אריה להולה). ב-1960 חזרו מצלמות הקולנוע לצלם, ובצמוד למושב הוסרט הסרט הבריטי "סיפורו של דוד" בכיכובו של ג'ף צ'נדלר. עם נטיעת יער הקדושים זכה האזור לתשומת לב מסוימת, אך כישלון המיזם לא הצליח להציב את המקום על מפת התיירות. עד פתיחת כביש מספר 1, עברה הדרך הראשית שקישרה בין תל אביב לירושלים בצמוד לאשתאול והתנועה העוברת היתה ערה במיוחד. היום הודות להתפתחותה של בית שמש ושל שאר היישובים באזור וכן העובדה שהכביש מקשר את כביש 1 עם דרום הארץ, עדיין גם היום התנועה על הכביש ערה במיוחד.

.

מה מיוחד באשתאול? מה מייחד אותו משאר המושבים? שרידי העבר מבצבצים פה ושם אך אינם משמעותיים. אשתאול היא מקום נחמד, כפר בין העצים, אותם מבנים כמו בכל מקום. אבל עדיין מעניין לגלות איך כל מקום שמבקרים בו, יש משהו מעניין שמעורר שאלות. ועכשיו לתמונות:

.

bab42

אישוע במפה בריטית מ-1942 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

bab48

1948 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

bab50

1950 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

bab58

1958 (מקור: ספריית המפות בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב)

.

ishawa2

כף רגל: תצלום אויר של אזור אישוע (הצפון משמאל) – מקור: ספריית החוג לגיאוגרפיה

.

ishwa

תצלום אויר (מוצפן) של אישוע

.

ishwa1

התצלום הקודם עם הסביבה

.

IMG_6606

בית – אולי מאישוע

.

IMG_6644

אותו בית

.

IMG_6612

המדשאה המרכזית במושב מכסה על בית הקברות שהיה פה עד 1948

.

IMG_6614

כמה מטרים מהמדשאה גדר המכסה על שרידים נשכחים

.

IMG_6616

מערה סמוך למרכז המושב

.

IMG_6619

מטע זיתים

.

IMG_6620

שרידי בתים

.

IMG_6622

צבר

.

IMG_6624

שרידי בתים

.

IMG_6627

שרידי בתים

.

IMG_6637

שרידי בתים

.

IMG_6642

גדר אבן

.

קבר דן בן יעקב:

.

IMG_1954

הכניסה למבנה הקבר. זוהי החזית החיצונית של המבנה אליה הודבק מבנה יחסית חדש שהתקרה האקוסטית בו הפכה למפגע

IMG_1950

הכניסה למבנה

.

IMG_1952

מבואת כניסה

.

IMG_1951

מקום להדלקת נרות זיכרון

.

IMG_1943

מצבת הקבר: לרוב מצבות אלה מכסות על מערת קבורה תת-קרקעית

.

IMG_1942

הפרוכת על הקבר

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל ונטורה  On 20/08/2013 at 8:38

    יפה. כתבות כאלה תורמות רבות לידיעת הארץ ותולדותיה. המפות העתיקות הן אוצר בלום. רק בית אחד מצאת (אולי) מהכפר הערבי.

  • gerson  On 20/08/2013 at 15:16

    http://www.goisrael.gov.il/tourism_heb2/Tourist%20Information/Ethnic%20Groups/Tzadikim/Pages/Samsons%20Tomb%20at%20Zora.aspx
    הבתים הינם מחזור אבנים ולא בניה ערבית
    סה"כ מאמר מעניין אך חלקי
    שכחת שמבנה קבר דן מסמן השתלטות של כוחות "השחור" ובניה לא חוקית שמוסדותינו אינם פועלים נגדה וחבל, ולא מתוך הסתכלות חילונית, הרי "דינא דמלכותא דינא"
    דווקא חבל שלא הדגשת את ההרחבה שקיימת היום בישוב, את המבנה העדתי ה"חדש" שנוצר, את חוסר יכולתם להתפרנס בגלל מחסור בשטחים חקלאיים והתיחסות אליהם כ"פועלי דחק"
    יש לציין שמעמד הנשים במושב מעניין ואפילו השתתפותם בועד אגודת המושב, כפי שסוף סוף קורה לאחרונה.
    יש לציין שכחברים במטה יהודה, נושא בתי הספר והאינאגרציה למרות ניסיונות ראש המועצה הקיבוצניק, פעל בעוכריו ולא צלח, דווקא בגלל הסגרגציה העדתית כפי שמשתקפת בנתוני סטטיסטיקת הבחירות
    בקיצור
    אורח לרגע לעיתים, אינו רואה כל פגע

  • shalom76  On 20/08/2013 at 19:42

    אתה כותב יפה, נעים לקרוא את הכתבות שאתה כותב, נקודת המבט היא מאוזנת.

  • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 10/03/2015 at 23:23

    מהכפר הערבי לא נותר כלום. בתי האבן הישנים הם הבתים של התימנים שעברו הרחבה קטנה. הילד הראשון של המושב הוא שאול מדואל, אומן מיניאטורות. הממציא של קבר דן בן יעקב הוא פדידה, עובד יצ"מ בקק"ל (ז"ל) שהמציא גם את קבר שמשון ומנוח. כתבת שפרויקט יער הקדושים נכשל. למה הכוונה?

    • מיכאל יעקובסון  On 11/03/2015 at 0:19

      המטרה של יער הקדושים היא ליצור מקום מרכזי בתודעה הישראלית, אתר של זיכרון, של אירועים. בסוף הוקם יד ושם וקיבל את הבכורה בתחום השואה. יער הקדושים הפך לעוד יער של קק"ל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: