סיבוב במתחם התערוכות הנטוש בבית דגן

בין ערימות האשפה והשיחים שגדלו פרא במהלך שישים השנים האחרונות ניתן למצוא את שרידי מתחם התערוכות בבית דגן שננטש לאחר תקופה קצרה של פעילות. ארבע תערוכות עיקריות הוצגו כאן: חקלאות, עיצוב הבית, האטום ונשק שנלקח שלל במלחמת סיני. ארבעתן נולדו כיוזמה ממשלתית ונועדו למשוך קהל מקומי ומחו"ל.

מבני המתחם תוכננו כולם על ידי האדריכל אריה אל-חנני, חתן פרס ישראל לאדריכלות, מי שתכנן גם את יריד המזרח – מתחם התערוכות של תל אביב בסמוך לנמל תל אביב ולאחר מכן את גני התערוכה בשדרות רוקח. אך סככת ענק אחת עגולה היתה מרשימה מכולם. כך גם שער הכניסה הגדול, שבו משולבות הקופות ויצירת אמנות מעשה ידי האמן פרלי פלציג, ושני אלה שרדו עד היום. הריחוק מהערים ובעיקר תחרות קשה הובילו להפסקת הפעילות במתחם ולנטישתו. בסך הכל פעל המקום שלוש שנים, בין השנים 1956 ו-1959.

למרות התערוכות שהצליחו למשוך קהל רב וזכו בשעתו לפרסום, בהיבט האדריכלי פרויקט זה לא זכה לפרסום באף אחד מספרי האדריכלות ובכתבי העת המקצועיים והוא נשכח. בנוסף, ישנן אמנם תמונות של התצוגות, אך לא הצלחתי למצוא אפילו תמונה אחת שהציגה את המבנים והביתנים שהוקמו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

275105282_5469638823065655_409004198226445675_n

1956

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז הקליטה בית מילמן ברמת אביב שהוסב למעונות סטודנטים

ב-1971 היה בית מילמן שנחנך באותה שנה ברחוב טאגור 32 לבניין הגדול והמרכזי בשכונת רמת אביב ב' שבצפון תל אביב. את הבניין שהוקם כמרכז קליטה למהגרים תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין, שתכנן את תכנית השכונה ואת מרבית הבניינים שבה. חזיתו נמתחת לאורך יותר מ-80 והוא מתנשא לגובה של שמונה קומות. הוא הוקם בין שני שטחים רחבי ידיים שתוכננו כגנים ואלה פותחו בעשור הבא. כיום הוא משמש למעונות סטודנטים, הודות לקרבה הגדולה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

טרגדיה שהתרחשה בבניין הובילה בשנות ה-80 לשינוי בכל המעליות בישראל. בעקבות תאונה שהתרחשה במעלית של בית מילמן ובו קיפחה את חייה ילדה קטנה, עולה חדשה מאתיופיה, נקבעה חובת התקנת דלת אוטומטית כפולה. כאן גם נחשפה שחיתות נוספת בתחילת שנות ה-70, כשהתגלה שדיירים במעונות הם בכלל ישראלים רגילים שמכרו דירה וטרם הספיקו להכנס לדירה החדשה ובקומבינת קשרים עם בכיר בסוכנות הצליחו לקבל כאן דירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

274957574_5461116733917864_2440722458193311152_n

1971

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביעל 3 בתל אביב שתכנן אוסקר קאופמן ועובר עכשיו שימור

לאחר תכנון תיאטרון "הבימה" ניגש האדריכל אוסקר קאופמן לתכנן לא הרחק מאותו בניין, את ביתה של אחת מהשחקניות שהיתה גם ידידתו – לאה דונקלבלום. כיאה לשחקנית ולאדריכל של תיאטראות, עיצב קאופמן חזית תיאטרלית עם שני גרמי מדרגות חיצוניים היורדים מבמה מוגבהת אל הרחוב. למעשה, קאופמן מימש כאן את דבריו של שיקספיר ש"כל העולם במה".

מאז שהוקם הבית ברחוב יעל 3 במרכז תל אביב, מתגוררים בו בני המשפחה באחת או יותר משבע הדירות המצויות בו. הודות להערכה הגדולה שיש לבניין המיוחד כמו גם לאדריכל, הבניין שהוכרז לשימור מחמיר, עובר כיום תהליך חידוש מוקפד שעליו מופקדים שני משרדי אדריכלים המתמחים בשימור – האחד של האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית והשני של האדריכל אורי פדן. לפני כמה ימים הוביל אותי פדן בסיבוב בבית בשלב מתקדם בעבודות השימור והחידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

273567101_5394579993904872_3325875587192939752_n

2022/1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית גורדון בקבוצת דגניה א' – 100 שנים לפטירת א. ד. גורדון

הקופסה המודרניסטית שהוקמה כאן בבקעה המשורית ב-1936 בלטה בנוף מהרגע הראשון. מאז היא כמעט ולא השתנתה ורק הוסתרה על ידי עצים ומבנים מאוחרים. המבנה הלבן הזה שהוקם כאן, בסמוך לשוליים של קבוצת דגניה א', נועד להנציח את אהרון דוד גורדון (1922-1856) שהיום מלאו 100 שנים לפטירתו.

הבניין המקורי בתכנון האדריכל יוחנן רטנר שהוכרז ב-2010 כאתר מורשת לאומית, יוחס עד עתה לאדריכלים אחרים, אך במסגרת העבודה על רשימה זו התגלתה זהותו של האדריכל. רטנר היה בין השאר ראש הפקולטה לאדריכלות בטכניון ומתכנן בית המוסדות הלאומיים בירושלים ולצד הישגיו האדריכליים היה גם מבכירי ארגון "ההגנה".

בית גורדון הורחב ב-1953 כשנוסף לו מגדל מים ובראשו נקבע חדר עגול לתצפית כוכבים. לצד הבניין הוקם בתכנון האדריכל בן ציון (רוברט) ריפר אולם הרצאות שבחזיתו שולבה עבודת קרמיקה שיצר מירון סימה.

ועל כך ברשימה זו.

.

273015272_5371000539596151_4166312053597539035_n

1953/1936

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל"

עוד רגע ינעלו שתי התערוכות שאצרתי. לכן זו הזדמנות להזמין אתכן לאירוע לכבוד הספר-קטלוג שמלווה את התערוכה המרכזית "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל". הספר שיצא לאור בהוצאה משותפת של אסיה ושל מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבו גם מוצגות התערוכות, הוא שער לתופעה שהיתה כאן ונעלמה.

הספר כולל יותר מעשרים מקרים, מתוך כמה מאות, שבהם שולבה האמנות באדריכלות, לרוב כמהלך משותף של האדריכל, האמן והיזם. יוצרים, טכניקות, מקומות וטיפולוגיות – כולם שונים זה מזה. חלק מהמקרים שבחרתי מפורסמים וחלקם לא ידועים. תצלומיו של ליאור אביטן שצולמו במיוחד לתערוכה ולספר, מביאים את סיפורם העכשווי של כל אותם מקרים, חלקם מתוחזקים היטב וחלקם מוזנחים ומצבם מכמיר לב.

באירוע שיתקיים ב-25.2.22 בשעה 10:30 במוזיאון שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (מבנה שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון), ישתתפו לבד ממני ומהצלם גם שניים מהאמנים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה – משה סעידי ונחום טבת.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-02-10 at 19.48.53

25.2.22

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל התצפית שביער רבין ובמתחם מגורי קשישים במגדל העמק

סופסוף מישהו השכיל לחבר את מגדל העמק עם הטבע המקיף את העיר. במשרד אדריכלי הנוף מילר-בלום כמעט ולא נגעו, רק הוסיפו שבילים ומספר מצומצם של מתקנים. במרכז היער הציבו מגדל תצפית צבעוני במיוחד שאותו יצרו במשותף ארט סהסא שהיו רוסלן סרגייב ואיגור סרני.

במקור הם תכננו מבנה דמוי פטריה. אלא שלדברי סרני בשטח התגלה שגג הפטריה שבוצע כבד מדי לקונסטרוקציה שהוקמה. לכן, הונח הגג האדום על הקרקע בסמוך לגוף המבנה שכבר הורכב באתר, והאמנים ניגשו ליצור גג חדש ושונה. השינוי הביא גם להחלפת שמו של מגדל התצפית ל"דירה להשכיר".

לסיום, אני מביא כאן פרויקט לא מפורסם שתכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן במרכז מגדל העמק. מדובר במקבץ בתי דירות שיועדו למגורי קשישים. אלה תוכננו בגישה האופיינית לאדריכלים האלה, שבעקביות ביקשו לאתגר את הגישה המקובלת, צורנית וחברתית מבלי לחרוג מהתקציב שהועמד לרשותם. הפרויקט הזה לא נכנס לספר שפורסם זה עתה, מפני שתמונה היחידה שמצאנו היתה מטושטשת ועקומה.

ועל כך ברשימה זו.

.

270037938_5258497784179761_5043628939591972091_n

2017

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין לחקר הסרטן באוניברסיטת בר אילן

אחד הבניינים המוזנחים באוניברסיטת בר אילן שברמת גן ולמעשה המוזנח ביותר שנתקלתי בו באקדמיה בישראל, הוא בניין המרכז לחקר הסרטן שאותו תכנן האדריכל דוד קאסוטו. מדובר באחד ממבני האקדמיה הקטנים בקמפוס, אך הוא ממוקם ממש מול הכניסה השנייה בחשיבותה בקמפוס.

המייחד את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1990, הוא החצר הפנימית והפיסולית שיצר האדריכל בשיתוף פסלת אמריקאית. קאסוטו לא זכר את שמה ואני לא הצלחתי לגלות את זהותה. בחצר זו ניתן למצוא הד לחצרות דומות שתוכננו בארץ בעיקר בשנות ה-60 – כאלה שהפיסול תפס בהן מקום מרכזי וגם מערכת ההצללה היתה מבטון.

החצר היא המחולל של הבניין: היא מקבלת את פני הבאים וניתן להשקיף עליה מהקומה העליונה שמקיפה אותה. עם זאת, חלקים ממנה אינם מתפקדים עוד לאחר שהתפרקו ונעלמו, קירותיה מזוהמים וחיפוי האבן התנתק ממקומו וסביר להניח שיקרוס בקרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

272902147_5370557339640471_8930566722867058399_n

1990

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק המעוגל ברחוב יוספטל בבת ים

השכונות שתכנן האדריכל יצחק פרלשטיין קרובות לליבי. גדלתי באחת מהן ולכן לא משנה אם אני בשכונה שהוא תכנן בתל אביב, אשדוד, נתניה, חולון או בת ים, אני מזהה אותן מיד ומרגיש בהן תמיד בבית.

פרלשטיין גיבש עקרונות תכנון מובהקים שחזרו והופיעו כתבנית בבניינים שתכנן. המבנים בשכונות האלה נבנו ברובם בשנות ה-60 וה-70, בעיקר דיור ציבורי ולכן הבינוי דומה. ולמרות הדימיון והחזרתיות, השכונות שתכנן הן בעיקר שכונות נעימות לתנועה רגלית בזכות שבילי הליכה רציפים שמקשרים בין כל מקום ומקום. את הבינוי עוטף פיתוח נוף מוריק, כזה ששורד גם עם תחזוקה מזערית, שאותו תכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, ששתפו פעולה עם פרלשטיין ככל הידוע לי בכל השכונות שתכנן.

את פני הבאים לבת ים מכיוון מחלף יוספטל, בשדרות יוספטל 120-108, מקבל הבלוק הארוך והמעוגל שתכנן פרלשטיין ובנייתו הושלמה ב-1965. זהו אינו בית דירות טיפוסי לגישתו של האדריכל וגם לא טיפוסי בכלל לבניית המגורים בישראל. לא לחינם הוכרז הבניין לשימור במסגרת תכנית להתחדשות עירונית. קשה לפספס אותו, כי הוא מהווה את הדופן הצפונית של שכונת רמת הנשיא, לבת ים הוא מהווה שער לעיר. זהו אחד מבנייני המגורים הייחודיים שנבנו בישראל ומזכיר בצורתו כמה מהבלוקים המודרניים שנבנו בעיקר באירופה בשנות ה-20 וה-30 בידי טובי האדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

272690846_5350786141617591_1403267568941843708_n

1965

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים

ההזדמנות שתפול לידיים של סטודנט לממש את הפרויקט האדריכלי שהוא מתכנן ועוד בקנה מידה גדול, היא עניין נדיר וחריג בעולם בכלל ובישראל בפרט. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החמישית והאחרונה במסגרת לימודי האדריכלות בטכניון, הוזמן האדריכל בני שוורץ (אז באמצע שנות ה-70 עדיין סטודנט) על ידי מזכירות קיבוץ אפיקים, המקום שבו גדל והיה חבר, לתכנן שכונת מגורים צפופה יחסית עם קרוב ל-50 דירות. לא רק שהפרויקט התממש במלואו (בנייתו הושלמה ב-1978), אלא הוא אף זכה ונבנו בתכנונו חלקים נוספים כמו גם בקיבוץ נוסף.

עד היום נחשב הפרויקט שזכה לכינוי "שכונת דיזנגוף" לפורץ דרך בתחום תכנון המגורים בקיבוצים. הוא מצטרף למקבץ מצומצם בהיקפו של מבני מגורים בקיבוצים, שביקשו לאתגר גישות קיימות בחברה השיתופית ופרצו את המקובל. אלא שבעוד שבמקרים האחרים מדובר היה באדריכלים עתירי ניסיון, הרי שלפנינו כאמור עבודה שהיא תוצר של סטודנט שזכה לבצע את "פרויקט הגמר" בלימודיו וזוהי עבודת הביכורים שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

271605988_5282252768470929_6037897343581265115_n

1978

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בטחנת הקמח הנטושה בטבריה

טחנת הקמח "לבנון" הנטושה שמאז 1929 מקבלת את פני הבאים לטבריה מצפון, מייצגת מצויין את סיפורה של העיר ואת מצבה הנוכחי. הטחנה היא שריד לתעשייה, ליזמות ולעצמאות שאפיינו את טבריה בשנים שבהן היתה מצויה בצמיחה. העיר פשוט לא הצליחה להתאושש מאז הטראומה של המלחמה ב-1948, מלחמה שבמהלכה סולקה מכאן מחצית מהאוכלוסייה, ואת מקומה תפסה אוכלוסיית מהגרים שהתקשתה להיקלט. כבר שנים שטבריה מוזנחת, ענייה, סובלת מהגירה שלילית, דלה בהיצע תעסוקה ומתאפיינת בתושבים מהפחות משכילים בישראל.

ב-1954 הורחבה ושוכללה הטחנה והמהנדס יוסף אידלמן, מבכירי המהנדסים באותן השנים, תכנן את הפרויקט שכלל מגדל תבואות (סילו) שמתנשא לגובה של 25 מטרים. כך יצר אידלמן נקודת ציון בולטת בנוף, אלא שבשנות ה-80 וה-90 נוספו ליד הטחנה כמה מבתי המלון והמגורים המכוערים בישראל וגובהם כפול ממגדל הבטון.

כיום מרבית שטח המבנה נטוש ופרוץ. למרות העזובה הוא עדיין מרשים בחזותו וגם בפנים מתגלים אולמות מיוחדים, כאלה שניתן לדמיין את מימוש הפוטנציאל שיש למקום הזה.

ועל כך ברשימה זו.

.

272300330_5327436030619269_5973111975264813904_n

1929

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל שהוסב לבית כנסת בקיבוץ דגניה א'

החודש מציין "חלון אחורי" 13 שנות פעילות.

לאם הקבוצות והקיבוצים נבנו לאורך השנים שלושה חדרי אוכל. ככל שגדל והתפתחה קבוצת דגניה א', כך נדרש היה בניין מרווח יותר. אלא שהשני שבהם שהוקם ב-1934 היה המיוחד מכולם. תכנן אותו האדריכל לאופולד קרקואר שתכנן כמה מחדרי האוכל המוקדמים בקיבוצים, כאלה שעד היום נחשבים לפניני אדריכלות. לאחר קרוב ל-30 שנים נבנה אחריו חדר אוכל שלישי, חדש וגדול יותר וזה הוותיק הוסב לשימושים אחרים.

מגפת הקורונה סגרה רבים מחדרי האוכל שנותרו עוד לפעול בקיבוצים, וגם בדגניה סגר חדר האוכל הגדול (השלישי) את שעריו. לטובת הסועדים הנותרים נפתח מחדש חדר האוכל הוותיק (השני) שלפנינו והוא חזר לפעול, גם אם במתוכנת מצומצמת.

המבנה בעל חתך בסיליקאי, כזה שחלקו המרכזי של הגג מוגבה וכולל שורות של פתחי חלונות לכל אורכו. לעומת החתך, חזותו ותכניתו מתהדרים במאפייני האדריכלות המודרנית. אמנם, מאז שנבנה נערכו בו שינויים קלים, כאלה שהם ברי תיקון, אך המבנה בכללותו נותר כמו שהיה. אפילו הנוי שעוטף אותו מזכיר או מדגיש שהקיבוץ הזה ששוכן כמעט על חוף הכנרת הוא גן עדן.

ועל כך ברשימה זו.

.

270134838_5261421833887356_2716142223510824668_n

1934

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכון ברחוב כורש שתכנן האדריכל אבא אלחנני

למעלה משעה הסתובבתי בשיכון שתכנן האדריכל אבא אלחנני ברחוב כורש בירושלים. לכאורה מבנה טורי פשוט, אלא שאלחנני היצירתי בנה כאן מבנה מורכב, סוג של מגדל אופקי, שמשך אותי עמוק אל תוככי הבניין המכיל מגוון רחב של שטחים משותפים.

אמנם לא מטופח כאן, ועם זאת ניתן להתרשם מהאיכויות האדריכליות, המגוון והמרחב שמאפשר מגוון של שימושים ופעולות. בנוסף, דאג האדריכל לקשר את הבניין לשני רחובות האורך המשיקים לו באמצעות רחבות, שבאחת מהן הוא הזמין את יגאל תומרקין לשלב בו עבודת בטון.

ועל כך ברשימה זו.

.

271066271_5251506708212202_2822523716229995370_n

1965

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות הנטושים בקיבוץ מסדה

קיבוץ מַסָּדָה היה מהקיבוצים הראשונים שהופרט, לאחר ששקע במשבר כלכלי וחברתי עמוק. ביום שישי שעבר עצרתי בו בדרך למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן ומצאתי בו את חדר האוכל (1960) שתכנן האדריכל דב גלט בהשראת עמיתו למחלקה האדריכל מרדכי זברודסקי, ואת בית התרבות "בית ארלוזורוב" (1968) שתכנן האדריכל אריך ראש כשהם פרוצים ונטושים.

"בית ארלוזורוב" עדיין מכיל את כל הריהוט והציוד המקוריים ששולבו בבניין בעת הקמתו לפני יותר מיובל שנים. יש כאן מאות מושבי עץ שממתנים לקהל, מבואה מרווחת עם כל פרטי הנגרות וגם בחדר המקרין נותר הציוד המיושן והמקורי ורק המקרן חסר.

בצמוד להם, מצויה שכונה שבנייתה הושלמה ב-1986 ואותה תכנן האדריכל בני שוורץ. שכונה זו היתה ניסיון כמעט בודד לשכלל את סביבת המגורים בתנועה הקיבוצית והתבססה על דגם מגורים חדש ויוצא דופן שבוצע כמה שנים קודם לכן ובהיקף רחב ושלם יותר בקיבוץ הסמוך.

ועל כך ברשימה זו.

.

269906390_5248580398504833_1915817757331819088_n

1968

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכה הנטושה באלוני אבא

כבר הרבה שנים שלא בקרתי באלוני אבא. בפעם האחרונה שהייתי כאן הסתובבתי בבית-העם, לא הטמפלרי מלפני 110 שנה, אלא זה המאוחר שהקימו בשנות ה-70 התושבים הישראלים. גם הפעם, בדרך לאירוע בקיבוץ השכן, עצרתי באלוני אבא כדי לשוב ולבקר באותו בית-עם. אלא שלא הצלחתי למצוא אותו. הסתובבתי במושב והוא חמק ממני. מה שכן מצאתי היתה הבריכה הנטושה.

הבריכה מוקפת בשתי חומות כמעט בלתי עבירות. האחת מורכבת מצמחייה צפופה במיוחד והשניה היא גדר מתכת עם דוקרנים. היא ממוקמת ממש במרכז המושב, בסמוך לרחוב הראשי ומול המזכירות. שני דברים מרשימים בה במיוחד: הגודל ופסל בטון שהעלה ירוקת ומוסיף למקום המת הזה חיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

268445962_5219886051374268_2233455054240518374_n

50'

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרו הצבעוני והאישי של האדריכל ז'קי לוי

הצניעות והצבעוניות שמאפיינים את ספרו המונוגרפי של האדריכל ז'קי לוי, מייצגים את דמותו אך גם את יצירתו המתפרסת על פני ששה עשורים. הספר "ז'קי לוי – אדריכל שלא בנה אף מגדל" מאפשר ללמוד על פרויקטים שאמנם לא זכו לפרסום ולא סומנו כאייקונים אדריכליים יוצאי דופן, אך הם מייצגים עבודה מגוונת ורחבה, אדריכלות יומיומית שראוי להתעכב עליה.

דרך התפתחותו ועשייתו המקצועית המוצגת בספר, משתף לוי עם הקורא את לבטיו בעבר ואת הבחירות היותר והפחות מוצלחות שעשה בדרכו כאדריכל. כאן מתגלה כי הוא עבר כמה תחנות מעוררות עניין: החל מלימודים בטכניון, דרך עבודתו המוקדמת כאדריכל שכיר במשרדי האדריכלים של אברהם יסקי, סעדיה מנדל ורוברט בנט. בהמשך בעבודה עצמאית כאדריכל צעיר המחפש את דרכו ומקים גם חברה לעיצוב וייצור רהיטים, ועד לעבודותיו הבוגרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

269829314_5214997068529833_6796988542114253368_n

2016

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התנועה הקיבוצית הנטוש בעת פירוק עבודות האמנות שנותרו בבניין

בשנות ה-60 הקירבה למשרדי ממשלה, לאיגודים מקצועיים ולסוכנות היהודית היתה הסיבה להקמתו של בית תנועת הקיבוץ הארצי בבמיקומו הנבחר. לתכנון הבניין ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב נבחר האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומי ששימש בתפקיד אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית בתנועה.

ב-2021 אין כבר משמעות לקרבה הפיסית וכנראה שלתנועה אין כבר צורך בנוכחות במרכז העיר הגדולה. לכן, החליטה הנהגת התנועה הקיבוצית להוציא את משרדיה ממרכז תל אביב ולהעתיקם אל מתחם התעסוקה שבקיבוץ יקום (במקור נקרא המתחם "יורו פארק" וכיום הוא נקרא "מתחם העסקים Greenwork"). הבניין ההיסטורי והלא כל כך וותיק החליף אם כן ידיים ולפי ההסכם עבר ל-25 השנים הקרובות לידיה של חברת נדל"ן.

הקיבוצניקים עזבו כבר לפני כמה שבועות וכעת, באמצעות "סטודיו תכלת", מפנים מהבניין קרוב למאה יצירות אמנות, שאותן יצרו אמני הקיבוץ הארצי במיוחד לבניין בעת הקמתו. כך שולבו כאן עבודות של אמנים כמו שמואל כץ, רודא ריילינגר, שרגא ווייל, ג'ין מאיר ומשה סעידי. קפצתי לסיבוב בבניין בעת פירוק העבודות והסתובבתי קצת בין הקומות הנטושות.

ועל כך ברשימה זו.

.

270204105_5235488763147330_6771529777526334429_n

2021-1969

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד

שנים של הזנחה ותוספות שונות ומשונות לא היטיבו עם בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד, שתכננו המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס – חברי צוות הלשכה הטכנית של תנועת הקיבוץ המאוחד. בשעתו היה אידלמן חבר קיבוץ יגור וביקלס חבר קיבוץ תל יוסף. בית התרבות שנחנך ב-1940 פעל במתכונתו המקורית רק שנים אחדות. הוא הוסב לשימושים אחרים וכיום משמש כולו לארכיון הקיבוץ.

המבנה מתייחד בצורתו הודות למרפסת ההיקפית שרק חלק ממנה נותר חשוף. פרט נוסף ומרשים שניתן למצוא בו הוא ציור קיר מאוחר ששילב הצייר וחבר הקיבוץ בשעתו אריק קורן, שהתמחה בטכניקת הסגרפיטו. כעת מבקשים בקיבוץ לגייס את המימון לשימור המבנה והשבת מראהו המקורי. כשלב ראשון בתהליך הוזמן האדריכל בצלאל רינות לערוך תיק תיעוד, שהוביל את רינות לחקור את קורותיו וערכיו של המבנה.

ביום שישי 7.1 בשעה 10:30 אדריך סיור שיפתח בביקור מודרך בשתי התערוכות שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. בחלקו השני של הסיור נצא מהמוזיאון ונבקר בשני ציורי הקיר שיצר אריק קורן באשדות יעקב איחוד: בבית התרבות שיפתח במיוחד ובבית קרפ.

ועל כך ברשימה זו.

.

269679361_5200832733279600_3980385492671677578_n

1940

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון הרצליה בתערוכה שמוקדשת למבנים לתצוגת אמנות שתוכננו במשרד רכטר

ההיקף העצום של אייקונים אדריכליים שתכנן לאורך מאה השנים האחרונות ולאורך הדורות משרד רכטר אדריכלים על הרכביו השונים, הוא קשה להתמודדות כשבאים לסכם ולהעריך. אלא שהצלחה בהתמודדות נרשמת כעת בתערוכה החדשה שמוצגת החל מהערב במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. כאן אפשר להיחשף באופן יסודי לנתח מיצירתו של המשרד הוותיק בישראל, כזה שמתמקד במבנים להצגת אמנות.

על אף שהאמנות היתה קרובה ללבם של שושלת רכטר-זרחי-פרי, תכנון מבנים אלה לא היה הקורפוס העיקרי בעבודת המשרד. עם זאת, מוצגות בתערוכה קרוב לעשר עבודות שתכנן המשרד, חלקן בוצע וחלקן לא. התערוכה עצמה, רכטר: מוזיאון בעיר קטנה במזרח התיכון ושאותה אצרה האדריכלית דנה גורדון, מוצגת במוזיאון הרצליה שאותו תכנן המשרד בשנות ה-70 וחזר והרחיב בשנת 2000.

ועל כך ברשימה זו.

.

269913958_5223540374342169_6638916496554610495_n

2021

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: