קליל, נקי ולבן הוא גשר הולכי הרגל החדש שנחנך לפני שנה בדיוק במחלף גולני. הגשר מחבר את שתי גדות כביש 65 והוקם במסגרת הפיכת צומת גולני למחלף שניתן לטוס עליו עכשיו במהירות של מאה קמ"ש.
באופן כללי גשרי הולכי הרגל בארץ הם או סתמיים או מוטרפים, ובולט במיוחד גשר הולכי הרגל שעיצב האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטראווה בפתח תקווה (שעלותו הסופית הוסתרה מהציבור) והצטרף בשעתו לגשר הרכבת והולכי הרגל שהציב קלטראווה בכניסה לירושלים.
היות ויש מפרץ חניה נוח ממש מתחת לגשר, בחרתי לעצור לכמה דקות ולראות את הגשר מקרוב.
.
.
(1) הביקור
המחלף החדש לא מעודד עצירה וגם בקושי מאפשר להתמקד בנוף ובטח במרכיבים קטנים. מעניין אותי עכשיו אם בעקבות הפיכת הצומת למחלף, חלה ירידה במספר המבקרים במסעדות הסמוכות ובאתר ההנצחה. המהירות הגבוהה שיוצרים מחלפים מסוג זה, משפרת את יעילות העובדים הנוסעים מפה לשם, אך עם העלייה ביעילות אני חושב שיש פה גם הפסד מסוים, כי בגללם מתנתקים קצת מהסביבה.
הגשר החדש עוצב באופן שגם מי שטס במהירות המותרת, יוכל להתרשם ממנו. שלד מתכת חלול הנמתח לאורך 60 מטרים משני צידי הכביש, ללא עמודים או כבלים. ממזרח הגישה לגשר מתבצעת דרך רמפה המקשרת לאתר ההנצחה ומקדונלדס או דרך מדרגות המקשרות לכביש העובר למטה. ממערב הגישה היא באמצעות רמפה ארוכה המוקפת בגינון. הטיפול הנופי כולל צמחיה ארצישראלית עשירה, שלמרות שמדובר בצמחייה צעירה שרק נשתלה וטרם הצליחה להתפתח, אפשר כבר להתרשם ממנה ולצפות לביקור חוזר עוד שש או שמונה שנים כשהצמחיה תגיע לשיאה.
חוויית ההליכה בגשר עצמו מתחילה כבר בכניסה אליו. מעטפת הגשר יוצרת צורת משושה שמבט מקצה אחד לקצה השני מדגיש את עומק המבנה. בהמשך, קונסטרוקציית הפלדה העוטפת את הולך הרגל היא מצד אחד קלה ודלילה ומאפשרת מבט לכל כיוון, מצד שני נוכחותה גדולה. צבעה הלבן מדגיש אותה על רקע השמיים הכחולים, הכבישים האפורים או הנוף החום עם הכתמים הירוקים.
זו הפעם השנייה שאני כותב כאן על גשרי הולכי רגל. פעם קודמת כתבתי על גשר מוצלח לא פחות שתכנן האדריכל נחמיה גורלי ליד סינמטק ירושלים. כאן מדובר בגשר מורכב יותר, הודות להיקף וגודל הפרויקט. התקשורת סיקרה את הפרויקט שעלותו הגיעה ל-350 מיליון שקלים והביאה את פרצופיהם של ראש הממשלה ושר התחבורה, אך באף אחת מהכתבות לא טרחו לציין מי תכנן את הגשר.
.
סרטון שהזמינה חברת נתיבי ישראל מחברת לביא תצלומי אוויר:
.
.
(2) האדריכל
בשום מקום לא צוין שם האדריכל. בויקיפדיה כתבו בטעות שקלטראווה תכנן את הגשר. תיקנתי כבר. פניתי לחברת ינון הנדסה שערכה את התכנון העקרוני למחלף, ושם הפנו אותי לאדריכל שתכנן את הגשר: אריאל טיבי מחיפה.
טיבי עומד בראש משרד אדריכלים "טיבי אדריכלות ונוף". המשרד תכנן גשרים ומחלפים רבים ובהם מחלף סומך, מחלף המוביל, מחלף ידין, גשר פז בחיפה, גשרים בעכו, קרית אתא ועפולה. כמו הטיפול הייחודי שהוא נותן לגשרים שהוא מתכנן, גם הפארקים והבתים שתכנן הם ייחודיים בנוף הישראלי ומפתיע שעד היום לא נכתב כמעט כלום על יצירתו. חוץ מעיסוקו כאדריכל פעיל, טיבי גם מרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ויש לו תואר שלישי בתחום.
.
.
(3) שיחה עם האדריכל
מיכאל יעקובסון: כיצד קבלת את העבודה?
אריאל טיבי: היה צוות שערך תכנון ראשוני למחלף, ולאחר מכן יצא מכרז לתכנון-ביצוע שפנה לקבלני ביצוע והצוות שלנו זכה בפרויקט ב-2012.
מ"י: אילו שינויים ערכתם בתכנון הראשוני שקבלתם?
א"ט: התכנון הראשוני הציג גשר בטון רגיל עם שני מפתחים ועם עמוד מרכזי שירד למרכז הכביש וחילק את הגשר לשני מפתחים שכל אחד מהם 30 מטרים. לא הייתה דרישה לעיצוב מיוחד אבל רצינו לחסוך את אלמנט הדריכה שנדרש בשימוש בקורות בטון באורכים האלה וגם רצינו לחסוך בעמוד שתוכנן במרכז הגשר.
מ"י: ממה מורכב הגשר?
א"ט: פרופילי פלדה בעובי 25 ס"מ, מסבך שנשען על סמכים של בטון.
מ"י: בהדמיות ששלחת מופיעים גופי תאורה בגשר שלא ראיתי בגשר.
א"ט: בסוף החלטנו שלא לבצע את גופי התאורה. סיירנו בגשר בלילה וראינו שהתאורה ההיקפית מספיקה כי הגשר פתוח.
מ"י: מה היתה ההשראה לתכנון הגשר?
א"ט: הטכנולוגיה שנעשה בה שימוש בתכנון הגשר היא של מבנה שפופרת. היא שונה מטכנולוגיה של קורה מלאה. כשאתה מתכנן מסבך מרחבי מפלדה מאפשרת גאומטריה המרכזת את החומר בהיקף הקורה לקבלת מומנט אנרציה גדול, ממש כמו מערכים מסויימים בטבע. מקור השראה לסטרוקטורה הגיעה משלד קקטוס בו ריכוז החומר והעומסים מתקיים בהיקף. המאסטר וגם עבודת הדוקטוראט שלי עסקו בתחומים הקושרים בין תופעות בטבע ויישום יתרונם היחסי בעולם הבניה. בתואר השני עסקתי בקליפות מרחביות מפרוצמנט ובתואר השלישי בבעיות ציפוף עירוני. כשיוצאים למסע חיפוש נתקלים בדוגמאות לפתרונות גאומטריים מרתקים לבעיות שהטבע השכיל ליצר לאורך שנות האבולוציה.
מ"י: חוץ מגשר הולכי הרגל מה עוד תכננת במסגרת הפרויקט?
א"ט: במסגרת הפרויקט המשרד תכנן את כל מרחב המחלף לרבות גשר הכביש והמעברים התחתיים.
מ"י: מה היו עקרונות תכנון הנוף?
א"ט: שטחים הכלואים במרחב המחלף עוצבו בשיפועים רכים שנותנים תחושה של שטח שאינו מופר על ידי הנדסת המחלף. בשטח ניטעו מאות עצי זית בהמשך אורגני למופע המטעים באזור. בשולי המחלף בוצעה התחברות לנוף הקיים על ידי צמחייה התואמת והממשיכה את המרקמים הקיימים.
מ"י: מה דעתך על מצב תכנון הגשרים בארץ?
א"ט: רוב הגשרים בארץ הם גשרים קונבנציונאליים וכך גם סביר שיהיה. לדעתי, רק במקרים מיוחדים כשאתה מעלה קונספציה חדשה, המובילה ליתרון אז יש עניין לגשר המעוצב באופן ייחודי. אך באופן כללי אין כל סיבה "לקשט" גשרים רק כדי שהם ייראו אחרת.
.
.
.
קונסטרוקצית הגשר: אינג' אבי ברדח – ירון שמעוני שחם, תל אביב.
הנדסת כבישים: אינג' אברהם לוי – משרד לוי שטרק, חיפה.
תכנון הביצוע: אלי שמיר, ג'ו דן מור עבור הקבלן הראשי רחמים ובניו באישור נתיבי ישראל.
.
סרטון קצר שצלמתי בגשר:
.
.
(4) בעקבות פרסום הרשימה, קבלתי את המייל הבא מהאדריכל אלי שמיר (אדריכל ימי Naval Architect, מחברת Joe Dan Mor):
למיכאל יעקובסון
ראיתי שהעלית בלוג בקשר לגשר גולני רק חבל שהפרטים שם לא נכונים. האדריכל של הגשר היה אמנם אריאל טיבי אבל מי שתכנן אותו בפועל כולל כל הפרטים הקטנים שצלמת מאחז היד, החיבורים, קצה הגשר, המעקות והביא את הגשר לידי ביצוע זה אני. מה שמרגיז בכל הסיפור שאף אחד לא שילם לי על העבודה.
הסיפור מאחורי המעשה […] שפנו אלי ממע"צ אם אני יכול לעזור להם בתכנון הגשר, בהתחלה לא הסכמתי כי התכנון המקורי לא היה נכון והגשר היה קורס. רק לאחר שסוכם איתי כי יקבלו את כל השינויים שאני מכניס בגשר ביצעתי את העבודה, אריאל טיבי ישב אצלי במשרד לאשר את כל השינויים מבכינה אדריכלית ואני מתפלא עליו שהוא לא הזכיר את שמי למרות שהוא בן אדם נחמד מאוד ואני בכל מקום הכנסתי את שמו כאדריכל של הגשר.
בתודה,
אלי
.
(5) בעקבות הדברים קבלתי מייל נוסף והפעם מאינג' דניאל שחם:
שלום רב,
במקרה נתקלתי בבלוג שאתה כותב בנושאים אדריכליים והנה צדו עיני את הכתבה המלאה על גשר הולכי רגל בצומת גולני. מעולם לא נתקלתי בערימת שקרים וחוסר הגינות מסוג זה וחבל שלא הקדשת מעט זמן או לפחות שיחת טלפון לפני הפרסום הנרחב בבלוג שלך.
משרדנו הוא היה המתכנן של המחלף כולו כולל הגשר הנ"ל במסגרת תכנון בצוע של הקבלן. אלי שמיר היה בסך הכל היה קבלן משנה של מפעל הפלדה שעשה את הפרטים לביצוע עבודות הייצור כפי שניקרא SHOP DRAWINGS. משרדנו תכנן את הגשר בצורה המתקדמת ביותר ולא היו שום בעיות בתכנון ושם בעיות ביציבות הגשר, ההשמצות של אלי שמיר אין להם מקום בבלוג שלך.
אודה לך מאד אם תכניס את התגובה שלנו בהתאם.
בברכה,
אינג' דניאל שחם
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
אחר כך המשכתי לבריכת המשושים:
.
.
תגובות
אכן יפה.
חבל שהרמפות והמדרגות לא ממשיכות את השפה העיצובים- הקונסטרוקטיבית של הגשר.
אתה מוזמן לבקר בגשר הולכי רגל שמחבר את תחנת הרכבת צפון/אוניברסיטה בבאר שבע עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. הגשר משרת בעיקר את אוכלוסיית אב"ג. משום מה לא טרחו לבנות גשר בין התחנה לבין שכונה ג' הנשכחת.
לפני כמה שנים כתבתי לקראת הקמתו: http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3091380,00.html
לא יודע לגבי הגשר, אבל כשאני הייתי שם לפני שנה הבחנתי שהמחלף ממש לא ידידותי להולכי רגל. היו שם חיילים מסכנים שלא הבינו איפה תחנת האוטובוס שלהם וכמעט נדרסו בניסיון לחצות את הכביש.
עד היום לא ראיתי מחלף ידידותי להולכי רגל
גשר יפה ומעניין, מסכים עם הגר שמאוד מבאס שהעיצוב לא ממשיך קצת גם בצדדים שמעוצבים בשפה הפוכה. גם המעקה על הגשר עצמו סטנדרטי עד כאב בעין לעומת המגניבות של הגשר.
אולי בגלל ששם הצומת קשור למושג צבאי ואולי לא, לדעתי יש קשר אסוציאטיבי לגשרי ביילי המפורסמים, ובמידה מסויימת גם לגשרים צבאיים למעבר מכשולים. השפה של הגשר משדרת שהוא יכול להבנות במקום אחד ואז מובל למקום שצריך אותו, ואולי במהשך למקום הבא. גשר יפה.
אגב קלטראווה, יש לו גשר דומה, אלגנטיות אחרת אבל אותו רעיון, אולי אפילו אותה סכמה סטטית
http://www.evolo.us/architecture/santiago-calatravas-peace-bridge-opens-in-calgary/
כמו שנאמר : שלושה מרחיבים דעתו של אדם: דירה נאה, ואשה נאה וכלים נאים.
כך אפשר לומר: שלושה מרחיבים דעתו של אדם: מחלף נאה וגשר נאה וכתבה נאה .
ולי כתושב הצפון וכמהנדס בדימוס, תענוג לחלוף במחלף ,ליהנות מהיופי האסתטי ולהתפעל מההישג ההנדסי.
פשוט לא יאומן שאדריכל מרשה לעצמו להגיד משפט כמו "אם לא אני הגשר היה קורס" , על יציבות הגשר אחראי המהנדס ונדרש ידע נירחב לתיכנון גשר שכזה.