סיבוב בכיכר רבין בראשון לציון

במערב ראשון לציון הכל גדול. הסינמה סיטי עם הדינוזאורים העצומים, קניון הזהב, שכונת נאות שושנים עם הגן במרכז של 140 דונם, הכבישים הרחבים. גם האנשים גדולים, אולי מפני שהם מחזיקים מקררים גדולים בבתים הגדולים שלהם ואוכלים הרבה. ואולי כל זה הדמיון שלי, אבל כשהגעתי אל מפגש הרחובות יצחק רבין ולוי אשכול, נתקלתי בפרשנות מקומית חדשה למושג "כיכר גדולה".

כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום", סמוכה לקמפוס המכללה למינהל ומייצגת היטב את פרשנותם העכשווית של ראשי ערים ואדריכלי נוף למושג "מעגל תנועה", אותו הם הופכים לשטח ציבורי פתוח בו מושקעים מיטב המשאבים העירוניים.

מדובר במעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי. במרכז מתרוממת גבעה מלאכותית, מכוסה בפרחי עונה צבעוניים ובקודקודה מוצב פסל ברונזה גדול. דברים על הכיכר, על הפסל וראיון עם יוצר הפסל – ברשימה זו.

.

מראה הפסל במרכז מעגל התנועה

.

הסיבה שהגעתי לכאן היתה מסמך שאני כותב עכשיו על השפעת תשתיות עתידיות על העיר. בין השאר כמובן שהגעתי במסלול שנקבע לי, לנקודה הזו במערב ראשון לציון. אבל זה לא לכאן.

העבודה לא קלה, מפני שאני צריך ללכת את כל "הרחובות" האלה. יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל. רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים.

גם "כיכר יצחק רבין" נועדה לתפקד כצומת רחובות ענק, ולהזרים תנועה מוטורית ללא צורך ברמזור. כאן אף מכונית לא נדרשת לעצור, אלא רק לחלוף במהירות. כחלק ממיתוג הסביבה, עוצב גם מעגל התנועה שבמרכז הצומת, כמוצר שנועד להיקלט אצל הנהג בהתאם למהירות בו הוא נוסע. לכן הפרחים מאד צבעוניים וגם המסר של הפסל ברור מייד. בלי להתחכם. בדיוק ההפך מהרעיון, נגיד, של הצייר הנרי שלזניאק שכתב: "ציור שלי דורש עבודה איטית ועקבית, טכנית ויסודית, בלי סטיות ופלירטים. ריכוז וצמצום באמצעים והחמרה". הקטע הזה הוא היחיד שאני זוכר מהקטלוג שליווה את התערוכה שאצרה לו גליה בר-אור במשכן לאמנות בעין חרוד לפני כמה שנים, ומלווה אותי עד היום.

ההשקעה הגדולה בכיכר הזו מפתיעה. הפתרון גם מפספס הזדמנות. מדובר במרחב ציבורי גדול (בקוטר של 100 מטרים) שנמצא בצמוד למכללה למינהל בה לומדים 12 אלף תלמידים. כאן יכול היה להתקיים המפגש בין העיר ובין הסטודנטים. כאן יכלו להיפתח מסעדות לצד מעבדות וחממות לפיתוח רעיונות ותיאוריות שיפעלו בשיתוף פעולה של גופים מסחריים, פרטיים וציבוריים עם המחלקות השונות במכללה.

במקום כל זה יש מעגל תנועה שלא מתפקד כמרחב של שהייה, מפגש או אגורה, אלא משהו גדול וסתמי ובלי טיפת צל. אפילו בתי המגורים בפינות הצומת אינם מפנים את פניהם ל"כיכר", אלא ממשיכים את הסדרתיות של השכונה שבקצה שלה הם ניצבים.

מדרגות רחבות ואפילו שביל לעגלות מוביל מתחתית אי התנועה אל הפסל העומד במרכזה של גבעה קטנה במרכז. זהירות! לא ניתן לחצות את הנתיבים הסואנים בביטחה. אין מעבר חציה והמכוניות טסות. 

.

מבט על מעגל התנועה מכיוון רחוב לוי אשכול: שני נתיבים מפרידים ואין כל מעבר חציה

.

עיצוב מעגל התנועה הוא תוצר של שיתוף פעולה בין האמן אליעזר ויסהוף ואדריכל הנוף חיים כהנוביץ שעיצב את עיקר הנוף בראשון מערב, ועל "גן המנהיגים" שלו החדש בעיר כתבתי לא מזמן כתבה ב-Xnet.

ויסהוף יליד ירושלים, 1938, שעיצב את הפסל הוא מהאמנים המוכרים בישראל, לא מעט הודות לבולים הרבים שעיצב. כשהייתי ילד היה לי אוסף ולכן הבולים שלו מוכרים לי היטב: סדרת בתי הכנסת, ימי עצמאות, ספרי תורה, שערי ירושלים ושמורות טבע. הוא גם עיצב את שטר 50 השקלים הסגול המוקדש לש"י עגנון.

בשנים האחרונות עיצב פסלי ענק בעיקר בראשון לציון והפסל המוכר ביותר שלו הוא פסל ציפור כחולה-ירוקה שעיצב לקק"ל ומוצב בכל אתר קק"ל בארץ. באותה שנה בה פיסל את הפסל בראשון לציון, יצר גם פסל ראש של רבין, אותו העניקה לאה רבין לביל קלינטון. הפרויקט האחרון שהשלים היה "גן סיפור" בחולון המתבסס על סיפור שכתב "הזיקית". בימים אלה הוא עובד על גן פסלים בנושא התנ"ך, שטרם הוחלט היכן הוא יוקם.

משמעות הפסל: הפסל בכיכר רבין מורכב מבסיס עליו מתנוסס פסוק מהתנ"ך המתייחס לעידן בו תופסק המלחמה בין בני האדם. החלק העליון מורכב מנשקים שונים בפרופורציות ענקיות המכופפים בחלקם העליון, ובכך מייצגים את עצירת האלימות.

היות והאמן שיצר את הפסל נגיש, החלטתי להרים טלפון ולשאול אותו כמה שאלות:

מ"י: מתי קבלת את העבודה?

אליעזר ויסהוף: ב-1996 כשנה לאחר הרצח קבלתי את ההזמנה מראש העירייה מאיר ניצן, ותוך כ-8 חודשים השלמנו את העבודה והצבנו את הפסל.

מ"י: מי זה "השלמנו"?

א"ו: אני ואשתי [אריאלה ויסהוף, מ"י] ובית היציקה.

מ"י: איך בחרו בך ליצור את הפסל?

א"ו: יש להניח שהוא [ראש העירייה מאיר ניצן] ראה הרבה עבודות שלי. הוא ביקר באטילייה שלי ביפו. אני עוסק הרבה מאד בנושא התנ"כי הוויזואלי וכיוון שראש העירייה הכיר גם כן את התנ"ך וגם את פרקי אבות העבודות מצאו חן בעיניו.

מ"י: באיזו טכניקה השתמשת?

א"ו: החלק העליון הוא יציקת ברונזה ובבסיס השתמשתי בטכניקה מאד מיוחדת של יציקה כורכרית [=אבן יצוקה על בסיס צמנט לבן עם אגרגטים מכורכר טבעי, מ"י] לתוך תבניות מעץ ופלדה. אני הראשון שעשיתי דבר כזה בארץ. את הפסל הייתי חייב לייצב ולבנות 4 בלוקים ענקיים של בטון כדי למנוע שקיעה כי הקרקע כאן היתה של מילוי.

מ"י: כיצד בחרת בפסוק "וכתתו חרבותם לאתים"?

א"ו: את התנ"ך אני יודע היטב וזה פסוק ששגור על פי. הנושא הזה חוזר בשני ספרים בתנ"ך גם במיכה וגם בישעיהו ומה יותר חשוב ממשמעות הפסוק "וכתתו חרבותם לאתים".

מ"י: למה אין מעבר חציה? כמעט נדרסתי…

א"ו: הצעתי כמה פעמים לראש העיר לעשות מעבר חציה אבל אין. לפסל הזה עולים לרגל כל בתי הספר ומגיעים הרבה אנשים, בעיקר בימי עצמאות כשאז מדליקים בו נרות זיכרון.

מ"י: העירייה הכתיבה לך דרישות מסויימות בתכנון האתר?

א"ו: לא. אם כבר לי היו דרישות – לשמור על האתר ולשלם בזמן.

מ"י: חלפו כבר למעלה מ-15 שנה מאז הצבת הפסל, היית משנה בו משהו היום?

א"ו: לא הייתי משנה בו כלום. הייתי עושה עוד פסלים כאלה בארץ. הפסל טוב גם במסר, גם בפרופורציות, גם בחומרים, הוא עמיד ורציני.

.

אחרי שמסתכנים וחוצים את הכביש הדו-נתיבי ניתן לעלות במדרגות

.

.

הפסל מוקף בפרחים עונתיים, בצד מתנוססים דגל ישראל ודגל ראשון לציון

.

מעוצב מבסיס אבן כורכרית שהוא למעשה אבן מלאכותית ומעליו מתנוססת יציקת הברונזה

.

כיכר השלום

.

אלטלנה

.

חתימת האמן אליעזר ויסהוף

.

ששת הימים

.

בעקבות הרצח ביצעה שרית חדד עם ילד הפלא הדרוזי שריף את הדואט "שלום חבר".

אין שבוע שאני לא מנגן בראש את פתיח השיר: "שלום חבר, קשה לי לדבר, כל יום שעובר קשה יותר".

.

.

את הפסל מקיפים ספסלים וברקע בפינה הדרום-מערבית ממוקמת המכללה למינהל שגם היא כמו שאר המבנים הפונים לצומת, איננה מתייחסת למקום או בכלל לסביבתה

.

רחוב יצחק רבין במבט לכיוון מזרח מראש מעגל התנועה

.

מבט על רחוב רבין לכיוון מזרח

.

מבט צפונה לרחוב לוי אשכול

.

דגל ישראל. גאווה לאומית.

.

… ודגל העיר. גאווה עירונית.

.

ברחוב יצחק רבין, כמו בלוי אשכול, שבילי אופניים רחבים. הלכתי כאן שעות ורק רוכב אופניים אחד סודאני חלף על פני.

.

כאן מסתיים עיסוקי בכיכר וכעת אני מפנה את המבט אל המבנים המוקמים בסמוך לכיכר.

לאחרונה הוחל בשיווק שני מגדלים שמתכננן משרד יסקי-מור-סיון, שחנך לפני כחודש את מתחם יס פלאנט כמה מאות מטרים מכאן. מדובר הפעם בשני מגדלים שהם העתק של "מגדלי אקירוב" שתכנן המשרד לפני עשרים שנה בצפון תל אביב וכל עשירי תל אביב ואהוד ברק עברו לגור בהם. בזמן האחרון הרבה מהם עוזבים את המגדלים, אבל בראשון לציון רצו גם – ולכן העתיקו אותם (בשינויים קלים):

.

שכונה חדשה קמה מצפון-מזרח לצומת

.

Upper: העתק של מגדלי אקירוב בצפון תל אביב, אדריכלים: יסקי-מור-סיון

.

ביתן מכירות ל-Upper

.

וברשותכם קוראים יקרים, הרשו לי לסיים את הרשימה בצילום נוסף של דגל ישראל על רקע השמיים הכחולים.

.

הדגל