סיבוב בבית הכנסת של תיכון אמית בפתח תקוה

לפני יותר משנתיים ישבנו (שאול ואני) במשרדו של האדריכל מרדכי בן-חורין. הוא סיפר לנו על חייו ועבודתו. בין השאר ציין את אחת מעבודותיו המוקדמות: מבני בית הספר "מוסד עליה", בשכונת כפר אברהם במזרח פתח תקוה.

מאז אותה שיחה הנושא של ביקור במקום עלה מידי פעם, אבל טרם בוצע. ביום ששי האחרון קפצנו לבקר במקום, לא לפני שחיסלנו שתי צלחות חומוס.

.

אולם בית הכנסת נוצר בהשראת מבנה בסיליקה כשהאור חודר מחלונות מוארכים בתקרה. מחיצה דקורטיבית עוצבה על ידי הצייר והפסל משה שטרנשוס והקיר המזרחי הפך לקיר פיסולי הודות לשימוש באבן לקט מקומית וארון קודש מלבני המרחף מעל במה נמוכה

.

הצעה למחקר: כיצד התקיים עם ישראל במשך אלפי שנים בלי חומוס. גם היום עדיין נדיר למצוא חומוס מעולה שלא עומדות מאחוריו שתי ידיים של ערבי. אבל יש גם יוצאים מן הכלל וכזה המקרה של הג'ינג'י בקיבוץ עינת. השד הכתום מצליח להכין חומוס כמו שרק ערבים יודעים, בגלל זה שאול ואני מאד מעריכים אותו.

יושבים ליד שולחן מתחת לעצי האקליפטוס ונהנים מהשירות של הג'ינג'י, זו חוויה נהדרת. לא ידוע לי על עוד מקום שאוכלים חומוס בחורשה כזו. שאול היה מאד מרוצה מהחומוס, מהמחיר הוא היה מרוצה פחות. הרי כל המחירים עולים, אבל המשכורת של האדריכלים נשארת במקום.

מיד אחרי החומוס בעינת המשכנו לשוליים המזרחיים של פתח תקוה שם שוכן תיכון אמית שיושב במקום בו הוקם בשנת 1930 קיבוץ חלוצי של הפועל המזרחי. הקיבוץ הוקם על קרקע אותה רכשה אגודת חובבי ציון כמה שנים קודם לכן מבעל הקרקעות הערבי, ולקיבוץ קראו רודגס, על שם החווה בגרמניה בה הוכשרו החלוצים. לצורך אכלוס חברי הקיבוץ, הוקמו להם מספר מבני מגורים וכן חדר אוכל – המתפקדים גם היום 80 שנה מאוחר יותר באופן מלא (תמונות בהמשך).

בשלב מסוים חוסל הקיבוץ והפך ל"מוסד עליה", ובו נקלטו ילדים שבחלקם הגדול היו ניצולי שואה ללא הורים או קרובי משפחה. בתחילת שנות החמישים התפתח המוסד באופן משמעותי ובניין דו-קומתי לכיתות וספריה הסוגר על חצר פנימית נמסר לתכנון אצל המהנדס משה בן חורין. באותה תקופה היה בנו מרדכי בן חורין סטודנט בטכניון, אבל עדיין היה גר עם הוריו בביתם בפתח תקוה. בן חורין הצעיר קיבל בפועל את העבודה בשנת 1952.

גם היום 60 שנה בדיוק לאחר מכן, נראה הבניין מרשים וכמעט ולא נעשו בו שינויים (מפתיע לכשעצמו). שלחתי לבן חורין כמה תמונות שצלמתי כדי שיסביר: "נדהמתי שזה נשאר בדיוק כמו שהיה. אפילו הפתחים הקטנים שכללו זכוכית צבעונית שהשגנו בזמנו במפעל פניציה נותרו במקומם", הגיב בן חורין. למעשה, הזכוכיות הוסרו ונאטמו בבטון, אבל הצבעוניות נותרה היות וכל ריבוע נצבע בצבע אחר (ראו את התמונה בהמשך). "זו אחת המחלות שיש בארץ ביחס למה שתוכנן", המשיך בן חורין. "זו תופעה שכל אחד עושה דין לעצמו". בן חורין מספר שבמבנה היה גם קיר עם עבודת אמנות שיצר באמצעות לייסטים. העבודה תיארה באופן מופשט ילדים אוחזים ידיים ורוקדים. את הציור לא מצאנו וכנראה שנמחק.

בנוסף תכנן בן חורין לאחר מכן מבנה כיתות גבוה וב-1956 את בית הכנסת – המבנה שהוא ציין כאחד הטובים והחשובים שתכנן.

מה מיוחד בבית הכנסת?

בן חורין עונה: "תמיד בבתי כנסת הגברים יושבים מקדימה והנשים יושבות מאחורי סורג באחורי האולם. לא הסכמתי לקבל את הפרוגרמה כמו שהיא ואמרתי שלא יתכן מצב בו בנים ובנות לומדים יחד אבל כשהם מגיעים לבית הכנסת, יש מחיצה שמפלה את הנשים. זה נראה בעיניי שלילי. לכן באתי עם רעיון שהבנים והבנות יושבים שווה בשווה, כשבאמצע פס ברוחב 4 מטרים ושם שורת עמודים שנושאת גג נמוך".

.

צבי אלחייני מ"ארכיון אדריכלות ישראל", איתר בגיליון כתב העת "הנדסה ואדריכלות" מנובמבר 1961 את תצלום המבנה + תכנית וחתך (תודה צבי!!!). החוליה המקשרת בין אלחייני לבניין הזה היא שאמו לימדה כאן עברית בעבר הרחוק.

.

את המחיצה בין אזור הגברים לאזור הנשים עיצב הפסל והצייר משה שטרנשוס ששיתף עם בן חורין פעולה בפרויקטים אחרים. את שיתוף הפעולה ניתן למצוא גם בעיצוב מערכת ההצללה בחזית בית לשכת המס של ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב וכן בעיצוב סורג הברזל בחזית קומת הרחוב של "מגדל המצודה" ברחוב המלך ג'ורג'. עבודת קיר נוספת תוכננה לעטר את המבנה, ואפילו כבר נערכו סקיצות על ידי האמן יוסלה ברגנר, אך בשל קשיי תקציב לא בוצעה העבודה.

המרכיב הבולט במבנה הוא הגג עם השיפוע ההפוך – בצורת האות V. בקצותיו החיצוניים נשען הגג על עמודים דקים שמסתתרים בקירות. במרכזו, נשען הגג באופן נסתר על תקרה מונמכת ממנה יוצאות שתי שדרות עמודים שחוצות את אולם התפילה לכל אורכו החל מהכניסה לאולם ועד לארון הקודש. התקרה המונמכת מחלקת את האולם לשני חלקים שווים וגם מדגישה את הסדר והארגון בו.

הקיר הבולט באולם הוא הקיר הפונה לירושלים. בשונה משאר קירות המבנה המטויחים בטיח לבן, הקיר המזרחי בולט הודות לשימוש באבני לקט מקומיות. רמז לקיר ניתן למצוא בכמה מקומות בחזית המבנה: קודם כל בכניסה שממערב ישנו קיר היוצא מהבניין ומעוצב בדומה לקיר המזרח באותה האבן, וגם קיר המזרח עצמו בולט מקו החזית וכאילו פורץ אותו ומרמז על חשיבות הקיר לא רק באמצעות חומריותו אלא גם באמצעות גודלו. לדברי בן חורין עיצוב הקיר באמצעות אבן, ביקשה לאזכר את הכותל המערבי שהיה באותה העת תחת שלטון ירדן. כמו הקיר במבנה הכיתות או הוילה של פלאטו שרון בסביון שתכנן מאוחר יותר, גם כאן שילב זכוכית צבעונית בקיר, שהחדירה אור טבעי ויצרה אפקט תאורה מיוחד. גם הגג הופרד מהקיר באמצעות פס צר שאיפשר חדירת אור ויצירת אפקט שמיימי לקיר כולו, ובמיוחד בזמן תפילת שחרית כשהשמש עולה במזרח.

בעיצוב ארון הקודש השקיע בן חורין יצירתיות. מדובר בקופסת עץ ארוכה מאד שתלויה על קונזולות נסתרות, כך שהארון נראה כמו מרחף באוויר. הוא גם הוסיף תאורה אחורית שתיצור הילה מסביב לארון (שכבר לא קיימת).

לסיום, שאלתי את בן חורין למה לדעתו המבנה הזה כה חשוב בעיניו:

"קודם כל השימוש בחומרים פשוטים. העוצמה שהאבן נותנת לקיר המזרח. האבן היא חומר טבעי ביותר. דבר שני הוא הושבת הגברים לצד הנשים בשיויון טוטאלי. דבר נוסף הוא הבניה בלי קשתות. באותה תקופה בכל בית כנסת שילבו קשתות מזויפות ואני לא הייתי מוכן להיכנע לקשתות, כי הרי אנחנו חיים במאה העשרים ולא צריך קשתות שהן דבר ארכאי ולא אמיתי. כשהייתי נכנס לבית הכנסת הזה הרגשתי התרוממות נפש בגלל פשטות החלל, המשחק הנכון של האור מבלי לעשות אקרובטיקה של קירות ופתחים ושימוש בסמלים מגוחכים".

הסתובבנו עוד חצי שעה בין מבני המוסד. בין השאר שוחחנו עם אחד מאנשי הסגל. להפתעתנו הוא גילה בקיאות באדריכלות ובעבודתו של בן חורין. סיפרנו לו ששמנו לב לעובדה שהמבנים בקושי עברו שינויים, מה שמעיד בעיקר על איכותם ועל המודעות של הנהלת המוסד למבנים. בתגובה, הראה לנו האיש את חדר האוכל ששימש במקור את קיבוץ רודגס. למעט תקרה אקוסטית נותר גם המבנה הזה כמו שהיה. קירות אולם חדר האוכל (שהפך לכיתת דיונים) עוטרו בתצלומים והסברים היסטורים על עברו של המוסד הוותיק. לפני שהסתלקנו שאלתי את האיש שגילה בקיאות, אם הוא גם למד כאן והוא ענה בכנות "הלוואי".

.

שאול וצלחת חומוס עם טחינה, גרגרים וביצה

.

באמצע

.

לפני

.

אחרי

.

הכניסה לבית הכנסת מכיוון צפון כוללת גם שירותים צמודים (משמאל)

.

בכניסה שימוש באבן לקט מקומית. קירות נמוכים יוצרים חלל מוגדר אך פתוח שנועד לא רק להדגיש את הכניסה אלא גם למטרה פונקציונאלית: (1) משתנה, (2) התכנסות ו-(3) מרחב זיכרון (קיר הזיכרון מוסתר מאחורי צמחיה ואי אפשר לצלם אותו)

.

לוח זיכרון עם שמות תורמי המבנה

.

גם הקיר הדרומי מוסתר בצמחיה, אך עדיין ניתן להתרשם מהתקרה הייחודית והקיר המנותק מהגג. החורים בקיר איפשרו לאור יום לחדור אל האולם וליצור אפקט מיוחד בפנים. החלק הזה הוזנח והיום הוא כבר לא עובד

.

.

הפינה הדרום-מזרחית של הבניין

.

קטע מהחזית הצדדית

.

המבנה נשען על עמודים דקיקים כך שנוצרת אשליה שהקירות אינם מחוברים לתקרה ובמקום החיבור ישנם חלונות להחדרת אור יום לא ישיר ואוורור טבעי

.

המחיצה בין עזרת הגברים לעזרת הנשים מורכבת מעבודה של האמן והצייר משה שטרנשוס ששיתף פעולה עם בן חורין גם בבית לשכת המס ברחוב ארלוזורוב וגם במגדל המצודה של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב

.

בקיר הפונה לכיוון ירושלים ובו קבוע ארון הקודש, עשה בן חורין שימוש באבן לקט להדגשת חשיבותו של הקיר, בשונה משאר המבנה הבנוי בטון.
כאן אפשר לראות את הנתק בין הקירות לתקרה: פס צר מפריד בין התקרה לקיר ארון הקודש, וחלונות גדולים יותר מפרידים בין הקיר הצדדי לתקרה.

.

קירות האורך הצדדים מנותקים מהתקרה

.

את האולם חוצה במרכז שדרת עמודים דקים הנושאים תקרה מונמכת שנועדה להדגיש את הציר בין הכניסה לבית הכנסת ובין ארון הקודש השוכן בקיר הנגדי. האולם עצמו מחולק לשלושה חלקים: 2/3 מהשטח לבנים ו-1/3 לבנות.

.

הוילון שמכסה על ארון הקודש הוא תוספת מאוחרת שאולי שומרת על ארון העץ המכוסה בפרוכת, אך היא מסתירה את העובדה שהארון תלוי ומרחף באוויר.

.

קצת מזיזים את הוילון והארון המקורי נחשף

.

מבט על אחורי הארון המרחף

.

בקיר ישנם חורים שנועדו להחדיר אור פנימה וליצור אפקט ייחודי

.

מבט על התקרה המונמכת החוצה את בית הכנסת ומתפקדת כמרכיב קונסטרוקטיבי הנושא את התקרה כולה

.

מבט מכיוון ארון הקודש לכניסה לבית הכנסת: הפתח לגברים ונשים כמעט משותף, באישור הרב הראשי של פתח תקוה

.

לא סתם נראה כמו קיבוץ. באמת היה כאן קיבוץ ואלה חלק מהבתים ששמשו אותו: קיבוץ רודגס – הקיבוץ הראשון של תנועת הקיבוץ הדתי

.

פנים אולם חדר האוכל של קיבוץ רודגס שכיום משמש כאולם לימוד והתכנסות לבית הספר

.

המודעות כאן לעברו של המקום גבוהה: באולם חדר האוכל תלויים תצלומים היסטורים רבים המתארים את המקום במהלך 80 שנות קיומו

.

אחד ממבני הקיבוץ

.

כמו בקיבוץ

.

מבני כיתות

.

אולם ספורט / אודיטוריום

.

מבנה כיתות פשוט לכאורה אך הודות ליד המקצועית והיצירתית של בן חורין גם מבנה פשוט מקבל אופי משלו

.

גם כאן כמו בבית כנסת, נעשה שימוש בעמודים דקים שמדגישים קצב וארגון במבנה.
בריבועים שבקיר מימין היו במקור מזכוכית צבעונית ואפשרו חדירת אור אל המבנה.

.

באמצע הבית ספר יש את הקיר הזה. המקרה המוקדם ביותר שנתקלתי בו של פרסום בבית ספר.

* * *

כתבות ורשימות נוספות על פרויקטים של מרדכי בן חורין שסיקרתי:

אחוזת פלאטו שרון בסביון (עם צילומים של איתי סיקולסקי)

חדר הזכוכית (גם הוא עם צילומים של סיקולסקי)

בית מגוריו של בן חורין (עם צילומיו של ניקיטה פבלוב)

בן חורין נזכר בעבודה הראשונה שתכנן

תיכון אורט נתניה (עם שאול)

בן חורין מגלה שאמא שלו גדלה כערביה… (גם עם שאול)

 – – – – – – –

 – – – – – – –

 – – – – – – –

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

.|.