באופן חד-פעמי אערוך סיור שיתמקד בבינוי ובפיתוח שבלב קמפוס אוניברסיטת ברמת אביב. אזור ליבה זה שנקבע עוד בתכנית-האב הראשונה לקמפוס שנערכה באמצע שנות ה-50, כולל כמה מפניני האדריכלות בישראל וטובל כולו בפיתוח נוף יוצא דופן. על רבים ממבנים אלה כתבתי כאן לאורך השנים.
הסיור יערך במסגרת אירועי "בתים מבפנים", ביום שישי 19.5 בשעה 08:30. נפגש בכניסה לבניין ספריית סוראסקי ונמשיך לבינוי הסובב שהתפתח החל משנות ה-60 ועד העשור האחרון בהיקף של הכיכר והמדשאה המרכזית של הקמפוס. נבקר בבניינים שתכננו האדריכלים דן איתן, יצחק ישר, שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון, אלי גבירצמן, ורנר יוסף ויטקובר, בנימין אידלסון, יעקב הרץ, גרשון צפור, נחום זלקינד, משה הראל, דני מינץ, אלעד מלמד, ליאורה זבולון, אריאל שפילקה, עמית האס וכן מריו בוטה. הסיור יתמקד גם בפיתוח הנוף מעשה ידי אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, וביצירות אמנות והנצחה שיצרו טובי אמני ישראל ושולבו בנוף ובאדריכלות הקמפוס.
ועל כך ברשימה זו.
.
19.5.2023
.
מוזיאון "אנו" (במקור "בית התפוצות") ובחזית פסל שיצר יחיאל שמי
.
בשיפוץ הגדול שנערך במוזיאון "אנו" לפני שנים אחדות נפתחה קומה מפולשת שמקשרת בין שני השטחים הפתוחים הגדולים של הקמפוס שממשיכים אך רחוב איינשטיין שמגיע מהים
.
לצד מוזיאון "אנו" ניצב בניין קרטר שגם אותו תכננו האדריכלים אלי גבירצמן ויצחק ישר. בקומת הקרקע שלו יש ספרייה גדולה שנפתחת למרפסת שנמתחת לכל אורך הבניין. מגן הסקולנטים ששתלו אדריכלי הנוף המקוריים של הקמפוס ליפא יהלום ודן צור נותרו רק שרידים
.
אחד מארבעה: לאחר שהתייבש בשמש בכיכר התרבות שבחזית ספריית בית אריאלה, הועתק פסלו של מנשה קדישמן אל חזית בניין קרטר ומוזיאון "אנו". פסל נוסף שיצר קדישמן "עקידת יצחק" שמו, הוצב כמה עשרות מטרים ממנו בחזית ספריית סוראסקי
.
.
עוד ב-1953 הוחל בהכנת תכנית אב לקמפוס אוניברסיטת תל אביב ובמהלך השנים הבאות הלכה והתגבשה התכנית. על פי תכנית זו, ביקש האדריכל ורנר יוסף ויטקובר שעמד בראש צוות התכנון, לנצל את רחוב איינשטיין הנמתח ממערב למזרח. ויטקובר ראה בעיני רוחו את הרחוב מגיע במערב עד חוף הים ובקצהו המזרחי בחר האדריכל לקבוע את שער הכניסה המרכזי לקמפוס. כאן הוא בחר לתכנן כיכר כניסה רחבת ידיים ובהיקפה בינוי שידגיש את מעמדה, מהלך דומה שנעשה אז במקביל בקמפוס גבעת רם בירושלים.
עם התגבשות התכנית ושילובם בצוות של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, התקבל אותו ציר הממשיך בתחומי הקמפוס את רחוב איינשטיין ומורכב תחילה מכיכר מרוצפת ובנויה, "כיכר אנטין" שאליה פונים כיום לבד משער האוניברסיטה גם מרכז מסחרי, מרכז הסטודנט, הגלריה האוניברסיטאית ובימים אלה נבנה בצלע הדרומית גם בניין בית הספר לאדריכלות. בהמשך נקבע שטח פתוח רחב וארוך במיוחד המורכב ממדשאות, שטחי גינון וכיכרות, וקצהו המזרחי הוא בשער הנגדי הפונה לרחוב קלאוזנר.
באופן סמלי נבחרו הפקולטות והמוסדות המקיפים את אותו שטח פתוח לייצג את תקומתה של החברה הישראלית – מוסיקה, אמנויות, חברה, ניהול, מדעים מדויקים, מדעי הטבע וכן ספרייה מרכזית, מוזיאון למורשת העם היהודי ובית כנסת. בניינים אלה כולם נבנו בידי טובי האדריכלים ששמרו על גישה עיצובית-חומרית דומה, כזו שבה שלט כעיקרון השימוש בבטון החשוף, אך גם שלטה גישה של תכנון המתאים לאקלים המקומי.
במהלך הסיור שימשך 90 דקות נלמד על מה היה כאן לפני, מה תוכנן ונבנה מאז ועד היום וכמובן שנבקר בבניינים. הסיור יערך במסגרת אירועי "בתים מבפנים", ביום שישי 19.5 בשעה 08:30. אין צורך בהרשמה וההשתתפות היא חופשית.
.
סיורים מומלצים אחרים שיתקיימו ב"בתים מבפנים" (לפי המספור שמופיע באתר בתים מבפנים):
(1) בית הדין השרעי ביפו (12) גלריה שלוש ברחוב הצורפים ביפו (29) מעון לדרי רחוב (40) הביארה ברחוב הרצל (60) קאנטרי שוק עלייה (71) מעון שגריר בריטניה ברמת גן (73) פארק יצחק שדה (83) ציורי הקיר ברחוב אחד העם 20 (86) מלון קפסולות (109) ביתן הלנה רובינשטיין המחודש (119) מידטאון (132) מלון Backstage בתיאטרון האהל לשעבר (143) מנהרת סומייל (162) תחנת כיבוי-אש חדשה (165) בניין ננוטכנולוגיה החדש באוניברסיטת תל אביב (178) קוביית הזכוכית בקאנטרי נווה שרת (177) בית ספר שמיר בתל-ברוך צפון (188) מרכז פרס לשלום ולחדשנות.
.
אחד הבניינים הבדודדים בקמפוס שאותו תכנן אדריכל שאינו ישראלי הוא בית הכנסת. האדריכל השויצרי מריו בוטה יצר את אחד המבנים המיוחדים והמקוריים בקמפוס, אבל לא בטוח שבכלל צריך אותו פה. לאחרונה הוכרז הבניין על ידי עיריית תל אביב כבניין לשימור.
.
אולם התפילה בבית הכנסת עוצב כולו עד לפרט האחרון בידי האדריכל. הכל חוץ מהמחיצה של עזרת הנשים משמאל
.
תקרת האולם מורכבת מכמה שכבות שנועדו לסנן חדירת קרני שמש טבעיות בשילוב של תאורה מלאכותית
.
האדריכל שתכנן את תכנית האב לקמפוס, ורנר יוסף ויטקובר, תכנן גם כמה בניינים כמו למשל בניין גילמן לפקולטה למדעי החברה – בניין שכל כולו מתייחס לאקלים המקומי. אגב, הכניסה המרשימה והבולטת לבניין פונה למערב ולא לצפון שם נמצא לב הקמפוס, כי בעת התכנון מרכז הפעילות של הקמפוס היה בכיוון הזה
.
אדריכלים צעירים רבים קיבלו לאורך השנים עבודות תכנון בולטות בתחומי הקמפוס, שניים מהם, יצחק ישר ודן איתן, תכננו בסמוך לשער הכניסה הראשי את "בניין מקסיקו" לפקולטה לאמנות
.
בשנות ה-70 קבע אדריכל האוניברסיטה כי בחזית כל בניין יופיעו באופן אחיד שמותיהם של האדריכל והקבלן ושנת ההקמה
.
את הטוטם העשוי מפיברגלס וניצב בכניסה לבניין מקסיקו תרמה הקהילה היהודית במקסיקו עוד קודם שנבנה הבניין. הפסל היה הדייר הראשון בבניין וגם הוותיק שבהם, היות ובעת הבנייה כבר הוצב הפסל במקומו
.
אולם המבואה בבניין מקסיקו דומה מאד לאולם המבואה שבמוזיאון תל אביב לאמנות כי האדריכלים הם אותם אדריכלים ושני הבניינים תוכננו כמעט במקביל
.
באולם שולבו יצירות אמנות של אמנים כדוגמת תומרקין (פסל משמאל למטה), שריר (ציור במרכז) ובזם (שטיח משמאל)
.
בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי הוא כנראה הבניין המונומנטאלי והבולט ביותר בקמפוס. תכננו אותו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון ומאוחר יותר הם זכו לתכנן את כל שאר בנייני הספרייה בקמפוס
.
אולם המבואה לספרייה מפוצל לשלושה מפלסים וגם בו שולבו יצירות אמנות. האדריכלים הזמינו את יחיאל שמי להציב פסל ברזל שמציץ כאן משמאל. התוצאה לא כל כך מוצלחת, אך שיפור משמעותי ניכר בשת"פ הבא של האדריכלים עם האמן שהתבצע בתיאטרון ירושלים
.
בדופן המערבית של אולם המבואה שילב אברהם אופק ציור קיר צבעוני (שלא בהסכמת האדריכלים)
.
בניין רקאנטי שמאכלס את הפקולטה לניהול תוכנן בידי צוות של אדריכלים שיצא ממשרדו של אריה שרון – היו אלה בנימין אידלסון (שהיה גם שותפו), יעקב הרץ וגרשון צפור. במקביל הם תכננו גם את אתר ההנצחה בגבעת התחמושת שבירושלים, אך לאחר תקופה קצרה הרץ פרש, ולאחר עוד כמה שנים הלך אידלסון לעולמו וצפור המשיך את המשרד, שכיום ממשיך אותו בנו – ברק צפור. בשלב מאוחר צפור הוסיף לבניין שתי קומות.
.
בתוך הבניין ישנן חצרות פנימיות
.
במרכז המדשאה הגדולה, בין בניין רקנאטי (מימין) ובניין מקסיקו, ניצב פסלו של יגאל תומרקין "התרחשות" שראוי לחידוש הצבע שדהה
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 