סיבוב בביתן הלנה רובינשטיין המתחדש

לאלה שהתרגלו יהיה קשה להיפרד מהלנה רובינשטיין ולהחליף בשמו של אייל עופר. אבל זו עובדה מוגמרת: הביתן המחודש ייקרא על שמו של עופר שתרם למוזיאון חמישה מיליון דולר. תרומתו כיסתה שני-שליש, בעוד שאת השליש הנותר מימנה עיריית תל אביב. כך איבד המקום משהו מהקסם הבינלאומי והקוסמטי שטמון היה בשמו, ובמקומו קבלנו נוכחות נוספת למשפחת עופר במרחב הישראלי.

בסיבוב בבניין עם טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, היא מספרת ששלושת המטרות המרכזיות של פרויקט החידוש היו (1) התאמת אולמות התצוגה לטכנולוגיות העכשוויות, (2) שיקום המבנה הוותיק מתוך ראייה כוללת ותוך הערכה לאדריכלות המקורית שלו, (3) וחיזוק הקשר בין המבנה לסביבתו – "גן-יעקב" ושדרת הולכי הרגל. תכנון וליווי עבודת החידוש של הביתן (שנכלל ברשימת השימור העירונית) נערכו על ידי האדריכלים אמנון רכטר, דנה גורדון ורוי גורדון וכן לידור בר, סשה אונטמן ונדין שבטה. אביו של אמנון, האדריכל יעקב רכטר, תכנן במקור את הביתן שנחנך ב-1959 במסגרת משרד האדריכלים רכטר, זרחי, רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

292408195_5826429600719907_6017668102542760112_n

2022/1959

.

20220619_160450

הביתן תוכנן לקום כחלק מבניין מוזיאון גדול שלבסוף לא נבנה באתר 

.

20220619_160558

החלפת שם: כבר לא יהיה קרוי על שמה של הלנה רובינשטיין – מלכת הקוסמטיקה של המאה ה-20, אלא על שמו של אייל עופר שתרם 5 מיליון דולר (2/3 מעלות העבודות)

.

20220619_160710

הביתן משתלב ברצף הבנוי של מרכז התרבות – עם היכל-התרבות, גן-יעקב ובניין תיאטרון הבימה

.

1804_pr_Ext_033

הדמיה של הכניסה החדשה לביתן מכוון השדרה (רכטר אדריכלים, טוטם הדמיות)

.

1804_pr_Ext_034

הדמיית החזית הדרומית הפונה לגן-יעקב (רכטר אדריכלים, טוטם הדמיות)

.

1804_pr_Int_024

מבואת הכניסה לביתן עם תערוכת רטרוספקטיבית של ג'קומטי ובהמשך בית הקפה (רכטר אדריכלים, טוטם הדמיות)

.

20220619_160951

החזית המערבית לכיוון שדרות תרס"ט שהיתה הראשית, תהפוך לחזית פחות דומיננטית והכניסה המרכזית תהיה מכיוון שדרת הולכי הרגל שממזרח המווה המשך וחיבור בין שדרות רוטשילד ושדרות ח"ן

.

image011

הדמייה של חזית הביתן הפונה לגן-יעקב (רכטר אדריכלים, טוטם הדמיות)

.

20220619_172901

המעבר שמקשר בין שדרת הולכי הרגל ובין שדרות תרס"ט נפרץ לאחרונה מחדש כשהמאפיין העיקרי שלו הוא הגגון הצבוע בשחור – בשטח זה יפעל בית קפה שיפנה גם אל גן-יעקב

.

20220619_172855

חוץ ופנים

.

20220619_161637

האדריכל אמנון רכטר בוחן עם מנהל העבודה את הזכוכית המוצעת לחזית

.

.

הייחודיות והיופי של הביתן הוא בעצם הימצאות של מקבץ אולמות להצגת אמנות לא מסחרית במרכז התרבות של תל אביב, זמין לרחוב, בלי העומס של מוזיאון גדול. בנוסף, במהלך שני העשורים האחרונים היתה הכניסה לביתן חינם, זאת הודות לתרומה שהעניק סמי עופר, אביו של אייל. התרומה הסתיימה ומעתה הכניסה לביתן תהיה בתשלום.

ייחודו הפיסי של הביתן התבסס על עקרונות תכנון ועיצוב פשוטים למדי. אלה באו לידי ביטוי באמצעות שילובו בגן-יעקב ובמבנה היכל-התרבות. אלא שבמהלך השנים חלו שינויים בביתן והוא ניתק מגע. בפנים הביתן איבד חלק משמעותי מעיצובו המקורי. פתחי כניסת אור טבעי שנקבעו בתקרה ובחזיתות ייתרו במהלך היום את הצורך בתאורה מלאכותית, אך אלה נאטמו כמעט כולם.

חלוקת הבניין לחצאי מפלסים הפונים זה לזה, נעלמה מן העין בעקבות הקמת מחיצות שאטמו את הגלריות ויצרו קופסאות לבנות סתמיות ללא זרימת המבט שנקבעה בהם במקור. פערים אלה העסיקו את הנהלת המוזיאון, שבחרה להעניק להם תשומת לב במסגרת עבודות החידוש.

.

I_ArRe-001-298_1_001

שנות ה-50: תכנית מפלס הכניסה ומפלס הספרייה שהוסבה מאוחר יותר לגלריה רביעית (אוסף משרד רכטר אדריכלים)

.

I_ArRe-001-206-001_1_015

שנות ה-50: חתך המציג את חלוקת המבנה לחצאי מפלסים (אוסף משרד רכטר אדריכלים)

.

I_ArRe-001-298_1_002

שנות ה-50: חתכים בהם בולטת כניסת אור טבעי מבעד לפתחים בגג (אוסף משרד רכטר אדריכלים)

.

image009

2022: חתך (רכטר אדריכלים)

.

.

"הביתן שתמיד שימש מקום לתצוגת אמנות עבר כל מיני התאמות במשך השנים ולא נעשתה חשיבה כוללת", מסבירה טניה כהן עוזיאלי בעת סיבוב בבניין. "נוספו לו חלקים תוך כדי קבלת תרומות, וכל התוספות נתנו מענה פונקציונלי, אך מבלי להתחשב ביופי האדריכלי שלו. רצינו להחזיר את הפנינה הזו למיטבה, תוך שאנו מתאימים את הבניין למוזיאון במאה ה-21, עם כל המערכות הכי מעודכנות כמו למשל בקרת אקלים וסינון אור".

במסגרת עבודות החידוש הותאם המבנה לתקני נגישות וכיבוי אש עדכניים. חודשו כל האמצעים הטכנולוגיים לשירות התערוכות וכן מערכות מיזוג אוויר, חשמל, תאורה, תקשורת, אינסטלציה ואבטחה. ריצוף המבנה היה במקור ממרצפות טרצו פשוטות, וכעת הוא יוחלף ביציקת בטון מוחלק. עם זאת, לא חל שינוי בשטחי המבנה ולא נערכה כאן בנייה חדשה.

טת הסיבוב הוביל גם האדריכל אמנון רכטר, שפרט: "לביתן יש ארבע חזיתות ראשיות ודאגנו להתייחס באופן ייחודי לכל אחת מהן. יתכן וייתווסף גם פסל לחצר". רכטר מספר שהאבן שבה נעשה שימוש במקור בחזיתות הביתן, היא אבן בהירה ונסורה שמקורה במחצבות חורפיש, בסמוך לגבול עם לבנון. אבן זו דומה לאבן שבה חופו חזיתות היכל-התרבות הסמוך, ובכך נשמרה אחידות חזותית של המתחם.

"כשפרקנו את הקיר שהוקם ב-64' וסגר על המבואה, אז שמרנו על חלק מהאבן. רוב האבן שבחזיתות נמצאה במצב טוב ולכן רק ניקינו אותה וציפינו בשכבת הגנה". כרגע החזית הפונה לכיוון גן-יעקב פתוחה ופרוצה, אך בעוד שבועות ספורים היא תסגר במסכי זכוכית עם פרופיל שחור ובתוספת רפפות הצללה אנכיות. רכטר מסביר: "כדי לשמור על סוג של יחסים לא חד-ערכיים בין הגן ובין הביתן. ליצור סוג של אינטימיות".

.

.

.

שינוי מהותי במבנה נערך במבואה. רכטר מסביר שלביתן לא תוכננה כלל מבואה היות ובמקור תוכנן הביתן להוות אגף במוזיאון גדול שיועד לקום בשטח גן-יעקב הסמוך. עם קבלת ההחלטה להקים את המוזיאון בשדרות שאול המלך ב-1964 (חמש שנים לאתר חנוכת הביתן), הוזמן אביו לתכנן מבואה, שאותה הוא הקים בחלק משטח האכסדרה הפתוחה שבדופן הדרומית של המבנה. רכטר מוסיף כי במהלך עבודות הניקוי והחשיפה שנערכו כעת, התברר שהעמודים היו עגולים ופשוטים ולא מתומנים כמו שאר העמודים שבגן-יעקב, וזו מהסיבה שהעמודים היו אמורים להשתלב בפנים מבנה המוזיאון העתידי שלא קם.

בעשור הקודם עבר מרכז התרבות שהביתן שוכן בפינתו, שינוי מהותי – ממגרש חנייה ומבני תרבות מסוגרים יחסית, בזה אחר זה חודשו החלקים השונים, שוכללו ונפתחו זה לזה. כעת הגיע תורו של הביתן שיחודש ויקושר לסביבתו. "שינינו את כיוון הכניסה", מסביר רכטר. "עד היום הכניסה פנתה לכיוון שדרות תרס"ט, אבל מעכשיו הכניסה תהיה גם מכיוון השדרה, כי הרחוב השתנה והפך למשני בעוד שהשדרה הפכה למרכזית יותר וכיום רוב הולכי הרגל מגיעים מכיוון שדרות רוטשילד, שדרות ח"ן או כיכר התרבות. לכן שיחזרנו את הרעיון של הקולונדה מ-1959".

כמו במבנים השכנים לביתן במתחם התרבות, גם כאן תבוא לידי ביטוי הפתיחות לסביבה באמצעות בית-קפה שיופעל בידי זכיין שישפר את המאזן הכלכלי של המקום. הקולונדה אם כן תכיל לבד ממבואת כניסה גם בית-קפה.

"ככל שאתה סוגר דברים כך אתה פחות מאפשר", מתאר רכטר את הגישה שהובילה למצבו של הביתן קודם לשיפוץ, מצב שבו סגרו פתחים וניתקו בין אולמות. "מהביתן הנפלא שהיה כאן נוצרה קופסה שמחולקת לקופסאות בשיטה שעבדה הפוך – עם מינימום גמישות. הפעולה שאנחנו עושים עכשיו היא לפתוח את הכל ולאפשר מקסימום גמישות, יכולת לשלוט באור, יכולת לשלוט בסגירה ובפתיחה, יכולת להביא תשתיות תקשורת לכל פינה במבנה כדי לאפשר לעשות כמעט כל דבר שרוצים בחלל".

.

.

.

סיבוב בביתן בעת העבודות, חושף את המבנה במצבו הנקי – ללא מחיצות, תוספות, תערוכות או מבקרים. אמנם המחיצות הסוגרות על מסדרונות התשתית ומסתתרות בקצה של כל אחד מהאולמות עדיין פתוחות בחלקן, כבלי תקשורת חשופים וחומרי הגמר טרם שולבו, אך זו הזדמנות כמעט חד-פעמית להתרשם מהבניין במצבו הנקי.

ב-1,400 מ"ר שטח בנוי שמצוי בביתן ישנם ארבעה אולמות – שניים זה מעל זה בחלק המזרחי (זה התחתון תוכנן במקור ואף שימש כספרייה) ושניים זה מעל זה בחלק המערבי. מתחת לגלריה שבמפלס הכניסה שולבו, כך במקור, חדרי שירותים למבקרים, ובחלק שסגור למבקרים שולבו חדרי שירות תת-קרקעיים. בסל הכל תמצאו כאן 1,400 מ"ר שטח בנוי.

הביתן צפוי להפתח לקראת סוף השנה הנוכחית ולחתום את שנת ה-90 למוזיאון תל אביב לאמנות. בשלב הבא ימשיך המוזיאון לפרויקט חידוש נוסף, כזה שיתמקד בבניין ההיסטורי בשדרות שאול המלך שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר ומציין השנה 50 שנה להקמתו.

.

20220619_172955

חומרים פשוטים וזמינים: חזית הביתן מחופה כולה באבן בהירה ונסורה שמקורה במחצבות חורפיש (ודומה לאבן שבה חופה היכל-התרבות הסמוך), תקרת בטון ורצפת טרצו

.

.

משרד רכטר אדריכלים הוא משרד האדריכלים הוותיק בישראל. הוא נוסד בתחילת שנות ה-20 בידי האדריכל זאב רכטר שהיה לאחד מהפוריים שבאדריכלי ישראל ונחשב לאחד מאבות האדריכלות הישראלית. עד לפטירתו תכנן עשרות בתי מגורים, בתי מלון והארחה, מרכזים רפואיים ומבני ציבור. בתכנון היכל-התרבות היה שותף עם האדריכל דב כרמי. זמן קצר קודם לכן התרחב משרדו עם הצטרפותם של בני הדור הבא במשפחה – בנו האדריכל יעקב רכטר וחתניו האדריכל משה זרחי והמהנדס מיכה פרי. לאחר פטירתו חברו השלושה והיו לשותפים. ב-1975 התפרקה השותפות ויעקב רכטר המשיך להוביל את המשרד. עשור מאוחר יותר הצטרף אליו בנו, האדריכל אמנון רכטר שעם פטריתו של אביו מוביל את המשרד הממוקם כיום בכיכר-אתרים שבתכנונה השתתף המשרד.

בין העבודות שתכנן המשרד לאורך 100 השנים האחרונות: בית הכדים, בית אנגל, היכל-התרבות בתל אביב, בנייני-האומה בירושלים, מרכז רכטר באילת, בית חולים מאיר בכפר-סבא, בתי ההבראה בנצרת, זכרון-יעקב וצפת, מלון הילטון תל אביב, כיכר-אתרים, בניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, בית האופרה הישראלית ותיאטרון הקאמרי, היכל-התרבות יבנה והיכלי המשפט בתל אביב, עכו, חדרה וטבריה.

לאחרונה הוצגה במוזיאון הרצליה לאמנות התערוכה "רכטר: מוזיאון בעיר קטנה במזרח התיכון" (אוצרת: דנה גורדון), שהתמקדה במבנים לתצוגת אמנות שתוכננו במשרד.

פרס רכטר שנקרא על שמם של זאב ויעקב רכטר, מוענק מידי שנתיים לאדריכל ולאדריכל צעיר.☺

.

20220619_172336

במבנה ישנם ארבעה אולמות תצוגה שמקושרים זה לזה בתנועה או במבט. כאן, למשל, האולם שבכניסה שאליו משקיף האולם העליון.

.

20220619_172759

במסגרת עבודות החידוש שולבו מערכות תאורה, תקשורת, חשמל ומיזוג אוויר חדשות ומשוכללות

.

20220619_172105

אחד הרעיונות המקוריים בתכנון המבנה היה החדרת תאורה טבעית וקשר עין עם הרחוב – אלה נאטמו במהלך השנים וכעת ישובו ויפתחו

.

20220619_172107

האולם השני גבוה בחצי שומה ממפלס הרחוב. התאורה המלאכותית לא עובדת והבניין כולו מואר בקרני שמש לא ישירות החודרות אליו מכיוון צפון

.

20220619_172034

מחיצה סמוכה לדופן המזרחית חוצצת בין הגלריה ובין רצועה לתשתיות

.

20220619_172038

הגלריה האמצעית מצויה בין הגלריה שבקומת הכניסה ובין זו העליונה (גלריה רביעית נמצאת מתחתיה בקומה חצי חפורה בקרקע)

.

D784-039

1959: הלנה רובינשטיין בביקור בביתן הנושא את שמה בעת חנוכתו. לצדה ראש העירייה חיים לבנון והצייר ראובן רובין. רובינשטיין תרמה למוזיאון 100 אלף דולר שכיסו בשעתו כמחצית מעלות הקמת הביתן. עוד תרמה רובינשטיין שלושה ציורים – שניים מאת הצייר קנדידו פורטינרי והשלישי פורטרט שלה שצייר הצייר הברזיאלי קנדידו פורטינרי (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

20220619_172049

אור

.

20220619_172015

מדרגות רחבות מקשרות בין חמש קומות הבניין – ארבע קומות עם גלריות וקומת שירות תחתונה שרק חלק קטן ממנה פתוח למבקרים

.

20220619_172002

תכנית

.

20220619_171905

מבט מהמדרגות על הפתח הפונה לרחוב והפתחים בגג

.

20220619_171846

בגלריה העליונה

.

20220619_171739

אדריכל אמנון רכטר בגלריה העליונה

.

20220619_171843

מבט על הגלריה האמצעית

.

20220619_172139

הגלריה התחתונה תוכננה כספרייה ואחר כך הוסבה לכיתת לצורך קליטת קבוצות של תלמידים ולבסוף הפכה לגלריה להצגת אמנות וכך היא גם תמשיך להיות. הפתחים שמשני צדיה היו אטומים במשך שנים ארוכות וכעת נפתחו מחדש

.

20220619_172158

מכאןאפשר לרדת לעוד קומה תחתונה ובה חדרי שירותים ואגף עם חדרי שירות לבניין

.

20220619_172212

המדרגות

.

20220619_172224

חדרי שירות ומכונות

.

20220619_172239

גם כאן חידשו

מקומות נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

בן גוריון 33 (דב כרמי)

בית קרסו (אריה כהן)

רופין 40 (אריה קרפץ)

יעל 3 (אוסקר קאופמן)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן-גוריון 88 (אליהו וולמן)

ויזל 11 (מרדכי רוזנגרטן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

בית מילמן (יצחק פרלשטיין)

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

בלפור 26-24 (מיכאל פלאטו)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

תיכון עירוני ה' (אבא אלחנני)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

סביל אבו-בוט מתחדש (טל איל)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

דוד המלך 36-32 (יצחק פרלשטיין)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

בית הבאר בהרצל 138 (נאור מימר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בניין נפתלי (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

בית הקיבוץ נטוש (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

תחנת קרליבך התת-קרקעית של הרכבת הקלה

מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 (יחיאל אברהמי)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן-גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

הקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שאול כוכבי  ביום 06/07/2022 בשעה 7:18

    הביתן הנ"ל, כחלק ממוזאון תל אביב וכמכלול משולב בגן יעקב והיכל התרבות היה מקום שנעים לצפות בו בתערוכות. מניח שזה יישאר ואולי גם יתעצם. הסוגיה של השתלטות הטייקונים על חיינו ועל "הכתבת" הסביבה בה אנו חיים היא בעייתית. מילא הלנה רובינשטיין שעשתה את הונה במרחקים, אבל משפחת עופר ש"גוזלת את" מדינת ישראל, מנצלת את הטבע ללא תמורה מתאימה לאזרחי המדינה ומכסה את ערוותה בנדבנות מנקרת עיניים – מעוררת כעס. גם אוכלת את השומן וגם מניחה לו לזלוג מלוא הפרצוף.

  • שביט  ביום 06/07/2022 בשעה 8:28

    למה להרוס ולקלקל משהו שהיה יכול להשאר בעצובו המקורי עוד הרבה שנים? תאוות ההרס והשיפוץ הפכה מכת מדינה וחבל. מדובר בבמנה קלאסי יפהפה בקווים נקיים. הכניסה הישירה מהרחוב היתה מזמינה ולמרות שחשיבות המבנה פחתה מיד עם פתיחת המבנה המרכזי בשדרות שאול המלך הוא שרד יפה .

  • Neta Peleg  ביום 06/07/2022 בשעה 9:28

    ממש חבל שלא יכלו להשאיר את השם שלה. היא הייתה אייקון וצריך לזכור אותה כי את הקוסמטיקה על שמה אין להשיג בישראל, כמעט אבל לא רק בגלל זה מן הסתם. אכן משפחת עופר משתלטת עם קניונים שחלקם מיותרים לגמרי

  • יאיר  ביום 06/07/2022 בשעה 18:53

    אפרופו התשלום כניסה- בהתחלה הכרטיס כלל את המוזיאון ואת הביתן. בערך לפני עשרים ומשהו שנה נראה היה שהמוזיאון ויתר לחלוטין על הבניין. התערוכות היו מאוד מקריות, בלי יד מכוונת. אף אחד לא קנה כרטיסים ואז הפכו את הכניסה לחינם. המצב רק החמיר מאז שפתחו את הבניין החדש. המוזיאון מתנהל כאילו יש לו חללים שהוא לא יכול למלא (כנראה תקציבית). מה שלא מעורר תקווה לגבי הביתן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: