רגע לפני שהערב ירד על העמק ורגע אחרי שתמה הלוויה בבית הקברות של קיבוץ מסילות, יצאתי מהשער והלכתי בשדה לעמדת הביטחון שבלטה בנוף. לעומת השדה שמצפון לבית הקברות וטרם נקצר, מצאתי שהשדה שמדרום ובמרכזו ניצבה העמדה חרוש ושטוח יחסית. מאז 1940 שוכנת כאן העמדה, אלא שאם בשנותיה הראשונות היתה מאוישת, מתוחזקת והיה לה תפקיד במערך הביטחון באזור, הרי שכיום היא נטושה, מוזנחת והתפקיד שהיא נושאת הוא של זיכרון בלבד.
ברוטליזם לא היה אז עדיין בלקסיקון של האדריכלים, אבל המבנה הזה בנוי כולו מבטון חשוף. יש בו גם רובד נוסף שכולל ציטוט מהאדריכלות הרומנטית של חומת ירושלים, כזו שגם אפשר למצוא בבניין בצלאל ההיסטורי. חשבתי שזה יפה שהאדריכל שתכנן את העמדה בחר שלא להזניח את העיצוב החזותי והעניק אופי שקושר אותה לסמל ציוני ולמקום אחר. אבל יתכן שבכלל הבנאים הם אלה שעשו את העיטור על דעת עצמם.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
סרטון שצלמתי בעמדה:
.
.
.
עד היום מכונה המבנה "עמדת ג'ורג'". הוא קרוי על שמו של ג'ורג' קזמה שהחזיק באדמות באזור. קזמה עזב את האזור ועבר להתגורר בסוריה, לא לפני שמכר את אדמותיו לקק"ל עליהן הוקם בין השאר קיבוץ מסילות. בעקבות התקפות על חברי מסילות והעובדים בשדה הוחלט על הקמת העמדה שנבנתה ב-1940 והיתה מאוישת בלא פחות משישה שומרים לאורך כל שעות היום והלילה. בעמדה הזו השתמשו במשך פחות מעשר שנים. בתום מלחמת העצמאות, כשכבר לא היה חשש מהתקפות השכנים הערבים, הפסיקו חברי מסילות לאייש אותה.
המבנה כולל שני חדרים, אחד בכל קומה. עמדת תצפית מוגנת ממוקמת על הגג ובפינתה יש צריח שנועד לשאת פרוז'קטור. המעבר בין הקומות בוצע באמצעות סולמות שכבר לא קיימים באתר, ורק לקומה השניה ניתן כיום לטפס באמצעות סולם ארעי.
תשתיות של חשמל, מים, ביוב או תקשורת אין לבניין, למרות שיתכן שבעת שנעשה בו שימוש היה בו חיבור לחשמל ואולי גם לקו תקשורת שהיה מקושר לקיבוץ. גם נגישות אין אליו, אלא הוא שוכן כמו אי באמצע השדה.
עמדות ביטחון נוספת קיימות בקרבת מקום. שתי עמדות נבנו ב-1939 בקצות השטח הבנוי של קיבוץ מסילות (עמדה שלישית נהרסה). עמדה שלישית והמרשימה מבין כולן מכונה "מצפה השלושה" ומצויה כ-1,000 מטרים צפונית-מערבית לכאן ובקרבת קיבוץ ניר דוד (תל עמל). גם היא בנויה במרכז השדה, כולה מבטון חשוף ומצבה עגום. אלא שבשונה מהעמדה שכאן, העמדה השניה הוקמה בראש גבעה קטנה והיא מתנשאת לגובה של שלוש קומות וללא העיטורים הירושלמים. אולי אכתוב עליה רשימה נפרדת בהמשך.
זהות מתכנן המבנה לא ידועה (בינתיים). האם זה יעקב מטריקין שהיה בשעתו ראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית ותכנן רבים מהמבנים בהתיישבות. יתכן שהיה זה המהנדס יוסף אידלמן, האדריכל יוחנן רטנר, או האדריכל שמואל מסטצ'קין שהיו מעורבים בפרויקט "חומה ומגדל" (את "השיניים" שבראש המבנה יתכן והוסיפו הבנאים שלא על דעת המתכנן).
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
תודה לחנן גטריידה, אורי בן ציוני ולאה ירסקי
★
שיר לסיום:
.
★
תגובות
מדוע לא משפצים את המבנה לצורך שימור?
המבנה נמצא באמצע שדה וכדי לשפץ יהיה צריך אולי לפגוע בשדה ואת זה החקלאי לא יאהב. שיפוץ גם עולה כסף ולא תמיד יש
צילומים נהדרים, מגדל דוד של ההתיישבות העובדת. 🙂
תודה ורד, גם הצריח במגדל דוד עזוב יחסית אבל הוא עדיין סמל (על הצריח כתבתי כאן רשימה אחרי שנתנו לי להכנס אליו)
במצפה השלושה הקראתי למטיילים את שירו של אלתרמן על מות שאול בגלבוע. משה דיין טען בספרו ששיר זה נכתב בעקבות שיחתו עם אלתרמן לאחר רצח המאז בנחל עוז רועי רוטברג. ושאול המלך שנפל בגלבוע מסמל את החלל מנחל עוז. הנה מורשת הביטחון מהמלך בגלבוע למגדל במסילות ולעוטף עזה לאורך השנים.
מבנה יפייפה.. לפני שנים רבות יצא לי לתעדו. כיף לראות שעדיין עומד על תילו.
אני מאד נהנה לקרוא את המאמרים שלך. תודה וחג שמח.
דורון קולינר
תודה דורון!
זאת בטח התגובה הכי מוזרה לפוסט. השכן שלי מב"ש נקבר השבוע בקיבוץ מסילות ופתאום אתה כותב על סיום הלוויה.
צירוף מקרים או יותר סביר שזה אותו אדם
מיכאל, השווה למשלט המערבי של קיבוץ מעלה החמישה
https://amudanan.co.il/#!wiki=P803333
מיכאל שלום רב
אני עוקב בעניין רב אחרי הפירסומים שלך על האתרים השונים .
בעפולה ישנו אתר הנקרא " כפר ילדים" , הצמוד לבית חולים העמק , שהוקם בשנות העשירים של המאה הקודמת עם היסטוריה ואדריכלות מעניינת .
המבנים נמצאים בתהליך של הרס .
אשמח אם באחד הסיבובים שלך תפתח חלון אחורי לאתר הזה .
אם יתאים לך , אשמח להצטרף אליך בביקור .
בברכה
שמשון ברזני
הניד שלי 0522798027
שלום שמשון. אני בהחלט רוצה לבקר בו. כשאהיה באזור אז אצור קשר
אני נשוי מזה 46 שנה לבת מסילות שבגיל שנה שיכלה שם את אביה, שהוכר כחלל צה"ל. כעירוני אדוק, לקח לי זמן להתערות בהווי הקיבוצי. ואולם בשנים האחרונות הקיבוץ חדר לליבי, והוא יקר לי.מצבו העגום מעציב אותי מאוד. כולי תקווה שלא תחול הדרדרות, וישמרו גם המבנים המקוריים ההיסטוריים.לאשתי יש כל כך הרבה זכרונות ילדות נהדרים מהמקום.