סיבוב בסככת בטון בנצרת עילית

לאן הגעתי? בוויז ובשילוט זו עדיין נצרת עילית. אבל אתמול פורסם שהעירייה תבחר שם חדש לעיר מבין חמש הצעות. השמות הם: נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל. האווירה היא של כוכב הקופים כי הנוף שרואים באזור הזה מורכב מאוסף של בניינים מוזנחים שרחוקים שנות אור מאווירה פסטורלית של גליל המיושב בעם סגולה. אולי עדיף כבר לתת שם עם צליל ערבי, כי המגמה בנצרת עילית היא עזיבת האוכלוסיה הישראלית והפיכתה לפרבר שינה של נצרת. כדי לא לתת לערבים תחושה של ניצחון מתוק, אז המדינה דאגה שבסופו של דבר הם יתקעו בעיר עם חרדים.

הגעתי לפגישה במשרד השיכון והיו לי עשר דקות לראות איזה מתחם מגורים בעיר. בחרתי במתחם  של בניינים מדורגים שנמצא ממש מול מתחם הקסבה שתכנן האדריכל אברהם ונטורה. אבל הפעם אתעכב על תחנת אוטובוס בלבד שנמצאת ממש מול המתחם בו בחרתי לבקר.

ועל כך ברשימה זו.

.

נופי בטון

 

.

.

בראשית העשור הקודם יצא צלם בריטי מביתו, עלה על אופניו ופתח במסע שנמשך עד לסנט פטרסבורג. עם כניסתו למדינות שהיו לשעבר חלק מברית המועצות, הוא התרשם ממגוון תחנות האוטובוס הישנות שהתאפיינו בתכנון ייחודי ונועז. הוא צילם עשרות מהן ואת התצלומים איגד לספר שזכה להצלחה. כיום הוא גר לא רחוק מכאן, בעמאן ואני מתלבט אם להזמין אותו לסיור בכמה תחנות שיש לנו כאן. הכנתי כבר רשימה של התחנות, למרות שברור לי שהן לא מתחרות עם אלה שהוא מצא במדינות כמו מולדובה ובלרוס. אבל עדיין אולי.

תחנת האוטובוס שנבנתה בשנות השישים כבר לא משמשת לייעודה. עבור נוסעי התחבורה הציבורית הוצבה מטרים ספורים ממנה תחנה טיפוסית שכמוה ניתן למצוא בעוד מאות מקומות. גגון הבטון המיותם נראה כעת מוזר. הוא מורכב משלוש קשתות הפורצות מתוך קיר תמך המצופה באבן פראית ומעליו יש מדרון מכוסה בצמחיה – אלה החומרים של הברוטליזם ובמיוחד של נצרת עילית.

בעבר היה גם ספסל בטון שפרץ מהקיר. לא נותר לספסל מכעט כל זכר, כי ברגע שכנראה הוקמה תחנת האוטובוס החדשה הסמוכה, אז ניסרו את ספסל הבטון ורק הגגון נותר במקומו וכיום הוא נראה בודד ומוזר. יש בו משהו פיסולי שמעניק למקום את ייחודו. אם המקום לא היה מוזנח, צבוע בצבע שהתקלף ומרוסס בכתובות גרפיטי, אם היו מפתחים ומטפחים קצת את הסביבה מתחתיו, אז היה אפשר ליצור מקום שהיה קטן ונחמד שבטוח היה מוסיף רובד לסביבה.

זהות המתכנן לא ידועה. יתכן והיה זה אדריכל שעבד במשרד השיכון, יתכן והיה זה האדריכל אברהם ונטורה שתכנן את בנייני המגורים באזור והיה ידוע כאדריכל ניסיוני ונועז. יתכן גם שהיה זה אדריכל הנוף שבחר לשלב את הסככה בפיתוח הסביבה שיצר. אדריכלי הנוף מילר-בלום אהבו לבנות אלמנטים מבטון בגנים שלהם וגם צבי דקל (כתבתי כאן על חדרי זבל ששילב בגן בערד). היות ועבודתם טרם נחקרה אין לי מושג אם הם אלה שתכננו את פיתוח הנוף באזור הזה, כך שזהות מתכנן התחנה תישאר עלומה.

.

את הספסל החדש בחרו להציב מחוץ לסככה ומתחת לשמש. במקור היה ספסל בטון שפרץ מהקיר כמו הסככה

.

תחנת אוטובוסים חדשה וטיפוסית, כזו שאפשר למצוא בעוד מאות רחובות, הוצבה בסמוך

.

שלוש קשתות בטון

.

הבטון והאבן הפראית היו שניים מחומרי הבנייה הפופולארים בנצרת עילית בעשוריה הראשונים

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: