מוזמנים לתערוכה "באר בקיבוץ" בגלריה בבית האדריכל

שלום!

ביום שלישי הקרוב (19.7) שמח להזמין אתכם לגלריה בבית האדריכל ביפו לפתיחת התערוכה "באר בקיבוץ". את התערוכה אצרתי בעקבות הספר שיצא לאדריכל מנחם באר עם תצלומיו של עמרי טלמור ובעריכתם של מוקי צור ויובל דניאלי. זהו גלגולה השני של התערוכה שנפתחה לפני שנה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב – הקיבוץ של שרה'לה שרון.

באר בן ה-91 תכנן רבים מהמבנים בקיבוצים בעשורים האחרונים של המאה שעברה – חדרי אוכל, בתי תרבות, מועדונים לחברים, מפעלים, משרדים והרבה מאד מגורים. הוא ממשיך לתכנן גם היום, ובשונה מהתערוכה הקודמת הפעם יוצגו גם עבודות חדשות שנמצאות כעת על מחשבו ולקראת בנייה.

לערב הפתיחה הפקנו חוברת מיוחדת שעיצבו Public School. החוברת "באר בקיבוץ" מציגה עבודות נבחרות של באר עם טקסטים מיוחדים שנכתבו במיוחד לתערוכה. במקביל יימכר הספר בהנחה ענקית. חוץ מהתמונות מי שיגיע לערב הפתיחה גם ישמע קולות: באר יציג תובנות בעקבות שישים שנות עבודה, ואחריו (או לפניו, כי עדיין לא החלטנו) אציג מבט רחב על אדריכלות חדרי האוכל לנוכח המציאות הקיימת. אז אשמח אם תגיעו, הכניסה חופשית.

ועל כך ברשימה זו.

.

MB-Invitation-New-Hebrew (3)_001

לחצו להגדלה

.

DSC04025

באר בקיבוץ

.

באר בקיבוץ – האדריכלות של מנחם באר

דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.

בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. עם עלותו לארץ ישראל ב-1947 כחבר בקבוצת ההכשרה של השומר הצעיר בגליל המערבי, ייסד באר עם חבריו את קיבוץ געתון והתיישב בו. תחילה שימש כיד ימינו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית הספר הגרמני "באוהאוס", ועם הזמן הפך לאדריכל בכיר בזכות עצמו.

יצירתו מייצגת את האדריכלות הקיבוצית במחצית השנייה במאה ה-20, ומשתלבת עם עבודותיהם של בני דורו וחבריו לתנועה, בהם חנן הברון (חבר קיבוץ רעים), חיליק ערד (סער), פרדי כהנא (בית העמק) וויטוריו קורינלדי (ברור חיל). לקבוצת האדריכלים הזו ניתנה הזדמנות נדירה לממש את חזון התנועה בכל קנה מידה ולכל ייעוד – החל מתכנון כולל של הקיבוץ, דרך תכנון מפעלים, מוסדות חינוך, מתקני ספורט, בתי תרבות וחדרי אוכל, וכלה בבתי החברים.

כאדריכל בקיבוץ תכנן באר 15 חדרי אוכל, 9 מועדונים, 11 אולמות מופעים וספורט, 6 בתי ספר, 5 מפעלים, 4 ספריות, 4 בריכות שחייה ועשרות בתי מגורים. מחוץ לקיבוץ הוא תכנן סדרה של מבני ציבור, בהם 6 מבני אקדמיה במכללות ושלושה מבני משרדים למועצות אזוריות.

המבנים שלו אינם סתמיים או מנוכרים; הם נועדו לשרת קהילה לאורך שנים, ובמקרים מסוימים להיות לב הקהילה כולה. ביצירתו הקפיד באר על חזות מזמינה וחדרים המלכדים את השוהים בהם, בבחינת חיזוק לתחושת האחדות והנאמנות שלהם.

יותר מאחרים בסביבתו, הקפיד באר לשלב אמנות במבנים שתכנן – ולא לאחר מעשה, אלא כחלק בלתי נפרד מהיצירה הכוללת, תוך שיתוף פעולה פורה בין אדריכל לאמן. לשם כך הזמין אמנים מהתנועה – כגון משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מנחם), שרגא וייל (העוגן), בצלאל מן (עברון) וקלמן שמי (כרמיה) –  ליצור קירות אמנות במגוון טכניקות. שיתוף הפעולה הפורה ביותר נרשם עם הצייר שמואל כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".

השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים שתכננו אדריכלים אחרים, שומרות יצירותיו על חיותן וממשיכות לשרת את הקהילה. חדר האוכל בגעתון, פסגת יצירתו, זכה הודות לתהליך ההפרטה שעבר ענף המזון לפרשנות חדשה, שהעניק לו באר בעצמו. שנים ספורות לאחר שננטש, הסב באר את המבנה – בעצת רמי באר, בנו הכוריאוגרף ומנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית – לאולמות מחול שמושכים אליהם עשרות רקדנים מהארץ ומהעולם. "חדר האוכל של געתון היה לחדר אוכל רוקד", מתפייט הסופר וההיסטוריון מוקי צור. "אולמותיו נוצרים את זיכרון הראשית ואת הרצון לאופקים הרחוקים בזמן ובמקום".

תערוכה זו ממשיכה את הספר "אבני דרך אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר", שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. במסגרת העבודה על הספר, ערך הצלם עמרי טלמור מסע מקיף בין יצירותיו של באר. באופן מרשים, המבנים שחלקם נבנו לפני יותר מיובל שנים לא איבדו מערכם וממעמדם, ונראה כי יד הזמן לא פגעה בהם.

במשרדו הצנוע בגעתון, ממשיך מנחם באר בן ה-92 לנהל את ענף התכנון האדריכלי של קיבוצו ולתכנן בתים חדשים.

.

אמנותי 22

חדר אוכל בקיבוץ געתון געתון שהוסב לאולמות מחול (צילום: עמרי טלמור)

.

164

חדר אוכל מרקד (צילום: עמרי טלמור)

.

על הצילום של עמרי טלמור

סדרת העבודות שמציג עמרי טלמור בולטת בישירותה. הוא אינו מחפש זווית מבט ייחודית, מרהיבה ובלתי צפויה, אלא בוחר לצלם בזווית ישרה לחזית, הקיר או הבמה, בדומה לפורטרטים פיגורטיביים. בצילום המבנים בכללותם, הוא שומר מרחק במטרה לתפוס את הסביבה המקיפה אותם. "כשהבאתי למנחם את התמונות, הוא מצא ש'הירוק' חוזר בעבודות כמו מוטיב והרבה מהחיוּת של אותם מבני בטון היא הסביבה הירוקה העוטפת אותם", מספר טלמור. "העצים, השיחים והמדשאות הם מרכיב שהוא לא הכיר עד אותה עת ביחס למבנים, היות וברוב המקרים הסביבה אז הייתה חשופה מצמחיה".

שורשים ליצירתו של טלמור ניתן למצוא בעבודתם של צלמים אמריקאים בני אסכולת הצילום שכונו הטופוגרפים החדשים (New Topographics). צלמים כמו וויליאם אגלסטון (Eggleston) ג'ואל סטרנפלד (Sternfeld) ורוברט אדמס (Adams), שהתמחו בצילום נוף בנוי בצבע או בשחור-לבן. בניגוד לצלמי הנוף המסורתי, העניקו אותם צלמים, כמו גם טלמור, פרשנות חדשנית לנוף המוכר והידוע וזאת באמצעות גוף עבודות מקיף שהורכב לרוב מסדרות שהתמקדו בנושא מוגדר.

מסע הצילום שערך טלמור בין הבתים של באר לצורך יצירת סדרת הצילומים, התרחש בחודשי הסתיו של שנת 2014, תקופה בה השמש מצויה בזויות נמוכה יחסית, פחות קונטרסטית. הצמחייה הייתה בשיא עונת השלכת ותחושה של חום ורגש ניבט מהם. "במהלך העבודה האינטנסיבית הצלחתי בשלב מוקדם יחסית, לזהות את הבניינים שתכנן באר. יש בהם משהו מאד ישראלי, של פעם, המדרגות הרחבות או הלולייניות, הבטון החשוף, הפשטות והצניעות". טלמור מעיד, לאחר שביקר בין עשרות המבנים, כי התרשם מהעובדה שכל המבנים של באר ממשיכים לקיים בתוכם פעילות אנושית, "מבנים שבחלקם אין מיזוג אוויר, אך אפשר למצוא בהם אנשים שיושבים, רואים סרט, שומעים הרצאה, שרים בציבור או אוכלים ביחד".

.

עמרי טלמור מתמחה בצילום אדריכלות ונוף בנוי. בוגר החוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה בירושלים. הציג עבודות במגזיני אמנות וצילום בישראל ובחו"ל. הציג תערוכות יחיד וקבוצה בגלריות בירושלים, בחיפה, בלוס אנג'לס, בסן דייגו ובפורטלנד.

.

דף האירוע בפייסבוק

.

אמנותי 5

אולם ספורט בקיבוץ חולתה (צילום: עמרי טלמור)

.

אמנותי 7

אולם ספורט בקיבוץ כרמיה (צילום: עמרי טלמור)

.

מקצועי 20

בית חינוך משותף חוף השרון בקיבוץ שפיים (צילום: עמרי טלמור)

.

אמנותי 17

חדר אוכל בקיבוץ בית זרע (צילום: עמרי טלמור)

.

אמנותי 12

אולם מופעים "בית הבנים" בקיבוץ כפר מנחם (צילום: עמרי טלמור)

.

אמנותי 13

אולם מופעים "בית הבנים" בקיבוץ כפר מנחם (צילום: עמרי טלמור)

.

272

אולם מופעים "בית הבנים" בקיבוץ כפר מנחם (צילום: עמרי טלמור)

.

מקצועי 47

מועדון לחבר בקיבוץ רשפים (צילום: עמרי טלמור)

.

אמנותי 3

אולם מופעים בקיבוץ עברון (צילום: עמרי טלמור)

.

201

אולם מופעים בקיבוץ המעפיל (צילום: עמרי טלמור)

.

245

חדר אוכל בקיבוץ יחיעם (צילום: עמרי טלמור)

.

מקצועי 30

חדר אוכל בקיבוץ בית זרע (צילום: עמרי טלמור)

 

אמנותי 25

מועדון לחבר ואולם מופעים בקיבוץ המעפיל (צילום: עמרי טלמור)

.

אמנותי 2

מועדון לחבר ואולם מופעים בקיבוץ המעפיל (צילום: עמרי טלמור)

.

96

המרכז האקולוגי במכללה האקדמית גליל מערבי (צילום: עמרי טלמור)

שיר לסיום על אור:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: