סיבוב בשרידי חיטין שחוסל ב-1948

לא פשוט למצוא את שרידי חיטין המסתתרים הרחק מדרך עפר בבקעת ארבל, כמה ק"מ מערבית לטבריה. מאז התרוקן הכפר ובתיו נהרסו, הוקם קיבוץ לביא מעליו, מושב כפר זיתים לידו ומתחם ענק התפתח סביב לקבר נבי שועייב, הוא קבר יתרו המקודש למסורת הדרוזית. כל מה שנותר מהכפר הוא מסגד עם צריח וכמה עצים ותיקים.

הייתי כאן בפעם הראשונה באמצע העשור הקודם, במסגרת סיור שנתן הזדמנות למי שלא יודע ולא מכיר, לגלות מקומות מאד קרובים. מתברר שחלק מצאצאי חיטין חיים כיום ביישובי הגליל, אך באתר עצמו מבוצעות עבודות תחזוקה מסתוריות ולא ברורות. חלק מהאתר מוקף גדר מתכת קטנה עליה קבועים שלטים של רשות העתיקות. השלטים מציינים שכאן מבצעים עבודות שימור. יש פיגומים ותומכות אבל נראה כאילו הפסיקו את העבודה באמצע, או שכך זו השיטה להגיד: אנחנו עוד עובדים כאן, אז אסור לאף אחד חוץ מרשות העתיקות להסתובב פה. סיבה מספיק טובה לבוא ולהסתובב.

ועל כך ברשימה זו.

.

13123261_1276764129019833_7983703072861009923_o

היום אולי נדחה את קץ דרכנו

.

TiberiasRegion1870s

קטע ממפת האזור משנת 1880: חיטין במרכז

.

TiberiasRegion1870s (1)

1880: חיטין

.

(1) 1864:

הנרי בייקר טריסטראם הסתובב כאן ב-8 במרץ 1864. את התרשמותו פרסם בספר שתורגם גם לעברית ונקרא "מסע בארץ ישראל, יומן" (מוסד ביאליק, תרגום: חיים בן-עמרם, 1981):

"דרכנו במעלה נחל ארבל היתה מרתקת, אלא ששרר שם חום כבד. עברנו על פני מערת השודדים וחורבות ארבל, ולאחר שעברנו מימין לקרני חיטין הגענו לכפר חיטין עצמו – בתי חומר בכיכר רחבה. סביבות הכפר נטועות כרמי זיתים ותאנים ובינותם חלקות פתוחות של תבואה ירוקה. עצי התאנה המלבלבים בישרונו כי הקיץ ממשמש ובא. נזכרנו בהמיית לב כי בכיכר הזאת, בין הכפר לוביא ובין 'הקרניים' – שני תלים קרובים שאינם ראויים להיקרא פסגות, אשר ביניהם משתרע מדרון – ניטש בשנת 1187 קרב חיטין, שבו הוכה צבא הצלבנים מכה אחרונה ומוחצת, ששמה קץ לשלטון הנוצרי בארץ ישראל.

"יושבי חיטין היו ניגוד מובהק לאנשי מג'דל – בהירים וכמעט נקיים. במקום אותן נשים מטונפות ומנוונות העוטות בלואי סחבות כחולים כהים, שרואים בכפרי הערבים, פגשנו כאן פנים בהירות וגוונים בהירים. התלבושות בכפר זה מיוחדות במינן: כל הנשים, הילדות והילדים לבשו גלימה הדוקה ארוכה מחוטי שני, עם פסים אלכסוניים צהובים, ומעליה בדרך כלל מעיל קצר בהיר שצבעו אדום וכחול או צהוב. לחיי הנשים היו עטורים דולרים ופיאסטרים, לפי האופנה הנצרתית, ואחדות מן העשירות שבהן ענדו מחרוזות של מטבעות זהב, עם דובלון התלוי כמשקולת לפנים. זה היה יום חג והתושבים נקבצו בסוכות של ענפי הרדוף על גגות הבתים. מחוץ לכפר עטו המוני נערות עליזות על כעשרים נדנדות בין עצי הזית, והן הזכירו נוער אנגלי ברגע שאין משגיחים עליו, ובעברנו בירכו לשלום".

.

DSC08619

הגבעה הקטנה היתה עד 1948 מכוסה בתים

.

DSC08578

בקצה השביל נחשף בהדרגתיות המסגד

.

DSC08579

המתחם מוקף ברובו בגדר המונעת כניסה

.

DSC08580

מינהל השימור

.

(2) רשות מקרקעי ישראל מגיבה

הייתי כאן לפני כמה שנים וגם אז היה את השלט הזה. האם העבודות כאן אמורות להיגמר מתישהו או שאלה סתם שלטים שנועדו לסגור את השטח מפני מבקרים לא רצויים או שהמדינה שופכת כאן כסף באמצע שומקום ובלי בקרה. פניתי לדוברות רשות העתיקות שדחתה את פנייתי והפנתה אותי לדוברות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בטענה שהיא הרשות האחראית על האתר ויוזמת העבודה. אז פניתי לרמ"י ושאלתי מספר שאלות והנה התשובות:

.

מה ססטוס העבודות באתר? "באתר מבוצעות עבודות תחזוקה ושיקום כחלק מתחזוקת שורת אתרי דת מוסלמים אותם התחייבה המדינה לתחזק, בעקבות  עתירה לבג"צ של גופים פרטיים אשר ביקשו לבצע את תחזוקת המבנים והאתרים בעצמם. העבודות מבוצעות על ידי יחידה לשימור אתרים של רשות העתיקות המתמחה בתחזוקה ושיקום מבנים עתיקים".

מה מטרת העבודות? "המטרה הינה לתחזק את המבנה ולחזקו ולמנוע קריסתו אך בהחלט לא על מנת להשיבו לשימוש".

האם יש לו"ז לסיום העבודות, פירוק הגדר, הסרת השילוט ופתיחת האתר למבקרים? "העבודות אמורות להימשך מספר חודשים. בסיום המקום יישאר מגודר עם מעבר להולכי רגל (למניעת כניסת פרות, מאחר ומדובר בשטח מרעה), ופתוח למטיילים, לא רכובים".

באתר רשות העתיקות מצוין כי העבודות הסתיימו ב-2012, אז מה קורה כאן? "אין לנו אחריות על הפרסומים באתר רשות העתיקות – ככל הנראה מדובר בהודעה ישנה שאינה רלבנטית אך הכתוב כאן הינו עדכני ונכון".

.

סרטון קצר עם סוף רע:

.

DSC08589

שער האבן למתחם ממוקם בדופן המזרחית שלו, כאן אין גידור והכניסה חופשית

.

DSC08613

מבט על השער מבפנים

.

DSC08581

המתחם מוקף חומה נמוכה

.

DSC08608

החומה ההיקפית התנשאה לגובה 2.5 מטר אך רובה הרוס

.

DSC08582

פיגומים כאילו עובדים כאן אבל בתכלס מאז 2012 לא נגעו פה בכלום

.

DSC08583

תאי שירותים עתיקים

.

DSC08593

שרידי מבנה קמרונות שנהרס ברובו

.

DSC08584

צריח המסגד בולט בנוף

.

DSC08586

מבט על הצריח מגג המסגד: בראש הצריח מוטות ברזל שנשאו בעבר גגון או מעקה למרפסת

.

DSC08587

גג המסגד מתוחזק היטב יחסית ומורכב מבטון ויריעות איטום (במקור היה הגג עשוי קורות עץ)

.

(3) 1948

"הצעירים עשו תורנות בשמירה על הכפר", נזכרת בילדותה בחיטין סוהאם פלאח שבאיטה, ילידת הכפר ב-1939 וכיום מתגוררת בעראבה שבמרכז הגליל. ב-2007 ראיינה אותה רנין ג'ריס לחוברת שהפיקה עמותת זוכרות, אותה ניתן להוריד ולצפות כאן. "קנו נשק והצבא הערבי בנה ביצורים מעל לבתינו. …יהודי טבריא אמרו לנו שלא לעזוב את חיטין, אבל האנשים פחדו. שמענו על דיר יאסין ואיך ששחטו את הנשים ואת הבנות. פחדנו ולכן עזבנו. הצבא (הישראלי) נכנס לחיטין אחרי שהאנשים יצאו [זה קרה ב-16 ביוני 1948, מ"י]. אנחנו יצאנו ביום. אני ואחותי ארזנו את החפצים והבגדים בתוך שק. כשאמא באה מהעמק עלינו על הסוסים ועזבנו. כל האנשים הלכו בשדות הפתוחים. כל אחד הלך בכיוון אחר".

לאן הגיעו אנשי חיטין? לרפובליקת מלאווי שבמזרח אפריקה, ארה"ב, בריטניה, דנמרק, אוסטרליה, כווית, לבנון, סוריה וגם בישראל כמו בחיפה, עיילבון ועראבה. מכל בתי הכפר שרד רק המסגד והמעיין. בית הקברות נותר שדה ריק וללא זכר למצבות שכיסו אותו בעבר.

מי הרס את הבתים? לא מיד נהרסו בתי הכפר והם עמדו עוד זמן מסוים ואז נהרסו. על כך מספרת שבאיטה: "אני ובעלי ביקרנו בחיטין, לא זכור באיזה שנה, כשהבתים היו קיימים. אנשים מטורעאן פירקו את הבתים ולקחו את האבנים. הלכתי לי בין השיחים. לא פחדתי. הלכתי לחפש את גן אל מרדפה, הגן הזה היה מטע תאנים שאבא שלי שתל לפני שעזבנו את חיטין. עצי התאנה נהיו גדולים, ונצרים צמחו לידם. אכן השורשים לא מתים".

.

FadilSabaMountofBeatitudes

תחילת המאה ה-20: הכפר במבט ממערב וברקע משמאל מצוק הארבל, צריח המסגד בולט בחזית הכפר (גלויה של הצלם פאדי סאבה)

.

(4) חוזרים?

אחד מצאצאי הכפר התייחס לשאלה אם יהיה מוכן לקבל קרקע אחרת בתמורה לקרקע של משפחתו בחיטין:

"אני לא מקבל. הזכות לחזור היא זכות אישית ואנושית ובמקביל היא זכות לכל האוכלוסייה הפלסטינית. ויתור על הזכות יכולה להתקבל רק אם כל אחד ואחד מהפלסטינים יסכים לכך ולכן אף גורם לא יכול לקבל את ההחלטה – לא הרשות הפלשתינית ולא מדינות ערב, בעיקר בימים אלה כשאף אחת מהן לא מייצגת אותי כפסלטינאי".

.

Hittin-Khalidi-1934

1934: בתי הכפר חיטין (מתוך ספרו של ואליד חאלדי "כל מה שנשאר", 1992)

.

1934-01

1934: צריח המסגד בולט בין העצים בפינה הצפון-מערבית של חיטין (מתוך ספרו של ואליד חאלדי "כל מה שנשאר", 1992)

.

סרט קצר על הכפר הפיקו ב-2012 תלמידים מצאצאי חיטין, הלומדים בבית ספר מקיף אבן ח'אלדון בעראבה (ערבית, ללא תרגום):

.

.

DSC08609

בסיס הצריח המסגד נבנה בנפרד מהמסגד וכיום הוא לכוד בין המסגד ובין עץ ותיק

.

DSC08606

הצריח

.

DSC08591

בסיס הצריח סוגר על חצר מבואה קטנה המקשרת למסגד

.

DSC08610

מול בסיס הצריח יש שני חדרים פתוחים עם קמרונות

.

DSC08596

משמאל לכניסה למסגד ומימין חדרים פתוחים

.

DSC08598

בחדרים הפתוחים

.

DSC08599

הקמרון המקרה את החדר מורכב מאבנים קטנות

.

DSC08601

מבט מהכניסה לחדרים אל מבנה הקמרונות ההרוס

.

DSC08603

מבט למדרגות הלולייניות העולות לראש הצריח

.

DSC08597

דלת המסגד נעולה

.

DSC08602

מבעד לסורג: מחראב וכיסאות פלסטיק

.

DSC08620

הנוף מהצריח: כפר זיתים, מצוק הארבל, הכנרת והגולן

★★

★★★

שיר לסיום עם ירושלים החדשה:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עומר כרמון  On 21/05/2016 at 21:07

    סקירה מרתקת. אני חושב שיש כוונה להרוס את שרידי הכפר ולבנות במקום עיר דרוזית

  • Rafael  On 21/05/2016 at 22:10

    מעניין מאוד. תודה.

  • Iochii Meshel  On 22/05/2016 at 5:52

    לצערי הדבר יפה . אך עםכל הצער הבעייהאינה רק לגבי חיטין אלא לקיומנו שלנו..

  • הידענית  On 22/05/2016 at 15:39

    לידיעתך, צבי אילן בספרו ׳׳בתי כנסת קדומים בארץ ישראל׳׳ (1991, עמ׳ 138), כתב בערך ׳׳חטין׳׳ כי הכפר הערבי חטין נבנה על מקומו של יישוב יהודי בשם חיטייא מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, שבו ישבו אמוראים ידועים הנזכרים במקורותינו. צבי סבר כי המסגד נבנה באתרו של בית הכנסת של הכפר היהודי, ששמו השתמר בשם הכפר הערבי. אוליפנט שביקר במקום בשנת 1884 מסר על שרידי מבנה ציבור אותו זיהה ככנסייה ביזנטית, שעליה נבנה המסגד. תופעה זו של בניית מבני קודש לדתות שונות, האחד על גבי מבנה קדום יותר, מוכרת בארץ במקומות שונים.

  • Paula Cohen  On 23/05/2016 at 12:54

    טוב, אז לפני שמאשימים את ביבי בתקיעת אצבע לעין לערבים …

    כפר חיטיא

    כפר חיטיא (גם: כפר חיטייא) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון, הנזכרת מספר פעמים במקורות חז"ל.

    העיירה נזכרת בתלמוד הירושלמי כמקום אליו ברח ריש לקיש מפני רבי יהודה נשיאה לאחר שהתגלעה מחלוקת בין השניים, בסמוך למגדלא שמצפון לטבריה: "שמע רבי יודה נשיאה וכעס שלח גותיין למיתפש ית רשב"ל וערק בדא דמוגדלא ואית דאמרין בדא דכפר חיטיא"[1].

    העיירה נזכרת בתלמוד הבבלי כמקום מוצאו של האמורא "יעקב איש כפר חיטייא"[2], ובמדרש בראשית רבה[3].

    אז מי צריך לחזור ולאן ????? !!!!!

    • מיכאל יעקובסון  On 23/05/2016 at 13:07

      פאולה יקרה, כשמעתיקים טקסט מויקיפדיה צריך לדעת איך להעתיק, כל ילד בכתה ב' יודע את זה. אבל נראה שאת בכלל משחקת בגן ילדים: הוא התחיל? אני הייתי כאן קודם? ומה יקרה אם יבואו הכנענים או הפלשתים או הדינוזאורים? התכנית ליישוב הדרוזים שהוזכרה פה היא בסך הכל תוספת של רובד חדש במרחב.

      • שלגיה  On 23/05/2016 at 21:05

        ביבי הוא גם מכניס לערבים אצבע לעין והוא גם סכסכן.

        אם ביבי כזה גבר,שיקים שם יישוב יהודי,אבל הוא לא גבר. הוא מקים שם יישוב דרוזי ומסכסך בין הדרוזים לערבים וגם מכניס לערבים אצבע לעין. אני לא אומרת שצריך להחזיר אדמות לערבים . זו שאלה רחבה שצריך לבחון אותה ברמה בינלאומית . אבל אם יש אדמות פנויות,שלא יושבת עליהם שלומי או משהו. יושב עליהם כלום, אז לא צריך לעשות לערבים דווקא. אפשר לעשות שם גן לאומי ולספר את ההיסטוריה של המקום מבריאת העולם.

  • paula  On 23/05/2016 at 23:35

    וואוו …. אין צורך להעליב …. אין לי עניין להיכנס לעניינים פוליטיים. סליחה אם פגעתי ברגשותיו של זה או אחר, לא זו הייתה הכוונה. עד עכשיו היה לי נחמד לקרא את הבלוג שלך.
    תודה ושלום.

  • mharpaz  On 24/05/2016 at 20:42

    מקובלת עלי גישת הרבדים. פעם כנענים, אחר-כך יהודים/ישראלים/עברים, פרסים, יוונים, רומים, ביזנטים, מוסלמים, צלבנים, ממלוכים, עות'מנים, יהודים, דרוזים. ואחריהם – רק הקב"ה יודע מי הבא בתור…

  • שלגיה  On 25/05/2016 at 7:00

    איזה כיף. בתים מבפנים מתחיל מחר

    • מיכאל יעקובסון  On 25/05/2016 at 7:08

      כן ובהמשך היום אפרסם כאן רשימה בנושא וגם באקסנט.

      • שלגיה  On 25/05/2016 at 19:26

        רק אל תכתוב על יפת 18. עבודת שימור ועיצוב פנים מקושקשת. זה נראה קצת כמו חלקים מועתקים ממלון האפנדי בעכו, אבל "כשמעתיקים צריך לדעת איך מעתיקים". רהיטים מזעזעים. אין שום קו עיצובי בבית הזה . למי שעשה את הבית הזה אין טעם טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: