הפעם האחרונה בה המדינה יזמה תכנון, הפעילה כמה צוותים שניסו כל אחד להמציא את הגלגל מחדש ולאתגר את זירת תכנון סביבת המגורים היתה בשכונת גילה. מאז לא תמצאו מתחמי מגורים מתוחכמים וניסיוניים כפי שבוצעו כאן. שבוע שעבר הסתובבתי קצת בגילה. חיפשתי את המתחם שתכננו אריה ואלדר שרון שבסוף לא מצאתי, ובמקומו מצאתי כמה מתחמים פחות ידועים וכאלה שבהחלט יש מה ללמוד מהם.
אתמקד במתחם מגורים שכמו רבים מהמתחמים בגילה, גם הוא מאורגן סביב רחבה פנימית. הבניינים עצמם הם קופסאות לכאורה סטנדרטיות. את התחכום השקיע כאן האדריכל דוד רזניק בחדר המדרגות.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
(1) המקומות השנואים
ברוב הבניינים המקומות השנואים ביותר אלה חדרי מדרגות או המתנה למעלית, בעיקר אלה שנבנו אחרי שנות ה-40. אם בשנות השלושים בבניינים שנבנו, השקיעו האדריכלים בחדר המדרגות כבמרכיב מרכזי גם עיצובי וגם שימושי, וזאת מתוך ידיעה שכאן מתקיים המפגש בין דייר לדייר ובין הדייר לביתו, הרי שמאז הפרט הזה נשכח ונדחק לקרן זווית. היום ההשקעה התכנונית והעיצובית למ"ר בחדרי מדרגות שווה להשקעה בחדר זבל, אפילו פחות. התוצאה היא שכולם משתמשים במעלית (שעלות התפעול והאחזקה שלה גבוהים), גם אלה בקומות הנמוכות, ההזדמנות למפגש מצטמצמת ומקומות המעבר מאבדים את מעמדם והופכים לאזורים שרק רוצים להסתלק מהם.
.
(2) תיאור המתחם
כמה בניינים טוריים המקיפים רחבה הכוללת גינה וחניון מרכיבים את מתחם המגורים הנדון בשכונת גילה. הדירות בסטנדרט אופייני למשרד השיכון של תחילת שנות ה-80. בהתאם לחוק העירוני, מחופים הבניינים באבן ירושלמית, וכדי לחסוך בעלויות בנייה ותחזוקה הם מנצלים את הטופוגרפיה הטבעית כך שמהכניסה הראשית הם מתנשאים לגובה של 4 קומות בלבד. עובדה זו חסכה התקנת מעלית.
.
(3) סיפור
האדריכלית נילי פורטוגלי סיפרה פעם על בניין שתכננה ברחוב השומר בתל אביב (סמוך לשוק הכרמל). בבניין היא התקינה אמנם מעלית, אך בהתאם לתפיסת עולמה היא ביקשה להשקיע מעל ומעבר למקובל בחדר המדרגות של הבניין. כשהיזם ראה מה היא מתכננת ואיזו השקעה תידרש מצידו, הוא רצה לזרוק אותה מכל המדרגות. פורטוגלי לא נכנעה והסבירה ליזם שדווקא המדרגות יהיו הגורם שיסייע בשיווק הבניין ובראייה לטווח רחוק יגרמו לדיירים להשתמש פחות במעלית ויותר בשתי הרגליים. הוא השתכנע ונתן לה לבצע את התכנית. רציתי לראות במה מדובר, הגעתי לשם וראיתי שהיא ביצעה חדר מדרגות מואר המשקיף על הרחוב. נתקלתי במקרה בכמה דיירים שבאותו זמן עלו וירדו במדרגות. הם סיפרו שכפי שטענה האדריכלית כמעט ואף אחד בבניין לא משתמש במעלית, הם גם הוסיפו והסבירו שאם יש כזה חדר מדרגות עם חלון גדול לרחוב למה להיכנס לקופסה אטומה. הסיפור הזה נראה מסביר היטב את המקרה שלפנינו כאן.
.
(4) מחווה
לפרט אדריכלי היסטורי-מקומי, עיצב האדריכל דוד רזניק מחווה בחדר המדרגות כמרפסת זכוכית מעוגלת וסגורה (ויש כאלה, כאמור, בכל אחד מחדרי המדרגות הפזורים בבניינים). המחווה היא למרפסת זכוכית סגורה שהאדריכל אריך מנדלסון (1953-1887) עשה בה שימוש ביצירותיו האדריכליות, כמה מהן הוא גם בנה בירושלים בשנות ה-30 והן כוללות את אותו פרט שהפך לסימן ההיכר שלו. עד היום ניתן להתרשם מהמרפסת הקטנה שתכנן מנדלסון והשתמרה היטב באולם הקריאה בספריית שוקן שברחוב בלפור ברחביה (ממש מול בית ראש הממשלה, הכניסה חופשית כל יום בין 9 ל-14). תמונה אחת משם הוספתי כאן בהמשך הרשימה. לא ביקרתי במתחם בגילה בלילה, אבל אני משער שעם רדת חשכה, הארת חדרי המדרגות היא מופע ששווה לראות.
.
(5) האדריכל
את הפרויקט תכנן האדריכל דוד רזניק, חתן פרס ישראל לאדריכלות וזוכה פרס רכטר. רזניק תכנן בעיר כמה פנינים ובהם את בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, מלון דן (במקור הייאט) בהר הצופים וגם את יד קנדי. זמן קצר לפני שניפטר שוחחתי אתו על מורו וידידו האדריכל אוסקר נימאייר ועם פטירתו כתבתי עליו דברי הספד והערכה.
.
(6) התעללות
החליטה העירייה לבצע בתושביה התעללות מוזרה כשקראה לרחוב הפנימי בו נמצא המתחם: רחוב הכרפס. נגמרו להם השמות? אלה השמות להם משיק המתחם: רחוב יצחק וצביה, רחוב יפה רום, רחוב הגננת. אפשר לשער שעוד כמה שנים ישנו ויתנו כאן רחובות על שם מירי רגב, אורן חזן או בנצי גופשטיין.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
רשימות נוספות על שכונת גילה:
.
מרכז מסחר ומגורים בתכנון אדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיון
.
תגובות
דרך זכוכית מחוסמת לא רואים את החוץ. עדיף זכוכית שקופה
לפעמים עדיף לא לראות את החוץ
מיכאל-תהיה גבר ואל תהיה מיואש. אנחנו עוד לא שם, עדיף זכוכית שקופה ולראות את החוץ. ברוח הקיטורים שמקטרים עלייך,בניין וסביבה כל כך יפים,מעניין איך נראות הדירות. למה לא צילמת את אחת הדירות מבפנים וכתבת עליה?
זכוכית שקופה היתה נשברת בקלות וגם היה צורך לנקות אותה. לדעתי הבחירה בזכוכית המחוסמת נכונה ועובדה שכל הזכוכיות בבניינים שלמות ונראות נקיות. לא נכנסתי לדירה כי לא היה לי זמן, אך לא נראה שמדובר בדירות ייחודיות.
קצת התבאסתי להיווכח שאיש כמוך לא יודע מי הם יצחק וצביה .
יצחק, (אנטק), צוקרמן ואשתו צביה לובטקין. לא אלאה אותך- מרד גטו ורשה ? שמעת על זה ? הרי היית בוורשה. וכתבת לנו פוסט עליה.
מיכאל הכאבת לי מאד כשכתבת על הרחוב יצחק וצביה באותו סל כמו השם רחוב הכרפס.
אנה אנו באים ?
אני לא איזה "חטיאר" אבל אנשים קדושים כמו אנטק צוקרמן, צביה לובטקין, מרדכי אנילביץ, אבא קובנר, רוז'קה קורצ'אק, ויטקה קמפנר, חייקה גרוסמן , יצחק ויטנברג, פאוול פרנקל, ועוד ועוד ראויים שיכירו משהו קטן מהם, לא חייבים להכיר את כולם אבל את אנטק וצביה ? איזה כאב לב ואכזבה גרמת לי הערב ?.
ברוך – תהיה גבר ואל תתבאס. יש גוגל ותוך כמה שניות כל אחד יכול לדעת מי אלה, אבל למה השתמשו רק בשמות הפרטיים? רק כדי להקשות? אגב, ההמשך של רחוב צביה ויצחק הוא רחוב הגננת
שלום מיכאל. נהדר לקרוא את רשימותיך. חלק מהמתחמים בגילה נהדרים מבחינה תכנונית ואני מכירה אותם אישית ומקצועית. לעיתים גם גישת המתחמים והפיאצות שבתוכם ותכנון הפרדה בין הכבישים הפנימיים שיועדו להליכה ובין אלה שיועדות לכלי רכב היתה נוחה לדיירים. אבל.. ..בדרך כלל לסבל את הסלים ואת הילדים הקטנים את כל המרחק בין המכונית לרכב היתה משימה יומיומית די קשה, תיבת התהודה שנוצרה בין הביתם היתה נוראית ועוד ועוד.. עיקר הקושי היה בעובדה שהמתחם היה למעשה שפ"פ ולך תארגן עשרות משפחות כועד בית שיטפל במתחים הזה. בקיצור כאשר מתכננים הנייר סובל הכל אבל החיים אחרים וכדאי לאדריכלים לפעמים להבין את הדינמיקה של החיים לפני שמתכננים אותו או לפני שמגדירים מקום כשפ"פ.
מה רע ברחוב הגננת ?. תילמד קצת לפני שאתה מגיב ישר מהשרוול …מיכאל , מה קרה לך ?
מה רע בשם סוקניק? התביישו לתת לרחוב את שמה של הגברת רבת הפעלים?
איזה יופי
שבועטוב
טולה עמיר הרימון 9 תל אביב 9 ×ª× ××××,64925 03-6958806 052-3392910 tula@tulaamir.co.il http://www.tulaamir.co.il
יפה החצי מגדל זכוכית. גם אני התפלאתי שהזכוכית אטומה. היו יכולים לפחות את העליונות לעשות שקופות. אפשר גם פרספקס, לא חייבים זכוכית. מצחיק שדווקא מעל הכיתוב "כניסה: דלתות ברזל וזכוכית שמחזיקות מעמד עשרות שנים" יש זכוכית שבורה. מחוסמת מחוסמת, אבל שבורה.