סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם

לא לחינם בחרו בטלויזיה הישראלית לשים שקופית עם תמונת בית הכנסת בגבעת רם. כמעט כל ערב לפני החדשות (בעברית או בערבית) נפגש עם ישראל עם אותו בית הכנסת כשברקע מתנגנת מוסיקה מטומטמת. קליפת הבטון המוזרה הזו מושכת תשומת לב, וזה בדיוק מה שרצו בטלויזיה. לכן, גם שאר השקופיות שחזרו ושידרו באותן דקות, הורכבו כולן ממבנים לא פחות מיוחדים: יד קנדי והיכל הספר.

לא מקרה הוא שאת שניים מאותם מבנים שהופיעו בשקופיות תכנן האדריכל דוד רזניק (2012-1924), אדריכל שהושפע רבות מאדריכלות הבטון הפלסטית של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, אצלו עבד בצעירותו ובו ראה את מחנכו המובהק. רזניק תכנן את בית הכנסת במשותף עם האדריכל היינץ ראו (1965-1898) ובנייתו הושלמה ב-1957.

בערב ראש השנה נחמד לבקר בבית הכנסת הייחודי הזה. בקשתי את מפתח מאחת העובדות בקמפוס, כי רוב הזמן המבנה נעול. הביקור בו מגלה כי הוא מותיר הרחק מאחור את כל אותם בתי כנסת שנבנים בעשורים האחרונים. אלה בתי כנסת שאינם מצליחים להפתיע או לרגש, ובכלל מציבים תמונה לא מחמיאה לאדריכלים או ללקוחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

14434864_1392300134132898_4535504389955198911_o

וכפתו רעננה

.

.

סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:

.

.

bul75

1975: נבחר להיכלל בסדרת בולים על אדריכלות בישראל (עיצוב: אוסוולד אדלר)

.

20160926072120473_0001

סקיצות למבנה (מתוך: דוד רזניק, רטרוספקטיבה, הגלריה האוניברסיטאית, 2005)

.

20160926072152648_0001

תכנית קומת קרקע (מתוך: דוד רזניק, רטרוספקטיבה, הגלריה האוניברסיטאית, 2005)

.

20160926072212042_0001

חתכים וחזית (מתוך: דוד רזניק, רטרוספקטיבה, הגלריה האוניברסיטאית, 2005)

.

1003226

1957: בית הכנסת עם חנוכתו (צילום: ורנר בראון, אוסף האוניברסיטה העברית)

.

1003243

1957: בית הכנסת עם חנוכתו (צילום: ורנר בראון, אוסף האוניברסיטה העברית)

.

dsc08687

כשהולכים בחורשה הסמוכה מתגלית כיפה לבנה שנראית כמו בלון ענק ומנופח

.

(1) בתי כנסת

בקרוב ניתן יהיה לציין 60 שנה להקמתו של אחד המבנים הייחודיים שנבנו בישראל. בינתיים, הוא ניצב כמעט חסר שימוש, אנדרטה לאדריכלות הישראלית שאיבדה משהו מהיצירתיות הפלסטית שלה. בתי כנסת ובכלל מבני דת וזיכרון בשונה ממגורים, מסחר, חינוך ותעשייה, אלה מבנים פשוטים עם קובץ חוקים מצומצם, שההיבט המופשט של אמונה וזיכרון אמורים להפוך בהם למחוללי התכנון. עובדה זו היא שמאפשרת לאדריכלים להוציא אל הפועל את רעיונותיהם העמוקים והיצירתיים ביותר, כמעט ללא מסננת. בזירת הכנסיות האדריכלים ממשיכם לחגוג. במסגדים בגלל המודל הנוקשה נוצר מצב בו היצירתיות באה לידי ביטוי בעיקר בעיטורים. בבתי כנסת יש חלוקה: מחוץ לישראל היצירה כיום נמשכת (בעיקר בפורטוגל) ובישראל יש תקופת יובש והתוצאה היא קופסאות ריקות מתוכן ורגש.

שנות ה-50 וה-60 הניבו סדרה ארוכה של בתי כנסת שהפכו לסמלים: בית הכנסת המרכזי בשכונה ד' ובית הכנסת הבבלי – שניהם בבאר שבע ובתכנון האדריכל נחום זולוטוב, אותו אחד שתכנן בית כנסת ייחודי גם בנצרת עילית. מרדכי בן חורין תכנן את בית הכנסת בבית הכרם, יהודה לנדאו תכנן בכפר הנוער ימין אורד ואהרן קשטן בקריית הטכניון. המשותף לכולם היה השימוש הוירטואוזי והבטוח בבטון. האדריכלים ידעו כיצד להפיק מחומר הבנייה הפשוט הזה את המיטב. הם הפכו אותו לשלד הבניין ובמקביל גם למעטפת וכך הם יצרו מבנה פיסולי עם שלד ייחודי שחשפה את יכולותיו של האדריכל כאדם המסוגל לעורר רגש אצל המבקר ולגרום לו לרצות לחזור ולבקר במבנה, ומעל הכל – ליצור הזדהות מובהקת בין הקהילה ובין המקום.

.

(2) בית הכנסת

לא מדובר במבנה כיפתי פשוט אלא בצורה פלסטית המשלבת בתכניתה צורת ריבוע, מבנה שיכול להיחשב כפסל סביבתי פונקציונאלי. בנוסף, נוספו אותן קשתות המפרידות בין שמונת העמודים עליהם נשענת המבנה. אך כמו שלא מדובר פה בכיפה כך גם לא מדובר בקשת אלא בציקלואידה. לא לחינם בחרו שופטי פרס רכטר בשנת 1965 להעניק לאדריכליו את הפרס על תכנון המבנה. באותה שנה ראו כבר עזב את הארץ לאירופה, שם ניפטר לאחר כמה חודשים.

כמה מהאלמנטים בבית הכנסת לקחו ראו ורזניק לעבודה הבאה שתכננו (ראו פרש בשלב מוקדם ורזניק ושמעון פובזנר תכננו את הפרויקט): מכון ון ליר. בסקיצות המקודמות הכניסה לבניין המכון הורכבה מכמה ציקלואידים, שנעלמו בגרסאות מאוחרות יותר לטובת פתח מלבני רגיל. האלמנט השני ששולב במכון ון ליר, הוא הטיפול במעטפת אולם ההרצאות המרכזי. האולם נבצע בלבן, בדומה למבנה בית הכנסת, כשמעליו פס זכוכית המחדיר קרני שמש הפוגעות באופנים שונים בקיר הלבן ומדגישות באופן לא צפוי את הקיר – האלמנט הזה מומש אך בשיפוץ המבזה שעבר המכון, מעצבי הפנים בחרו לצבוע באופן אחר את הקיר וכך פגיעת קרני השמש בקיר השתנתה ואיבדה מערכה.

השילוב של ראו חובב האבן, עם רזניק חובב הבטון, הוביל לאחת היצירות היפות והמורכבות שתוכננו כאן. את המתחם כמו גם את המבנה שיועד לספרייה ושירותים עוטפת גדר אבן מסורתית, כשהצמחייה מטפסת עליה, מכסה חלק מהקרקע ובהמשך מנסה לטפס גם על בית הכנסת.

מפלס הקרקע של המבנה הוא אולם התכנסות פתוח, ממנו עולים במדרגות לאולם ייחודי שאין כמוהו באדריכלות הישראלית. אולם ללא סוף. שורת נורות פלורסנט הצמודה לקיר מאירה את פנים המעטפת, אך גם בלעדיה פס הזכוכית מחדיר מעט אור טבעי לא ישיר המדגיש אווירה מיוחדת שהבניין משרה על הנוכחים בו. למעט אותו פס זכוכית נחבא, אין פתחי חלונות והיושבים באולם מרוכזים בתפילה או בהרצאה. האתגר האקוסטי נראה שלא העסיק את האדריכלים, כי אך אם מדובר בהרצאה, האקוסטיקה הנוראית של הבניין מקשה על הדובר ועל המאזין.

רצפת אולם התפילה מנותקת מהמעטפת ונשענת על מערכת של שמונה עמודי בטון חשוף. הרצפה שנוצקה גם היא כמו הכיפה ביציקה אחת, מרוצפת בחלקה העליון במרצפות טראצו פשוטות. עזרת הנשים מוגבהת לפי ההלכה בכמה ס"מ בודדים משאר שטח הקומה, ולא תוכננה כל מחיצה. הרהיטים היחידים באולם הם שולחן לספר תורה, עמוד תפילה, ובמה מעוגלת עליה ניצב ארון קודש. שלושת הרהיטים מורכבים מפסי עץ. המעקות עוצבו ממוטות ברזל מכופפים צבועים לבן שמתמזגים ברקע הלבן הכללי של האולם.

מעט מאד שינויים נערכו בבית הכנסת מאז הקמתו. בגלל ייחודו כנראה חששו לגעת בו. הבניין גם נבחר להופיע כמעט בכל ספר אדריכלות ישראלית ואף תמונתו היא שנבחרה להופיע על הספר המסכם את האדריכלות הישראלית שפרסם האדריכל אבא אלחנני בסוף המאה הקודמת, מהלך שהוא הצהרה של אלחנני כי במבנה זה הצליחו האדריכלים להגיע להישג בניסיון ליצור שפה אדריכלית ישראלית עצמאית. אלחנני לא הותיר את ההצהרה רק על הכריכה ובגוף הספר הוא חורג ומהלל את גישתו ויצירתיותו של ראו איתה הוא פותח את הפרק "שבעה אדריכלים הזכורים לטוב": "אין ספק שהיינץ ראו היה האדריכל הבולט בשנות ה-60, שביקש להתוות דרך לאדריכלות רגיונלית אמיתית, לא כזו שנוצרת בקלות על ידי הדבקת מספר קשתות או הכללת קלישאות איסלמיות או ורנקולריות. הוא העדיף את הדרך הקשה של ביטוי אסוציאטיבי, של שימוש בחומרים ובצורות רק לאחר תהליך של אבסטרקציה – אם על ידי שינוי בחומר ואם על ידי שינוי בצורה. וחשוב לזכור, שעם כל זאת, נזהר ראו מכל רומנטיקה ונמנע מכל סמליות" (מתוך: "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20", משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1998).

בגלל מיקומו ובגלל בעיות אקוסטיות איבד בית הכנסת ממעמדו בקמפוס. אך עדיין, גם 60 שנה לאחר הקמתו, הוא לא איבד מערכו ומאיכויותיו.

שנה טובה! ואל תשכחו שמחר (יום חמישי, 16:30) אתם יכולים להצטרף אלי לסיור מיוחד בכפר סומייל ברחוב אבן גבירול בתל אביב.

..

dsc08601

הכניסה לבית הכנסת היא דרך שביל החוצה זוג קירות אבן החופשים אט אט את המבנה

.

dsc08602

שלט

.

dsc08605

הבניין משתלב בצמחייה שמקשה מעט להתרשם מצורתו הייחודית

.

dsc08607

כחול ולבן

.

dsc08606

שביל מרוצף בלוחות אבן פראית מוביל פנימה

.

dsc08691

בטון צבוע לבן

.

dsc08609

8 קשתות בצורת ציקלואידה מקיפות את מפלס הקרקע של המבנה ונושאות את הכיפה. את רצפת אולם התפילה שבקומה העליונה נושאים 8 עמודים עגולים

.

dsc08680

ציקלואידה

.

dsc08615

אחד משונת העמודים הנושאים את הכיפה וברקע קיר האבן הסוגר על מתחם בית הכנסת

.

dsc08614

ספסלי אבן

.

dsc08611

רצפת אולם התפילה נפרדת מהכיפה בפס האטם בזכוכית

.

dsc08663

מרכז תקרת מפלס הקרקע ועליו טבועים שרידי תבניות יציקת הבטון מלפני 60 שנה

.

dsc08620

ברז וכיור לנטילת ידיים

.

dsc08622

מדרגות מעוגלות עולות לאולם התפילה שבקומה העליונה

.

dsc08625

לאט לאט נחשף האולם

.

dsc08628

האולם חסר הפינות נותן תחושה של שמיים, אין סוף ורק ההד לקול מזכיר שיש כאן קירות

.

dsc08652

האור הפוגע בתקרת/קירות האולם יוצר את הגוונים, זמן קצר לאחר מכן חזר על כך רזניק עם שמעון פובזנר במעטפת אולם ההרצאות המרכזי במכון ון ליר

.

dsc08629

שולחן להנחת ספרי תורה

.

dsc08632

עמוד התפילה לשליח הציבור

.

dsc08631

ארון הקודש ניצב על במה קטנה הנשענת על עמוד רחב ונראית כמרחפת

.

dsc08644

תאורה מעל הארון המכוונת לקליפת הבטון מדגישה את נוכחותו באולם

.

dsc08658

הילה

.

dsc08633

הארון מחופה עץ

.

dsc08635

המעקות במבנה מורכבים ממוטות ברזל מעוגלים, דקים וצבועים בלבן. הכי פשוט שיש

.

dsc08641

פס זכוכית מפריד בין רצפת האולם ובין הכיפה העוטפת את הבניין

.

dsc08673

מבט כללי על האולם

.

dsc08649

עזרת הנשים מופרדת משאר האולם באמצעותה גבהת העזרה בכמה ס"מ וללא מחיצה בנויה. לפי חלק מהדעות ההפרדה הזו מספיקה

.

dsc08626

הריצוף באולם הוא באמצעות מרצפות טראצו פשוטות ובהירות

.

dsc08627

חזרה במדרגות למטה

.

dsc08656

בדרך למטה

.

(3) הספסל

ממש מול בית הכנסת יש יצירה פיסולית נוספת בצורת ספסל בטון ארוך במיוחד. את הספסל עיצבו ככל הנראה האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, שתכננו גם את תחנת האוטובוס בכניסה לקמפוס:

.

dsc08701

מול ביתה כנסת ספסל ארוך המורכב מיציקת בטון אחת

.

dsc08697

הספסל כמקום

.

dsc08696

בטון חשוף

פרויקט נוסף שתכנן האדריכל דוד רזניק וקיבל שקופית בטלויזיה – יד קנדי:

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב בתכנון ג'ניה אוורבוך

(32) בעיר הבה"דים בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין

(33) בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

(34) ישיבת קריית ארבע בתכנון דוד קאסוטו

(35) בית חולים בילינסון בתכנון רם כרמי

(36) הרמב"ן ברובע היהודי בתכנון דן טנאי

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים בתכנון ישעיהו אילן

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם בתכנון היינץ ראו ודוד רזניק

(39) נטוש במושב חדיד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרשון  On 03/10/2016 at 9:41

    משכן מעט, האהל כבית התפילה האמיתי, המדרגות העולות ומקרבות לאל, האור והחושך וכמובן צילו של פליקס קנדלה שעדיין ניצב מאחורי הסרוקטורה יחד עם דמותו של יוצר כיכר המדינה האדריכל הברזילאי אוסקר ניאמאייר

  • amitaisandy  On 03/10/2016 at 14:59

    אכן בניין שמייצג את יצירותיהם של אדריכלים רבים מספור: יפה ולא פונקציונלי. טוב, זה לפחות עדיף על לא יפה ולא פונקציונלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: