סיבוב בכנסיית אלכסנדר הקדוש בורשה שהעתיקה את הפנתאון ברומא

היא מוזרה לא רק בגלל שפשוט היא העתקה של הפנתאון ברומא, אלא גם בגלל מיקומה באמצע אי-תנועה סואן במרכז ורשה. בקרתי בה עם הוברט זמן קצר לפני שהשמש שקעה בשעה שנערך בה טקס עם קהל מצומצם.

היו לנו עוד כמה דברים לראות והיינו צריכים בסוף גם להגיע לתערוכה ולכן לא התעכבנו בה יותר מכמה דקות. לא הספקתי לראות בה הכל, לא הספקתי לעלות למעלה אל קומת הגלריה שנראה לי שהיתה פתוחה. גם לא הספקתי לרדת לקריפטה, שהכניסה אליה היתה ממקום אחר באי התנועה והיתה כנראה נעולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מבט על הדופן הפנימית של הכיפה

.

שיאו של תהליך השיקום הארוך והמאתגר שאתו התמודדו הפולנים אחרי מלחמת העולם השנייה התרחש בורשה. חלק משמעותי מבירת פולין הושטח כמעט לחלוטין במהלך המלחמה. הבתים הפכו לעפר והיהודים שאכלסו אותה הפכו לאפר. היהודים לא חזרו לורשה אבל שכונות חדשות נבנו, רחובות חדשים נסללו ובאתר בו עמד החלק העתיק של העיר הוחלט לשחזר את הבינוי ההיסטורי באופן מלא. שיחזור כנסיית אלכסנדר הקדוש במרכז ורשה היה חלק בלתי נפרד מהתהליך.

כיכר שלושת הצלבים, מהכיכרות המרכזיות בורשה, ממוקמת לאורך דרך עתיקה שזכתה לכינוי "הדרך המלכותית" (Trakt Królewski) ומקשרת בין ארמון העיר ובין העיר העתיקה (הדרך הוכרזה כאתר לאומי ב-1994). הכיכר קרויה כך על שם שלושה צלבים הפזורים בשטחה: צלב אחד ניצב בראש הכנסייה שהוקמה במרכזה לראשונה בשנת 1825 ושניים נוספים ניצבים בקצה השני של הכיכר. הכנסייה נקראת על שם אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה ומלך פולין כמחווה של הוקרה הודות לחירות שהעניק לפולין. קודם להקמתה היתה התלבטות אם לבנות בכיכר שער ניצחון או כנסייה, ולבסוף הוחלט על כנסייה.

האדריכל כריסטיאן פיוטר איגנר (1841-1756) הוזמן לתכנן את הכנסייה לאחר שלמד והסתובב כמה שנים באיטליה ובמסגרת זו ביקר כמובן בפנתאון ברומא. עם שובו לורשה תכנן מבנים רבים, כולם בסגנון נאו-קלאסי, ולאחר כמה שנים חזר לאיטליה לשארית חייו. את הכנסייה בורשה תכנן ועיצב בסגנון האהוב עליו ובהשראה מעט בוטה של הפנתאון ברומא. כך יצא ש-1700 שנה לאחר השלמת הפנתאון, נבנה לו אח תאום במרכז ורשה. אך למרות הדמיון, ההשראה היתה גם מהקפלה המרכזית בכנסיית הקבר בירושלים, שגם היא מורכבת ממבנה עגול המקורה בכיפה.

.

זה לא שעון, אלא תכנית הבניין. החזית העליונה (הצפונית) היא אטומה והחזית התחתונה (הדרומית) משמשת לכניסה וליציאה

.

גידול הקהילה המקומית הצריך את הרחבת הבניין. לכן, ב-1883 נערכה תחרות אדריכלים ובסיומה נבחרה הצעת הרחבה שתכנן האדריכל יוזף פיוסה, שהצעתו גברה על 17 הצעות אחרות שהוגשו לתחרות. ב-1895 הושלמו עבודות ההרחבה ועיצובה מחדש של הכנסייה. הדימיון לפנתאון נחלש, לא מעט הודות לשני מגדלים שנבנו בצמוד לחזית הדרומית בסגנון נאו-רנסאנסי.

ב-1944 נהרסה הכנסייה עד ליסוד לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הנחיתו עליה תשע פצצות. עד אז, המשיכה הכיכר להיות מוקד סואן ומרכזי בורשה ובמהלך המלחמה ילדים יהודים רבים שנמלטו מהגטו שממוקם היה בצידה השני של העיר, מצאו כאן את פרנסתם באמצעות מכירת גפרורים. על בסיס אותה קבוצת ילדים פרסם יוסף ז'מיאן את הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים).

שיקום ורשה הוחל מייד בתום המלחמה. על התערוכה המקיפה שעוסקת בהתפתחות התכנון העירוני בעיר כתבתי כאן. בתערוכה יש כמובן גם התייחסות לכנסיית אלכסנדר. פרויקט השיקום הנרחב הביא בין השאר לבנייתה מחדש של הכנסייה שנחנכה ב-1949. על העבודה הופקד האדריכל סטניסלב מרזנסקגו (Stanisława Marzyńskiego), שהיה מופקד במסגרת עבודות השיקום והחידוש של ורשה על כל נושא הכנסיות. מרזנסקו בחר שלא לשחזר את הכנסייה במצבה קודם למלחמה, אלא חזר לתכנית הבניין המקורית מ-1825. אם ההשראה המקורית היתה העתקה, אז ההשראה של החידוש היתה העתקה של העתקה. סביר להניח שהקהילה המקומית שסבלה מחוסר יציבות בכל היבט אפשרי, חיפשה באמצעות המבנה לעצב לעצמה את הדימוי של הפנתאון הקדום – מבנה שמייצג יציבות, עוצמה, שלמות וחיבור בין אדמה ובין שמיים (הפנתאון תוכנן במקור כמקדש). אין פלא שגם באתר האינטרנט של הכנסייה מצוין כי "מונומנטים דתיים אלה שעדיין קיימים היום בכיכר שלושת הצלבים הם עדות חיה של אמונה ויראת שמים של אבותינו, תושבי ורשה".

תודה למכון הפולני ולעיריית ורשה על האירוח ולאדריכל הוברט טרמר על הסיור.

.

לכנסייה יש שתי חזיתות ראשיות לעומת הפנתאון שלו יש רק חזית ראשית אחת. למעשה החזית הצפונית שבתמונה היא מדומה והפתח בה אטום

.

המקור ברומא: הפנתאון ברומא, בניין בן כמעט 2,000 שנה

.

הוברט לא חשב שזה מקום ששווה להתעכב בו משום מה

.

החזית הדרומית דרכה נכנסים

.

בחזית הדרומית המתאפיין בסימטריה ניתן להיכנס מבעד לשלושה פתחים

.

הפתח המרכזי בחזית

.

המקור ברומא: פתח הכניסה לפנתאון ברומא

.

מבט מלמטה על האכסדרה

.

לוח המודעות בכניסה

.

סמלים אסורים

.

תולדות הבניין בפולנית ובאנגלית

.

תמונת הכנסייה ב-1944

.

תמונת הכנסייה בסוף המאה ה-19

.

דלת הכניסה הצדדית לאולם התפילה

.

אסור

.

אולם התפילה (מימין למעלה העוגב)

.

המקור ברומא: האפסיס בפנתאון עם אחד מהפתחים הפונים לקומת הגלריה העליונה

.

כיפ הרוטונדה

.

את חלקה הפנימי של הכיפה מעטר דפוס של פרחים

.

המקור: הדופן הפנימית של כיפת הפנתאון ברומא

.

המקור: הפתח העגול בראש הכיפה בפנתאון דרכה יצא עשן הקורבנות

.

לוח הקדשה לציון 60 שנה להשלמת בניין הכנסייה המחודשת

.

.

אחרי שהסתובבתי בעוד כמה מקומות הגעתי לבסוף לתערוכה WARSAW UNDER CONSTRUCTION. גם כאן אפשר היה להיתקל בכנסיית אלכסנדר:

.

לא רחוק מבניין הכנסייה נמצא בית ספר נטוש שנפתח לאחרונה מחדש לצורך תערוכה מקיפה על תולדות התכנון העירוני בורשה החל משנות ה-40 ועד היום

.

באחת הכיתות הנטושות נתלו שני תצלומים של כנסיית אלכסנדר: מימין הכנסייה ב-1952 לאחר בנייתה מחדש ומשמאל הכנסייה בשנת 1944

.

1944: רגע לפני שהגרמנים הפציצו אותה

.

1952: לאחר בנייתה מחדש

.

הקרדיטים לתצלומים על הלוח

★

רשימות נוספות על ורשה:

.

(1) מגדל חדש שתכנן דניאל ליבסקינד במרכז העיר

(2) תערוכה בבית ספר נטוש ובניין המוזיאון לאמנות בחנות רהיטים

(3) כנסיית אלכסנדר הקדוש

(4) תחנת הרכבת ורשבה פובישלה ומגדל מגורים סמוך

(5) הגג הירוק של ספריית אוניברסיטת ורשה

(6) ארמון התרבות והמדע

(7) האנדרטאות משני צידי מוזיאון לתולדות יהודי פולין

(8) סיור אדריכלות בוורשה

(9) מוזיאון לתולדות יהודי פולין

(10) מוזיאון ורשה

(11) בית הספר הגבוה לכלכלה

★