סיבוב במתחם מגורים במילוז

יומני היקר,

בדרך מכאן לשם עצרתי לראות מה יש במילוז, עיר תעשייתית במזרח צרפת (+ הסכם ערים תאומות עם גבעתיים). לא ממש נכנסתי לעיר, אלא נעצרתי כבר בכניסה בפרויקט מגורים שהרשים אותי. בארץ אני מתלהב מכל שיכון קטן, וכאן עמדתי במרכז שכונה שהורכבה מסדרת מגדלי שיכונים שהתנשאו לגובה 13 עד 18 קומות. פרויקט שנבנה ככל הנראה בשלב אחד במהלך סוף שנות שנות ה-50 או תחילת שנות ה-60. כל בניין דומה לשכנו וכל דירה זהה לשכנתה.

הסתובבתי בין הבניינים יחסית הרבה, אך גם את המתחם עצמו לא הצלחתי להקיף ולראות את כולו. למרות שגוגל מצלמים רק מכיוון הכבישים ההיקפיים, עדיין ניתן להתרשם מהפרויקט כפי שגוגל צילם ב-2011.

ועל כך ברשימה זו.

.

כאן לא סוגרים מרפסות

.

(1) סביבה: השכונה ממוקמת קרוב לקצה העיר ובקרבה לאוטוסטרדה. בסביבה יש בעיקר בתים צמודי קרקע בני קומה עד שתיים, וכן מספר מתחמי מגורים ציבוריים דומים מאד למתחם שלצידו עצרתי.

(2) פריסה: המבנים מאורגנים במתחם גדול בסמיכות זה לזה תוך שמירה על מרחקים והעמדה כזו שלא פוגעת בפתיחות אל הנוף של כל דירה. הבניינים נטועים בשטח בקצוות, כך שהשטחים הפתוחים רציפים.

(3) תנועה: המרכיב הבולט במתחם, חוץ ממראה הבניינים המשוכפל והדומיננטי, הוא הטיפול במרחב הפתוח, שמושפע משחרור מנוכחות מכוניות. הפרויקט בנוי כך שתנועת המכוניות מתרחשת בהיקף של השכונה, כשבתוכה התנועה היא כולה רגלית. לכל בניין יש חזית הפונה לכביש וחנייה קטנה, וחזית אחורית שפונה לרחבה מרוצפת המקושרת לגן גדול משותף. יש אמנם חניונים קטנים במפלס הקרקע, אך עיקר החנייה בתת-הקרקע. גגות החניונים מנוצלים לאותן רחבות מרוצפות גדולות שיש לכל בניין מאחור. להולכי הרגל שבילים החוצים את הבניינים ומקשרים בין חלקי השטחים הפתוחים.

(4) שטחים פתוחים: מגוונים וכוללים מדשאות עם גבעות מלאכותיות קטנות ורכות, חורשות וגינות משחק. בצמוד לחזיתות הבניינים הפונים לשטחים הפתוחים יש רחבות מרוצפות גדולות וריקות. קיים מגוון של שטחים פתוחים, אך אני בקרתי רק בחלק מהמתחם ולא ראיתי וגם לא התמקדתי בפיתוח הנופי. את זה אשאיר לביקור אחר אם יהיה.

(5) בינוי: מורכב מבלוקים הנמתחים לגובה ולרוחב, משוכפלים ומיועדים כולם למגורים. אין כאן, כפי שציפיתי למצוא, חנויות או מוסדות חינוך וציבור במפלס הקרקע. כל הכניסות שעברתי לידן היו נעולות ולכן לא נכנסתי לאף אחד מהבניינים.

(6) חזיתות: שתי החזיתות הפונות לצפון ולדרום הן החזיתות הצרות של הבניינים והן כולן אטומות. החזיתות העיקריות והארוכות פונות למערב ולמזרח ושונות אחת מהשנייה: המזרחית שטוחה והמערבית תלת-ממדית הודות למרפסות המכסות את כולה. כך, נחשפת החלוקה של הדירה שכוללת שתי חזיתות: חדרי השינה פונים למזרח, אולי כדי לקום עם זריחת השמש. הסלון והמטבח פונים למרפסת הממוקמת בחזית המערבית.

(7) מודול: כל המתחם מתכונן על בסיס של מידות קבועות. המודול בולט בחלוקת החזית המערבית וממשיך ומודגש בריצוף הרחבות, בהן חלוקת המרצפות ממשיכה את החלוקה בין המרפסות והדירות.

(8) תחזוקה: ביחס לשיכונים בישראל, התחזוקה כאן מצוינת ורצוי היה ללמוד כיצד היא פועלת. ריבוי הדירות בבניינים וריבוי הכניסות ודאי שאינו מקל על הניהול, אבל בכל זאת הם מצליחים. אמנם, מצאתי שחלק מהמדרגות והמעקות שמצויים בשטחים המשותפים בעיקר ברחבות האחוריות, התפרקו ולא חודשו, אך הסביבה כולה נקייה. בסמוך לכל כניסה בבניין יש שטח מפולש המקשר בין הרחוב והרחבה האחורית, ושם ציירו דיירים צעירים כתובות וציורים שונים וחובבניים. האינטרקום עובד והכניסות כולן נעולות ונראו מתוחזקות היטב. חלק מהבניינים שופץ, ובעת הביקור אחד הבניינים היה בעיצומו של שיפוץ שנראה כי חידש רק את החזית. האם מדובר בדיור ציבורי? נראה לי שכן.

(9) דיירים: היות ויש כאן כל כך הרבה דירות בכל בניין, לא הופתעתי לגלות תנועה ערה של דיירים נכנסים ויוצאים מהבניינים ומהחניונים התת-קרקעיים. מרבית האנשים שנתקלתי בהם היו ממוצא ערבי.

(10) האדריכל: ניסיתי לאתר מידע על הפרויקט, אך ללא הצלחה. פניתי גם למינהל ההנדסה בעיריית מילוז' אך לא קבלתי תגובה.

.

סרטון קצר שצלמתי בשכונה:

.

.

הבניינים האלה לא צצו כך סתם, אלא יש התפתחות המשכית באדריכלות והתכנון העירוני. כתה העת הצרפתי l'architecture d'aujourd'hui שהיה לכתב העת רב ההשפעה ביותר על אדריכלים אירופאים וישראלים באמצע המאה הקודמת, הקדיש ב-1957 גיליון לנושא בתים משותפים. ברור ש"האורים ותומים" לחלק גדול מהפרויקטים הוא בניין המגורים המכונה Unité d'Habitation. את הבניין תכנן לה קורבוזיה ב-1952 במרסיי שבדרום צרפת, ולאחר מכן שכפל בשינויים בערים אחרות באירופה.

.

1957: שער החוברת

.

Unité d'Habitation, מרסיי

.

פרויקט מגורים בעיר ברן, שווייץ

.

פרויקט מגורים בעיר קראקס, ונצואלה 01

.

פרויקט מגורים בעיר קראקס, ונצואלה 02

.

פרויקט מגורים בקזבלנקה, מרוקו

.

ועכשיו לתמונות:

.

חזית משופצת 01

.

מילוז הוקמה כבר לפני אלפיים שנה. למשך תקופה של כ-280 שנה היתה חלק מהקונפדרציה שהרכיבה את שווייץ. בעקבות המהפכה הצרפתית בחרו תושביה להצטרף לצרפת. יש הרבה מה ללמוד כאן, אך למי שסקרן לדעת היכן היהודים בכל הסיפור, אז באותה תקופה שבאה בעקבות המהפכה, החלה להתפתח גם קהילה יהודית בעיר. בשנת 1812 נחנך בית כנסת ראשון שהיה קטן וצנוע, וב-1849 נחנך בית הכנסת הגדול בתכנונו של האדריכל Jean-Baptiste Schacre שהתמחה בתכנון מבני דת. הנאצים הפכו אותו לתאטרון ואחרי המלחמה חזר לשמש בית כנסת. בעיר 500 משפחות יהודיות ואולי חלק מהן גרות ממש כאן.

.

חזית משופצת 02

.

חזית משופצת 03

.

חזית משופצת 04

.

חזית משופצת 05

.

חזית משופצת 06

.

בין הבניינים יש רחבות מרוצפות (חלקן מכסות על חניונים תת-קרקעיים),

.

מדשאות, חורשות וגנים

.

שיכון

.

משופץ

.

חזית (מזרחית)

.

חזית

.

חזית

.

חזית

.

חזית עם צלחות

.

הרחבה המרוצפת בחזית האחורית של הבניין

.

ריצוף

.

הכניסות לבניין הן מהחזית המערבית הפונה לכביש

.

מבט על הכניסות מחזית מזרחית (האחורית)

.

חזית אחורית

.

חזית

.

רחבה אחורית

.

מעבר בין מפלסי הרחבה

.

חזית צד אטומה

.

צד

.

צד

.

צד

.

כניסה לחניון תת-קרקעי מתחת לרחבה

.

בחזית האחורית רחבה מרוצפת המכסה על חניון תת-קרקעי

.

חזית מערבית כוללת גם מרפסות עם מעקות זכוכית מחוסמת

.

בשיפוץ

.

הריצוף מרמז על התכנון המודולורי ועוקב אחרי חלוקת הדירות המופיעה בחזית הבניין

.

חזית עם רחבה המכסה על חניון תת-קרקעי המאוורר באמצעות חלון אורכי הנחשף בקצה הרחבה

.

חזית

חזית

.

חזית

.

חזית

.

חזית

.

כניסה

.

מעבר מפולש לצד הכניסה בין שתי חזיתות הבניין

.

סימנים

.

$

.

0|0

.

עציץ

.

אינטרקום

(-;