סיבוב בפארק קרסו למדע בבאר שבע

רשימה מס' 401

האם מישהו ממשפחת זגורי יבקר בפארק המדע? בעונה הראשונה אפשר היה למצוא את הזגורים בעירייה (שתכננו הנדלרים), בתאטרון (שתכנן סלו הרשמן), באנדרטת הנגב (דני קרוון) במלון לאונרדו, במרכז מסחרי טיפוסי (שגם יכול להיות בקרית גת או לוד), בברכת השחייה ובנאפיס. אבל למרות שויוי ציינה לא פעם שהיא עורכת קניות בעיר העתיקה, לפארק המדע הם לא הגיעו. אולי בגלל שהוא רק נפתח לפני פחות משנה, ואולי הוא פשוט לא מעניין אותם.

מרבית המוזיאונים הפועלים בישראל הם במרכז הארץ ובעיקר בתל אביב ובירושלים. יש גם קצת בצפון, אך בדרום כמעט ואין. פארק קרסו למדע שעדיין לא חוגג אפילו שנה, הוא המוזיאון הגדול והמיוחד ביותר שיש עכשיו בדרום. למעשה, הוא טרם הוכרז כמוזיאון ולכן נקרא "פארק". יש קריטריונים ברורים של משרד התרבות למוסד המוכרז כמוזיאון (ונהנה מתמיכה ממשלתית) והפארק נמצא בהליך להפוך למוזיאון. אבל באופן עקרוני, זה שהוא עדיין לא מוזיאון, לא כל כך משפיע על המבקר הממוצע.

את פארק המדע תכנן האדריכל אילן פיבקו. על עיצוב הפארק ועל מחשבות בעקבות הבחירה בהקמתו בבאר שבע – ברשימה זו.

 .

בית הספר לילדי הבדואים שהוקם ב-1914 משמש היום כאגף במוזיאון

.

(1) ביקור

מרבית הקהל שמגיע לפארק המדע מורכב מתלמידי בית ספר. לכן, יש בפארק מעבדות וכיתות לימוד וצוות גדול של מורים שמלמד תלמידים מכל רחבי הנגב. כנראה שללא התלמידים הפארק לא היה שורד. לכן, מוקף הפארק בגדר תקנית לפי חוזה מנכ"ל של משרד החינוך. שמעתי שהאדריכל התנגד לגדר, אבל אחרי שהבין שהפארק יהיה פיל לבן ויסבול משימוש מוגבל, נאלץ להסכים.

שני ההיבטים החשובים ביותר בתכנון מוזיאון באופן כללי, הם (א) יכולת ההתמצאות של המבקר ו-(ב) התאורה. בשני ההיבטים האלה פארק המדע נופל. אפילו מתרסק.

זה המוזיאון הראשון שתכנן פיבקו ונראה לי גם שאחד ממבני הציבור הגדולים שעברו תחת ידיו. מבני ציבור אחרים שתכנן הם מרכז הקהילה האתיופית ביבנה ומרכז יום לקשיש ברחוב ארלוזורוב בתל אביב – שניהם פרויקטים קטנים יחסית ולא מורכבים, בטח לא כמו פארק המדע. פיבקו מתמחה במבני מגורים (וילות ובתים משותפים) ונראה שההיבט העיצובי עומד בראש סדר עיסוקיו. הנושא התפקודי מעסיק אותו פחות. ביקור בפארק הוא ביקור בבלאגן, לא רק של התנהלות הילדים, אלא בעיקר של סביבות התצוגה, גם התצוגה החיצונית וגם זו הפנימית.

התצוגה עצמה מרתקת ומושקעת וריבוי התערוכות והיקפן הופך אותן למוזיאון המדע המוצלח בארץ (יש גם את מוזיאון המדע בירושלים, בחיפה ואת הטכנודע בחדרה). התצוגה מצליחה לרתק ילדים ומבוגרים כאחד, הודות לתכנים וגם הודות לטכנולוגיה המתקדמת בה נעשה שימוש. לכן, אני חושב שכדאי מאד לבקר בכל אחת מהתערוכות כאן, אבל הבניין עצמו הוא לא המקום הכי ידידותי למשתמש. לא ברור היכן התצוגה מתחילה והיכן היא מסתיימת, לא ברור היכן עולים או יורדים ולאן מובילות המדרגות. האשמה היא גם בשילוט אך בעיקר בתכנון.

היבט נוסף בפארק שסובל מתכנון לקוי הוא היבט התאורה. האדריכל תכנן באתר מנורה בכל פינה. חשבון החשמל שהגיע היה מטורף ולכן כדי להימנע מפשיטת רגל מיידית, הוחלט לכבות חלק מהאורות. התוצאה: אפלה. נכנסים לבניין ויש חושך באולם המבואה. ממשיכים לתצוגה: המסדרונות אפלים וגם באולמות עצמם האור חלש ודל. התצוגה אמנם מעולה (וזה העיקר) אבל בהיבט האדריכלי נותרה בי תחושה של בלאגן ואפלה.

.

סרטון תדמית עם הדמיית הפארק (קודם שנבנה):

.

.

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 01

.

(2) מיקום

האם ראוי היה להקים את פארק המדע בבאר שבע? חשבתי קצת ומצאתי שיש יותר "כן" מ"לא". אם יש לכם דעות לכאן או לכאן – אשמח אם תגיבו ותציינו אותם כדי שאשלב אותן ברשימה שהתחלתי לבנות.

כן – כי הפארק שוכן במרכז מטרופולין באר שבע והגנב.

כן – כי בבאר שבע וסביבתה הקרובה פועלים כבר כמה מוקדי תרבות, חינוך, מורשת ובריאות ברמה עירונית, אזורית וארצית.

כן – באר שבע עשירה במוקדי מדע כמו אוניברסיטת בן גוריון, מרכז רפואי סורוקה וקריית ההיי-טק החדשה המוקמת בצמוד לאוניברסיטה ועוד.

כן – סביבת הבינוי מגוונת ועשירה.

כן – בנגב יש אפשרות לסיוע ותמיכה כלכלית מגופי מלכ"ר שונים.

כן – הקמת המוסד מחזקת את הנגב הדל במוקדי תרבות.

כן – מחיר הקרקע נמוך יחסית למרכז ובבאר שבע יש שטח פנוי.

כן – אין בעיות חנייה משמעותית באף חלק בעיר.

כן – עיריית באר שבע צמאה למוקדי תרבות ושמחה לסייע לקליטתם בעיר.

לא – ריחוק ממרכז הארץ עלול לפגוע בהיקף המבקרים.

לא – המחסור במוקדי תרבות בעיר ברמה ארצית, מחליש את העיר ואת המוסדות הקיימים.

.

ועכשיו לתמונות:

.

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 02

.

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 03

.

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 04

.

בניין מתקופת המנדט משמש היום לכתות ומשרדי פארק המדע

.

חזית המבנה המנדטורי. שימש בעבר גם כבית ספר

.

מבנה הקופות לפארק המדע: שער בצורת האות ח' מבטון וזכוכית: חזית מערבית

.

מבנה הקופות: חזיתות צפונית ומזרחית

.

פנים מבנה הקופות 01

.

פנים מבנה הקופות 02

.

.

בכניסה מזרקה נוספת אלא שהפעם המבקרים יכולים להתערב

.

בחזית המזרקה שורת צינורות ושיברים שבאמצעותם ניתן לשלוט בעוצמת המזרקה

.

אבי מפעיל את המזרקה

.

התלמידים בפעולה

.

המזרקה וברקע המבנה ששימש במקור כבית ספר לילדי הבדואים

.

הבניין הוקם על ידי השלטון העותמאני ב-1914 כבית ספר אך לבסוף שימש כבית חולים ורק לאחר הכיבוש הבריטי הפך לבית ספר

.

כותרת עמוד בחזית הבניין

.

מישהו חרט על העמודים משהו בשפה הערבית

.

יש הסבר

.

באולם המבואה שבבניין קבוצת ילדים מאזינה להסבר

.

בחלק האחורי של הבניין יש תוספת חדשה. במקור היה אמור להיות כאן חלל גבוהה, אבל לבסוף הוחלט לנצל את הגובה ובאמצעות רצפת זכוכית ליצור גלריה לאמנות העוסקת במדע

.

יצירה

.

האתר מורכב מתצוגה באולמות סגורים וממתקנים המפוזרים בחצר

.

אחד המתקנים

.

בפנים

.

.

מבנה שתוכנן במקור כבית ספר לבנות ושימש כבית הספר הראשון בבאר שבע הישראלית (נקרא היה בית ספר מצדה) משמש היום למשרדי הפארק

.

מבנה פשוט של מסדרון פתוח ושורת חדרים

.

החדרים פונים לצפון והמסדרון לצפון, אך הוא מתכונן כך שיהיה מוצל היטב

.

יש הסבר

.

רוב שטחי התצוגה המקורה נמצאים באולמות תת-קרקעיים כדי לשחרר את הקרקע ולאפשר ולנצל אותה לשימושים שונים. הירידה לתצוגה התת-קרקעית היא דרך מדרגות רחבות (יש גם מעלית)

.

במדרגות

.

החיסכון בחשמל מורגש היטב באולם המבואה. נראה לי טעות, כי במוזיאון דווקא המבואה צריכה להרשים את המבקר הנכנס והיוצא.

.

באולם המבואה יש יצירת אמנות המשלבת תנועה ווידאו

.

והיא גם קושרת למפלס נמוך יותר, עליו ניתן להשקיף מאולם המבואה

.

בצד יש קרדיט ליוצרי היצירה

.

בכניסה לאחת התערוכות: עברית, אנגלית וערבית

.

התצוגה כאן חודרת גם לסמרטפון

.

אחת מ-17 ההתערוכות המוצגות

.

התערוכה עוסקת בתקשורת והיא עושה שימוש במגוון טכנולוגיות

.

הגופים שתלויים מהתקרה אלה רמקולים המשרתים רק את מי שעומד מתחתם, כדי לא ליצור התנגשות ועודף רעש באולם

.

רגע לפני שהם משוחררים התלמידים מאזינים להסבר

.

בכניסה לכל תערוכה יש לוח קרדיטים

.

עוד קרדיטים: בין יוצרי התערוכה יש גם חוקרים מובילים מהתחום הרלוונטי

.

טריבונות לצפייה מול מסך

.

תחתית האולם בו בקרתי קודם ובו גלריה לאמנות במפלס העליון עם רצפת זכוכית

.

המדרגות והרצפה: בטון, פלדה וזכוכית

.

תמונות בתערוכה

.

תערוכה אינטראקטיבית (כמו כל התערוכות כאן) גם מתחת למדרגות. התאורה גם מלמטה

.

בתערוכה 01

.

בתערוכה 02

.

בתערוכה 03

.

בתערוכה 04

.

בתערוכה 05

.

בתערוכה 06

.

יש גם אודיטוריום

.

ויש גם חדרי מעבדות מעוצבים. לא עוד קירות לבנים.

.

… שהוקמו לזכר חייל שמת בקרב

.

הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה" מוצע למכירה בחנות "מרכז באוהאוס" ברחוב דיזנגוף 99 בתל אביב.

ועכשיו יש לספר גם אתר.

.