סיבוב בפארק קרסו למדע בבאר שבע

רשימה מס' 401

האם מישהו ממשפחת זגורי יבקר בפארק המדע? בעונה הראשונה אפשר היה למצוא את הזגורים בעירייה (שתכננו הנדלרים), בתאטרון (שתכנן סלו הרשמן), באנדרטת הנגב (דני קרוון) במלון לאונרדו, במרכז מסחרי טיפוסי (שגם יכול להיות בקרית גת או לוד), בברכת השחייה ובנאפיס. אבל למרות שויוי ציינה לא פעם שהיא עורכת קניות בעיר העתיקה, לפארק המדע הם לא הגיעו. אולי בגלל שהוא רק נפתח לפני פחות משנה, ואולי הוא פשוט לא מעניין אותם.

מרבית המוזיאונים הפועלים בישראל הם במרכז הארץ ובעיקר בתל אביב ובירושלים. יש גם קצת בצפון, אך בדרום כמעט ואין. פארק קרסו למדע שעדיין לא חוגג אפילו שנה, הוא המוזיאון הגדול והמיוחד ביותר שיש עכשיו בדרום. למעשה, הוא טרם הוכרז כמוזיאון ולכן נקרא "פארק". יש קריטריונים ברורים של משרד התרבות למוסד המוכרז כמוזיאון (ונהנה מתמיכה ממשלתית) והפארק נמצא בהליך להפוך למוזיאון. אבל באופן עקרוני, זה שהוא עדיין לא מוזיאון, לא כל כך משפיע על המבקר הממוצע.

את פארק המדע תכנן האדריכל אילן פיבקו. על עיצוב הפארק ועל מחשבות בעקבות הבחירה בהקמתו בבאר שבע – ברשימה זו.

 .

IMG_20140220_100047

בית הספר לילדי הבדואים שהוקם ב-1914 משמש היום כאגף במוזיאון

.

(1) ביקור

מרבית הקהל שמגיע לפארק המדע מורכב מתלמידי בית ספר. לכן, יש בפארק מעבדות וכיתות לימוד וצוות גדול של מורים שמלמד תלמידים מכל רחבי הנגב. כנראה שללא התלמידים הפארק לא היה שורד. לכן, מוקף הפארק בגדר תקנית לפי חוזה מנכ"ל של משרד החינוך. שמעתי שהאדריכל התנגד לגדר, אבל אחרי שהבין שהפארק יהיה פיל לבן ויסבול משימוש מוגבל, נאלץ להסכים.

שני ההיבטים החשובים ביותר בתכנון מוזיאון באופן כללי, הם (א) יכולת ההתמצאות של המבקר ו-(ב) התאורה. בשני ההיבטים האלה פארק המדע נופל. אפילו מתרסק.

זה המוזיאון הראשון שתכנן פיבקו ונראה לי גם שאחד ממבני הציבור הגדולים שעברו תחת ידיו. מבני ציבור אחרים שתכנן הם מרכז הקהילה האתיופית ביבנה ומרכז יום לקשיש ברחוב ארלוזורוב בתל אביב – שניהם פרויקטים קטנים יחסית ולא מורכבים, בטח לא כמו פארק המדע. פיבקו מתמחה במבני מגורים (וילות ובתים משותפים) ונראה שההיבט העיצובי עומד בראש סדר עיסוקיו. הנושא התפקודי מעסיק אותו פחות. ביקור בפארק הוא ביקור בבלאגן, לא רק של התנהלות הילדים, אלא בעיקר של סביבות התצוגה, גם התצוגה החיצונית וגם זו הפנימית.

התצוגה עצמה מרתקת ומושקעת וריבוי התערוכות והיקפן הופך אותן למוזיאון המדע המוצלח בארץ (יש גם את מוזיאון המדע בירושלים, בחיפה ואת הטכנודע בחדרה). התצוגה מצליחה לרתק ילדים ומבוגרים כאחד, הודות לתכנים וגם הודות לטכנולוגיה המתקדמת בה נעשה שימוש. לכן, אני חושב שכדאי מאד לבקר בכל אחת מהתערוכות כאן, אבל הבניין עצמו הוא לא המקום הכי ידידותי למשתמש. לא ברור היכן התצוגה מתחילה והיכן היא מסתיימת, לא ברור היכן עולים או יורדים ולאן מובילות המדרגות. האשמה היא גם בשילוט אך בעיקר בתכנון.

היבט נוסף בפארק שסובל מתכנון לקוי הוא היבט התאורה. האדריכל תכנן באתר מנורה בכל פינה. חשבון החשמל שהגיע היה מטורף ולכן כדי להימנע מפשיטת רגל מיידית, הוחלט לכבות חלק מהאורות. התוצאה: אפלה. נכנסים לבניין ויש חושך באולם המבואה. ממשיכים לתצוגה: המסדרונות אפלים וגם באולמות עצמם האור חלש ודל. התצוגה אמנם מעולה (וזה העיקר) אבל בהיבט האדריכלי נותרה בי תחושה של בלאגן ואפלה.

.

סרטון תדמית עם הדמיית הפארק (קודם שנבנה):

.

.

IMG_0704

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 01

.

(2) מיקום

האם ראוי היה להקים את פארק המדע בבאר שבע? חשבתי קצת ומצאתי שיש יותר "כן" מ"לא". אם יש לכם דעות לכאן או לכאן – אשמח אם תגיבו ותציינו אותם כדי שאשלב אותן ברשימה שהתחלתי לבנות.

כן – כי הפארק שוכן במרכז מטרופולין באר שבע והגנב.

כן – כי בבאר שבע וסביבתה הקרובה פועלים כבר כמה מוקדי תרבות, חינוך, מורשת ובריאות ברמה עירונית, אזורית וארצית.

כן – באר שבע עשירה במוקדי מדע כמו אוניברסיטת בן גוריון, מרכז רפואי סורוקה וקריית ההיי-טק החדשה המוקמת בצמוד לאוניברסיטה ועוד.

כן – סביבת הבינוי מגוונת ועשירה.

כן – בנגב יש אפשרות לסיוע ותמיכה כלכלית מגופי מלכ"ר שונים.

כן – הקמת המוסד מחזקת את הנגב הדל במוקדי תרבות.

כן – מחיר הקרקע נמוך יחסית למרכז ובבאר שבע יש שטח פנוי.

כן – אין בעיות חנייה משמעותית באף חלק בעיר.

כן – עיריית באר שבע צמאה למוקדי תרבות ושמחה לסייע לקליטתם בעיר.

לא – ריחוק ממרכז הארץ עלול לפגוע בהיקף המבקרים.

לא – המחסור במוקדי תרבות בעיר ברמה ארצית, מחליש את העיר ואת המוסדות הקיימים.

.

ועכשיו לתמונות:

.

IMG_0705

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 02

.

IMG_0825

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 03

.

IMG_0823

בריכת נוי בכניסה לפארק המדע 04

.

IMG_0713

בניין מתקופת המנדט משמש היום לכתות ומשרדי פארק המדע

.

IMG_0710

חזית המבנה המנדטורי. שימש בעבר גם כבית ספר

.

IMG_0711

מבנה הקופות לפארק המדע: שער בצורת האות ח' מבטון וזכוכית: חזית מערבית

.

IMG_0717

מבנה הקופות: חזיתות צפונית ומזרחית

.

IMG_0715

פנים מבנה הקופות 01

.

IMG_0714

פנים מבנה הקופות 02

.

.

IMG_0724

בכניסה מזרקה נוספת אלא שהפעם המבקרים יכולים להתערב

.

IMG_0725

בחזית המזרקה שורת צינורות ושיברים שבאמצעותם ניתן לשלוט בעוצמת המזרקה

.

IMG_0727

אבי מפעיל את המזרקה

.

IMG_0742

התלמידים בפעולה

.

IMG_0720

המזרקה וברקע המבנה ששימש במקור כבית ספר לילדי הבדואים

.

IMG_0728

הבניין הוקם על ידי השלטון העותמאני ב-1914 כבית ספר אך לבסוף שימש כבית חולים ורק לאחר הכיבוש הבריטי הפך לבית ספר

.

IMG_0732

כותרת עמוד בחזית הבניין

.

IMG_0730

מישהו חרט על העמודים משהו בשפה הערבית

.

IMG_0726

יש הסבר

.

IMG_0733

באולם המבואה שבבניין קבוצת ילדים מאזינה להסבר

.

IMG_0734

בחלק האחורי של הבניין יש תוספת חדשה. במקור היה אמור להיות כאן חלל גבוהה, אבל לבסוף הוחלט לנצל את הגובה ובאמצעות רצפת זכוכית ליצור גלריה לאמנות העוסקת במדע

.

IMG_0739

יצירה

.

IMG_0757

האתר מורכב מתצוגה באולמות סגורים וממתקנים המפוזרים בחצר

.

IMG_0743

אחד המתקנים

.

IMG_0747

בפנים

.

.

IMG_0753

מבנה שתוכנן במקור כבית ספר לבנות ושימש כבית הספר הראשון בבאר שבע הישראלית (נקרא היה בית ספר מצדה) משמש היום למשרדי הפארק

.

IMG_0754

מבנה פשוט של מסדרון פתוח ושורת חדרים

.

IMG_0761

החדרים פונים לצפון והמסדרון לצפון, אך הוא מתכונן כך שיהיה מוצל היטב

.

IMG_0752

יש הסבר

.

IMG_0749

רוב שטחי התצוגה המקורה נמצאים באולמות תת-קרקעיים כדי לשחרר את הקרקע ולאפשר ולנצל אותה לשימושים שונים. הירידה לתצוגה התת-קרקעית היא דרך מדרגות רחבות (יש גם מעלית)

.

IMG_0822

במדרגות

.

IMG_0818

החיסכון בחשמל מורגש היטב באולם המבואה. נראה לי טעות, כי במוזיאון דווקא המבואה צריכה להרשים את המבקר הנכנס והיוצא.

.

IMG_0815

באולם המבואה יש יצירת אמנות המשלבת תנועה ווידאו

.

IMG_0817

והיא גם קושרת למפלס נמוך יותר, עליו ניתן להשקיף מאולם המבואה

.

IMG_0816

בצד יש קרדיט ליוצרי היצירה

.

IMG_0792

בכניסה לאחת התערוכות: עברית, אנגלית וערבית

.

IMG_0771

התצוגה כאן חודרת גם לסמרטפון

.

IMG_0778

אחת מ-17 ההתערוכות המוצגות

.

IMG_0777

התערוכה עוסקת בתקשורת והיא עושה שימוש במגוון טכנולוגיות

.

IMG_0785

הגופים שתלויים מהתקרה אלה רמקולים המשרתים רק את מי שעומד מתחתם, כדי לא ליצור התנגשות ועודף רעש באולם

.

IMG_0791

רגע לפני שהם משוחררים התלמידים מאזינים להסבר

.

IMG_0788

בכניסה לכל תערוכה יש לוח קרדיטים

.

IMG_0789

עוד קרדיטים: בין יוצרי התערוכה יש גם חוקרים מובילים מהתחום הרלוונטי

.

IMG_0780

טריבונות לצפייה מול מסך

.

IMG_0775

תחתית האולם בו בקרתי קודם ובו גלריה לאמנות במפלס העליון עם רצפת זכוכית

.

IMG_0796

המדרגות והרצפה: בטון, פלדה וזכוכית

.

IMG_0797

תמונות בתערוכה

.

IMG_0795

תערוכה אינטראקטיבית (כמו כל התערוכות כאן) גם מתחת למדרגות. התאורה גם מלמטה

.

IMG_0799

בתערוכה 01

.

IMG_0800

בתערוכה 02

.

IMG_0801

בתערוכה 03

.

IMG_0802

בתערוכה 04

.

IMG_0803

בתערוכה 05

.

IMG_0804

בתערוכה 06

.

IMG_0808

יש גם אודיטוריום

.

IMG_0810

ויש גם חדרי מעבדות מעוצבים. לא עוד קירות לבנים.

.

IMG_0811

… שהוקמו לזכר חייל שמת בקרב

.

הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה" מוצע למכירה בחנות "מרכז באוהאוס" ברחוב דיזנגוף 99 בתל אביב.

ועכשיו יש לספר גם אתר.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 05/06/2014 at 23:04

    הבניין התת קרקעי מכבד את המבנה הישן ולא מגמד אותו. בנוסף יש כאן גם מסע בזמן. בחופשות הפארק מוצף בילדים אז כנראה שהחוויה שלהם חיובית כי הם מגיעים מרצונם. נכדיי אוהבים לבקר שם בכל פעם שהם באים לב"ש.

  • dot  On 07/06/2014 at 3:51

    על עניני התאורה כבר דיברנו לא פעם.
    א. יש בעיה גדולה בהבנת הנקרא שמחייבת ליווי של מעצב תאורה אדריכלית מוכח בעל ידע בשימור והצג.
    ב. תאורה היא הקובעת הן את הניראות והן את התחושות במקום. בתערוכה חוויתית יש חשיבות לדייק .
    ג. המבנה משרת קהל מסוגים שונים יש למנוע תאונות . וגם לעקוב ולפקח על הפעילות .

  • sharonambar  On 08/06/2014 at 10:37

    טרם ביקרתי בפארק, בתמונות הוא נראה מרשים מאוד. שני דברים בלטו לעיני – היעדר צל בחצרות החשופות (וזה לשורת החסרונות של באר שבע, אם כי בר פתרון), והתחושה שלך שהאדריכלות גברה על הפונקציונליות ועל זרימת הקהל. כאן בא לידי ביטוי היעדר פרוגרמה חזקה, שצריכה לעמוד בבסיס כל מרכז ביקור, ועל גבה מתכננים את האדריכלות. זו מחלה נפוצה בלא מעט מוזיאונים ומרכזי ביקור בישראל, ובולטת יותר באלה שתוכננו על ידי אדריכלים ידועי שם.

  • ענת  On 09/06/2014 at 16:59

    אם ללכת לאיבוד במוזיאון המדע בב"ש הרשים אותך נסה את מוזיאון ת"א לאומנות, החלק החדש- זה ללכת לאיבוד!! 🙂

  • ד"ר אבישג גורדון  On 29/06/2017 at 9:09

    מצדה היה בית הספר הראשון שלי, וניפלא שהפך לפארק מדע. בשינויים החלים בנופי ארצנו, קשה לבקש יותר מזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: