סיבוב בספריית רפואה בבאר שבע בתכנון אריה ואלדר שרון

הספרייה לרפואה ולמדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שוכנת במרכז הרפואי סורוקה ונראית כמו אוריגמי מבטון, בעיקר מאז שצבעו אותה בלבן. במקור הבטון היה חשוף. מבנה אפור שעל חזיתו בולטים סימני תבניות הקרשים, שלתוכם יצקו את הבטון. בחוץ ובפנים מפתיע לגלות כמה דאגו כאן לשמור על הבניין המקורי לאורך כל השנים (חוץ מהצביעה כמובן וגם הריהוט המיושן).

אפשר לציין השנה 40 שנה להקמתה של הספרייה, בנייתה הושלמה ב-1974. תכננו אותה האדריכלים אריה שרון (1984-1900) ואלדר שרון (1994-1933), אבא ובן. אריה שרון (זכה ב-62' בפרס ישראל על תכנון בית חולים סורוקה) התמחה בין השאר בתכנון בתי חולים ותכנן החל משנות החמישים את סורוקה, איכילוב ובילינסון. בשנות השישים הצטרף הבן ויחד המשיכו לפתח את אותם בתי חולים ואף לבנות שניים חדשים – וולפסון וגהה. כמו כן הרחיבו את אסף הרופא ואת רמב"ם (שאריך מנדלסון תכנן במקור). הנכד, האדריכל ארד שרון, ממשיך במסורת המשפחתית ורק לאחרונה חנך את בית החולים לילדים החדש ברמב"ם. גם את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (עליו כתבתי כאן) תכננו השניים. בשנות ה-90 הרחיב המשרד את הספרייה עצמה ובנה אגף חדש בסמוך לו, מבנה בצורת תיבה שלא מנסה אפילו להתחרות עם המבנה ההיסטורי.

מדובר ביצירה מורפולוגית מקורית. אף קיר או חלון לא עומדים בזוית ישרה. הכל מוטה ומתקפל.

ועל כך ברשימה זו.

.

1974

.

(1) ביקור

בין בניין האשפוז ובין בניין יולדות נמתח מעבר ארוך ומקורה שמשני צידיו כרי דשא. עשרים שנה המדשאה היתה פתוחה עד שנשתל בה בניין הספרייה הסמוך למעבר המקורה. עשרים שנה נוספים והוקם אגף חדש לספרייה. התוספת היא מבנה יחסית סתמי שבאופן מודע אינה מנסה להתחרות עם האגף הוותיק.

האדריכלים הלכו כאן עם הותרת חומרי הבנייה עד הסוף. מדובר במבנה אופייני לסגנון הברוטליסטי (brut = גולמי). כמו בחוץ (במקור) גם בפנים, הבטון נותר חשוף ואפור כשפרופילי הברזל של החלונות, הדלתות ועמודי הפלדה הנושאים את קומת הגלריה צבועים כולם בצבע אדום עז בעל אופי תעשייתי. הפרטים שנצבעו באדום בחזית דהו בשמש המדברית החזקה.

צורת המבנה נראית כמו פיסת נייר מקופל, שהונח באמצע המדשאה הירוקה. טירן עזרא-הימס, מנהלת הספרייה, סיפרה לי שעל פי המידע שברשותה צורת הבניין עוצבה בהשראת אוהל בדואי. כך נוצר כאן בניין בו הקירות הם גם הגג. הפתחים אל החוץ מצומצמים בעיקר כדי לשמור על הספרים מפני האור החזק הפוגע בנייר, מחמצן ומפורר אותו. הם מתחלקים לשלוש קבוצות: (1) פתח רחב שנוצר במרווח בין הקרקע ובין קליפת הבטון ושימש במקור ככניסה ראשית למבנה, כשכיום הוא מתפקד רק כמחדיר אור יום אל תוך המבנה. (2) חלונות עגולים המופיעים בשלשות. הפתחים העגולים הם סימן היכר בעבודותיו של שרון והופיעו במבנים רבים אחרים. (3) שלוש דלתות ברזל אדומות שכיום נותרה מהן רק אחת כי השנייה הפכה לפתח לאגף החדש והשלישית בוטלה.

יש חלוקה ברורה בין שני האגפים. באגף החדש יש מדף פתוח, אזורי עבודה בקבוצות ושירותי ספרנות. האולם הוותיק גם הוא כולל מדף פתוח ומתאפיין כאולם שקט המיועד ללמידה ועיון ביחידים. כאן אפשר למצוא את האוסף ההיסטורי של הספרייה וכן כתבי עת. בין השאר יש גם מדף ספרים בתחום הבריאות והרפואה המיועד לקהל הרחב שאינו קהל מקצועי. שמעתי ודברתי עם אנשים שלמדו כאן רפואה וכולם דברו בשבח הספרייה ועל הנוחות שחשו בה. בקרתי בספרייה בחופשת סמסטר ולא היה עומס של מבקרים אך עדיין, לצד השולחנות ישבו כמה עשרות אנשים, ברובם כנראה סטודנטים או מתמחים. חידשה לי מנהלת הספרייה שסיפרה שבמקור הבניין לא תוכנן כספרייה אלא כמועדון לחיילים, אך הוא מעולם לא שימש לייעודו המקורי והוא הוסב לספרייה. שרון עיצב את הריהוט שכלל בתוכו גם גופי תאורה וארונות הספרים מילאו את כול האולם. לפני שנתיים הוחלט להוציא את הארונות ולנפות אותם לטובת שולחנות עיון ובעקבות השינוי האולם הוחשך כי גופי התאורה היו בארונות שפונו. משרד שרון ממשיך להחזיק בזכויות היוצרים על הבניין וכל שינוי בו מחויב אישור. כך למשל פרטי אלומניום חדשים, נדרשו להיצבע בצבע האדום, בדומה לשאר פרטי האלומיניום בבניין וכך נעשה. רמת התחזוקה הגבוהה שמאפיינת את המרכז הרפואי סורוקה, כוללת גם את בניין הספרייה והדבר מורגש היטב.

.

עדיין הבטון חשוף: ספריית רפואה מככבת על כריכת חוברת שיווקית שפרסם משרד האדריכלים של אריה שרון ואלדר שרון ב-1978 ועסקה בספריות ומוזיאונים שתכנן המשרד (מקור: אאי)

.

(2) האדריכל

הנוחות של הבניין היא ההצלחה העיקרית, אבל בהיבט העיצובי המעטפת של הבניין היא ההיבט הייחודי שלה. האדריכל אלדר שרון הוא שהוביל את תכנון הבניין. שרון עסק בהיבט הצורני של גופים כבר בעת לימודיו, בעיקר בהשפעת האדריכל אלפרד נוימן – המורה המיתולוגי שפעל בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. בתום הלימודים חבר שרון לנוימן ולאדריכל צבי הקר – שלמד אתו, ויחד יצרו במהלך המחצית הראשונה של שנות השישים סדרה של מגוון מבנים שהמשותף לכולם היה הפתרון הצורני הייחודי שלהם. בין אותם מבנים בולטים ניתן למצוא את מלון קלאב מד באכזיב (נהרס), בניין עיריית בת ים, בית הכנסת בבה"ד 1 ובית מגורים משותף ברמת גן (בית דובינר). אדריכל נוסף שעסק בהיבט הצורני היה האדריכל דוד ינאי, שתערוכה העוסקת בתפיסת עולמו, הוצגה לאחרונה במוזיאון תל אביב לאמנות.

אחרי ששרון פרש מהשותפות עם נוימן והקר, הוא הצטרף למשרדו של אביו שהיה אחד ממשרדי האדריכלים המקושרים והמובילים בארץ. ההצטרפות למשרד אפשרה לו להמשיך ולפתח את העיסוק הצורני שלו: בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מבנן מגורים בשכונת גילה, מלון בונגלוס בשארם א-שיח', מרכז אזרחי וספרייה במדרשת שדה בוקר, מגדל מים ותצפית באתר הנצחה לחטיבת הראל בהר אדר וביתן ישראל בתערוכת EXPO 67. בניין ספריית רפואה בסורוקה מייצגת את התקופה הזו. ספריית רפואה באוניברסיטת תל אביב, בשונה מזו בבאר שבע, הזניחה כמעט לחלוטין את ההיבט הצורני של הבניין (תכננו אותה בשנות ה-90 האדריכלים מיכאל ושולמית נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל). הספרייה בתל אביב עסקה בחדירת אור יום וכיצד קושרים בין המפלסים השונים של הבניין, אבל על כך אכתוב רשימה אחרת.

.

סרטון קצר שצלמתי בספרייה:

.

.

תודה לענת דרנגר מארכיון עזריאלי לאדריכלות במוזיאון תל אביב ולאדריכל צבי אלחייני מארכיון אדריכלות ישראל על החומר שהעמידו לרשותי.

.

1996: תכנית האגף החדש לספרייה. משמאל המעבר לבניין החדש שאינו מופיע בתכנית (מקור: אוסף משרד שרון אדריכלים, ארכיון עזריאלי לאדריכלות – מוזיאון תל אביב לאמנות)

.

1996: חזית מזרחית של שני אגפי הספרייה (מקור: אוסף משרד שרון אדריכלים, ארכיון עזריאלי לאדריכלות – מוזיאון תל אביב לאמנות)

.

1974: חזית הספרייה המקורית (מקור: אוסף משרד שרון אדריכלים, ארכיון עזריאלי לאדריכלות – מוזיאון תל אביב לאמנות)

.

1974: חזית פתח הכניסה המקורי (מקור: אוסף משרד שרון אדריכלים, ארכיון עזריאלי לאדריכלות – מוזיאון תל אביב לאמנות)

.

תכנית קומת הקרקע (מתוך חוברת שיווק של משרד האדריכלים של אריה שרון ואלדר שרון, 1978, מקור: אאי)

.

חתך ללא המרתף (מתוך חוברת שיווק של משרד האדריכלים של אריה שרון ואלדר שרון, 1978, מקור: אאי)

.

מעבר מקורה מחבר בין חלקי המרכז הרפואי וגם לספרייה

.

הספרייה 01

.

הספרייה 02

.

הספרייה 03

.

בניין המחלקות הפנימיות הסמוך לבניין הספרייה

הספרייה 04

.

הספרייה 05

.

הספרייה 06

.

הספרייה 07

.

הכניסה המקורית לספרייה 01

.

הכניסה המקורית לספרייה 02

.

הכניסה המקורית לספרייה 03

.

תקרת אולם הכניסה באגף החדש לספרייה

.

המעבר המקשר בין האגף המאוחר ובין בניין הספרייה המקורי 01

.

המעבר המקשר בין האגף המאוחר ובין בניין הספרייה המקורי 02

.

הספרייה 08

.

הספרייה 09

.

הספרייה 10

.

הספרייה 11

.

חלקה הפנימי של מבואת הכניסה המקורית לספרייה שכיום היא סגורה

.

מבט על קומתה גלריה העליונה

.

עמוד פלדה עם שקע חשמל

.

חיפוי חלקה התחתון של קומת הגלריה

.

ירידה למרתף

.

במרתף יש ספרים…

.

…ומכונות

.

חזרה למעלה: מדף ספרי רפואה לקהל הרחב

.

ועוד הרבה ספרי רפואה

.

היות והחניתי את המכונית רחוק, יצא לי לראות עוד כמה מבנים בדרך חזרה:

.

מול בניין הספרייה נמצא הבניין הזה

.

ירוק אדום לבן

.

פתוח סגור פתוח

.

פינה 01

.

פינה 02

.

חזית בניין האשפוז

.

מסדרון

.

מעבר מיטות על רמפה המקשרת בין קומות ללא צורך במעלית

.

הרמפות

.

בן גוריון

.

כאן יוקם

.

מעבר מקורה באחד מהמבנים הטוריים ברחוב רגר

.

כניסה לבניין

.

גרפיטי על אחד מהבתים ברחוב רגר

.