רשימה מס' 401
האם מישהו ממשפחת זגורי יבקר בפארק המדע? בעונה הראשונה אפשר היה למצוא את הזגורים בעירייה (שתכננו הנדלרים), בתאטרון (שתכנן סלו הרשמן), באנדרטת הנגב (דני קרוון) במלון לאונרדו, במרכז מסחרי טיפוסי (שגם יכול להיות בקרית גת או לוד), בברכת השחייה ובנאפיס. אבל למרות שויוי ציינה לא פעם שהיא עורכת קניות בעיר העתיקה, לפארק המדע הם לא הגיעו. אולי בגלל שהוא רק נפתח לפני פחות משנה, ואולי הוא פשוט לא מעניין אותם.
מרבית המוזיאונים הפועלים בישראל הם במרכז הארץ ובעיקר בתל אביב ובירושלים. יש גם קצת בצפון, אך בדרום כמעט ואין. פארק קרסו למדע שעדיין לא חוגג אפילו שנה, הוא המוזיאון הגדול והמיוחד ביותר שיש עכשיו בדרום. למעשה, הוא טרם הוכרז כמוזיאון ולכן נקרא "פארק". יש קריטריונים ברורים של משרד התרבות למוסד המוכרז כמוזיאון (ונהנה מתמיכה ממשלתית) והפארק נמצא בהליך להפוך למוזיאון. אבל באופן עקרוני, זה שהוא עדיין לא מוזיאון, לא כל כך משפיע על המבקר הממוצע.
את פארק המדע תכנן האדריכל אילן פיבקו. על עיצוב הפארק ועל מחשבות בעקבות הבחירה בהקמתו בבאר שבע – ברשימה זו.
.
.
(1) ביקור
מרבית הקהל שמגיע לפארק המדע מורכב מתלמידי בית ספר. לכן, יש בפארק מעבדות וכיתות לימוד וצוות גדול של מורים שמלמד תלמידים מכל רחבי הנגב. כנראה שללא התלמידים הפארק לא היה שורד. לכן, מוקף הפארק בגדר תקנית לפי חוזה מנכ"ל של משרד החינוך. שמעתי שהאדריכל התנגד לגדר, אבל אחרי שהבין שהפארק יהיה פיל לבן ויסבול משימוש מוגבל, נאלץ להסכים.
שני ההיבטים החשובים ביותר בתכנון מוזיאון באופן כללי, הם (א) יכולת ההתמצאות של המבקר ו-(ב) התאורה. בשני ההיבטים האלה פארק המדע נופל. אפילו מתרסק.
זה המוזיאון הראשון שתכנן פיבקו ונראה לי גם שאחד ממבני הציבור הגדולים שעברו תחת ידיו. מבני ציבור אחרים שתכנן הם מרכז הקהילה האתיופית ביבנה ומרכז יום לקשיש ברחוב ארלוזורוב בתל אביב – שניהם פרויקטים קטנים יחסית ולא מורכבים, בטח לא כמו פארק המדע. פיבקו מתמחה במבני מגורים (וילות ובתים משותפים) ונראה שההיבט העיצובי עומד בראש סדר עיסוקיו. הנושא התפקודי מעסיק אותו פחות. ביקור בפארק הוא ביקור בבלאגן, לא רק של התנהלות הילדים, אלא בעיקר של סביבות התצוגה, גם התצוגה החיצונית וגם זו הפנימית.
התצוגה עצמה מרתקת ומושקעת וריבוי התערוכות והיקפן הופך אותן למוזיאון המדע המוצלח בארץ (יש גם את מוזיאון המדע בירושלים, בחיפה ואת הטכנודע בחדרה). התצוגה מצליחה לרתק ילדים ומבוגרים כאחד, הודות לתכנים וגם הודות לטכנולוגיה המתקדמת בה נעשה שימוש. לכן, אני חושב שכדאי מאד לבקר בכל אחת מהתערוכות כאן, אבל הבניין עצמו הוא לא המקום הכי ידידותי למשתמש. לא ברור היכן התצוגה מתחילה והיכן היא מסתיימת, לא ברור היכן עולים או יורדים ולאן מובילות המדרגות. האשמה היא גם בשילוט אך בעיקר בתכנון.
היבט נוסף בפארק שסובל מתכנון לקוי הוא היבט התאורה. האדריכל תכנן באתר מנורה בכל פינה. חשבון החשמל שהגיע היה מטורף ולכן כדי להימנע מפשיטת רגל מיידית, הוחלט לכבות חלק מהאורות. התוצאה: אפלה. נכנסים לבניין ויש חושך באולם המבואה. ממשיכים לתצוגה: המסדרונות אפלים וגם באולמות עצמם האור חלש ודל. התצוגה אמנם מעולה (וזה העיקר) אבל בהיבט האדריכלי נותרה בי תחושה של בלאגן ואפלה.
.
סרטון תדמית עם הדמיית הפארק (קודם שנבנה):
.
.
.
(2) מיקום
האם ראוי היה להקים את פארק המדע בבאר שבע? חשבתי קצת ומצאתי שיש יותר "כן" מ"לא". אם יש לכם דעות לכאן או לכאן – אשמח אם תגיבו ותציינו אותם כדי שאשלב אותן ברשימה שהתחלתי לבנות.
כן – כי הפארק שוכן במרכז מטרופולין באר שבע והגנב.
כן – כי בבאר שבע וסביבתה הקרובה פועלים כבר כמה מוקדי תרבות, חינוך, מורשת ובריאות ברמה עירונית, אזורית וארצית.
כן – באר שבע עשירה במוקדי מדע כמו אוניברסיטת בן גוריון, מרכז רפואי סורוקה וקריית ההיי-טק החדשה המוקמת בצמוד לאוניברסיטה ועוד.
כן – סביבת הבינוי מגוונת ועשירה.
כן – בנגב יש אפשרות לסיוע ותמיכה כלכלית מגופי מלכ"ר שונים.
כן – הקמת המוסד מחזקת את הנגב הדל במוקדי תרבות.
כן – מחיר הקרקע נמוך יחסית למרכז ובבאר שבע יש שטח פנוי.
כן – אין בעיות חנייה משמעותית באף חלק בעיר.
כן – עיריית באר שבע צמאה למוקדי תרבות ושמחה לסייע לקליטתם בעיר.
לא – ריחוק ממרכז הארץ עלול לפגוע בהיקף המבקרים.
לא – המחסור במוקדי תרבות בעיר ברמה ארצית, מחליש את העיר ואת המוסדות הקיימים.
.
ועכשיו לתמונות:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה" מוצע למכירה בחנות "מרכז באוהאוס" ברחוב דיזנגוף 99 בתל אביב.
ועכשיו יש לספר גם אתר.
.
תגובות
הבניין התת קרקעי מכבד את המבנה הישן ולא מגמד אותו. בנוסף יש כאן גם מסע בזמן. בחופשות הפארק מוצף בילדים אז כנראה שהחוויה שלהם חיובית כי הם מגיעים מרצונם. נכדיי אוהבים לבקר שם בכל פעם שהם באים לב"ש.
על עניני התאורה כבר דיברנו לא פעם.
א. יש בעיה גדולה בהבנת הנקרא שמחייבת ליווי של מעצב תאורה אדריכלית מוכח בעל ידע בשימור והצג.
ב. תאורה היא הקובעת הן את הניראות והן את התחושות במקום. בתערוכה חוויתית יש חשיבות לדייק .
ג. המבנה משרת קהל מסוגים שונים יש למנוע תאונות . וגם לעקוב ולפקח על הפעילות .
טרם ביקרתי בפארק, בתמונות הוא נראה מרשים מאוד. שני דברים בלטו לעיני – היעדר צל בחצרות החשופות (וזה לשורת החסרונות של באר שבע, אם כי בר פתרון), והתחושה שלך שהאדריכלות גברה על הפונקציונליות ועל זרימת הקהל. כאן בא לידי ביטוי היעדר פרוגרמה חזקה, שצריכה לעמוד בבסיס כל מרכז ביקור, ועל גבה מתכננים את האדריכלות. זו מחלה נפוצה בלא מעט מוזיאונים ומרכזי ביקור בישראל, ובולטת יותר באלה שתוכננו על ידי אדריכלים ידועי שם.
אם ללכת לאיבוד במוזיאון המדע בב"ש הרשים אותך נסה את מוזיאון ת"א לאומנות, החלק החדש- זה ללכת לאיבוד!! 🙂
מצדה היה בית הספר הראשון שלי, וניפלא שהפך לפארק מדע. בשינויים החלים בנופי ארצנו, קשה לבקש יותר מזה.
יופי של מוזאון, גם לקטנים וגם לגדולים. יבל רק שלא שומעים עליו יותר בארץ.
אופס – חבל ולא יבל
יש להמנע משימוש במילה מוזיאון ללא צורך. כפי שאמרת השם מחייב עמידה באתיקה מקצועית.
מוזיאון המקום שקיים את כול הכללים והם:
איסוף מוצגים אמיתיים
מיון
שימור
ורק אחר כך הצג.
מוזיאון הוא מוסד ציבורי שחייב להחזיק צוותים מתאימים מקצועיים לצורך כך וחיים להתאים את החללים לתפקידים.
אם לא זהו מרכז מבקרים או פארק לצורך העניין