סיבוב בפרויקט החדש של פיבקו בפלורנטין ועוד כמה דברים

"אני מאמין שזה יהפוך לאייקון תל אביבי" חותם האדריכל אילן פיבקו את סרטון התדמית שמלווה את שיווק פרויקט "רביעיית פלורנטין" שבימים אלה הולך ומושלם בשוליים של השכונה שעל שמה נקרא. עד לפני כמה שנים פעלו במגרש הזה שבין הרחובות סלמה, אברבנאל ומעון מספר עסקים לממכר חומרי בניין, עכשיו יש 4 מבנים בצורות אמורפיות שמתנשאים לגובה של 8 קומות.

פיבקו עסוק ביצירת אייקון ולא מדובר כאן בהתחדשות עירונית אלא בסירוס עירוני. בהתחלה ראיתי בפרויקט חלק מתופעת "ההתחדשות העירונית", מושג שהפך שגור בשנים האחרונות לאחר שפינה את מקומו של מושג אחר ("תכנון בר-קיימא"). לכן, מה שעניין אותי בהתחלה היתה השאלה האם מדובר בפרויקט שאכן ייצור סביבת רחוב תוססת כפי שמאפיינת את פלורנטין. אך רק אחרי שרואים את השינוי הדרמתי שעברה השכונה, ששילבה בין מלאכה, תעשייה זעירה, מסחר, בילוי ומגורים לשכונה של מגורים עם חנויות ריהוט מיובא מחו"ל וכמה מקומות בילוי, מבינים שסילוק המלאכה והתעשייה הוא הפיכת השכונה לעוד מקום כמו מקומות רבים אחרים. למרות הרכות העיצובית שמאפיינת את "רביעיית פלורנטין", מדובר בפרויקט נוקשה ולא גמיש שקובר את האפשרות לשילוב ערכים שהולכים ונדחקים מהעיר.

הפרויקט של פיבקו יפה וגם הנוף הנשקף מהקומות העליונות, אבל מאד קל להיתקע במישור העיצובי וכשבוחנים את הפרויקט בהקשר רחב הוא מתגלה ככישלון.

.

דגל רביעיית פלורנטין

. (1)

אחרי חומוס ביפו ועצירה מול פרויקט חדש וסמוך לחומוס של עלי קארוון בתכנון בר-אוריין אדריכלים (שאריק סיפר לי השבוע על תנאי העבודה השערורייתיים במשרד הזה), המשכנו לפרויקט החדש בקצה שכונת פלורנטין. רגע לפני שכבר לא ניתן יהיה לטפס בחופשיות ולהשקיף על הנוף.

כשעמדתי ברחוב סלמה סמוך לגדר הפח שמקיפה את הבניין, עברו שני גברים שהמבוגר ביניהם לבש חולצה ועליה כתוב "בלורן – ארונות ופתרונות אחסון" (בדקתי והם יושבים בראשון לציון). בעת שהשניים חלפו על פנאי, אמר המבוגר לצעיר תוך שהם מביטים לאתר הבנייה: "תראה איזה צפוף שם, אין אוויר לנשום". המשכתי לעמוד עוד כמה דקות ושמתי לב שכל מי שעבר ברחוב הרים את מבטו והפנה אותו לאתר הבנייה. אני חושב שפיבקו אכן יצר כאן אייקון מקומי.

חזרתי וצפיתי בסרטון השיווק שבחר כמו בפרויקטים אחרים בתכנונו של פיבקו, להציב את האדריכל בחזית הפרויקט (דבר שעליו אני מעריך את פיבקו כבר שנים). במהלך הסרטון הוא מציין פעמיים שהפרויקט קרוב לשדרות רוטשילד – הרחוב היקר בישראל. חוצמזה הוא משתמש במילים כמו "נפלא", "כיף גדול" ו"מדהים" וכן במושגים או תיאורים כמו "אורבניזם אירופי", "דקות הליכה", "צעירה וקולחת", "אווירה מיוחדת", "מרכז העיר" ו"איכות חיים". הרבה ססמאות שיווקיות וחלולות שפיבקו דואג לעטוף עצמו בהן.

.

אדריכל אילן פיבקו מסביר את הפרויקט בסרטון שיווק:

.

.

(2)

בפרויקט "רביעיית פלורנטין" משלימים עכשיו את העבודה והוא צפוי להתאכלס בקיץ הקרוב. בכרזה בכניסה מצוין ש-90% מהדירות כבר נמכרו. במפלס הרחוב מתחילים להתקין את דק העץ שיכסה את כל המרחב הציבורי ושאול שמח שהגענו לראות את הרגע הזה (תכנון הנוף בפרויקט הוא של משרד מור-אבידן). חוץ מארבעת האמבות שישמשו בעיקר למגורים, יהיו כמה אמבות נוספות קטנות וחד-קומתיות שמההדמיות לא ברור מה תפקידן האמיתי (אולי בתי קפה זעירים).

כשמטפסים לראש אחד הבניינים נחשף הנוף המרהיב, שכולל לבד מחוף הים, המגדלים ויפו העתיקה גם את כל עשרות גגוני הפח שמכסים על בתי המלאכה הזעירים. כמו שמורת טבע ייחודית הם עדיין שורדים במתחם הסמוך לשכונת פלורנטין ברחובות המשור, חצרים וצריפין. בפלורנטין עצמה כבר כמעט ואין בתי מלאכה או תעשייה זעירה. כך לדוגמה "הלפרין צבעים וציפוי עץ" שפעלה חמישים שנה במבנה חד-קומתי במרכז פלורנטין (השותפים בעסק היו ההורים של מיכל), הרגישו את החלשות שוק הנגרות המקומי ומכרו את הקרקע בתיאום עם שני המגרשים שהקיפו אותם ממזרח וממערב והיום הרימה שם קבוצת רכישה בניין מגורים (בתכנון כהנא אדריכלים). כמו שפיבקו מתאר בסרטון השיווק גם כאן תוכלו למצוא: מסחר למטה ומגורים למעלה. התעשייה והמלאכה סולקו מכאן.

תעשייה ומלאכה לא צריכים להיות מקומות מזהמים כפי שהכרנו אותם לפני מאה שנה או עשרים שנה. היום אפשר גם לפתוח מוסך שנראה כמו בית מרקחת (דוגמאות לכך יש ביד חרוצים, בבני ברק ובפתח תקוה והן הולכות ומתרבות). לא עוד מקומות מזהמים, מרעישים ומלכלכים – אלא כאלה שממשיכים את סביבת החיים העירונית ולא הופכת אותו רק למקום של מגורים עם קצת מסחר ובילוי, אלא גם ייצור.

.

מבט מרחוב סלמה על שניים מארבעת הבניינים

.

(3)

למרות שמבחוץ המבנה בצורת אמבה עם קווים מעוגלים, הדירות הן סטנדרטיות ועם קווים ישרים. ההתעגלות מתאפשרת הודות למרפסות והיא איננה חודרת לדירות עצמן. יש דירות זעירות של שני חדרים ויש דירות בגודל קומה שלימה. יש חלונות שמשקיפים לחלון דירה אחרת שנמצא כמה מטרים ממנו ויש כאלה שפונים לים או לבניין מטה המשטרה. פיבקו דאג למסדרונות קומתיים מעוצבים (למרות שעודף שחור נראה לי קצת מיושן) ולחיפוי המבנים בפסים חומים שמבדילים אותו לגמרי מהגוונים שמאפיינים את הבנייה בסביבה.

אחר כך, בפלורנטין עצמה, נתקלתי במקרה באורן שחזר מקניות במכולת השכונתית. אחרי ששפכתי לפניו נושא שהציק לי במיוחד, שאלתי אותו בתור אחד שגר כאן כבר כמה שנים, מה דעתו על עתיד השכונה. הוא ענה שהמקום הופך ל"בורגניידה" ולכן הוא שמח על כל זונה, נרקומן או סודאני שהוא רואה ברחוב. כמה שפחות בורגנים יותר טוב, כי המשמעות עצירת עליית המחירים שמבריחה את כל מי שלא משתכר סכום של חמש ספרות.

"שרונה במצור" – הוא מכנה את פלורנטין. הוא מסביר שמכל כיוון פלורנטין משיקה לאזורים שהם אינם אזורי מגורים ורק נוה צדק היא המפלט. "השכונה מבודדת ויש לזה משמעות בעיקר למשפחה, כי לא תרצה להסתובב עם עגלת ילדים ברחוב אילת למשל". הוא מספר שיש חדירה של אוכלוסייה בורגנית, אך כזו שלא מתבססת על משפחות עם ילדים, כי במחסור של מדרכות נורמליות, מחסור בגינות משחק ובשאר תשתיות מתאימות קשה לגדל כאן ילדים. "העירייה פחות נחושה לפתח למשפחות לעומת הנחישות שהיא מציגה בקידום מגדלים ובניינים חדשים" הוא מסכם. אורן המליץ על המקסיקנית ברחוב ויטל והבנתי שמה שמעסיק אותו עכשיו זה משפחה. נפרדנו והמשכנו בדרכנו, שאול חיפש רפד לחידוש ספה ישנה שמצא.

.

עלי קארוון

.

חומוס+שאול

.

לפני

.

אחרי

.

בבנייה: פרויקט מגורים חדש ברחוב מיכאלאנג'לו בצמוד לחומוס עלי קראוון

.

בר אוריין אדריכלים

.

הדמיה על שלט בחזית אתר הבנייה

.

הגדר והשער בהדמיה

.

מיפו המשכנו לפלורנטין:

.

הפרויקט גדול: ותופס כמה דפנות של רחובות כשסלמה ואברבנאל הן שתיים מהן

.

הפרויקט של פיבקו מציץ בין הנגריות הוותיקות

.

שאול משקיף על הפרויקט החדש

.

הדופן הצפונית של הפרויקט – רחוב מעון

.

חזיתות חדשות בפלורנטין: מימין פיבקו ומשמאל מבנה חדש אחר

.

חלק מהחזית

.

פינת הפרויקט במפגש הרחובות מעון – אברבנאל

.

רחוב חדש להולכי רגל בלבד יחצה את הפרויקט

.

לוחות הזכוכית ממתינים להתקנה

.

מבט על הפרויקט מרחוב סלמה פינת אברבנאל

.

מבט על הפרויקט מרחוב סלמה בקצה של רחוב חדש שיחצה באלכסון את המתחם

.

90% נמכר

.

הדמיה

.

שוקק חיים ביום (חלק מההדמיה)

.

וגם בלילה (חלק מההדמיה)

.

דופן הפרויקט הפונה לרחוב אברבנאל: הרחוב יהיה רחב יותר ויהיו חנויות (בעבר היתה כאן חומה אטומה)

.

מתקינים את דלתות הזכוכית למרפסות

.

נכנסים לאתר הבנייה

.

מלמטה

.

חובה

.

פועל

.

בין הבניינים

.

הכנות לקראת הנחת דק עץ

.

מה יהיה כאן?

.

קומת הרחוב של אחד הבניינים

.

פרופילי מתכת לחיפוי החזיתות ממתינים להתקנה

.

כף יד של שאול עם פרט

.

ועוד פרט

.

מסדרון קומתי בין הדירות והמעליות (יש גם מחסן קומתי)

.

מרכז המתחם שבין הבניינים במבט מחלון אחת הדירות

.

בין הבניינים

.

דירה 01:

.

.

נוף מסלון האחת הדירות: משקיף לרחוב סלמה פינת אברבנאל

.

קרוב לסלון של השכן: נוף מסלון אחת הדירות

.

דירה 02 – דירת גג:

.

.

.

דירה גדולה בקומת הגג

.

פיגומים

.

נוף דירת הגג

.

אפשר להשקיף מצוין לכל הדירות ממול

.

שאול

.

זה מה שיש לשאול לומר על "רביעיית פלורנטין":

טוב, זה קל להגיד שזה פרויקט סקסי, קווים מתעגלים, נוגע לא נוגע ברחוב, המרחב הציבורי חודר בין הבניינים וכו'.

לפני כמה שנים נפל עליי בבום שיש טלנט בישראל: בעודי חוצה את איילון ורואה איך חלקו העליון של מגדל בקצה רמת גן תלוי באוויר, גוש בטון מוחזק על ידי כמה עמודי פלדה. וואו… רביעיית פלורנטין זה סיפור אחר, אמנם פלורנטין, אך המתחם ממוקם בקצה השכונה ועל רחוב סלמה, הוא יוצר מרחב שונה, מדרחוב יש מאין. לעומתו, פלורנטין בנויה על רשת רחובות שבקצה המערבי קיימים מבני פחונים צפופים המשמשים בעיקר נגריות ועוד תעשייה זעירה ולכאן מצטרף הפרויקט.

לדעתי זה ילך ויתן חיים חדשים לאזור. פרויקט שמחובר לסביבה, נותן סטנדרטים חדשים לפיתוח הנוף, שומר על הייחודיות של פלורנטין מגורים מעל מסחר בתמהיל מגוון ומפתיע. ולא הספקתי להיכנס לפרטים ולפתרון החכם האלגנטי של חיפוי וגמר הבניין המתעגל.

.

הבניין האמצעי

.

האם בתי המלאכה הישנים יהיו פה גם שנה הבאה?

.

נוף חד-פעמי

.

ים

.

דירה 03:

.

.

נוף מאחת הדירות

.

הפועלים השאירו מזכרת

.

מסדרון בדירת-גג

.

חדר טיפוסי

.

חדר רחצה ילדים

.

חדר רחצה הורים

.

ריצוף

.

דירה 04:

.

.

נוף לכיוון יפו מדירה אחרת

.

לוחות זכוכית ממתינים להתקנה

.

דירת סטודיו בקומת גג

.

נוף מדירת הגג (לכיוון דרום)

.

בתי המלאכה

.

מבט לצפון-מערב (למטה גינת פלורנטין)

.

מבט לצפון-מזרח: בתי המלאכה ופלורנטין

.

מבט למערב לכיוון מתחם "המושבה האמריקאית"

.

יפו העתיקה ברקע

.

חזרה לרחוב:

.

ברחוב סלמה "סלטי צבר" מנכסים עמודים ברחוב לצורך מסע פרסום

.

מחיר "ההתחדשות העירונית"

.

מעון 4: יפתח הערב רק בשמונה

.

מעון 4: שינוי תב"ע לעסק שמגיש מזון ומשקאות

.

פלורנטין

.

שאול אוהב את המבנה הזה, בית כנסת, שנמצא בקצה הרחוב

.

רחוב פלורנטין ממשיך להשתנות

.

BLOCK

/

Tel-Aviv Dub

.

פעם היו כאן בתי מלאכה עכשיו בניין מגורים וחנויות

.

בתכנון כהנא אדריכלים

.

מוסד ותיק: בורקס מיס. סתם פחממות מיותרות.

.

אורן מסביר

.

רחוב המחוגה

.

וברקע מציץ הפרויקט של פיבקו

.

נגרית אבישר ברחוב המשור

.

בנגריה שאול מבקש הצעת מחיר לתיקון ספה

.

גרפיטי 01

.

גרפיטי 02

.

גרפיטי 03

.

גרפיטי 04

.

כרזה מפתיעה לאלבום החדש של אסתר רדא

.

בכרזה 01

.

בכרזה 02

.

בכרזה 03

.

בכניסה לגינת פלורנטין 01

.

בכניסה לגינת פלורנטין 02

.

בכניסה לגינת פלורנטין 03

.

בכניסה לגינת פלורנטין 04

בכניסה לגינת פלורנטין 05

בכניסה לגינת פלורנטין 06

.

בכניסה לגינת פלורנטין 07

.

ועוד גרפיטי אחרון להיום

.

הולך חזרה

.

הזמנה לאירוע:

אירוע השקת ספר שיצא ממש לאחרונה ומציג את עבודתו של האדריכל גרשון צפור שנפטר לפני שנה. הטקסט בספר שהוציאה המשפחה הוא טקסט שכתבתי כעבודה במסגרת הלימודים בבצלאל באמצע העשור הקודם. לא חשבתי אז שהטקסט יהפוך לספר, אבל כך קרה. הוא לא עבר שום שינוי, אפילו לא עריכה לשונית בסיסית, המשפחה הזדרזה להוציא את הספר ולא התנגדתי.

האירוע יתקיים ביום שלישי הקרוב (28.1.14) בשעה 18:00, בבניין רקנאטי (מנהל עסקים) באוניברסיטת תל אביב שצפור תכנן עם בנימין אידלסון ויעקב הרץ. הכנתי מצגת ובמשך חצי שעה אציג את עבודתו מנקודת מבטי.

.

הספר על השולחן

.

ולסיום פרסומת חדשה:

.

.