לאחרונה התעניינתי בעבודתו של האדריכל ישראל קומט (1987-1912) עליו גם כתבתי ערך בויקיפדיה לפני שבועיים. קומט התמחה בתכנון מבני דת, אך הוא תכנן גם מבנים רבים אחרים. עיקר פעילותו היתה באזור חיפה ויצא לי לבקר בשבועות האחרונים בשלושה מבנים שתכנן. המבנה הראשון הוא בניין ישיבת כנסת חזקיהו (ישיבה חרדית ליטאית) השוכנת ביישוב רכסים.
זה הביקור הראשון שלי ברכסים המצוי סמוך לצומת יגור, כביש 70 וקרית טבעון (בהמשך מפת התמצאות). היישוב הוקם ב-1951 כיישוב חילוני מובהק, אך לא לזמן רב. בעקבות מעבר הישיבה כנסת חזקיהו מזכרון יעקב לכאן ב-1957 (בברכת "החזון איש", שהיה ממנהיגי העדה החרדית באותן שנים וביקש ליצור מרכז תורה בצפון הארץ), הלך והתחרד היישוב. לפני כעשר שנים נסגר בית הספר החילוני האחרון, ראש המועצה התחלף באחד חרדי והיום בקושי רב תמצאו בו תושבים שאינם חרדים.
הגעתי לרכסים בבקר היום האחרון של חול המועד. בית המדרש היה ריק מתלמידים ורק אם ובנה שטפו את הרצפה. מתברר שלאורך כל הלילה (הושענה רבה) היה כאן לימוד של בני הישיבה. מצד אחד הודות לכך שהמקום היה ריק נכנסתי באין מפריע, אך מצד שני לא היה עם מי לשוחח עם ולקבל התרשמות גם ממשתמשי הבניין.
.
לקראת שטיפת בית המדרש: הסטנדרים ניצבים על הספסלים
.
בניין הישיבה שוכן ביישוב רכסים – מפת התמצאות
.
בישיבת כנסת חזקיהו, הקרויה על שמו של הרב חזיקהו יוסף מישקובסקי, למדו הרב לאו (הרב הראשי לשעבר ואביו של זה הנוכחי), אריאל אטיאס (שר השיכון לשעבר מש"ס) וקובי אריאלי (עיתונאי המצוי במשבצת החמד החרדי). הישיבה הוקמה בזכרון יעקב ב-1949 ועברה לרכסים ב-1955. עד כניסתה למבנה הקבע, שכנה הישיבה בצריפים ועם קבלת תרומה הצליחה לבנות את בניין בית המדרש הגדול. צריף בית המדרש הישן שימש לתפילה עד לפני שנתיים, אז קרס ונהרס במהלך החורף.
למבנה שלושה מפלסים: המבנה מנצל את הטופוגרפיה הטבעית ולכן הוא מרוחק מעט מהרחוב, מה שמאפשר חדירת אור למפלס התחתון שמתחת למפלס הרחוב. גשר רחב מקשר בין המדרכה ובין אולם המבואה. באולם זה מתבצעת לא רק פעולת המעבר הפשוטה בין החוץ ובין הפנים אלא מתבצע מעבר סמלי בין עולם החול אל עולם הקודש. נוסף להם באולם זה מצויים גם המעברים הורטיקלים בין המפלסים השונים בבניין.
במפלס התחתון אולם רב-תכליתי (לא נכנסתי אליו). המפלס האמצעי הוא המרכזי מבין שלושת המפלסים ובו שוכן אולם בית המדרש המשמש גם כבית כנסת. אולם בית המדרש גבוה במיוחד ובשעות התפילה זוהי עזרת הגברים. בחלקו האחורי קומת גלריה המשמשת גם כשטח לימוד ובשעות התפילה לעזרת נשים. בית המדרש מואר היטב הודות לחלונות הקבועים בחזיתותיו וכן הודות לפתחי תאורה בתקרה.
התקרה מורכבת מגרסה מודרנית של הכיפה הקלאסית. בשונה מהכיפה הקלאסית ("כיפת ספירה") בה הכובד יורד לכל בסיסה, 360 מעלות, הכיפה המודרנית בה נעשה כאן שימוש, מכונה "כיפה שטוחה", טבה העומס יורד לארבעת הפינות בלבד, כשכל פינה נשענת על עמוד היורד וחוצה את אולם בית המדרש, עד היסודות הטמונים בקרקע. פנים הכיפה השטוחה מטויח בגוון כחול בהיר ומדמה את השמיים, זאת לעומת גווני החום השולטים באולם עצמו ומדמים את הקרקע. מעין גרסה ל'שם' ו'כאן' המרמזים לכך שבמהלך הלימוד בכתבי הקודש מתקרבים הלומדים אל הרקיע השביעי.
בבניין אין כל קישוט, למעט חיפוי בלוחות עץ של הקיר הדרו-מזרחי בו גם קבוע ארון הקודש וארבעת העמודים. הקיר בו קבוע ארון הקודש לא פונה לירושלים, אלא מלווה את התוואי הטופוגרפי של הרכס, אך מה זה משנה כי העיקר הכוונה. האדריכל קומט תכנן גם את עיצוב הפנים, ואת גופי התאורה היפים שנמצאים כאן, אפשר למצוא במוסדות אחרים שתכנן. כך גם תבנית הריצוף, הגג והתכנית הכללית של המבנה ועיצוב החזיתות. ארונות הקודש שעיצב קומט בבתי הכנסת שתכנן דומים גם הם ומתבססים על שפה דומה – פשוטה, צנועה, נקייה ואלגנטית.
.
סרטון קצר שצלמתי בבית המדרש:
.
.
האדריכל ישראל קומט שהספקתי ללמוד עליו קצת בזמן האחרון, ראוי לרשימה נפרדת ולכן אקצר כאן ואציג רק פרטים בסיסיים: קומט למד אדריכלות בוינה והושפע מהאדריכל אדולף לוס שהיה מודרניסט מובהק וניסח את הביטוי "קישוט הוא פשע" – רעיונות שמופיעים היטב ביצירתו של קומט. בניין ישיבת כנסת חזקיהו שנבנה ב-1964, מתבסס על מודל בית כנסת שקומט שכפל במידה מסוימת בבתי כנסת אחרים.
הערב ישבתי עם האדריכל יחיאל קומט, בנו של ישראל קומט, ששמר את ארכיונו של אביו והביא את נקודת מבטו האישית על יצירתו. הבן אגב ממשיך גם הוא לתכנן בתי כנסת. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו על שהקדיש לי מזמנו ואפשר לי להציג כאן חומרים מהארכיון.
.
אדריכל ישראל קומט (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
בניין הישיבה בעת הבניה. מימין בניין הפנימיות של בחורי הישיבה (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
הבניין בעת הבנייה (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
ההזמנה לחנוכת הישיבה, 1964 (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
ההזמנה לחנוכת הישיבה, 1964 (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
בניין הישיבה לאחר השלמתו (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
חזית הבניין היום – מזווית דומה
.
היות ובקרתי בסוכות, ניצבה סוכה ברחבת הכניסה
.
הכניסה מודגשת לכל גובה החזית באמצעות שינוי מאופי החזית הטיפוסי של הבניין: שקיפות וקלילות (חלונות רחבים ולא צרים, חיפוי אבן בהירה ולא טיח כהה)
.
על מעקה רחבת הכניסה קבוע שם בית המדרש (על שם תורם או רב)
.
בית המדרש ב-1971 (מקור: אדר' יחיאל קומט)
.
מבט על בית המדרש מעזרת הנשים
.
הריצוף מארגן את האולם
.
הכיפה הקלאסית הפכה למשבצת בטון מודרנית
.
ארון הקודש לאחר השלמתו, 1964 (מקור: אדריכל יחיאל קומט)
.
גם את ארון הקודש עיצב האדריכל
.
רק הקיר של ארון הקודש מחופה בלוחות עץ
.
עזרת הנשים במבט מכיוון ארון הקודש
.
הבמה
.
הנברשות
.
את הפתח בתקרה מקיפה שורת מנורות
.
נברשת
.
מנורה צמודת קיר
.
מנורת זיכרון לזכר מייסד הישיבה
.
הריצוף: מרצפות טראצו הכי פשוטות עושות את העבודה הכי טוב
.
התורמים 01
.
התורמים 02
.
התורמים 03
.
התורמים 04
.
ארון הספרים
.
תלוי על אחד העמודים: דף מקורות לשיעור
.
הסטנדר של המשגיח צמוד לארון הקודש
.
מקורות לשיעור נוסף
.
תלמוד בבלי
.
התורמים 05
.
גמ"ח כלי כתיבה
.
דוף תאורה מאולתר על אחד העמודים במבט מלמטה
.
הוראות על אחד החלונות
★
בתי כנסת ומדרש נוספים בהם הסתובבתי:
.
(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)
(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)
(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)
(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)
(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)
(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)
(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)
(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)
(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)
(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)
(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)
(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)
(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)
(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)
(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)
(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)
(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)
(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)
(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)
(27) בקיבוץ טירת צבי
(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)
(29) בלפוריה
(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)
(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)
(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)
(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)
(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)
(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)
(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)
(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)
(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)
(39) חדיד הנטוש
(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)
(41) החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)
(42) בית הכנסת ברודוס
(43) ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)
(44) בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)
(45) ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)
(46) הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)
(47) בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)
(48) חפץ חיים בפתח תקוה
(49) זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)
(50) ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)
(51) קיבוץ שלוחות (יוסף שנברגר)
★
חלון אחורי 
תגובות
מה שאני אוהב בישיבות ובבתי כנסת זה לראות ספרי קודש שעשו בהם שימוש רב ולא מאחורי ארונות עם דלתות זכוכית – כפי שראיתי במקומות אחדים.
ככלל הכתבה מצויינת. מזכירה לי אימרה ששמעתי: "כמה יפה מקום שבו אין עובדים ואין לקוחות" – רק אלו פוגעים באידיליה!!!
כתבה מענינת. תודה שהכרת לי מקום זה. אני יליד חיפה ואף פעם לא הגעתי לשם. ברוחו של המגיב הקודם, אצטט את אמי, שהיתה מנהלת בית ספר: יוסף השרת מאושר בימי החופש הגדול, הכתות נקיות ומסודרות…
כתבת כבר על פוניבז'? אם אתה מזדמן למרכז קפוץ לשם יש הרבה מה לראות במתחם על הגבעה, הישיבה הכולל ועוד. מומלץ!
בצעירותי למדתי בישיבה התיכונית של בני עקיבא בגבעת שמואל (לשעבר "המכינה") הנמצאת סמוך לכביש 471. מבנה בית המדרש דומה מאוד , וכמדומני שגם שם נעשה שימוש בכיפה שטוחה. בכלל, ישיבות הן טיפוס אדריכלי שכמעט ולא נכתב עליו. על אף הזיהוי הרווח של ישיבה עם בית כנסת, יש צורך להבדיל כי מדובר בחלל שונה לחלוטין. בניגוד לבית הכנסת המתמלא (אם מתמלא..) רש שלוש פעמים ביום, בית המדרש פעיל למשך רוב שעות היממה (גם בלילה). לרוב הוא שוקק חיים, שכן פעילות הלימוד היא שונה לחלוטין מהתפילה בא כל מתפלל מכונס במקומו. הלימוד יוצר רעש, ויש צורך בהתקהלויות מסוגים שונים – חברותא (לימוד בצמד) , חבורה (לימוד בקבוצה קטנה) שיעורים, ושיעור כללי שניתן לכלל בני הישיבה. פעילות הלימוד מצריכה פעמים פתיחה של ספרים רבים (בניגוד לתפילה בה ניתן להסתפק בסידור) וגם של כתיבה, לכן בישיבות שמתוכננות בשנים האחרונות החליפו את ה'סטנדרים' בשולחנות ומדפי ספרים בצמוד אליהם.
כבוגר הישיבה מדהים לקרוא את הכתבה.
אולם מס' הערות: א. ביומיום בית המדרש מסודר כמו בתמונות משנת 71,אלא הוא היה מסודר כך עקב שמחת תורה הממשמש ובא – אחת בשנה.
ב. אין זו סוכה בכניסה למבנה, אלא מחיצה בלבד בתקופת החגים,כדי להפריד בין הגברים לנשים בעת הכניסה והיציאה מתפילות החג.
ג. חבל שלא התייחסת לגשר הארוך יותר המקשר את ביהמ"ד לחדר האוכל.
ד. וכן חבל שלא סיירת בפנימיה ה"חדשה". היא מתוכננת להפליא, ומחולקת ליחידות בעלות זוג חדרים כל יחידה. ואם גם אותה תכנן ישראל קומט, ראוי להסיר בפניו את הכובע…
כבוגר תודה, אהבתי את תמונות הנוסטלגיה… המפלס התחתון מחולק למספר חדרים, ובהם נמצאים חדרי השיעורים, אוצר הספרים (סיפריה עיונית תורנית), והיכל הכולל המשמש גם כבית מדרש נוסף בשעת הצורך.
ריגשת אותי מאוד כבוגר כמובן גם אני שמתי לב לא כאיש מקצוע אלא כלמדן הלומד כל דבר שהקו הנקי הוא השולט במבנה והוא נותן את הטון אם כי לפעמים זה מכביד על האוירה אבל הכובד יש בו משהוא יפה והאמת לקחתי את הקו הזה באופן אישי ובביתי אני מאוד משדל לצעוד בעקבות הקו הנקי
אחד מבוגרי המוסד מצא עכשיו ינואר 2018 את הכתבה זה רץ בין החברים עם רטט של ריגוש תודה! אגב אופי הבניה או אפילו האדריכל עצמו השפיעו על כל הסביבה כך נמצא בית כנסת דומה בכפר הנוער הדתי בבית הנסת המכונה הודים ברכסים ובבית הנסת המכונה הרומנים ברכסים
משמח לשמוע. יש ערך לכך שתלמידי הישיבה ילמדו להעריך את המבנה בו הם לומדים
כמי שקשור מאד ליישוב רכסים נהניתי מאד מהנכתב.
אציין שיש מבנה כמעט זהה בצורתו החיצונית אך קטן מזה של הישיבה בבית הכנסת ביישוב הסמוך – כפר הנוער הדתי כפר חסידים
הנוסעים מאזור צומת התשבי לצומת יגור יראו לימינם על הגבעות שני מבני בית כנסת כמעט זהים במרחק אווירי קצר.
תודה!
מאד נהניתי מהכתבה ומשאר הכתבות שלך
כתבת לגבי מיקום ארון הקדש וליתר דיוק אכתוב שבצפון הארץ מתפללים לכיון דרום שהרי ירושלים היא דרומית כלפי הצפון ואם כן מיקום הארון הוא מדוייק.
כבוגר… אחלה כתבה .. על הבניין… אבל האם אתה יודע איזה בני אדם.. מוצלחים נוצרו שם בעיצוב מדהים.. ע"י האדריכלים הגדולים ענקי הרוח שהם ראשי הישיבה הרב דוד יצחק מן זצ"ל והרב יצחק ברנשטיין זצ"ל והמשגיח הרב דב יפה זצ"ל ???
כיף לקראו על המקום המדהים הזה
פשוט תודה
כבוגר אני מצטרף למה ששאר הבוגרים כתבו