בית דגן מקושר אצלי לצומת שמככבת מידי בוקר בדיווחי התנועה שכבר מזמן לא שמעתי. גם לשירות המטאורולוגי השוכן בסמוך. אך כשסוף סוף הגעתי למקום, הביקור נבע מכיוון אחר ובכלל לא צפוי שהתחיל כולו הודות למייל שקבלתי מירדן בראשית שבוע שעבר.
.
שרידים בבית דגן
Dear Sir Interested in history of Palestinian villages (1948)? Well, I am an American-boarded cardiologist and live in Amman. I am originally from Beit Dajan, near Yaffa. I am writing a book about my original hometown. I have interviewed 45 men and women who were born in 1920 and beyond. My book will be published in 2 months after being reviewed by all interested individuals on www.beitdajan-yaffa.com. It will be the 1st comprehensive book in its field and will upset those who denies the Nakba.
הפנייה הזו שקבלתי סקרנה אותי וכך החלה לה חלופת מכתבים זריזה ביני לבין ד"ר איימן המודה – קרדיולוג בעל אזרחות אמריקאית החי ועובד היום בעמאן, ממש כאן מעבר לנחל. עניתי לו שאם הדבר יכול לסייע אז אקפוץ לבית דגן ואנסה לראות אם נותר משהו מהכפר, ואם אכן שרד אז אצלם ואשלח לו. כששאלתי אותו אילו מבנים משמעותיים כדאי לחפש, הוא ציין מספר מבנים ובראשם את מצודת הטיגרט ששכנה בצומת בית דג'ן (כיום צומת בית דגן) – תחנת משטרה בריטית שפועלת גם היות באותו ייעוד. המבנה השני שציין היה בית הספר לבנים שהוקם בשנת 1920 ושכן בצמוד למצודה ושם למד אביו בין השנים 1948-1945. את הבניין הזה לא איתרתי.
כמה פסקאות על הכפר בית דג'ן: השם בית דגן הוא שם קדום שקשור כמובן לחקלאות שפירנסה את האוכלוסיה המקומית ולבסוף גם הפכה לחלק מהדת האלילית שהייתה כאן. האל דגון ששכן בתקופה מסוימת באשדוד, אפילו עשה כמה פאדיחות למאמינים שלו, כפי שמצוין בספר שמואל. השם "בית דגון" היה נפוץ וכמה מקומות נקראו כך – דפוס מוכר בעבר כדוגמת בית לחם, אפרת, גלגל וכו' ואפילו היום: ערוער, בית לחם, טירה, טייבה וגם בית דג'ן שוכן בסמוך לשכם.
בית דגון מוזכרת לראשונה בכתובת רעמסס השלישי בצורת "בית דקן", ואילו בכתובת האשורית של סנחריב שכבש את האזור – היא כבר מוזכרת בשמה המקראי. הביזנטים קראו למקום "כפר דגון" כשבאותה העת אכלסו את המקום שומרונים וכך היה עד המאה ה-10.
החאליף העשירי לבית אומיה הישאם איבן אל-מאליק הקים בתחומי הכפר מצודה, וגם הצלבנים שבאו כמה מאות שנים לאחר מכן עשו כמוהו וקראו למקום בשם Casal Moyen. מצודה זו נהרסה בשנת 1187 על ידי צלאח א-דין והקומה מחדש ב-1191 על ידי ריצ'רד לב-הארי. האחרונים שהקימו מצודה במקום, היו הבריטים שעל פי תכנית פריסת מצודות המשטרה כפי שתוכננה על ידי צ'ארלס טיגארט הציבה תחנה בקצה היישוב, ובצמוד לצומת המרכזית המוכרת גם כיום כצומת בית דגן.
ב-25 באפריל 1948 במסגרת "מבצע חמץ" לכיבוש נפת יפו, נכבש הכפר על ידי כוחות צה"ל והאוכלוסיה הערבית לא הושבה אל בתי הכפר. את מקומה תפסו פליטים יהודים שעלו בעיקר מארצות צפון אפריקה ותימן ובעקבות זאת הוקם היישוב בית דגן. חלק נכבד מבתי הכפר פוצצו מיד לאחר הקרבות מתוך חשש שהתושבים ישובו אליהם, וכך נכנסו אל הבתים ששרדו. על פי סקר השלטונות הבריטים, ערב מלחמת העצמאות התגוררו בכפר כ-4,500 תושבים (מוסלמים ברובם, עם קהילה קטנה של נוצרים), ובכפר שכנו כ-990 מבנים. במאה ה-20 נפתחו שני בתי ספר לכל אחד מהמינים והפעילות בהם הופסקה יחד עם החיים בכפר באביב – בדיוק לפני 62 שנה.
באתר PalestineRemembered, נאספים מזה זמן מה שמותיהם ומיקומם של צאצאי בני הכפר. על פי הרשימה בה הצצתי היום, ישנם פליטים בירדן, ערב הסעודית, דובאי, אוסטרליה, איחוד האמירויות, קטאר, סוריה, לוב, קנדה, נורבגיה, ארה"ב, וכן עזה, שכם ורמאללה. העסק הזה מזכיר לי עם אחר שפוזר בכל העולם, ואז ברגע של רצון וניצול נקודת חולשה פוליטית ואוכלוסיה מסוכסכת בעצמה – ניצל את הרגע וחזר לשלוט בארצו. אגב, בעידן הפייסבוק גם לצאצאי פליטי בית דג'אן יש פרופיל, ונכון להיום אני הישראלי היחיד שהצטרף אליו. עד עכשיו הם משום מה לא התייחסו לנוכחותי.
.
פרוץ
.
.
מאז פרסמתי כאן את הרשימה, חלו מספר התפתחויות. באחת מהמעניינות שבהן ברצוני לשתף אתכם בה. לאחר ששלחתי לירדן את התמונות שצילמתי בכפר, הופצו התמונות בקרב בני בית דג'ן, ואחד מהקשישים (בן 90) זיהה את בית משפחתו הניצב עד היום בשלמותו ומאכלס משפחה ישראלית (זה הבית הבנוי מאבני כורכר ומוצג בהמשך). אביא כאן חלקים מהמכתבים שקבלתי מאיימן ומתייחסים לגילוי. ניתן ללמוד מהדברים על מבנה הכפר והפריסה שלו באתר:
some old men born in beit dajan in 1920 tell me that this house is that of an influential man in the vilage. His name is Mustafs Al Sheikh Al Dajani. Bet Dajan was the home for more than 90 families distributed on 400 houses in several sections of the village: East Section (Hara Sharqeyya), West Section (Hara Shameyya), Jorn Sction, Beer Section, Salameyya Section, Tomb Section (Sayddna Saad Memorial), and other smaller sections.
A major circle in the middle of the town is the Matameer Yard (Matameer=people ued to dig in the ground 3x3x3 meters to save and store the grains) then beacme a commercial centerwith groceries, cafes, bakeries, saloons, etc. From this yard, 4 streets extend to the rest of the village sections (Harat). One of these streets (should head north of north east) to the East section. To the right of this first 50 meters of this street lies the house of Mustafa. He was the son of one of the richest men in town, with gold treasures filling many pots as elderly witnesses say. Mustafa owned a horse known to all village people to be the most beautiful horse in town.
A 78-year old lady died yesterday in Amman, she is originally form bet dajan. Her family name is Khabour. Khabour is a neck name in Bet Dajan given to few members of the Besher family who were experts in birds nests in 1930s and 1940s. They used to go to the northern section of the village, just south of the Jaffa-Jerusalem railroad, where there was Wadi Kabeer (Big Valley) that used to get flowing water during winter, and in summer it becomes dry and kids used to go there, including my father, to get licorice roots to make drink of it. Khabour men used to go there to look at the birds nests, to get birds and eggs.
הספר עליו שקד איימן המודה בשנה האחרונה, יוצא בעקבות סדרת ראיונות שכללה למעלה מ-45 מבני ובנות הכפר. הספר עולה אם כן בהדרגה באתר מיוחד שהומדה העלה לרשת (בנתיים רק בערבית), וזאת במטרה שצאצאי הכפר יקראו את הטיוטה ויעירו את הערותיהם או יוסיפו מידע, ולאחר מכן יצא בדפוס. שיטה זו נועדה להגיע ככל הניתן למירב הצאצאים הפזורים היום על פני כל הגלובוס ובכל דרך אחרת לא ניתן לאתרם. אני תרמתי את תרומתי לזיכרון, באמצעות ביקור קצר שערכתי שם בבוקר יום ששי, ובמהלכו גיליתי שנוכחותו של בית דג'ן בבית דגן היא חזקה מאד הן בפן האורבני והן בפן הארכיטקטוני – ואת זה אציג בתמונות הבאות.
.
באר מים השוכנת כמה מאות מטרים מהיישוב, לצד כביש 44 שהוא למעשה הדרך הקדומה שחיברה בין יפו לירושלים, עד לפתיחתו בסוף שנות ה-70 של כביש מספר 1
.
פנים הקשת, הבאר עצמה סתומה ומלאה בעפר
מטרים ספורים ליד מבנה הבאר, מצויה יד זיכרון ובצמוד לה שלט המסביר כי במקום שכן בית הקק"ל שלו אין עוד כל זכר.
.
על לוח אבן איור של הבניין ששכן כאן בעבר
.
השלט הסמוך מעניק הסבר לדבר, כי במקום התחולל קרב קשה בתש"ח שבסיומו "הבית סיים את תפקידו" – כך כתוב
.
בצומת בית דגן, שכאמור הייתה צומת דרכים חשובה בעבר, הציב המנדאט הבריטי מצודת משטרה כחלק מפריסתה החדשה של המשטרה על ידי צ'רלס טיגארט
בעקבות התמונה בה נתקלתי באינטרנט, הלכתי לראות את בית הכנסת ע"ש אלי כהן.
.
בית הכנסת ע"ש אלי כהן עבר פיתוח משמעותי בשנים האחרונות ולא נותר זכר למבנה ההיסטורי. ממש מול בית הכנסת צולמה מידי יום בוילה מקומית תכנית הטלויזיה לערוץ 24 התבורי'ס שפרק הסיום שלה התרחש אתמול
בצמוד לבית כנסת ישנו גן ציבורי, כשהנחתי את מפת הסקר מהמאה ה-19 על המפה היום, נראה כי בגן הזה שכן בית הקברות של הכפר
מראה כללי של הכפר בשנת 1934 (מקור: palestineremembered.com)
.
כיום גרעין הכפר שנהרס עד היסוד הנו גבעה בולטת בחלקו הצפוני של היישוב בית דגן שהוקם על חורבות הכפר, יחד עם זאת מרכז היישוב עדיין עוטף את הגבעה וכאן תוכלו למצוא לבד מבניין המועצה המקומית גם את בתי הכנסת, בתי הספר ותנועת הנוער המקומית. זהו דפוס שכבר נתקלתי בו בלא מעט מקומות: הכפר נהרס על ידי צה"ל או הקק"ל ונותר בשממונו כשבפאתיו הוקם היישוב הישראלי החדש, ממש כמו בעשרת עליה כתבתי רשימה. כך שהנה ניתן למצוא השפעה אורבנית של הכפר הערבי עדיין 62 שנה לאחר הריסתו על ידי הקק"ל
.
בית ערבי שנותר בשימוש
.
לעומת זה שנטוש
.
וזה אטום
.
וזה הרוס בחלקו
.
גם כאן פועל בית כנסת
.
וכשמביטים מהצד מתגלה חזית של ביתע רבי
.
חזית וגדר
.
במעלה הגבעה
.
כאן עוד גרים בבית שנבנה מאבני כורכר
.
שער
.
וכמו בסיפור על שער האשפות שבתור ילד לא הבנתי איך הפכו הערבים את הכותל המערבי למזבלה, הרי מי בכלל רוצה לגור צמוד להר של זבל? אז הנה כאן – זה אומנם לא הכותל אבל נדמה שהחלפנו תפקידים, אנשים מוכנים לקבור את ההיסטוריה של עמיתיהם מאחורי הזבל שלהם
.
חלון אחורי 
תגובות
כשמו כן הוא. בית זה על הדרך בין יפו לירושלים לפני כן כונה בשם בית שוגרמן ע"ש מי שמכר אותו לקרן קיימת לפני 1945 . גם האדמה שסביבו והבאר היו חלק מאדמה שנרכשה ע"י הקרן הקיימת בזמן המנדט. נאמר שלפני כן היה במקום בית חרושת לסיגריות. שם נוסף לבית היה בית מעלה החמישה.
כלל השטח היה כ 450 דונם אדמת בעל וכ 120 דונם אדמה שהושקתה מהבאר שצילמת. האדמות עובדו על ידי רמת רחל, מעלה החמישה וקבוצה של השומר הצעיר.
בתחילת מלחמת השחרור עדיין בזמן הנוכחות הבריטית המבנה שהיה מבודד בשטח ערבי שימש כחלק ממערך הבטחת הדרך לירושלים הייתה בו קבוצת נוטרים והיה נתון להתקפות מתמידות מכפר בית דגן הסמוך. בעצם הבית היה במצור מעשי. בבית דגן היו כוחות מקומיים בפיקוד עליון של חסאן סלמה. ב 5 לינואר 1948 נעשה נסיון לפוצץ את הבית. ב 18 בינואר התחולל קרב אחרי פשיטה על בסיס צבאי פלשתיני בבית דגן. ב 19 בפברואר גולגלה חבית נפץ אל הבית. ב 14 למארס נודע למודיעין של ההגנה כי קודם לכן התבססה יחידה עירקית בבניין מטה ליד באר יעקב ושם גם הוקם המטה של חסאן סלמה מפקד הכוחות הפלשתינים באיזור. ב 13 למארס נערכה על הבית התקפה בפיקוד גרמני ואנגלי. משא ומתן נוהל בגרמנית בין היהודים והערבים. ב 18 למארס נעשה ניסיון לפוצץ את הבית. ב 21 לחודש פוצץ הבית תוך כדי התקפה ערבית מאורגנת היטב שבה השתתפו מתנדבים אנגליים, גרמנים ויוגוסלווים. בהתקפה השתתפו ערביים מבית דגן. היה קרב על הבית והוא נכבש בחזרה ע"י היהודים. בהתקפה השתתפו כ 400 לוחמים ערבים ביניהם מתנדבים מעירק ומצרים ו 3 אנגלים, 2 גרמנים ו 5 יוגוסלווים. אחרי הקרב האנגלים, שדרך זו הייתה חשובה עבורם, הקימו עמדה במקום לחצוץ בין הצדדים ובבית דגן התבססה יחידת מתנדבים עירקיים. בין ה 4 ל 5 לאפריל נערכה פשיטה שהצליחה על המטה של סלאמה. חסאן סלאמה העביר כוחותיו וכוחות המתנדבים ליהודיה ובעצם נסוג מהשטח. ב 14 למאי נכבש השטח ע"י הכוחות של מדינת ישראל.
Eight months after the publication of my book (Lets Not Forget Beit Dajan Yaffa, the book in the short list of the prestigious Sheikh Zayed Book Award 2012. Of 119 books in the category of Country development, 6 books were chosen for the short list, one of them is my book on Beit Dajan that tells how did the zionists expel its 5500 people on 25 April 1948 after inhibiting the town for 4000 years! We will return.
You will never get back. You can dream about it and publish books about your birth village, but you will never get back to it. It is gone. You took a wrong bet and you lose. Face it and build your life wherever you are now. The only way you will see Beit Dagan is in pictures.
We will come back! As much strong you believe in "israel", we believe in PALESTINE. Look around you and think (IF YOU CAN): you are surrounded by countries of Arabs that are surrounded by countries of ISLAM that are surrounded by countries of the world.. No one thinks israel will last.. even your mintor KESSENGER believes you will -one day- see israel in pictures!
Miron. Where you were born? Where was your father born? Where was your grandfather born? Where was your drand-grand father born? What are your answers? Isreal? Russia? Romania? US?UK? Yemen? Morocco? Iraq? iran? Ukrane? Germany? Austria? Any where else/ Did i forget Ethiopia?
Do you want to know my answers if you ask me the same question?
My father was born in Beit Dajan Palestine 1937, my B=Grand father in Beit Dagan in 1903, my grandgrand father in Beit Dajan in 1882.. and so on until 5000 before christ..
Our kids born in Jordan, USA, Australia, Europe.. keep asking about Beit Dajan.
Miron.. history will never be cancelled by people like you..
Miron.. History keeps repeating itself.. OCCUPIERS NEVER last! 60 yeas.. 100 years.. 150 years.. NEVER LASTS.. Find non isreali passports for your kids!
Dear Ayman
Historically, your last response to Miron about your long, continuous thousands years dynasty in this land of Bayt dejan is probably not true. Not only far from truth, there's a horrible story regarding your ancestors who lived not a long time ago.
It is reasonable to guess it's a thing you already know and still prefer to ignore. I wonder though – you stopped stating your ancestors in Beit Dejan right after your grandgrand father who born in 1882. why did you wrote "so on" about what and who were before?
Baldensperger was in beth dejan in the 80s-90s of the 19th century and knew the village and its people very well. He wrote an article published at the PEF 1895 quaterly statement.
It became that 150 years before his time, there was a nearby village, named Daghoon:
"Daghoon was inhabited by Moslems, whilst Beth-dejan, which then had another name, was inhabited by Christians, probably of the Greek Church. The Christians were industrious, making baskets and mats, whilst the Moslems chiefly lived by robbery"
The rest of the story is far worse:
"In consequence of their vagabond life snails infested their gardens and lands, whilst the lands of their Christian neighbours were thriving, but the Christians had to strive hard against their oppressors. One day, probably during the governorship of Jezzar Pasha, two men met at the limits of the lands…The men had to settle a frontier dispute, and the Christian being stronger killed the Moslem, ****in consequence of which the Moslems fell on their Christian neighbours unawares, killed and dispersed the men, excepting such as turned Moslems, and kept the women for themselves***. They then abandoned their village, Daghoon, to the snails, and settled in Beth-dejan, to which place they gave this name.
The churches were turned into mosques, and the industries changed hands ;
Some very fair faces are still found in Beth-dejan, and are probably
of crusading descent.
***Although I have collected these notes in Beth dejan***, the inhabitants, as well as those of Deir-Abban, pretend to know nothing about the story"
This story was collected in your village, Beth dejan, at the time when your grandgrand father was born. It seems your dynasty wasn't so honorable. It doesn't even belong to this land in origin. It is very likely you are a descendant to a group of people, making life of robbery, probably migrated to this land 250-300 years ago and positioned themselves in khirbet Daghoon, ruined place near the land of Beth Dejan – very close to the main road to Ramleh and Gaza where they can rob passengers easily.
After settling, your ancestors have murdered and dispersed all men of the original village of Beth Dejan.
This was happened only 250-270 years ago. Not even 500 and boldly not 1000 and 4000 years as you claimed. Sorry my friend, you were full of boast claiming you belong to a 5000 years dynasty in this area. As a doctor it should be clear for you that human like me and you don't live 5000 years.
for me, such things aren't so important and shouldn't be.
Asaf
BTW Your site is very interesting.
אסף זה מאוד מעניין,
מאיפה הנתונים?
תודה, שלמה
היי שלמה
ראשית כל אהיה קצת קטנוני ואתקן שאלו לא "נתונים", אלא מקור. זהו מקור היסטורי כמעט בודד שמספר מה שקרה שם בתקופה הנ"ל. אמנם אי אפשר לפסול אותו, אבל לא צריך לקבוע שהוא בגדר נתונים. ועדיין, להתרברב שאתה שייך לשולשלת של יותר מ 5000 שנה על אדמה, במיוחד כשאתה מכיר סיפור כזה, ואפילו בלעדיו, כשאתה יודע את מגוון העמים שחיו על אותה אדמה לאורך הזמן הזה, וגם כותב על זה בספר שפרסמת…
לשאלתך, סיפקתי את כל המידע בתגובה הקודמת. הרץ Baldensperger beth dejan בגוגל ותמצא את המאמר באחת התוצאות הראשונות.
ואם כבר אתה קורא אותו , מציע לך גם לגלוש לערך של bayt dejan בוויקיפדיה אנגלית, שנכתב ככל הנראה ע"י פלסטינים (אולי אפילו איימן), ולהיווכח באופן הסלקטיבי ההזוי בו אותו מאמר של בלדנספרגר מצוטט.
שלום ותודה על הנתונים המעניינים.
חשוב לזכור שאמנם היו ערבים לפנינו ובוודאי ש**אסור לזלזל במורשתם של אחרים כפי שאיננו רוצים שיזלזלו במורשתנו** (אגב, צריך לבדוק-האם אנחנו לא מזלזלים בעצמנו במורשתנו לפעמים?)
בכל זאת חשוב לזכור שמורשת לא נמשכת רק דור אחד או שניים אחורה אלא הרבה יותר. לא ידוע לי על טוענים לירושת הכנענים שהיו בארץ לפני אברהם אבינו, אבל על יורשים של אברהם בהחלט ידוע לי……
הגעתי לכאן דרך התמונה הישנה של הכפר, שהופיעה לי כשחיפשתי "מדבר באר שבע" בגוגל תמונות. אני מלמד ילדים על סיפורי אברהם- מעניין שדווקא על הגר וישמעאל כרגע. כדאי ללמוד את הקטע (בראשית פרק כא) העוסק דווקא בפן האוניברסלי של אברהם אבינו, שכידוע אהב מאוד את ישמעאל, ורק בשל הצו הא-לוקי שילח אותו מביתו.
מסכים איתך, אלא שבהיבט הפיסי קשה מאד להשוות בין מבנים ערבים לבין מבנים מתקופת התנ"ך. אלה הערבים בקלות ניתן לזהות את אופיים האדריכלי ולרוב אלה מבנים ככל המבנים רק בעלי אופי אחר. המבנים מתקופת התנ"ך כשרואים אותם היום, קשה לדעת מהו קיר ומהי חומה וקשה לזהות בהם אופי או אפילו מבנה.
Michael. More about the book of beit Dajan.. The map in the book that documented the 900 houses was verified by 20 men born in Beit dajan who checked the house owners names and the ownership of the land and houses.
Book will be translated to English. Book noted in International Book Fairs. Beit dajan people hold annual symposium to document the heritage of the lost houses, lands, and orange groves. The Dajan family returned to yaffa and renovated the Fuad Dajani MD Hospital mentioned in the book.
וואו, ד"ר חמודה הוא אכן ליברל נאור. העצה שלו בעניין הצורך בדרכונים זרים, מעלה תהיות מה מתכנן הדוקטור לאלה שלא מתכננים ללכת מרצונם…
אגב, מגיע לו קרדיט על דבר אחד: הוא לא טוען ש"הכיבוש" זה בית אל, עפרה ואריאל. מבחינתו הכיבוש זה ובית דגן. שווה להראות את זה לאלה שאשכרה מאמינים שיש על מה לדבר ויש עם מי לדבר…
thank you for your notes. Since 2011 after my book was published, tens of people whose fathers and grandfathers were born in Beit Dagan visited the town with maps in their hands. Now they know where where their houses and groves. Hence, they will. Pass the message to their sons
They will never forget
They felt something: winds of change are coming
Europe and USA that once supported the Israeli and Zionists terror are changing
The international Court of justice will make the IDF accountable
שלום רב. כתושבת בית דגן נהנתי מאוד לקרוא את הכתבה. בשנת 2000 יצאתי במשלחת "רוטרי" לביקור ממלכתי בירדן. המלך חוסיין היה על ערש דווי ואנחנו התקבלנו על ידי יורש העצר ושר התיירות הירדני. נפל בחלקי לאחל בריאות למלך ולברך את שר התיירות. בסיום דברי הענקתי לו את דגל המועדון ומועצת בית דגן. תגובתו של שר התיירות היממה אותי: אני נולדתי בבית דג'ן וב-1948 גורדי עם משפחתי… עד היום דבריו מהדהדים באוזני.
אני נולדתי בבית דגן ב1960, אני זוכר בילדותי,ראיתי לעיתים, מכוניות הבאות מהשטחים,לפי צבע המספר,ונסיעה איטית ,מביטים בעיניים כלות על מה שהיה, ועל מה שנבנה,בתור ילד,אהבתי דווקא לטייל בסמטאות הכפר, בדרך הכורכר,בין חומות העשויים חומר,ושרירי בתים יוצאי דופן,מתחת עלי תאנה, התימנים שעלו מתימן, השתלבו יפה בנוף זה,ששמה כנראה לבתיהם בתימן, מצאתי בהם קסם,למרות ההרס של חלק מהבתים, והדלות, עד היום ,ילדותי שסוריה בטיולים סביב שרידי הכפר בית דג'ן
היי מיכאל, תודה על הרשומה המעניינת. משום מה רוב התמונות כבר לא מופיעות באתר, האם יש דרך לתקן את זה ? תודה
התקלה תוקנה והתמונות הושבו למקומן
ברוח הפוסט שעדיין קופץ לי למייל בעקבות תגובות חדשות, אולי מישהו מעמיתיך הפלסטינים יוכל לעשות סיבוב בנווה דקלים….?
.
בית הכנסת ״אלי כהן״ הישן היה ממוקם בכפר (דיי קרוב לתמונות הישנות שלקחת, לא רחוק מבניין המועצה ובאמצע הגבעה שבחלקו שרוע הפארק שמאחוריו( ולתצלום של הבית הערבי מעל לבת הכפר)) ואילו בית הכנסת החדש נמצא במקום אחר לגמרי.. בקיצור בית הכנסת אלי כהן אינו חודש אלא נבנה מחדש ובמקום אחר. אני מציעה שתבדוק מחדש את מיקום בית הקברות שחשבת שנמצא מאחורי בית הכנסת בהתאם למיקום האמיתי שבו היה ממוקם בית הכנסת ״אלי כהן״ ובאופן כללי כדאי לפרסם מידע שעבר תחקיר מסובב.. על אף שגם ככה מצאתי הרבה מידע מעניין וטוב על המקום בו גדלתי בעצמי 😉 אז תודה!
*מחקר מבוסס
תיקון: מחקר מבוסס