בניין המוזיאון החדש הוא סיבה מספיק טובה להגיע במיוחד לורשה. יש בו שילוב של אדריכלות עכשווית, תצוגה מרתקת ועשירה שאפשר לשקוע בה בקלות לשלוש או ארבע שעות ויש גם מסעדה. הודות להצלחתו לרכז את תרומתם הכל כך משמעותית של היהודים לפולין, המוזיאון שנחנך באפריל 2013 בתכנון האדריכלים ריינר מהלמקי ואילמרי להדלמה (Rainer Mahlamäki & Ilmari Lahdelma) הוא שיאו של "המסלול היהודי" בורשה ואולי בפולין כולה. אך לבד מהערך היהודי האישי הקרוב במיוחד לנו, יש בו גם מסר אוניברסלי המדגיש את חשיבותה של רב-תרבותיות אותה מנסה הגזענות לחסל באלימות. זה מסוג המקומות שראוי שתבקר בהם מירי רגב, אולי היא תלמד משהו על צניעות וערכים.
בתי הרובע היהודי נכתשו עד עפר במלחמת העולם, וכיום הוא קבור מתחת לשכונת מגורים שנבנתה עליו לאחר המלחמה. בין הכתישה ובין הבנייה הצליח ניצול השואה והאמן נתן רפופורט להציב במרכזו אנדרטה גדולה ולקבוע רחבה בחזיתה. הרחבה האפורה נותרה גדולה ופתוחה לאורך כל השנים, כששיכוני הרכבת צמחו במהירות סביבה. הרחבה הריקה שימשה לטקסים והתקהלות של קבוצות מבקרים, בעיקר תלמידי תיכון ישראלים. אבל חוץ מאלה, ייצגה הרחבה את הריק שהותיר חיסולה של הקהילה היהודית בעיר.
בעשור הקודם נכנסו דחפורים לרחבה וחיסלו חלק ממנה לטובת המוזיאון. את המקום של הרחבה הריקה, החלה לתפוס תיבת זכוכית שלא מתנשאת מעל לגובה השיכונים שסביבה. התיבה חוצצת בין רחבת האנדרטה ובין גן שכונתי מטופח ונעים.
ועל כך ברשימה זו.
.
6
.
חלון אחורי 