בבר אילן יש בניין הקרוי על שם עליזה ומנחם בגין ונחנך ב-1985 באזור שהיה בשעתו הפינה הצפון-מערבית של הקמפוס, מטרים בודדים מכביש 4. זה מבנה שנראה קצת כמו פסל, אולי אפילו פסל קינטי, משהו כמו יעקב אגם רק בלי כל קשקשת הצבעים, נקי. העושר של הבניין בא לו באמצעות שימוש מושכל בחומרים פשוטים וזמינים: אבן נסורה, פרופילי אלומיניום, גרנוליט ואבן פראית מאחד האזורים בארץ. משחקי אור וצל המשתלבים באופן כמעט טבעי עם גווני החומרים שבחר האדריכל, וכולם מוצבים בקומפוזיציה שנראה שהאדריכל השקיע בה מחשבה, תוצר של תהליך ארוך וכנראה גם של מודלים רבים.
הבניין מורכב מארבעה גושים המקושרים באמצעות גוש מרכזי אחד. ארבעת הגושים מלווים את הבניין לגובה שלוש קומות ובקומה הרביעית והאחרונה נותר רק הגוש המרכזי, כשגגות ארבעת הגושים מתפקדים כמרפסות. יש שלוש כניסות למבנה: אחת ראשית בחזית המזרחית – בקצה הציר החוצה את הקמפוס, שנייה בחזית צפונית ומשרתת בעיקר את העובדים שבאים להחתים כאן כרטיס עובד, וכניסה שלישית בחזית מערבית ומשרתת את באי החנות של הוצאת הספרים של האוניברסיטה הממוקמת במפלס התחתון.
בחיי הקמפוס התוססים, בניין בגין הוא מבנה יחסית אזוטרי. הוא לא משמש כמעט סטודנטים אלא את הוצאת הספרים האקדמית של האוניברסיטה (בקומת המרתף) את משרדי הפקולטה למדעי הרוח, רשות המחקר ולשכת סגן הנשיא למחקר (במפלס האמצעי) ואת אחד מפרויקטי הדגל הדיגיטליים של בר אילן מלפני כמה עשורים – פרויקט השו"ת, שיצר דיגיטציה לכל ספרי הקודש הבסיסיים (בקומה העליונה). אין כאן כיתות ולכן לא תמצאו פה זרימה בלתי פוסקת של אנשים, כפי שיש בשאר המבנים בקמפוס. יש כאן רק משרדים, מחסן גדול וחנות קטנה לספרי ההוצאה. ועל כך ברשימה זו.
.
מבט למלטה
.
חלון אחורי 