ראשית כל, אני ממליץ לקרוא את הכתבה שפורסמה הבוקר מאת נועם דביר ב"הארץ" על המעבדה באוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתה אני עורך מחקר.
* * *
לפני מספר שבועות נסעתי עם רוני לעשות סיבוב על מספר בתי ספר בתחומי המועצה האזורית הבדואית אבו בסמה. זוהי מעוצה שכל תושביה הם בדואים, והיא עוטפת את העיר באר שבע ממזרח ומדרום. בסיבוב הזה כבר הייתי: לפני שנה וחצי בעת שאותם בתי ספר היו בשלבי בניה מתקדמים, הכנתי עליהם כתבה שפורסמה ב"הד החינוך" ואחר כך גם כאן.
כעת, לאחר שאוכלסו בתלמידים, בחרתי להמשיך ולעקוב אחר הנעשה בהם. רציתי לנסוך וללמוד על כוחו של בית הספר בכפר הבדואי, של מה שהיה עד לפני תקופה לא ארוכה פזורה לא מוכרת.
הכתבה שלפניכם פורסמה בכתב העת לחינוך "הד החינוך" (דצמבר 2010, עמ' 16-14) ובהזמדנות זו אני רוצה להודות לעורך ד"ר יורם הרפז ולעורכת המשנה ציפה קמפינסקי שנתנו לי את ההזדמנות לפרסם באופן חופשי על במה מכובדת זו, ובמיוחד לציפה על העריכה המעולה (הטקסט שכאן הוא המקורי וקדם לעריכה). כמו כן, אני מבקש להודות לנועם תמרי על העריכה הגרפית שכל פעם מצליחה להפתיע מחדש ביעילות והיצירתיות שבה. בכתבה הזו השתתפו ראש מינהל חינוך של המועצה האזורית אבו בסמה חנן אפוטה, מנהל בית הספר היסודי אלביאן סייד אל-סייד, מנהל תיכון אורט אום בטין עומר אבו-עסא ודובר המועצה נדב שטראוכלר ממשרד "תקשורת משולבת טל רבינא" שהצטרף לרוני ואלי גם לארוחת הצהריים ב"הודו הקטנה".
הכתבה בנויה מטקסט מבוא, ולאחר מכן בחרתי להעניק את הבמה לאנשי החינוך שדבריהם הובאו מתוך שיחות שערכתי עימם באותו יום. בכתבה פורסמו רק תריסר תמונות, אך כאן בחרתי להרחיב את היריעה ולהביא גם תמונות מארוחת הצהריים באחת מהמסעדות האהובות עלי בישראל בכלל ובבאר שבע בפרט – "הודו הקטנה".
בתי אום בטין הנשקפים מחלון תיכון אורט אום בטין
חלון אחורי 