ארכיון קטגוריה: בני ברק

סיבוב בתחנת בן-גוריון של הקו האדום

כבר כמה חודשים שתחנת הרכבת הקלה בן-גוריון, השוכנת על גבול רמת-גן ובני-ברק, ממתינה להפתח לקהל הנוסעים. העיכובים בהפעלת הקו האדום נובעים מתקלות במערכת שנדרשות לטיפול. לכן, בשלב זה מופעלות הרכבות ללא הפסקה כדי לפתור את הבעיות ומועד פתיחת הקו לנוסעים הולך ומתקרב. יש כבר מועד חדש להפעלה: בתחנה מצטטים את דברי שרת התחבורה שציינה את יום העצמאות הקרוב.

אז רגע לפני שהקו האדום מתחיל לעבוד ולחבר בין פתח-תקוה, בני-ברק, רמת-גן, תל-אביב-יפו ובת-ים, זו הזדמנות להסתובב בתחנה מהניילונים, ריקה מנוסעים, נקייה ומצוחצחת. אין כאן אנשים, אין פרסומות, אין בלאי – הכל מבריק ושקט. נכנסתי גם לקומה 2-, הקומה הטכנית שבה ממוקמות המכונות שמאפשרות לתחנה לעבוד. זו קומה ששטחה אלפי מטרים רבועים והיא סגורה כמובן לציבור.

ועל כך ברשימה זו.

.

333215844_1357780268408274_6593833937290814574_n

2023

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת גשר אם המושבות של הרכבת הקלה

התחנה שמצויה בשלב המתקדם ביותר היא תחנת גשר אם המושבות הצמודה לכביש 4 בתחום בני ברק. תחנה שתשרת את נוסעי הקו האדום של הרכבת הקלה כבר כמעט גמורה. אפילו מערכת מיזוג האוויר כבר פועלת. רק נותר להוריד את הניילונים, לכרטס ולעלות על הרכבת. מדובר בתחנה התת-קרקעית הגבוהה ביותר מבין עשר התחנות התת-קרקעיות. עומקה מגיע רק ל-15 מטרים מתחת לפני הקרקע. לעומתה, תחנת קרליבך מצויה בשלב שלד ומגיעה עד לעומק של 52 מטרים מתחת לאדמה.

ביקור בשלב הזה שבו נת"ע שתכננה ובונה את הפרויקט פותחת לראשונה לביקור את התחנה הוא מרגש. מדובר ברגע שבו הכל נקי וחדש ובעיקר ריק – ללא נוסעים וללא רכבות. כמה תקוות תולים ברכבת הזו שתוציא אותנו מהפקקים הבלתי נגמרים… בתכלס מדובר ברכבת הקלה שתעבוד הכי פחות בעולם – היא לא תעבוד בחגים, לא בשבתות ולא בשעות הלילה המאוחרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

240807175_4823992964296914_2565591126434817613_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מרפאות קופת חולים בבני ברק

מחלון הקומה ה-35 נפל המבט על בניין בטון השונה מכל המבנים בסביבה. בסוף היום קפצתי לראות ולהכיר אותו מקרוב. הוא מוקף בתי מגורים עלובים ומוזנחים בהתאם לסגנון הבני ברקי. הוא בולט לא רק בגלל עיצובו, אלא גם מהסיבה שהוא שוכן על מגרש ששלושה רחובות עוטפים אותו: עלי הכהן, נתן הנביא ואחיה השילוני. שלושתם רחובות צדדיים באזור.

ב-1971 נחנך בניין מרפאות בלומנטל של קופת חולים בבני ברק. הבניין שוכן ברחוב מגורים מיושן ומוזנח כשהוא עצמו בולט הודות לחומרים המעולים מהם נבנה שהצליחו להשתמר לאורך כמעט חמישים שנה ושמרו על אופיו המקורי שלא עבר שינויים חיצוניים. בהתאם לסגנון הברוטליסטי החזיתות מורכבות מבטון חשוף בשילוב של לבנים שגם הן נותרו חשופות. בפנים אין זכר לחומריות שהופיעה בחזית, והעיצוב מתגלה כסתמי וגנרי לאחר שעבר שינויים.

ועל כך ברשימה זו.

.

?

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה

לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר  מנדבורנה 72).

היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

13923482_1346255072070738_744568321952715445_o

הנה לרקיע יש אלף כנפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם מגורים חדש במרכז בני ברק ובעוד בניין ישיבה חצי נטוש

מתחם מגורים חדש בבני ברק הוא אירוע נדיר ומיוחד, היות והעיר חיסלה כבר כמעט את כל עתודות הקרקע שברשותה. בני ברק החרדית היא גטו ששוכן בין שכונת עמידר בדרום, רחוב ז'בוטינסקי בצפון (החרדים בקושי חוצים אותו), כביש 4 במזרח ורמת גן עם רחוב הרא"ה במערב. במשבצת הקרקע הזו החרדים כבר ניצלו כמעט כל מגרש ריק.

עד שנות ה-90 פעל במרכז העיר מפעל אסם. בשנת 2003 נמכרה הקרקע ב-15 מיליון שקלים לקבוצת יזמים שהחליטו לשנות את ייעוד הקרקע מתעשייה ותעסוקה למגורים. שינוי הייעוד מבחינת הרשות היה מבורך כי מספר התושבים גדל אך לא כמות הדירות. אחרי שבקרנו בבניין המשרדים החדש בדרך קיבוץ גלויות ובבניין חסידות קאליב הנטוש, הגענו לראות את מתחם המגורים החדש שתכננו האדריכלים לאון ורבקה אושקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

lkhgfh

דייר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדרש ההרוס של חסידות קאליב בבני ברק והמלצה לתצוגה של אום כלטוב

בדרך מאתר בנייה אל שכונה חדשה ששאול רצה לראות בבני ברק, עצרנו במקרה ליד בניין שנראה היה בשיפוצים. לדעתי הוא נראה יותר נטוש. מתברר שכאן פעלה חסידות קאליב. בתחילת שנות התשעים עברה החסידות לבניין חדש (אכתוב עליו בהמשך) וב-2002 עברה לירושלים.

הבניין בבני ברק כולל חמש קומות: קומת מרתף חצי חפורה, שתי קומות לבית הכנסת, ולמעלה שתי קומות למגורי אברכים. היום הבניין פרוץ לכל כיוון. מדרגות רחבות מובילות מהרחוב הקטן ישר לאולם ששימש כבית כנסת.

ועל כך ברשימה זו. 

.

10906291_988215794541336_3835829941908060304_n

על הריסות חיפוי השיש שעטף את ארון הקודש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל בסר 3 בתכנון אבנר ישר

במסגרת העבודה על הספר "עיר-תעשייה" שעליו עובד צוות המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, יצאנו לבדוק את אזור התעשייה של בני ברק. התעשייה והמלאכה ששלטו באזור מפנים במהירות את מקומם לטובת מגדלי משרדים חדשים. בעיקר כאלה עם זכוכית. מגדל בסר 3 שתכנן משרדו של האדריכל אבנר ישר נמצא לקראת גמר, אז שמחנו לטפס עליו ולהשקיף ממנו על הסביבה.

הבניין הענק בו שכן מפעל ארגמן עדיין כאן אבל בקרוב ייהרס. בצמוד לו בור עמוק שממנו צפוי לצמוח מגדל בסר 4 – אח תאום לבסר 3. הבינוי הנוכחי חסר יומרה, קשה עדיין לראות כיצד ייראה המרקם הסופי, אבל כבר אפשר לראות שההתמקדות פה היא בבינוי מהיר וזול, עם רמת פיתוח נמוכה ומזערית. מאכזב לראות בתחילת המאה ה-21 ובמרכז המטרופולין מקום חדש שצועד לכיוון הכי רחוק מאזורי תעסוקה חדישים.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_3691

המעבדה צופה בנוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכון ד' בבני ברק (מעונות העובדים של הדוסים)

כשכתבתי את הרשימה על בית הכנסת בשיכון ה' (שהפכה מאוחר יותר לעבודה אקדמית), נדלק בי הניצוץ של הסקרנות כלפי העיר שתמיד הייתה בשבילי חור שחור בתודעה: בני ברק.

בני ברק מאז ומעולם הייתה החצר האחורית של תל אביב בשבילי, יותר מרמת גן אך פחות מפתח תקוה, כך שמעולם לא דרכה כף רגלי הטהורה בעיר זו, עד שהתחלתי להתעניין בה ממש לאחרונה – והפלא ופלא, ניגלו לפני מכמניה ורבים הם.

בעקבות זאת, השאלתי מהספריה של האוניברסיטה את כל הספרים העוסקים בבני ברק (יש כאלה 7-6) והתחלתי להשוות. בספר "בני ברק בת כ"ה" שיצא לאור על ידי עיריית בני ברק, בשנת 1950 לכבוד חגיגות 25 שנה ליישוב הבאתי את מרבית החומרים המובאים ברשימה קצרה זו.

 

בהקדמה לספר סוקר העורך בלשון מליצית את תולדותיה וסגולותיה של העיר הצעירה-זקנה בה גרים מלאכים: "מדבר שממה הפכו בני ישראל, עקשנים בני עקשנים, נחשונים בני נחשונים, שתורה היתה נר לרגליהם ואור לראשיהם, עליר עברית גדולה ופורחת, בני ברק הפכה אכסניה של תורה וגדולה במקום אחד". אין לי מושג עם השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" נכתב על בני ברק (למרות שהוא מתלבש עליה כמו כפפה ליד). אבל מכל הספר הזה עולה ריח של טוהרה הבאה כניגוד לתועבה של העיר העברית הראשונה.

מכל מקום, במהלך המחקר שערכתי על בית הכנסת ושכון ה', אמרו לי שמבחינה ארכיטקטונית הרי ששכון ד' של "הפועל המזרחי" – זה המקום שאני חייב לבקר. אז ביקרתי ובאמת אחלה של פרויקט.

הבני ברקים בעצמם לא מעריכים את המקום בו הם חיים, וכך גם לא כל חוקרי תולדות מפעל הבניה הישראלי. כך יצא שבני ברק, נותרה אמנם יעד לחוקרים אנתרופולגים או סוציולגים, אך לא חוקרים של המערך הפיסי המתגלה כבעל ערכים מגוונים.

בשונה מתל אביב ורמת גן שתוכננו כערי גנים, תוכננה בני ברק כמושבה חקלאית בעלת אופי חרדי. בתכנית בניין העיר הראשונה, האופי החקלאי בא לידי ביטוי בכך שהחלקות היו בנות מספר דונמים כל אחת ליצירת משקי עזר, וכן הוקמו מחלבות ופרתות מרוכזות. רחובות המושבה נקראו בעקבות שמותיהם של תנאים שאיכלסו את המרחב הקרוב לעיר, כדוגמת רבי עקיבא, רבי טרפון ורבי יהושע.

כיום לא נותר שריד ופליט למושבה החקלאית, למעט מערך הרחובות הראשיים והמרכז המסחרי ההיסטורי. משקי העזר, החקלאות, הרפתות והמחלבות – נעלמו מזה שנים מנופה של העיר.

בשנות ה-30 בדומה לערים השכנות שספגו גידול משמעותי הודות לגלי העליה החמישית, הפכה בני ברק ממושבה שכוחת אל לעיר צפופה, סואנת ושוקקת חיים. יחד עם זאת, המשיכה לשמור על אופיה הדתי. החברה הדומיננטית בעיר הייתה דווקא משויכת לתנועת "הפועל המזרחי". תנועה זו שהפעילה מספר חברות בניה באותה העת, משכנות, הבונה ומשהב, הקימה החל משנות ה-40 כמה וכמה שכונות מגורים לחברי התנועה.

בשנת 1944 הוקמה שכונת המגורים הראשונה של התנועה בעיר שהכילה 40 יח"ד, ועם הקמת המדינה הוקמה השכונה הרביעית לציבור זה – שיכון ד'.

שיכון זה שהוקם במרכזה של העיר למרגלות הגבעה עליה עתידה לקום שנים ספורות לאחר מכן קריית ישיבת פוניבז' הכילה 56 יח"ד.

בלי קשר לבני ברק: פרויקט מדהים בו ניתקלתי לאחרונה הוא "אופניים לכולם". במסגרת זו, מוקמים מועדוני אופניים לילדים ולנוער המעודדים את השימוש באופניים ומגבירים את המודעות לשימוש. בנוסף, מסייע הפרויקט ברכישת אופניים לאלה אשר אין ידם משגת, ובכך לבד מוסיף ערך חברתי משמעותי לנושא.

גם בכפר-סבא פועל מועדון שכזה, והוא שוכן במבנה היחיד ששרד מהכפר הערבי כאפר סאבא שנחרב ב-1948.

שיכון ד' מורכב ממבנים טוריים המוסדרים מסביב למרחב ציבורי משותף ואליו פונים כל בתיה של השכונה הקטנה. בתצלום הפנוראמי המצורף ניתן לראות מבט מפסגת הגבעה עליה הוקמה ישיבת פוניבז', בעת שבתי השיכון היו בשלבי בנייה מתקדמים, והשכונה עדיין הייתה טבולה בפרדסים ושדות חקלאיים שהופשרו תוך זמן קצר לבנייה.

לבד מהטיפול במרחב הציבורי, ניתן דגש לשני מרכיבים בתיכנון מבני השכונה, וזה בתחום הממשקים שבין המרחב הפרטי לזה הציבורי. במפלס הקרקע העניק האדריכל לדירה חלל ביניים המתאפיין בקימרון המובלט באבני סיליקט אדומות, ובמפלס העליון הדבר בא לידי ביטוי בגרם מדרגות פתוח המלווה את המבט על החצר המשותפת.

למרות מבטיהם החודרים והסקרנים לא פחות של דיירי השכונה הנוכחים של השכונה (חרדים שהדירו את רגליהם של חברי הפועל המזרחי כבר לפני שנים רבות), נעים להתסובב במקום.

ריכוז המבנים מסביב לשטח ציבורי משותף הסמוי כמעט לגמרי מהעין של ההולך ברחוב הראשי הסמוך – מעניק למקום איכויות המצויות בשלל מעונות העובדים שהוקמו בתל אביב וזכו לפירסום רב, לא מעט הודות לאדריכלים הצעירים והמבטיחים שהשתתפו בתכנונם.

קשה לי להאמין שבעוד 16 שנה כשבני ברק תחגוג 100 שנה להווסדה, החגיגה תראה כמו שחגגו 100 לפני חודשיים עם זיקוקי דינור, ריטה, ברי וטייס למוד קרב. מה שכן, בדומה לתל אביב – גם כאן בטוח ישכחו את אלה שהיו חלק מהעיר, ברחו ונשכחו…

 
לתמונה ברזולוציה גבוהה – לחץ כאן
 
 
 
 
 
 

אז יש מצב לארגן איזה סיור אורבני בבני ברק? מישהו יגיע?

סיבוב בבית הכנסת היפה בארץ (לפחות לפי דעתי עכשיו)

את בניין בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' בבני ברק, "גילה" לי חבר יליד העיר, שכמוני חובב אדריכלות טובה. אלא שהפעם היה מדובר באדריכלות מצוינת, ששוב הוכיחה לי שגם במקומות מוזנחים כמו בני ברק, שבמבט ראשון נראים כניגוד גמור לאסתטיקה איכותית – ניתן למצוא יצירות מפתיעות.

את בית הכנסת תכנן האדריכל יעקב נטל, שתכנן בעיקר עבור המגזר הדתי בישראל בעשורים הראשונים למדינה. המבנה נותר כמו שהיה עם שינויים קלים, זאת למרות שהשכונה עברה שינויים קיצוניים – הבינוי השתנה והחברה התחלפה ואת מקומם של הציונים-דתיים שהסתלקו מכאן תפסו חרדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת, המשלבת מאפיינים של הסגנון הבין-לאומי עם סגנון מזרחי, ומאזכרת חזית של מצודת משטרה בריטית מטיפוס טיגארט.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: