Category Archives: בני ברק

סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה

לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר  מנדבורנה 72).

היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

13923482_1346255072070738_744568321952715445_o

הנה לרקיע יש אלף כנפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם מגורים חדש במרכז בני ברק ובעוד בניין ישיבה חצי נטוש

מתחם מגורים חדש בבני ברק הוא אירוע נדיר ומיוחד, היות והעיר חיסלה כבר כמעט את כל עתודות הקרקע שברשותה. בני ברק החרדית היא גטו ששוכן בין שכונת עמידר בדרום, רחוב ז'בוטינסקי בצפון (החרדים בקושי חוצים אותו), כביש 4 במזרח ורמת גן עם רחוב הרא"ה במערב. במשבצת הקרקע הזו החרדים כבר ניצלו כמעט כל מגרש ריק.

עד שנות ה-90 פעל במרכז העיר מפעל אסם. בשנת 2003 נמכרה הקרקע ב-15 מיליון שקלים לקבוצת יזמים שהחליטו לשנות את ייעוד הקרקע מתעשייה ותעסוקה למגורים. שינוי הייעוד מבחינת הרשות היה מבורך כי מספר התושבים גדל אך לא כמות הדירות. אחרי שבקרנו בבניין המשרדים החדש בדרך קיבוץ גלויות ובבניין חסידות קאליב הנטוש, הגענו לראות את מתחם המגורים החדש שתכננו האדריכלים לאון ורבקה אושקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

lkhgfh

דייר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדרש ההרוס של חסידות קאליב בבני ברק והמלצה לתצוגה של אום כלטוב

בדרך מאתר בנייה אל שכונה חדשה ששאול רצה לראות בבני ברק, עצרנו במקרה ליד בניין שנראה היה בשיפוצים. לדעתי הוא נראה יותר נטוש. מתברר שכאן פעלה חסידות קאליב. בתחילת שנות התשעים עברה החסידות לבניין חדש (אכתוב עליו בהמשך) וב-2002 עברה לירושלים.

הבניין בבני ברק כולל חמש קומות: קומת מרתף חצי חפורה, שתי קומות לבית הכנסת, ולמעלה שתי קומות למגורי אברכים. היום הבניין פרוץ לכל כיוון. מדרגות רחבות מובילות מהרחוב הקטן ישר לאולם ששימש כבית כנסת.

ועל כך ברשימה זו. 

.

10906291_988215794541336_3835829941908060304_n

על הריסות חיפוי השיש שעטף את ארון הקודש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל בסר 3 בתכנון אבנר ישר

יש עכשיו שינוי בתחום הכתיבה על אדריכלות ותכנון. ההתפתחות לא באה מהאדריכלים עצמם, אלא דווקא מגופים בעלי אינטרסים בעיקר עסקיים. אני משער שהמגמה תלך ותתעצם, אך בינתיים עלה השבוע בלוג חדש שמאחוריו עומדת המעבדה לעיצוב עירוני שבראשה עומדת האדריכלית ד"ר טלי חתוקה. לאחרונה זכתה חתוקה על פועלה בפרס רכטר לאדריכל צעיר וגם הוציאה בשיתוף הצוות את הספר "שכונה-מדינה".

בבלוג החדש שנקרא "אורבנולוגיה" כותבים חברי המעבדה. מידי שבוע תעלה בו לפחות רשימה אחת חדשה. בשונה מבלוגים רגילים, את הבלוג עורך ד"ר ערן אלדר שהצטרף לאחרונה למעבדה.

את אחת מהרשימות כתבתי אני > > >

.

IMG_3691

המעבדה צופה בנוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכון ד' בבני ברק (מעונות העובדים של הדוסים)

כשכתבתי את הרשימה על בית הכנסת בשיכון ה' (שהפכה מאוחר יותר לעבודה אקדמית), נדלק בי הניצוץ של הסקרנות כלפי העיר שתמיד הייתה בשבילי חור שחור בתודעה: בני ברק.

בני ברק מאז ומעולם הייתה החצר האחורית של תל אביב בשבילי, יותר מרמת גן אך פחות מפתח תקוה, כך שמעולם לא דרכה כף רגלי הטהורה בעיר זו, עד שהתחלתי להתעניין בה ממש לאחרונה – והפלא ופלא, ניגלו לפני מכמניה ורבים הם.

בעקבות זאת, השאלתי מהספריה של האוניברסיטה את כל הספרים העוסקים בבני ברק (יש כאלה 7-6) והתחלתי להשוות. בספר "בני ברק בת כ"ה" שיצא לאור על ידי עיריית בני ברק, בשנת 1950 לכבוד חגיגות 25 שנה ליישוב הבאתי את מרבית החומרים המובאים ברשימה קצרה זו.

 

בהקדמה לספר סוקר העורך בלשון מליצית את תולדותיה וסגולותיה של העיר הצעירה-זקנה בה גרים מלאכים: "מדבר שממה הפכו בני ישראל, עקשנים בני עקשנים, נחשונים בני נחשונים, שתורה היתה נר לרגליהם ואור לראשיהם, עליר עברית גדולה ופורחת, בני ברק הפכה אכסניה של תורה וגדולה במקום אחד". אין לי מושג עם השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" נכתב על בני ברק (למרות שהוא מתלבש עליה כמו כפפה ליד). אבל מכל הספר הזה עולה ריח של טוהרה הבאה כניגוד לתועבה של העיר העברית הראשונה.

מכל מקום, במהלך המחקר שערכתי על בית הכנסת ושכון ה', אמרו לי שמבחינה ארכיטקטונית הרי ששכון ד' של "הפועל המזרחי" – זה המקום שאני חייב לבקר. אז ביקרתי ובאמת אחלה של פרויקט.

הבני ברקים בעצמם לא מעריכים את המקום בו הם חיים, וכך גם לא כל חוקרי תולדות מפעל הבניה הישראלי. כך יצא שבני ברק, נותרה אמנם יעד לחוקרים אנתרופולגים או סוציולגים, אך לא חוקרים של המערך הפיסי המתגלה כבעל ערכים מגוונים.

בשונה מתל אביב ורמת גן שתוכננו כערי גנים, תוכננה בני ברק כמושבה חקלאית בעלת אופי חרדי. בתכנית בניין העיר הראשונה, האופי החקלאי בא לידי ביטוי בכך שהחלקות היו בנות מספר דונמים כל אחת ליצירת משקי עזר, וכן הוקמו מחלבות ופרתות מרוכזות. רחובות המושבה נקראו בעקבות שמותיהם של תנאים שאיכלסו את המרחב הקרוב לעיר, כדוגמת רבי עקיבא, רבי טרפון ורבי יהושע.

כיום לא נותר שריד ופליט למושבה החקלאית, למעט מערך הרחובות הראשיים והמרכז המסחרי ההיסטורי. משקי העזר, החקלאות, הרפתות והמחלבות – נעלמו מזה שנים מנופה של העיר.

בשנות ה-30 בדומה לערים השכנות שספגו גידול משמעותי הודות לגלי העליה החמישית, הפכה בני ברק ממושבה שכוחת אל לעיר צפופה, סואנת ושוקקת חיים. יחד עם זאת, המשיכה לשמור על אופיה הדתי. החברה הדומיננטית בעיר הייתה דווקא משויכת לתנועת "הפועל המזרחי". תנועה זו שהפעילה מספר חברות בניה באותה העת, משכנות, הבונה ומשהב, הקימה החל משנות ה-40 כמה וכמה שכונות מגורים לחברי התנועה.

בשנת 1944 הוקמה שכונת המגורים הראשונה של התנועה בעיר שהכילה 40 יח"ד, ועם הקמת המדינה הוקמה השכונה הרביעית לציבור זה – שיכון ד'.

שיכון זה שהוקם במרכזה של העיר למרגלות הגבעה עליה עתידה לקום שנים ספורות לאחר מכן קריית ישיבת פוניבז' הכילה 56 יח"ד.

בלי קשר לבני ברק: פרויקט מדהים בו ניתקלתי לאחרונה הוא "אופניים לכולם". במסגרת זו, מוקמים מועדוני אופניים לילדים ולנוער המעודדים את השימוש באופניים ומגבירים את המודעות לשימוש. בנוסף, מסייע הפרויקט ברכישת אופניים לאלה אשר אין ידם משגת, ובכך לבד מוסיף ערך חברתי משמעותי לנושא.

גם בכפר-סבא פועל מועדון שכזה, והוא שוכן במבנה היחיד ששרד מהכפר הערבי כאפר סאבא שנחרב ב-1948.

שיכון ד' מורכב ממבנים טוריים המוסדרים מסביב למרחב ציבורי משותף ואליו פונים כל בתיה של השכונה הקטנה. בתצלום הפנוראמי המצורף ניתן לראות מבט מפסגת הגבעה עליה הוקמה ישיבת פוניבז', בעת שבתי השיכון היו בשלבי בנייה מתקדמים, והשכונה עדיין הייתה טבולה בפרדסים ושדות חקלאיים שהופשרו תוך זמן קצר לבנייה.

לבד מהטיפול במרחב הציבורי, ניתן דגש לשני מרכיבים בתיכנון מבני השכונה, וזה בתחום הממשקים שבין המרחב הפרטי לזה הציבורי. במפלס הקרקע העניק האדריכל לדירה חלל ביניים המתאפיין בקימרון המובלט באבני סיליקט אדומות, ובמפלס העליון הדבר בא לידי ביטוי בגרם מדרגות פתוח המלווה את המבט על החצר המשותפת.

למרות מבטיהם החודרים והסקרנים לא פחות של דיירי השכונה הנוכחים של השכונה (חרדים שהדירו את רגליהם של חברי הפועל המזרחי כבר לפני שנים רבות), נעים להתסובב במקום.

ריכוז המבנים מסביב לשטח ציבורי משותף הסמוי כמעט לגמרי מהעין של ההולך ברחוב הראשי הסמוך – מעניק למקום איכויות המצויות בשלל מעונות העובדים שהוקמו בתל אביב וזכו לפירסום רב, לא מעט הודות לאדריכלים הצעירים והמבטיחים שהשתתפו בתכנונם.

קשה לי להאמין שבעוד 16 שנה כשבני ברק תחגוג 100 שנה להווסדה, החגיגה תראה כמו שחגגו 100 לפני חודשיים עם זיקוקי דינור, ריטה, ברי וטייס למוד קרב. מה שכן, בדומה לתל אביב – גם כאן בטוח ישכחו את אלה שהיו חלק מהעיר, ברחו ונשכחו…

 
לתמונה ברזולוציה גבוהה – לחץ כאן
 
 
 
 
 
 

אז יש מצב לארגן איזה סיור אורבני בבני ברק? מישהו יגיע?

סיבוב בבית הכנסת היפה בארץ (לפחות לפי דעתי עכשיו)

את בניין בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' בבני ברק, "גילה" לי חבר יליד העיר, שכמוני חובב ארכיטקטורה טובה. אלא שהפעם היה מדובר בארכיטקטורה מצוינת, ששוב הוכיחה לי שגם במקומות מוזנחים כמו בני ברק, שבמבט ראשון נראים כניגוד גמור לאסתטיקה איכותית – ניתן למצוא יצירות מופת ממש. לפני כמה ימים, משום מה התחילו הקוצים לדקור לי, והסתקרנתי פתאום לגלות מי תיכנן את הבניין הזה. אבל ראשית כל, אציג את איכויותיו של המבנה ומקומו, שריתקו אותי אליו כל כך.

.


חזית בית הכנסת, המשלבת מאפיינים של הסגנון הבין-לאומי עם סגנון מזרחי, ומאזכרת חזית של מצודת משטרה בריטית מטיפוס טיגארט.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: