סיבוב בבית בינת בהר חוצבים בירושלים

דיון במשרד התשתיות העניק לי הזדמנות לבקר בהר חוצבים – אחד המקומות הבודדים בירושלים שבו יש אנשים שבאמת עובדים. שטחו של אזור התעסוקה מצומצם יחסית לגודל העיר, אבל זה מה שירושלים כנראה צריכה, כי נראה שמחנכים בה בעיקר לקבל כסף ולא לעבוד בשבילו.

שווה להתעכב על כמה מהמבנים בהר חוצבים, בעיקר הייתי רוצה להתעכב בבניין הענק שתכנן הרי ברנד (מרכז בק למדע), אך לא בהזדמנות זו. מספרם של אותם מבנים זעיר ולרובם קשה יהיה להחמיא, אבל הם שם. אחד המבנים המרשימים הוא "בית בינת" שתכנן האדריכל מאיר ניר. הבניין בולט בעיקר בגלל שהוא אינו מעוצב כגוש מלבני סתמי, כפי שרוב האדריכלים בחרו לתכנן פה, אלא הוא מדורג כולו. האלמנט שמדגיש את אופיו הייחודי הוא אינו הדירוג, אלא מערך המרפסות המתפרס על פני החזית כולה.

יש פה מחשבה שלצערנו נדירה אצל אדריכלי ישראל, והיא לחשוב לא רק על היזם או על העיצוב, אלא גם על סביבת העבודה של האדם שמפעיל את הבניין. עדיין, הנושא הסביבתי כאן לא מפותח מספיק, כמו גם באזור הר חוצבים כולו – יש פה רק כבישים ובניינים, ללא מחשבה מעמיקה ומורכבת יותר, כמו למשל הצורך במרחבים פתוחים משותפים וציבוריים כאלה שהם לא מדרכה או רחבה מרוצפת וסתמית שכל מטרתה להדגיש את הבניין הפונה אליה (הרחבה בנושא אפשר לקרוא בספר "עיר-תעשייה" בהוצאת רסלינג שבכתיבתו השתתפתי).

ועל כך ברשימה זו.

.

הכוכב הזה מת

.

בונים וברקע בית בינת

.

בצד השני של הבור

.

חזית

.

כל יחידה בבניין יוצרה במפעל באשקלון, הובאה לאתר במשאית והורכבה במקום המיועד לה

.

לכל חדר שצמוד לחזית יש מרפסת

.

חזרתיות

.

הבניין שמור היטב וכאן לא סגרו אף מרפסת (עדיין)

.

גרעיני הבניין מודגשים בגופים עטופים בזכוכית כהה

.

הבניין מלווה את הטופוגרפיה הטבעית שנחצבה

.

הכניסה הראשית

.

מגדל המעליות

.

מבט למעלה מהכניסה

.

.

ניר הזמין אותי למשרדו, ושם גיליתי שאת הרעיון של המרפסות שהוא למעשה רעיון של תכנון מודולרי, הוא ניסה ליישם בסדרה של פרויקטים שקידם במהלך כמה שנים ומהם נבנה רק הבניין בהר חוצבים. הדגמים של אותם פרויקטים שלא נבנו, ניצבים על ארון הספרים והמגזינים במשרדו, עטופים בניילון ששמר עליהם.

.

מ"י: מתי התחלתם לעבוד על הפרויקט?

מאיר ניר: "ב-1983 התחלנו כאן כשתכננו מפעל לקפסולות מג'לטין לחברת קפס פארמה על מגרש של 8 דונם שבחלק העליון שלו תכננו בניין בשטח בנוי של 3,000 מ"ר שצמוד לכביש הטבעת של האזור. בשאר השטח של המגרש לא נגענו והשארנו אותו לשלב ב', כשהחלק התחתון של המגרש, נמוך ב-19 מטרים מהחלק העליון וצמוד לרחוב נוסף ומקביל. העבודות באתר החלו ב-1997 והבנייה הסתיימה ב-1990. בשלב מסוים החברה נמכרה לחברת בינת שביקשה להקים חלק התחתון של המגרש בניין נוסף וגדול יותר, של 30,000 מ"ר שטח בנוי. לפי התב"ע היה מותר לבנות עד 4 קומות וכשקבלנו ב-1992 את ההזמנה לתכנן את הבניין השני לא רציתי לקבל שני בניינים שונים, לכן אמרנו בואו נחבר את שני הבניינים לרצף אחד והבניין החדש יעלה לבניין הראשון באופן מדורג. חיברנו את שני הבניינים, וכמובן שבאותה הזדמנות ביצענו גם שינויים בבניין הוותיק, כשבסך הכל הבניין מתנשא לגובה של 10 קומות. בגג העליון שמחבר את הבניינים בנינו גג לאירוח, כך שהחברות בבניין יוכלו לערוך בו אירועים.

.

1990: חזית הבניין הראשון שנבנה באתר (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

1990: גם בבניין הראשון היו מרפסות דומות, רק שהן לא היו מאלמנטים טרומיים (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

.

מ"י: איך תכננתם את הבניין?

מ"נ: "באותה תקופה היתה בעיה עם פועלי בניין. היה יום שהם הגיעו ויום אחר שלא. בגלל זה דרשו בבינת שנבנה את הבניין כולו מאלמנטים טרומיים, כדי לא להיות תלויים בפועלים אלא לעמוד בלוחות זמנים ולסיים את הפרויקט תוך שלוש שנים.  את האלמנטים הטרומיים תכננו במידות של 3.2 מ' על 6. מ', ייצרנו במפעל יובל גד באשקלון והם הובאו לאתר במשאיות, הורמו במנוף וכך כל הבניין הוקם, ובאמת עמדנו בלוחות הזמנים והבניין הושלם ב-1997. לבניין עצמו יש ארבעה גרעיני מעליות ושירותים שבשונה משאר הבניין שמחופה באבן מסותתת, הם מחופים בלוחות זכוכית עם מסגרות אלומיניום שהבאנו מגרמניה. במרכז הבניין יש חצר פנימית אליה פונים החדרים שבעומק הבניין, כך שגם להם יהיו חלונות והעובדים שם לא ירגישו חנוקים. את הפטיו שמתנשא לגובה שמונה קומות עיצבנו באופן מדורג, כזה שמזכיר את החזית רק שהדירוג בו הפוך – רחב למטה והולך ונעשה צר בחלקיו העליונים.

.

תכנית גגות: מימין הבניין הראשון ומשמאל הבניין השני

.

.

מ"י: יצא כאן שהמרפסות למעשה הן המרכיב הבולט בבניין.

מ"נ: "לא כל כך אהבתי את הקופסאות שבנו באזור ורצינו ליצור מבנה שכל מפלס יכול לעמוד בפני עצמו. הבניין אמור היה להיות המטה של חברת בינת שזו חברה שיש לה הרבה חברות משנה, ולכל אחת צריך היה לתת את האזור שלה. אני אוהב את התחושה שאתה לא נמצא בבית-קומות, אלא שיש לך תחושה של קומת קרקע ולכן המרפסות. גם אם אלה מרפסות-גג, עדיין יש את האפשרות לצאת מיד החוצה ולשבת או סתם לעמוד ולשאוף אוויר. אלה חיים אחרים והרבה יותר ידידותיים.

מ"י: מהיכן נולד הרעיון הזה של האלמנט החזרתי?

מ"נ: "מרבית הדברים שעשינו עבדו על הקונספט הזה של אלמנט יחיד שממנו מרכיבים את המכלול. מנספלד [אדריכל אל מנספלד, מתכנן מוזיאון ישראל וחתן פרס ישראל, אצלו למד ניר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון מ"י] קרא לזה 'שיטה נטולת קצה' -אתה לוקח אלמנט אחד ויכול לפתח אותו למרקם שלם. יש פה הגיון קונסטרוקטיבי בפשטות שלו.

מ"י: מה היה הפרויקט הראשון שיישמת בו את הרעיון החזרתי?

מ"נ: "בשנת 70' קבלנו לתכנן את 'קרית קנדה', עיר חדשה בשטח של 800 דונם שתוכננה לקום מול רמת פולג. הכוונה היתה לבנות עיר שלימה שבנויה מאלמנטים שנוצקים באתר ומנוף מרים אותם למקום, וכך מרכיבים את כל העיר. תכננו את העיר כך שהיא מתחילה בגובה ואז יורדת עד לחוף. הגיוון של האלמנטים היה בגבהים המשתנים של המבנים והסיבוב שלהם. לצערי הפרויקט לא יצא לפועל, אחרי שראש המינהל התחלף ולתפקיד נכנס מאיר זורע שעצר את העבודה ברגע אחד.

.

אדריכל מאיר ניר במשרדו, 2017

.

.

האדריכל מאיר ניר, יליד תל אביב, סיים את לימודיו בטכניון ב-1965. בשנותיו הראשונות זכה בשתי תחרויות בתל אביב, שסללו את דרכו המקצועית: בית הכנסת "איחוד שיבת ציון" (1967) ברחוב בן יהודה – אותו תכנן על המגרש בו ניצב היה גן הילדים בו גדל, ובית הספר התיכון רוגוזין (1970) ברחוב העלייה. מאז תכנן מגוון פרויקטים, כשעל תכנית המתאר לצור יצחק פרסמתי ב-xnet כתבה.

.

דגם לתחרות תכנון בית ספר בבת ים (לא נבנה), סוף שנות ה-70

 

דגם בניילון של מלון דירות ברחוב רמת ים בהרצליה (לא נבנה), 1987

.

דגם בניילון של בניין מגורים עם מרכז מסחרי בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב (לא נבנה), 1982

.

תצלום דגם בית בינת תלוי בחדר הישיבות במשרדו של מאיר ניר

.

פרספקטיבה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

פרספקטיבה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

תכנית גגות (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

תכנית קומת קרקע תחתונה

.

תכנית קומה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

חתך בו בולטות קומות החנייה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

חתך בו בולטת החצר הפנימית במרכז הבניין (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

חתך (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

בתוך הבניין יש חצרות פנימיות שמאפשרות חלונות רחבים גם בחדרים פנימיים ואפילו למסדרונות

.

גם במסדרונות פנימיים וארוכים יש אור בקצה המנהרה – מרפסת

.

יהודים חקרים! יש גם בית כנסת

.

מרפסת

.

במרפסת

.

1997: אזור לאירועים בגג המבנה (צילום: פאול גרוס, מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

1997: שכונת רמות בנוף הנשקף מהמרפסות (צילום: פאול גרוס, מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

משרד האדריכלים ספקטור-עמישר תכנן קבוצת בנייני משרדים בצדו השני של הרחוב, שם ממוקמים בין השאר משרדי משרד התשתיות, כך שאפשר להשוות בין בית בינת ובין בניין אחר. החומרים אותם חומרים, הבנייה גם היא טרומית וגם כאן היתה טופוגרפיה טבעית. הנתונים אותם נתונים, רק הכשרון והיצירתיות של האדריכלים שונה, וזו התוצאה:

.

חצר פנימית בבניין משרדים בו שוכנים בין השאר משרדי משרד התשתיות

.

החומרים אותם חומרים כמו בבית בינת וגם כאן הבנייה היא טרומית, אבל איכות התכנון…..

.

אנשים עובדים כאן /

★★★★★

שיר לסיום:

.

★