סיבוב בבית בינת בהר חוצבים בירושלים

דיון במשרד התשתיות העניק לי הזדמנות לבקר בהר חוצבים – אחד המקומות הבודדים בירושלים שבו יש אנשים שבאמת עובדים. שטחו של אזור התעסוקה מצומצם יחסית לגודל העיר, אבל זה מה שירושלים כנראה צריכה, כי נראה שמחנכים בה בעיקר לקבל כסף ולא לעבוד בשבילו.

שווה להתעכב על כמה מהמבנים בהר חוצבים, בעיקר הייתי רוצה להתעכב בבניין הענק שתכנן הרי ברנד (מרכז בק למדע), אך לא בהזדמנות זו. מספרם של אותם מבנים זעיר ולרובם קשה יהיה להחמיא, אבל הם שם. אחד המבנים המרשימים הוא "בית בינת" שתכנן האדריכל מאיר ניר. הבניין בולט בעיקר בגלל שהוא אינו מעוצב כגוש מלבני סתמי, כפי שרוב האדריכלים בחרו לתכנן פה, אלא הוא מדורג כולו. האלמנט שמדגיש את אופיו הייחודי הוא אינו הדירוג, אלא מערך המרפסות המתפרס על פני החזית כולה.

יש פה מחשבה שלצערנו נדירה אצל אדריכלי ישראל, והיא לחשוב לא רק על היזם או על העיצוב, אלא גם על סביבת העבודה של האדם שמפעיל את הבניין. עדיין, הנושא הסביבתי כאן לא מפותח מספיק, כמו גם באזור הר חוצבים כולו – יש פה רק כבישים ובניינים, ללא מחשבה מעמיקה ומורכבת יותר, כמו למשל הצורך במרחבים פתוחים משותפים וציבוריים כאלה שהם לא מדרכה או רחבה מרוצפת וסתמית שכל מטרתה להדגיש את הבניין הפונה אליה (הרחבה בנושא אפשר לקרוא בספר "עיר-תעשייה" בהוצאת רסלינג שבכתיבתו השתתפתי).

ועל כך ברשימה זו.

.

16486900_1541907305838846_6875249368012579825_o

הכוכב הזה מת

.

dsc04816

בונים וברקע בית בינת

.

dsc04817

בצד השני של הבור

.

dsc04796

חזית

.

dsc04771

כל יחידה בבניין יוצרה במפעל באשקלון, הובאה לאתר במשאית והורכבה במקום המיועד לה

.

dsc04772

לכל חדר שצמוד לחזית יש מרפסת

.

dsc04795

חזרתיות

.

dsc04773

הבניין שמור היטב וכאן לא סגרו אף מרפסת (עדיין)

.

dsc04785

גרעיני הבניין מודגשים בגופים עטופים בזכוכית כהה

.

dsc04788

הבניין מלווה את הטופוגרפיה הטבעית שנחצבה

.

dsc04787

הכניסה הראשית

.

dsc04791

מגדל המעליות

.

dsc04784

מבט למעלה מהכניסה

.

.

ניר הזמין אותי למשרדו, ושם גיליתי שאת הרעיון של המרפסות שהוא למעשה רעיון של תכנון מודולרי, הוא ניסה ליישם בסדרה של פרויקטים שקידם במהלך כמה שנים ומהם נבנה רק הבניין בהר חוצבים. הדגמים של אותם פרויקטים שלא נבנו, ניצבים על ארון הספרים והמגזינים במשרדו, עטופים בניילון ששמר עליהם.

.

מ"י: מתי התחלתם לעבוד על הפרויקט?

מאיר ניר: "ב-1983 התחלנו כאן כשתכננו מפעל לקפסולות מג'לטין לחברת קפס פארמה על מגרש של 8 דונם שבחלק העליון שלו תכננו בניין בשטח בנוי של 3,000 מ"ר שצמוד לכביש הטבעת של האזור. בשאר השטח של המגרש לא נגענו והשארנו אותו לשלב ב', כשהחלק התחתון של המגרש, נמוך ב-19 מטרים מהחלק העליון וצמוד לרחוב נוסף ומקביל. העבודות באתר החלו ב-1997 והבנייה הסתיימה ב-1990. בשלב מסוים החברה נמכרה לחברת בינת שביקשה להקים חלק התחתון של המגרש בניין נוסף וגדול יותר, של 30,000 מ"ר שטח בנוי. לפי התב"ע היה מותר לבנות עד 4 קומות וכשקבלנו ב-1992 את ההזמנה לתכנן את הבניין השני לא רציתי לקבל שני בניינים שונים, לכן אמרנו בואו נחבר את שני הבניינים לרצף אחד והבניין החדש יעלה לבניין הראשון באופן מדורג. חיברנו את שני הבניינים, וכמובן שבאותה הזדמנות ביצענו גם שינויים בבניין הוותיק, כשבסך הכל הבניין מתנשא לגובה של 10 קומות. בגג העליון שמחבר את הבניינים בנינו גג לאירוח, כך שהחברות בבניין יוכלו לערוך בו אירועים.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc05215

1990: חזית הבניין הראשון שנבנה באתר (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-2-%d7%a9%d7%9c-dsc05217

1990: גם בבניין הראשון היו מרפסות דומות, רק שהן לא היו מאלמנטים טרומיים (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

.

מ"י: איך תכננתם את הבניין?

מ"נ: "באותה תקופה היתה בעיה עם פועלי בניין. היה יום שהם הגיעו ויום אחר שלא. בגלל זה דרשו בבינת שנבנה את הבניין כולו מאלמנטים טרומיים, כדי לא להיות תלויים בפועלים אלא לעמוד בלוחות זמנים ולסיים את הפרויקט תוך שלוש שנים.  את האלמנטים הטרומיים תכננו במידות של 3.2 מ' על 6. מ', ייצרנו במפעל יובל גד באשקלון והם הובאו לאתר במשאיות, הורמו במנוף וכך כל הבניין הוקם, ובאמת עמדנו בלוחות הזמנים והבניין הושלם ב-1997. לבניין עצמו יש ארבעה גרעיני מעליות ושירותים שבשונה משאר הבניין שמחופה באבן מסותתת, הם מחופים בלוחות זכוכית עם מסגרות אלומיניום שהבאנו מגרמניה. במרכז הבניין יש חצר פנימית אליה פונים החדרים שבעומק הבניין, כך שגם להם יהיו חלונות והעובדים שם לא ירגישו חנוקים. את הפטיו שמתנשא לגובה שמונה קומות עיצבנו באופן מדורג, כזה שמזכיר את החזית רק שהדירוג בו הפוך – רחב למטה והולך ונעשה צר בחלקיו העליונים.

.

dsc05239

תכנית גגות: מימין הבניין הראשון ומשמאל הבניין השני

.

.

מ"י: יצא כאן שהמרפסות למעשה הן המרכיב הבולט בבניין.

מ"נ: "לא כל כך אהבתי את הקופסאות שבנו באזור ורצינו ליצור מבנה שכל מפלס יכול לעמוד בפני עצמו. הבניין אמור היה להיות המטה של חברת בינת שזו חברה שיש לה הרבה חברות משנה, ולכל אחת צריך היה לתת את האזור שלה. אני אוהב את התחושה שאתה לא נמצא בבית-קומות, אלא שיש לך תחושה של קומת קרקע ולכן המרפסות. גם אם אלה מרפסות-גג, עדיין יש את האפשרות לצאת מיד החוצה ולשבת או סתם לעמוד ולשאוף אוויר. אלה חיים אחרים והרבה יותר ידידותיים.

מ"י: מהיכן נולד הרעיון הזה של האלמנט החזרתי?

מ"נ: "מרבית הדברים שעשינו עבדו על הקונספט הזה של אלמנט יחיד שממנו מרכיבים את המכלול. מנספלד [אדריכל אל מנספלד, מתכנן מוזיאון ישראל וחתן פרס ישראל, אצלו למד ניר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון מ"י] קרא לזה 'שיטה נטולת קצה' -אתה לוקח אלמנט אחד ויכול לפתח אותו למרקם שלם. יש פה הגיון קונסטרוקטיבי בפשטות שלו.

מ"י: מה היה הפרויקט הראשון שיישמת בו את הרעיון החזרתי?

מ"נ: "בשנת 70' קבלנו לתכנן את 'קרית קנדה', עיר חדשה בשטח של 800 דונם שתוכננה לקום מול רמת פולג. הכוונה היתה לבנות עיר שלימה שבנויה מאלמנטים שנוצקים באתר ומנוף מרים אותם למקום, וכך מרכיבים את כל העיר. תכננו את העיר כך שהיא מתחילה בגובה ואז יורדת עד לחוף. הגיוון של האלמנטים היה בגבהים המשתנים של המבנים והסיבוב שלהם. לצערי הפרויקט לא יצא לפועל, אחרי שראש המינהל התחלף ולתפקיד נכנס מאיר זורע שעצר את העבודה ברגע אחד.

.

dsc05247

אדריכל מאיר ניר במשרדו, 2017

.

.

האדריכל מאיר ניר, יליד תל אביב, סיים את לימודיו בטכניון ב-1965. בשנותיו הראשונות זכה בשתי תחרויות בתל אביב, שסללו את דרכו המקצועית: בית הכנסת "איחוד שיבת ציון" (1967) ברחוב בן יהודה – אותו תכנן על המגרש בו ניצב היה גן הילדים בו גדל, ובית הספר התיכון רוגוזין (1970) ברחוב העלייה. מאז תכנן מגוון פרויקטים, כשעל תכנית המתאר לצור יצחק פרסמתי ב-xnet כתבה.

.

dsc05201

דגם לתחרות תכנון בית ספר בבת ים (לא נבנה), סוף שנות ה-70

 

dsc05184

דגם בניילון של מלון דירות ברחוב רמת ים בהרצליה (לא נבנה), 1987

.

dsc05188

דגם בניילון של בניין מגורים עם מרכז מסחרי בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב (לא נבנה), 1982

.

dsc05207

תצלום דגם בית בינת תלוי בחדר הישיבות במשרדו של מאיר ניר

.

20170131162046281_0001

פרספקטיבה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

20170131162113979_0001

פרספקטיבה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

20170131162139287_0001

תכנית גגות (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

20170131162221363_0001

תכנית קומת קרקע תחתונה

.

20170131162246983_0001

תכנית קומה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

dsc05241

חתך בו בולטות קומות החנייה (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

dsc05242

חתך בו בולטת החצר הפנימית במרכז הבניין (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

20170131162333776_0001

חתך (מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

dsc04780

בתוך הבניין יש חצרות פנימיות שמאפשרות חלונות רחבים גם בחדרים פנימיים ואפילו למסדרונות

.

dsc04779-2

גם במסדרונות פנימיים וארוכים יש אור בקצה המנהרה – מרפסת

.

dsc04783

יהודים חקרים! יש גם בית כנסת

.

dsc04782

מרפסת

.

dsc04781

במרפסת

.

dsc05244

1997: אזור לאירועים בגג המבנה (צילום: פאול גרוס, מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

dsc05243

1997: שכונת רמות בנוף הנשקף מהמרפסות (צילום: פאול גרוס, מקור: אדריכל מאיר ניר)

.

משרד האדריכלים ספקטור-עמישר תכנן קבוצת בנייני משרדים בצדו השני של הרחוב, שם ממוקמים בין השאר משרדי משרד התשתיות, כך שאפשר להשוות בין בית בינת ובין בניין אחר. החומרים אותם חומרים, הבנייה גם היא טרומית וגם כאן היתה טופוגרפיה טבעית. הנתונים אותם נתונים, רק הכשרון והיצירתיות של האדריכלים שונה, וזו התוצאה:

.

dsc04801

חצר פנימית בבניין משרדים בו שוכנים בין השאר משרדי משרד התשתיות

.

dsc04810

החומרים אותם חומרים כמו בבית בינת וגם כאן הבנייה היא טרומית, אבל איכות התכנון…..

.

dsc04766

אנשים עובדים כאן /

★★★★

שיר לסיום:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 04/02/2017 at 21:47

    (אוכלת מרציפן מהמנזר בלטרון)
    זה בניין שמתאים למגורים או למפעל למרציפנים, אבל לא מתאים למשרדים. החיפוי החיצוני לא משהו

  • נגב מערבי  On 05/02/2017 at 7:41

    מתת בכותרת אפשר להבין שכל משרדי הממשלה והציבור בירושלים לא עובדים- רק מעבירים את הזמן.

  • מרקו  On 05/02/2017 at 15:07

    הבניין הזה כל כך מזכיר את בניין המשרדים של הרמן הרצברגר ההולנדי באפלדורן, חיכיתי לאיזה אזכור מתבקש וזה לא בא… אז הנה.
    (שמח לראות שמישהו ניסה ליישם דברים דומים כאן!)

    • שלגיה  On 05/02/2017 at 21:08

      לבניין הזה התכוונת?

      • מרקו  On 06/02/2017 at 12:49

        אכן הבניין הזה!
        נכון, המרפסות פנימיות אצל הרצברגר, אנחש שזה בא מתוך הבדלי מזג האוויר בין שתי המדינות 🙂
        לא התכוונתי שמדובר בחיקוי אחד לאחד, אלא ביישום והתאמה מקומיים של מבנה ספציפי (בזכות האיכויות שהיו בו) – וזה הרי נוהל נפוץ בתחום הזה. זו לא העתקה ואני לא מתייחס לעבודה של האדריכל ניר כדבר רע אלא כדרך יפה לקבל השראה.
        למה הזכיר לי? הצורה הכללית, מראה התכניות והחתכים, עיצובי המודלים, מרחבי התנועה (בעיקר האופקית), הפאטיו הפנימי, הדרך בה מוקמה החנייה מתחת לבניין (ביחס לחללים השימושיים), וכמובן – עקרון המודולים שיכולים להתפתח ולהתרחב.

        • שלגיה  On 06/02/2017 at 18:09

          אני את ההולנדי הזה לא מכירה. לי זה הזכיר את רמות פולין

    • שלגיה  On 05/02/2017 at 21:12

      אצל ההולנדי המרפסות פנימיות. אפשר לקיים ישיבות. זה הגיוני. פה המרפסות חיצוניות. אין בהן הגיון. מרפסות עישון. דובק יכולה לשכור בניין כזה

  • koki doktori 451 broome st n.y 10013  On 20/02/2017 at 20:01

    Absolutely beautiful dealing manually with the concept less is more reminding sol lewitt I cannot think off anything more correct and beautiful of this particular shape

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: