סיבוב בעמונה

האקזיט של השנה. למדתי משהו מעמונה ואת הפוסט הזה אני כותב מהבית החדש שהקמתי בחצר המסגד במג'ד אלכרום. נראה מי שינסה להזיז אותי מכאן. בלי מיליון שקל לפחות אני לא מתפנה ואתם מוזמנים להצטרף. שלא כמו הפראיירים חסרי האמונה מלפני חמש שנים בשדרות רוטשילד, שם רק הג'ינג'ית ושמולי קיבלו אחלה ג'ובים בכנסת וכל השאר ממשיכים לחפש את עצמם, הפעם כולם רואים את הכסף הגדול.

בעמונה הסתובבתי פעם אחת ויחידה. זה היה בפברואר 2011 לקראת כתבה שתכננתי לפרסם באתר xnet שעלה לאוויר חודש לאחר מכן. חשבתי אז שראוי לפתוח את מגזין האדריכלות של האתר, הראשון שמתפרסם כמוהו בארץ, במגוון של כתבות ועם דגש על מקומות שהם לא רק תל אביב. לבסוף, הכתבה על מבנה המועדונית בנתיבות עלתה לצד כתבה על בניין הבימה שהיה אז בבנייה והסתובבתי בו עם רם כרמי וכן מאמר על ספר אדריכלות שיצא באותה עת. אבל הכתבה שתכננתי על עמונה לא נכתבה בסוף. היה נראה אז יותר מידי הזוי לכתוב על גבעה עם כמה בתים, חלקם מאוכלסים, חלקם אטומים וחלקם הרוסים.

הזוי יותר היה לראות השבוע את ביבי מופיע בהודעת התרפסות לתושבי עמונה שצילם בלשכתו. נדוש כבר לציין כמה מפתיע לגלות שכמה עשרות אנשים מעסיקים כל כך הרבה את ראש הממשלה, לעומת מיליון בעיות ואתגרים אחרים שעומדים בפתחה של הממשלה, אך נדחים לטובת אדוני הארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

בני שומרון מחכים על ההר

.

מבט ממרגלות לעמונה

.

מגדלי מים

.

מבט כללי על עמונה 2011

.

.

הרוח החזקה שנשבה בראש הגבעה עליה ניצבת עמונה היתה בלתי נסבלת. ממה שראיתי, התושבים השתדלו להסתגר בבתים ולא לעוף עם הרוח. הסיבוב היה קצר אבל השתדלתי לראות הכל. לא היה הרבה. כמה מבנים בודדים, מבני קבע לא מאוכלסים וכמה קרוואנים עם גינה קטנה שמישהו ניסה להקים בחיפזון בין הקרוואנים. והיו גם את ההריסות.

קילומטר אחד מזרחית לעופרה וחמישה קילומטרים צפונית-מזרחית לרמאללה. היישוב שוכן על אחת הגבעות הגבוהות באזור (900 מטר מעל פני הים) ולכן הרוחות העזות לא מרפות ממנו.

הגעתי לעמונה חמש שנים לאחר שבג"צ הורה בינואר 2006 להרוס את תשעת בתי הקבע שנבנו ביישוב. לא נמצאו הוכחות לרכישת הקרקע. המאבק שהתרחש בעמונה בין כוחות הביטחון ובין צעירים וצעירות שבאו מכל חלקי הארץ היה אלים. בתקשורת דיווחו על 120 פצועים. בקרב כוחות הביטחון מספר הנפגעים הגיע ל-80. תמונות לוחמי יס"מ במדים שחורים על סוסים, עם אלות וקסדות חיזקה את התחושה שהחברה הישראלית הולכת ומתפוררת.

הריסות תשעת הבתים מלוות דרך סלולה בדרום הגבעה. הן לא פונו והפכו למוקד תיירותי (יתכן ומאז הן כבר פונו). הקרוואנים היו מאוכלסים בחלקם, וניצבו במרחק מסוים מ"רחוב ההריסות". לצד הקרוואנים ניצבו כמה בתים שנאטמו באופן חובבני בלוחות פח שחלקם פורקו וחלקם התנדנדו בדרך להתפרקות, אבל הבתים היו ריקים. מגרש כדורסל חדש הבהיק בצבעיו העזים למרגלות הבתים ונראה לריג בנוף.

לפני שלוש שנים הפיקו אנשי עמונה סרטון מתוק שמנסה להסביר את המצב:

.

.

.

הטבע הוא המרכיב הבולט ביותר בנוף של עמונה – בתוכה ובסובב אותה, למעשה אין הבדל כמעט בין הסביבה ובין התחום הבנוי. היות ותשתיות הדרכים בעמונה לא הוקמו על פי התקנים וגם הבינוי ברובו הוא ארעי, הטבע לא הוחרב. לעומת עמונה, עופרה הסמוכה לה (ומההתנחלויות הוותיקות שהוקמו באזור) היא דוגמה לבינוי שדרס ברגל גסה את הנוף, מהלך שלווה בשתילת בתים קטנים וזהים בזה אחר זה, ללא כל הותרת זכר לטבע שהיה כאן. לימים, השכילו תושבי עופרה להעריך את הטבע שבקרבם ולא רק את זה הסובב. הם טיפחו שרשרת של מוקדי טבע ונוף ששרדו בתוככי היישוב והדגישו אותם באמצעות שילוט מפורט (גם עליהם התכוננתי לפרט ולפרסם באותה כתבה שלא פורסמה).

פריסת המבנים בשטח נראית מקרית, זאת למרות שסביר להניח שהקרוואנים הוצבו בהגיון מסוים לאורך השביל המרכזי המלווה את הרכס הצר עליו הוקמה עמונה. נוסף על כך, הרוחות העזות השפיעו וחלק מהמבנים ניצבים בסמיכות זה לזה אולי כדי ליצור הגנה מסוימת מפני הרוחות.

כמו עמונה יש עוד כמה עשרות גבעות דומות ברחבי יהודה ושומרון. המקומות האלה מציעים מרחב מגורים חדש ושונה ממרחבי המגורים האחרים והמוכרים לנו, בטח אלה העירוניים, או הפרבריים. מקומות בהם אין בעיות של צפיפות, אין תשתיות והודות לכך הסביבה הטבעית נשמרת ומתחברת היטב לסביבת המגורים. בשלט שבכניסה לגבעה ומתחת לשם "עמונה", מופיע טקסט המציג את ייחודו של המקום מנוקדת מבטם של המתיישבים, דבר המעיד על המודעות בה הדברים נעשו: "…בעמונה מתגבשת והולכת דרך חדשה לבניית ישוב קהילתי כפרי: שילוב שטחי החקלאות ושכונות המגורים זו בזו, ומאמץ לבנייה המשמרת את אופיו המקורי של ההר היפה שלנו". בביקור עולה המחשבה שלעומת הגישה המוצגת בשלט, ההריסות שנותרו אינן משמרות יופי מקורי (אך הן כן מציגות את סיפורו של המקום – ערך בפני עצמו), וכך גם לא הבתים מצופי האבן עם גגות הרעפים האדומים.

.

.

הרחוב הראשי: שביל אספלט עם צמחייה מקומית במקום מדרכה

.

בית

.

אחד מתושבי עמונה הוותיקים יוצא מחלון ביתו ומציג

.

בקבוק של יקבי עמונה, בציר 2009

.

בית אטום

.

בתוך הטבע המרהיב צומחים בתים מחופים באבן עם גגות רעפים

.

בית

.

בית

.

סלון

.

.

מכאן המשכנו לחלק הדרומי של היישוב שם נותרו הריסות תשעת הבתים שהוחרבו ב-2006.

.

2006: שוטרי יס"מ מפנים בעזרת אלות את מתנגדי ההריסה (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

.

2006 עם סוסים ואלות (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

.

2006: מראה כללי של עמונה עם שלטים – "אולמרט רוצה מלחמת אחים", מלחמת אחים לא היתה אבל סופו של אולמרט בבית הסוהר (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

.

.

הכביש שלצידו הריסות תשעת הבתים שנהרסו ב-2006

.

רק השלט נותר במקומו

.

שרידי קירות

.

בית

.

מתקני משחק

.

הטבע חוזר

.

הריסות

.

הרס

.

נוף מעמונה לכיוון מערב: עופרה

.

עופרה מעמונה

.

שלט בכניסה/יציאה

★

★

לסיום שיר:

.

★