סיבוב בבית העם הנטוש במושב ביצרון

פגישה שהתקצרה בסמוך למושב ביצרון, העניקה לי רבע שעה פנויה וזה מה שהספיק כדי לקפוץ ולראות את בית העם הנטוש. לעומת הבתים הקטנים בולט בית העם הודות לגודל אולם הבמה וגם הודות לצמחייה העשירה והמטופחת שעוטפת אותו. לצידו מדשאה גדולה עם גבעות קטנות שבראש אחת מה אנדרטה ובראש אחרת גן.

550 מושבים הכיל האולם שנחנך ב-1962 בתכנון האדריכל אריה לוין. בית העם הפסיק את פעילותו, כמו מרבית בתי העם במושבים, בתחילת שנות ה-80. האולם הענק פרוץ ורק להקות ציפורים מאכלסות אותו. המושבים נותרו במקומם והתקרה המרשימה המורכבת מלוחות עץ מתפוררת מעל.

ועל כך ברשימה זו.

.

חיוך גדול שלך שידר את ההמשך

.

מפת התמצאות

.

1962: משתתפי טקס חנוכת בית העם במושב ביצרון (מקור: ארכיון ביצרון, מתוך גיליון עיתון 'דבר')

.

חזית מערבית של אגף הבמה הפונה למדשאה המרכזית

.

במדשאה המרכזית יש אנדרטה שהוקמה ב-1976 לזכר 11 חללי המושב. יש גם מגרשי ספורט ובריכת שחייה

.

זר

.

חזית מערבית

.

חזית דרומית של אגף הבמה: האגף כולו בשונה משאר הבניין מחולק באמצעות פסים אנכיים בצבע אדום שדהה, שנועדו ליצור חלוקה בגוש הענק

.

החלק היחיד שמאוכלס בבית העם זו קומה קטנה שמתחת לאזור הבמה שנועדה במקור לאחסון וחדרי שחקנים וכיום משמשת כאולם התכנסות לחברי המושב

.

שלט על בית העם

.

מדרגות רחבות מקשרות בין המדשאה הגדולה ובין הרחבה המרוצפת שבחזית בית העם והכביש החוצה את ביצרון

.

1975: חתונה (מקור: ארכיון ביצרון)

.

תפאורת כלים חקלאיים לכבוד חתונה, על קיר התמך שבחזית בית העם (מקור: ארכיון ביצרון)

.

הגוש השחור נראה כמו אנדרטה ואולי זו באמת אנדרטה: מקרן הסרטים שעמד בחדר המקרן הוצא לרחבה ועומד נטוש

.

בית העם היה בית הקולנוע האזורי ושלוש פעמים בשבוע הוקרנו כאן סרטים

.

הוצאת המקרן לרחבה הובילה להריסתו

.

המקרן ובית העם

★

★

במוצ"ש אחד בחודש דצמבר 1962 פתח בית העם ע"ש דן פינס במושב ביצרון את שעריו לתושבים ולשכנים. היה זה טקס גדול ומיוחד היות ובני המושב ציפו זמן רב להשמת הבניין שהקמתו התארכה. כבר ב-1958 הושלם חלקו הראשון שכלל אולם התכנסות קטן מתחת לבמת המופעים של האולם הגדול, והוחל בפעילות מצומצמת.

למרות שמדובר בסך הכל במושב קטן שציין 27 שנה להקמתו, האירוע משך אליו אורחים רבים, עיתונאים, סופרים ואנשי ציבור. דן פינס שעל שמו נקרא הבניין היה פעיל חברתי ומזכיר תנועת "החלוץ" ברוסיה שעודדה עלייה לארץ ישראל. רבים מחברי ביצרון היו חבריו של פינס מכפר הולדתו ברוסיה, ולכן אולי זו גם הסיבה שהוא היה זה שהעניק ליישוב את שמו. פינס היה דמות מרכזית במערכת העיתון "דבר", מה שמשך את כל הברנז'ה לאירוע שבמהלכו נישאו נאומים על ידי שורה של דוברים שדיברו בשבחו. לאחר מכן הוקרן "עץ או פלסטיין", הסרט התיעודי שאורי זוהר היה בין יוצריו והופק באותה שנה.

הבניין המרשים כולל אולם גדול, עם מגדל במה שמאפשר להעלות הצגות מהתאטראות הגדולים. מתחת לבמה אולם התכנסות קטן ששימש בין השאר כספרייה ומועדון, חדר חוגים ובשלב מסוים גם כבית כנסת עד שנבנה בית כנסת קבוע. לבד ממגדל הבמה הגדול והבולט שפסים אנכיים צבועים באדום חוצים אותו לכל גובהו, כולל הבניין גם שתי מבואות כניסה, אחת בחזית הצפונית ואחת מרשימה יותר בחזית המזרחית.

תרצה שמרכזת את כל הזיכרונות של ביצרון סיפרה לי שאת החתונה שלה ערכו ביום רביעי ולא ביום שלישי כפי שרצו ההורים כי זה היום של "פעמיים כי טוב". הסיבה לשינוי היתה העובדה שבביצרון לא התחתנו בימי שלישי, חמישי ושבת כי באותם ימים הוקרן בבית העם סרט.

.

.

באולם היו 550 מושבים (בביצרון בשעתו גרו 500 איש) והיא זוכרת שבכל סרט, הצגה או הופעה לפחות 400 מושבים היו תפוסים בתושבי ביצרון, תושבי מושבים שכנים וגם בחיילים שהגיעו מבסיס חיל האוויר הסמוך. "לא הייתה אז טלוויזיה וכולם הלכו לסרט". חוץ מסרטים הופיעו על במת האולם אמנים כמו להקת הנח"ל, שלישיית גשר הירקון, הגשש החיוור, מירי אלוני, שייקה אופיר וגם יוסי בנאי.

פיתוח הנוף הוא חלק בלתי נפרד מסביבת בית העם. חורשה גדולה משיקה לאולם מדרום, מצפון יש גן עם שיחים ועצי צל, וממערב יש רחבה מרוצפת ומדשאה גדולה התחומה בבריכת השחייה, באנדרטה לזכר 11 חללי ביצרון שהוקמה ב-1976 ובגן נוי עם מתקני שעשועים. הגן קרוי "גן אבי" על שמו של אבי אוזילבסקי, חייל תושב ביצרון, שב-1951 נרצח כאן על ידי פטר שטיין, חייל שאיבד את שפיותו ויצא למסע הרג באזור. ביום ה-30 להירצחו התאספו כאן חברי ביצרון ונטעו את הגן.

האדריכל אריה לוין (1968-1924) שעבד באותה עת במחלקה הטכנית של תנועת המושבים והתמחה בתכנון במושבים. לוין תכנן לפחות שני בתי עם נוספים אחד בכפר הס שבשרון ואחד נוסף בכפר ורבורג הסמוך לביצרון.

★

"כניסת הטלויזיה לבתים, בתחילה לאחדים ואחר כך לכל בית בישראל גרמה לקולנוע לאבד מיוקרתו וזו הסיבה העיקרית לסגירת אולם הקולנוע בשנות ה-70 הראשונות", מספרת תרצה את הסיפור הקבוע, "ומאז אינו פועל ונעזב".

עם הפסקת הפעילות באולם הגדול נעלו את דלתותיו והותירו אותו על כך ציודו, למעט מקרן הסרטים הגדול שהוצא מחדר המקרין והוצב ברחבה שבחזית האולם שם הוא ניצב עד היום. החלק היחיד שממשיך לפעול בבניין הוא אולם התכנסות קטן המצוי בקומה התחתונה שמתחת לבמה ומנצלת את הטופוגרפיה הטבעית. כאן מתקיימים אספות כלליות ואספות וועדות שלחברי המושב, מועדון גמלאים, מסיבות קהילתיות ומשפחתיות וחוגים.

הבניין הגדול הולך ומתפורר ובינתיים אין כל תכנית להשמיש אותו מחדש, לשנות את ייעודו או להרוס אותו. הוא נותר אנדרטה אילמת ומרהיבה לזכר תרבות וקהילה.

★

מבט מלמטה

.

חזית צפונית ומשמאלה מבואת הכניסה לבית העם

.

שנות ה-60 (מקור: ארכיון ביצרון)

.

1985: חגיגות היובל למושב ביצרון (מקור: ארכיון ביצרון)

.

חזית צפונית עם מבואת הכניסה

.

מבואת כניסה צפונית לאולם

.

קופה

.

בחזית המזרחית כניסה מקורה לבית העם ומשרדים וחדר מקרין בקומה העליונה

.

1964: הכניסה הראשית לבית העם – חזית מזרחית (מקור: ארכיון ביצרון)

.

מבואה כניסה מזרחית

.

חזית צפונית עם פתחים לאולם

.

טיח חוץ

.

כסאות העץ עדיין במקומם

.

התקרה הולכת ומתפוררת

.

550 מושבים היו כאן ורובם עדיין נותרו

.

התקרה

.

בעורף האולם פתחי חדר המקרין

.

הבמה אפלה

★

תודה לתרצה דה קלו ולאתי בר-נס

★

★★

★★★

שיר לסיום:

.

★★★★