סיבוב בבית העם הנטוש במושב ביצרון

פגישה שהתקצרה בסמוך למושב ביצרון, העניקה לי רבע שעה פנויה וזה מה שהספיק כדי לקפוץ ולראות את בית העם הנטוש. לעומת הבתים הקטנים בולט בית העם הודות לגודל אולם הבמה וגם הודות לצמחייה העשירה והמטופחת שעוטפת אותו. לצידו מדשאה גדולה עם גבעות קטנות שבראש אחת מה אנדרטה ובראש אחרת גן.

550 מושבים הכיל האולם שנחנך ב-1962 בתכנון האדריכל אריה לוין. בית העם הפסיק את פעילותו, כמו מרבית בתי העם במושבים, בתחילת שנות ה-80. האולם הענק פרוץ ורק להקות ציפורים מאכלסות אותו. המושבים נותרו במקומם והתקרה המרשימה המורכבת מלוחות עץ מתפוררת מעל.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490617_1311107055585540_9063122241517391145_o

חיוך גדול שלך שידר את ההמשך

.

ביצרון

מפת התמצאות

.

בית עם 10

1962: משתתפי טקס חנוכת בית העם במושב ביצרון (מקור: ארכיון ביצרון, מתוך גיליון עיתון 'דבר')

.

DSC09402

חזית מערבית של אגף הבמה הפונה למדשאה המרכזית

.

DSC09399

במדשאה המרכזית יש אנדרטה שהוקמה ב-1976 לזכר 11 חללי המושב. יש גם מגרשי ספורט ובריכת שחייה

.

DSC09401

זר

.

DSC09398

חזית מערבית

.

DSC09408

חזית דרומית של אגף הבמה: האגף כולו בשונה משאר הבניין מחולק באמצעות פסים אנכיים בצבע אדום שדהה, שנועדו ליצור חלוקה בגוש הענק

.

DSC09405

החלק היחיד שמאוכלס בבית העם זו קומה קטנה שמתחת לאזור הבמה שנועדה במקור לאחסון וחדרי שחקנים וכיום משמשת כאולם התכנסות לחברי המושב

.

DSC09406

שלט על בית העם

.

DSC09397

מדרגות רחבות מקשרות בין המדשאה הגדולה ובין הרחבה המרוצפת שבחזית בית העם והכביש החוצה את ביצרון

.

בית העם ב

1975: חתונה (מקור: ארכיון ביצרון)

.

בית העם ג

תפאורת כלים חקלאיים לכבוד חתונה, על קיר התמך שבחזית בית העם (מקור: ארכיון ביצרון)

.

DSC09396

הגוש השחור נראה כמו אנדרטה ואולי זו באמת אנדרטה: מקרן הסרטים שעמד בחדר המקרן הוצא לרחבה ועומד נטוש

.

DSC09393

בית העם היה בית הקולנוע האזורי ושלוש פעמים בשבוע הוקרנו כאן סרטים

.

DSC09394

הוצאת המקרן לרחבה הובילה להריסתו

.

DSC09395

המקרן ובית העם

במוצ"ש אחד בחודש דצמבר 1962 פתח בית העם ע"ש דן פינס במושב ביצרון את שעריו לתושבים ולשכנים. היה זה טקס גדול ומיוחד היות ובני המושב ציפו זמן רב להשמת הבניין שהקמתו התארכה. כבר ב-1958 הושלם חלקו הראשון שכלל אולם התכנסות קטן מתחת לבמת המופעים של האולם הגדול, והוחל בפעילות מצומצמת.

למרות שמדובר בסך הכל במושב קטן שציין 27 שנה להקמתו, האירוע משך אליו אורחים רבים, עיתונאים, סופרים ואנשי ציבור. דן פינס שעל שמו נקרא הבניין היה פעיל חברתי ומזכיר תנועת "החלוץ" ברוסיה שעודדה עלייה לארץ ישראל. רבים מחברי ביצרון היו חבריו של פינס מכפר הולדתו ברוסיה, ולכן אולי זו גם הסיבה שהוא היה זה שהעניק ליישוב את שמו. פינס היה דמות מרכזית במערכת העיתון "דבר", מה שמשך את כל הברנז'ה לאירוע שבמהלכו נישאו נאומים על ידי שורה של דוברים שדיברו בשבחו. לאחר מכן הוקרן "עץ או פלסטיין", הסרט התיעודי שאורי זוהר היה בין יוצריו והופק באותה שנה.

הבניין המרשים כולל אולם גדול, עם מגדל במה שמאפשר להעלות הצגות מהתאטראות הגדולים. מתחת לבמה אולם התכנסות קטן ששימש בין השאר כספרייה ומועדון, חדר חוגים ובשלב מסוים גם כבית כנסת עד שנבנה בית כנסת קבוע. לבד ממגדל הבמה הגדול והבולט שפסים אנכיים צבועים באדום חוצים אותו לכל גובהו, כולל הבניין גם שתי מבואות כניסה, אחת בחזית הצפונית ואחת מרשימה יותר בחזית המזרחית.

תרצה שמרכזת את כל הזיכרונות של ביצרון סיפרה לי שאת החתונה שלה ערכו ביום רביעי ולא ביום שלישי כפי שרצו ההורים כי זה היום של "פעמיים כי טוב". הסיבה לשינוי היתה העובדה שבביצרון לא התחתנו בימי שלישי, חמישי ושבת כי באותם ימים הוקרן בבית העם סרט.

.

.

באולם היו 550 מושבים (בביצרון בשעתו גרו 500 איש) והיא זוכרת שבכל סרט, הצגה או הופעה לפחות 400 מושבים היו תפוסים בתושבי ביצרון, תושבי מושבים שכנים וגם בחיילים שהגיעו מבסיס חיל האוויר הסמוך. "לא הייתה אז טלוויזיה וכולם הלכו לסרט". חוץ מסרטים הופיעו על במת האולם אמנים כמו להקת הנח"ל, שלישיית גשר הירקון, הגשש החיוור, מירי אלוני, שייקה אופיר וגם יוסי בנאי.

פיתוח הנוף הוא חלק בלתי נפרד מסביבת בית העם. חורשה גדולה משיקה לאולם מדרום, מצפון יש גן עם שיחים ועצי צל, וממערב יש רחבה מרוצפת ומדשאה גדולה התחומה בבריכת השחייה, באנדרטה לזכר 11 חללי ביצרון שהוקמה ב-1976 ובגן נוי עם מתקני שעשועים. הגן קרוי "גן אבי" על שמו של אבי אוזילבסקי, חייל תושב ביצרון, שב-1951 נרצח כאן על ידי פטר שטיין, חייל שאיבד את שפיותו ויצא למסע הרג באזור. ביום ה-30 להירצחו התאספו כאן חברי ביצרון ונטעו את הגן.

האדריכל אריה לוין (1968-1924) שעבד באותה עת במחלקה הטכנית של תנועת המושבים והתמחה בתכנון במושבים. לוין תכנן לפחות שני בתי עם נוספים אחד בכפר הס שבשרון ואחד נוסף בכפר ורבורג הסמוך לביצרון.

"כניסת הטלויזיה לבתים, בתחילה לאחדים ואחר כך לכל בית בישראל גרמה לקולנוע לאבד מיוקרתו וזו הסיבה העיקרית לסגירת אולם הקולנוע בשנות ה-70 הראשונות", מספרת תרצה את הסיפור הקבוע, "ומאז אינו פועל ונעזב".

עם הפסקת הפעילות באולם הגדול נעלו את דלתותיו והותירו אותו על כך ציודו, למעט מקרן הסרטים הגדול שהוצא מחדר המקרין והוצב ברחבה שבחזית האולם שם הוא ניצב עד היום. החלק היחיד שממשיך לפעול בבניין הוא אולם התכנסות קטן המצוי בקומה התחתונה שמתחת לבמה ומנצלת את הטופוגרפיה הטבעית. כאן מתקיימים אספות כלליות ואספות וועדות שלחברי המושב, מועדון גמלאים, מסיבות קהילתיות ומשפחתיות וחוגים.

הבניין הגדול הולך ומתפורר ובינתיים אין כל תכנית להשמיש אותו מחדש, לשנות את ייעודו או להרוס אותו. הוא נותר אנדרטה אילמת ומרהיבה לזכר תרבות וקהילה.

DSC09407

מבט מלמטה

.

DSC09391

חזית צפונית ומשמאלה מבואת הכניסה לבית העם

.

בית העם 4

שנות ה-60 (מקור: ארכיון ביצרון)

.

בית העם 2

1985: חגיגות היובל למושב ביצרון (מקור: ארכיון ביצרון)

.

DSC09373

חזית צפונית עם מבואת הכניסה

.

DSC09380

מבואת כניסה צפונית לאולם

.

DSC09379

קופה

.

DSC09374

בחזית המזרחית כניסה מקורה לבית העם ומשרדים וחדר מקרין בקומה העליונה

.

בית העם 1

1964: הכניסה הראשית לבית העם – חזית מזרחית (מקור: ארכיון ביצרון)

.

DSC09378

מבואה כניסה מזרחית

.

DSC09375

חזית צפונית עם פתחים לאולם

.

DSC09376

טיח חוץ

.

DSC09381

כסאות העץ עדיין במקומם

.

DSC09386

התקרה הולכת ומתפוררת

.

DSC09389

550 מושבים היו כאן ורובם עדיין נותרו

.

DSC09383

התקרה

.

DSC09415

בעורף האולם פתחי חדר המקרין

.

DSC09411

הבמה אפלה

תודה לתרצה דה קלו ולאתי בר-נס

★★

★★★

שיר לסיום:

.

★★★★

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 25/06/2016 at 22:06

    בנין יפיפה

  • שלגיה  On 25/06/2016 at 22:33

    עשית את שביל אלי כהן? זה שביל שהגה מדריך טיולים מעולה שקוראים לו גיל ברנר ופסל שלא יודעת איך קוראים לו, והם עושים לאלי כהן ועל הדרך לעוד כמה,הנצחה לא מלוטשת, homemade והם גבורי ישראל (ולא ידעתי שהם כאלה ,כי בשיעורי היסטוריה שייטתי במחוזות אחרים).
    זה עצוב שהמדינה עזבה את העם ואז אנשים פרטיים ,בלי ברירה,מקימים מפעלות שהמדינה צריכה לעשות,מתרומות,בתקציבים אפסיים,בחובבנות משהו. ויש גם את כל הבניינים היפים האלה שאתה מציף אותם פה ואין להם פתרון ,וכדאי וצריך לעשות להם שימור.

    • מיכאל יעקובסון  On 26/06/2016 at 7:42

      לא עשיתי את שביל אלי כהן.
      למה כדאי וצריך לעשות להם שימור?

      • שלגיה  On 26/06/2016 at 11:12

        כי זה כמו לטייל בעבר. אתה רוצה להכיר את ההיסטוריה שלך. כי פעם אדריכלים היו אומנים והבניינים שלהם זאת אומנות. כי אומנות היא חלק מהתרבות שלנו . כי זה חלק מהזהות שלנו ומה שמחבר בנינו . וכדי שכשתראה תמונה אתה תדע אם אתה באשקלון,או בפתח תקווה או בבת ים ולא הכל יראה אותו הדבר וככה

  • דב משגב  On 26/06/2016 at 8:26

    טוב שהפוסטים שלך הם על ארכיטקטורה ולא בגיאוגרפיה. במפה שהבאת בראש הפוסט יש יישוב "חדש" בשם איסדוד (הרמז הפוליטי ברור, אבל לא ככ ראוי); הכינוי עם הקריצה "לוס אנג'לס" לקריית מלאכי עלול להיחשב כהתנשאות גזענית; אבל היישוב החדש שיצרת "בשית", בגוש יישובי עשרת/גדרות (מצפון לכביש 41) — תמוה ביותר. תושבי משגב דב/מישר/עשרת/כפר אביב וכו' – צריכים בהחלט להיעלב. חבל. שילוב דעה פוליטית + התנשאות + התעלמות — לא מתאימה ופוגמת בתוכן היפה, החשוב והמפורט של הפוסט(ים) שלך.

    • מיכאל יעקובסון  On 26/06/2016 at 8:44

      קודם כל זה בלוג ואני יכול לכתוב כאן מה שבא לי. אין כאן פרסומות ואני לא מחפש רייטינג, פרסום או להתנחמד. ממה שהבנתי אתה מציע לטאטא את זכר הכפרים כמה שאפשר מתחת לרדאר?

  • דב משגב  On 26/06/2016 at 9:01

    לא. אני רק מציע ספק מידע נכון: אם אתה רוצה להזכיר את מקומם של יישובים שהיו ואינם – ראוי לסמן אותם בדרך אחרת מיישובים קיימים בשטח, ולא להתעלם מיישובים קיימים אחרים. יש הרי עוד יישובים רבים אחרים שאינם קיימים היום ולא סימנת אותם. ואם כבר להיות נאמנים להיסטוריה – מה עם יישובים יהודיים עתיקים? כלומר: למה לבחור ב 1948 כנקודת זמן שלפניה לא היתה היסטוריה יישובית? (למשל: אשדוד-ים). אתה אכן יכול לכתוב מה שבא לך – אבל רצוי, או ראוי, גם עם יושרה אקדמית והיסטורית. סתם הצעה. אני נהנה מאד לקרוא את הכתבות על כל המקומות שאתה סוקר!

    • שלגיה  On 26/06/2016 at 11:50

      דב,תודה. פעם ראשונה ששמתי לב למפה,וזה בזכותך. בשבילי מפה זה כדי למקם את עצמי במרחב. אני עוברת עליהם ברפרוף. בזאת ראיתי אשדוד וגדרה והבנתי פחות או יותר על איפה מדובר ועברתי הלאה. עכשיו חזרתי למפה וזאת פשוט מפה נהדרת. כל הבלוג של מיכאל זאת אומנות,על מה שהוא כותב,איך שהוא כותב,התמונות,ההומור . ומסתבר שגם המפה היא אומנות. לערבב עבר והווה במפה ,לשנות שמות והומור במפה זה בכלל נהדר. אני שנים הייתי קוראת אטלסים לפני השינה ולא שמעתי על מישהו שעושה דברים כאלה במפות. זה לא פחות מגאוני.

  • Adi  On 07/12/2016 at 21:40

    הלוס אנג'לס הזה הפסיק להצחיק כבר לפני 20 שנה.
    סתם זילזול.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: