נדיר למצוא מקומות ציבוריים, פתוחים ושהכניסה אליהם חינם כשהם מטופחים, מושקעים ונאים. אם תגיעו לגולן תוכלו למצוא כזה מקום, למרגלות הר אביטל. לא חסכו פה בהשקעה ובמחשבה.
קשה לדמיין שהגולן היה פעם מלא בהרי געש פעילים והלבה נשפכה לכל כיוון. ב-2013 נפתח במחצבה ישנה לצד כביש 98, בשוליים של הר אביטל, "פארק וולקני" המציג בצורה צבעונית ומוחשית את מה שהיה כאן פעם. את הפארק תכננו צמד אדריכליות הנוף ורדית צורנמל ומיכל טורנר, שקבלו את ההזדמנות ליצור אטרקציה נופית וייחודית.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
בראשית היה כאן הר געש. אחר כך בא האדם וחצב בסלע הוולקני לצורכי בנייה. כך נחשפו תופעות גאולוגיות שהוסתרו מתחת לקרקע במשך עשרות אלפי שנים ושבאמצעותם ניתן ללמוד כיצד עוצב נוף הגולן. לתכנון הפארק הוזמנה ב-2003 אדריכלית הנוף ורדית צורנמל וב-2006 הצטרפה אליה אדריכלית הנוף מיכל טורנר (העומדות בראש משרד צורנמל-טורנר). אדריכליות הנוף האחראיות על הפרויקט במשרד היו יעל בר מאור ותמר אריאלי. תכנון על טהרת הנשים. התכנון הושלם ב-2008, אך לביצוע העבודה לקח עוד כמחצית העשור, כך שרק אחרי 10 שנה של עבודה נחנך הפארק המתפרס על שטח של 48 דונם.
כשמגיעים לאתר מקבל את פני המבקרים שולחן גדול, עליו מונחים מודלים של הרי געש ודוגמאות לסלעים וולקניים. יש הסברים מפורטים ולמי שאין כוח לקרוא, יש גם עמדת שמיעה בעברית, ערבית ואנגלית. על עיצוב השילוט אחראי סטודיו אבידני מירושלים, שגם עיצב את השילוט לשביל ישראל לאופניים.
הפארק מורכב מכמה אזורים, כמו תחנות שעוברים ביניהם במסלול מוכתב מראש. במרכז הפארק סדרת גבעות דשא קטנות, שהיו אופנתיות לפני עשור (אפשר למצוא אותן לדוגמה גם בפארק צמרת בתל אביב וברחוב סוקולוב בהרצליה). מסלול ההליכה מקיף אותן ובסוף חוזרים למכונית. הגבעות הירוקות מצטלמות יפה, יש כמה הסברים. הכל מעוצב בקפידה – השילוט, הצמחייה, הריהוט, המעקות, מצע הקרקע.
נחמד מאוד להעביר כאן עשרים דקות. היתרון של הפארק המסודר והמעוצב הוא גם חסרונו. יצאתי מכאן עם תחושה שהותקפתי על ידי אטרקציות, שראיתי משהו ייחודי ומוקפד, עם מסלול מתוכנן מראש, אבל לא יותר מזה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
★
★
סרטון שצלמתי עם רצח בסוף:
.
★
תגובות
נראה כמו שמישהו היה לו בתכנית העבודה,פארק וולקני. עשה מכרז. לקח את מי שנתן תמורה הכי קטנה במחיר הכי נמוך. וסימן וי.
הייתי מטריחה את עצמי לשם,רק אם זה היה מתחת לבית שלי.
או היו עושים שם מקום לפיקניק, ואז מתאים תוכן דליל. או היו עושים מוזיאון פתוח ואז שישקיעו בתוכן. אם אין יותר מידי מה להגיד על הרי געש בארץ ,אז שידברו על הרי געש בעולם. זה אמור להיות מקום למשפחות? אז תוכן לילדים ולמבוגרים וגבעות דשא זה לא תוכן לילדים. אני הייתי מוסיפה חנות מזכרות עם חולצות עם ציורים של הרי געש,טבעות עם ציור של הר געש,ספרים בנושא ודגמים. אם היה מקום כזה הייתי באה
האמת שמהמצפור שתחת הר אביטל זה נראה עוד אתר זכרון מיום הכיפורים נטוש, כאשר מכונית בודדת פוקדת מדי פעם את המקום, איך שהוא זה לא עושה את זה (הייתי בזמנו בסיור לימודי עם דורון מור שעשה זאת מדהים http://www.magnespress.co.il/Book/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F+-+%D7%90%D7%A8%D7%A5+%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%A9.aspx?code=45-831501
ונראה לצערנו מנותק וסינטטי מדי, הרי הגעש מדשא זה לא בדיוק זה…
אני ממש לא מסכים עם תוכן הכתבה והתגובות. כתושב האזור ביקרתי באתר עוד לפני השחזור כאשר שימש אתר לצפרים שבאו לראות מגוון הצפרים שהתיישבו במחצבה הנטושה: שרקרקים וכחלים ואפילו אוח מקנן. לדעתי האתר גם מרשים, גם עשוי בטוב טעם וגם מעביר מידע חיוני וחשוב על היווצרות הרי געש , גם במלל (למי שמוכן להקשיב ) וגם חזותי במיצגים ודפנות המחצבה.
בהחלט שווה ביקור.
הסתפקות במועט זאת תכונה מפוארת
הייתי שם בדיוק לפני שנה, וזה מה שכתבתי אצלי, בסה"כ הסכמנו: https://sharonambar.com/2015/07/04/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%9C/