סיבוב באתר הבנייה של מרכז וואהל בתכנון דניאל ליבסקינד

שלשום התבקשתי לשלוף איזו תמונה ונתקלתי בכמה תמונות שצלמתי בדיוק לפני 12 שנה (ינואר 2004) באתר הבנייה של מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן שברמת גן. היה זה הבניין השלישי שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד שהפך בזמנו למטאור בשמי האדריכלות הבינלאומית. בשונה משאר המבנים בקמפוס, מרכז וואהל שוכן מחוץ לגדר ובקצה של שכונת מגורים ותיקה.

כשספרתי לשאול על התמונות, הוא התפלא שאני מתלהב כי בזמנו הוא זה שהציע להסתובב שם באתר ולטענתו אני אמרתי שזה סתם מיותר ולא מעניין. אין לי מושג מה הביא אותי בזמנו לפסוק כך (אני נוטה להאמין לשאול), אבל בכל מקרה ברור שטעיתי וזה לא משנה.

הסיבוב באתר הבנייה היה מרתק ומרשים וגם חד פעמי היות ואחרי שבניית הבניין הושלמה, כבר לא ניתן לראות את גולמיותו. הרגע הזה בו הבניין עומד בלי החיפוי, בלי הריצוף, בלי הריהוט, בלי המנורות, זה שלב הלידה. שנה לאחר מכן עם השלמת הבנייה ובעקבות הסיבוב הזמנתי את האדריכל חנן פומגרין שליווה את הפרויקט כאדריכל ישראלי, להציג את העבודה בהרצאת אורח לכלל תלמידי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. זכרתי חלק מהדברים אבל כדי לדייק החלטתי להרים טלפון לאדריכל ברד פינצ'וק, השותף של פומגרין במשרד "החדר אדריכלים", כדי לשמוע את הדברים שוב ולא רק להסתמך על הזיכרון. באותה הזדמנות הוא גם שלח כמה תמונות ודימויים מהעבודה על הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

12493549_1201528159876764_1033926789152339443_o

מבוא: העב"מים כאן

.

הערכה כללית לבניין הייחודי שתכנן ליבסקינד מציבה את העובדה שמדובר ביצירה שתכנן אדריכל בינלאומי בשיאו. "מרכז וואהל" מצטרף ליצירות נוספות שתכננו אדריכלים בינלאומיים במעמדו של ליבסקינד ובהם בניין הכור האטומי בשורק שתכנן פיליפ ג'ונסון, המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב שתכנן האדריכל מריו בוטה, היכל הספר במוזיאון ישראל שתכננו האדריכלים ארמן פיליפ בארטוס ופרדריק ג'ון קיזלר ובניין וולפסון להנדסה באוניברסיטת תל אביב שתכנן לואי קאהן. יש עוד כמה אך אלה הבולטים.

כיום הבניין מחופה בלוחות בצבע זהב מחוץ לשטח אוניברסיטת בר אילן. ברקע שלו יש חניון גדול ובתי הקומות של שכונת נוה אילן בגבעת שמואל, אחת השכונות המרתקות ביותר שנבנו בישראל אבל עליה אצטרך לכתוב רשימה נפרדת. המגרש עליו שוכן הבניין שייך מוניציפאלית לעיר רמת גן, אך לפי מה שפעם שמעתי, אחד התנאים שהציב הנדבן מוריס וואהל לאוניברסיטה היה שהבניין ישמש גם את תושבי גבעת שמואל ובוועד המנהל שלו יהיה חבר תושב העיר – מה שמעולם כנראה לא קרה והבניין לא הפך למוקד עירוני אלא נותר משרת אך ורק את האוניברסיטה.

.

DSC00377

2004: אדריכל דניאל ליבסקינד בחזית הבניין בעת הבנייה (צילום: ברד פינצ'וק, החדר אדריכלים)

.

מיכאל יעקובסון (מ"י): איך נוצר הקשר ביניכם ובין דניאל ליבסקינד?

ברד פינצ'וק (ב"פ): באותו זמן בשנת 1999 כשליבסקינד קיבל את הפרויקט, התקיים כנס אדריכלים בירושלים וליבסקינד היה יו"ר הכנס. חבר משותף הכיר בינינו. הוא חיפש משרד מקומי ואנחנו בדיוק פתחנו את המשרד. באיזה בוקר במהלך הכנס ישבנו אתו ועם נינה אשתו שמנהלת את המשרד שלו, וכך נוצר קשר טוב. לא היה לנו מה להראות לו כי רק פתחנו את המשרד והיינו באמצע בניית הווילה הראשונה שתכננו. האוניברסיטה מאד התנגדה והם טענו שאין לנו ניסיון, אבל התורם התעקש שליבסקינד יתכנן את הבניין וזה מה שהוא רצה.

מ"י: מה היה התפקיד שלכם בפרויקט?

ב"פ: ליווינו את העבודה החל מהסקיצות הראשונות. היינו צריכים להסביר לליבסקינד איך בונים בארץ ועשינו את כל התיאום עם היועצים. הוא שלח שני אדריכלים, ג'ררד ברון ומייקל בראון, שהיו מגיעים מידי פעם ואז היינו מקיימים איתם מרתון של פגישות.

מ"י: איך ערכו את תכניות העבודה לבניין כל כך ייחודי?

ב"פ: הם עבדו בתוכנת תלת-ממד וממנה היו מוציאים פריסות בתכנית ובחתך. הבניין משתנה כל הזמן ולכן לשרטוט המסורתי אין בבניין הזה משמעות. כך נוצרה סדרה גדולה מאד של תכניות וחתכים שהיו בלי מידות אלא רק עם קורדינטות. הקבלן היה מחויב לבנות מודל של עץ ופרספקס שעמד באתר כדי להסביר לכולם איך הבניין נראה [תמונות שלו בהמשך הרשימה, מ"י]. הבניין היה מאד חריג בנוף המקומי והיה קשה לקבלנים להבין אותו. עשו מכרז נפרד לקבלן שבנה את המרתף ולקבלן שבנה את הבניין מעל הקרקע. המרתף קטן ופשוט עם קווים אורתוגונליים וקבור כולו באדמה, אבל הקבלן בכל זאת טעה והיינו צריכים לעשות מאמצים בחלק העליון של הבניין ולעשות רביזיה בקונסטרוקציה כי לא רצינו לפרק הכל ולבנות מחדש.

מ"י: מה היו האתגרים העיקריים בפרויקט?

ב"פ: הקונסטרוקציה ומערכת מיזוג האוויר. המהנדסים ישבו בברלין והכינו את התכניות, אנחנו קבלנו ותרגמנו לדברים שיודעים לעשות פה וזה היה אתגר. עבדנו בלי מידות אלא עם קורדינטות והיה צריך לבצע את כל העבודה כמו שצריך. הקבלן עבד עם מודד שסרק את הבניין ותרגם אותו לשרטוט במחשב וכך יכול היה להשוות בין התכנון ובין הביצוע ולוודא שהכל נמצא במקום. האולם היה האתגר הכי גדול כי יש בו קונזולה לכיוון הכביש שהיא כשליש מהאולם שיכול להכיל אלף מושבים. הקונזולה נשענה על עמודים זמניים שעמדו כדי להחזיק את האולם [תמונות שלו בהמשך הרשימה, מ"י], כי הגג הוא זה שנושא את האולם באמצעות מסבכי פלדה ומחזיר את הכוחות של הקונזולה חזרה לבניין.

מ"י: הפתחים בבניין נראים אקראיים, איך הם תוכננו?

ב"פ: הם עשו את זה בכמה בניינים. הם בנו הרבה מודלים ועליהם הקרינו טקסט שבגלל ההקרנה התקפל על הבניין. אחר כך הם שרטטו את ההיטלים ותרגמו אותם לשרטוט.

מ"י: באופן עקרוני מכמה גופים מורכב הבניין?

ב"פ: האולם הוא הגוף המרכזי והוא מעוצב כמו ספר פתוח שבולט גם מחוץ וגם בתוך הבניין. הספר נשען על שני גופים – אחד הוא אגף המעליות והמדרגות והשני הוא אגף של אולמות משניים.

מ"י: כשהסתובבתי בזמנו בבניין ראיתי בפינה בדיקות לחיפויים שונים.

ב"פ: כן, החיפוי שנבחר בסוף היה של לוחות אלומיניום בצבע זהב אבל גם על זה היו הרבה דיונים. בשלב מסוים חשבו גם על חיפוי באבן, אבל בסופו של דבר נבחר האלומיניום. בין הלוחות ובין החזיתות יש מרווח כדי לשחרר את האוויר במטרה להפחית את עומס החום על הבניין.

מ"י: הזדמן לי לבקר בבניין לפני כמה שנים וראיתי שבפנים ריצוף האבן הרוס.

ב"פ: היה בעיה באבן, גילינו שעם השנים הבלאי גבוה, האבן רכה מידי וכנראה לא מתאימה. אני רואה את זה בעוד בניינים. השתמשנו גם בסטוקו על חלק מהקירות, נגרם נזק ואחר כך היה קשה לתקן ורואים את התיקונים.

מ"י: אחרי מרכז וואהל יצא לכם לעבוד שוב עם ליבסקינד?

ב"פ: אני בקשר איתם כל הזמן והיה רצון לשיתוף פעולה אך הוא לא הבשיל. הם עובדים בארץ, אבל ליזמים יש אנשים משלהם בדרך כלל. כשהם באים לארץ אז אנחנו נפגשים לארוחה. עכשיו יש משהו על הפרק שאני לא יכול להרחיב עליו ונראה מה יהיה אתו.

.

09_multimodels

דגמי עבודה (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

15_Labyrinth

הרעיון העיצובי שבעקבותיו עוצבו פתחי החלונות (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

14_Bar1

דגם עבודה המציג את סימון הטלות האותיות שעל פיהם מוקמו פתחי חלונות (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

16_handdrawn windows

הדגם עם סימון פתחי החלונות (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

11_AudiInt Model (2)

דגם (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

Asd04004 copy (2)

חתך (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

3d

המבנה בתוכנת התלת ממד (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

DSC00265 (2)

אדריכל דניאל ליבסקינד באתר הבנייה (צילום: ברד פינצ'וק, החדר אדריכלים)

.

DSC00282

אדריכל חנן פומגרין ואדריכל דניאל ליבסקינד באתר הבנייה (צילום: ברד פינצ'וק, החדר אדריכלים)

.

ינואר 2014:

.

IMG_0318

חצי שאול וברקע אתר הבנייה

.

IMG_0320

חזית מזרחית ומימין האולם שבחלקו מרחף

.

IMG_0321

הגג עדיין לא הושלם ולכן חלק מהאולם נשען באופן ארעי על תומכות פלדה

.

IMG_0322

בטון ופלדה

.

IMG_0323

חלון

.

IMG_0325

בדיקת חיפוי

.

IMG_0344

מתלבטים: זהב או כסף? בסוף נבחר הזהב

.

IMG_0326

בין קיר הבטון ובין לוחות האלומיניום רווח לסרקולציה של אוויר כדי למנוע את טיגון הבניין

.

IMG_0343

חזית דרומית

.

IMG_0328

בחצר הבניין ניצב דגם עבודה גדול

.

IMG_0329

ולפניו יש בדיקת ריצוף

.

IMG_0327

דגם לוחות עץ ופרספקס

.

IMG_0330

דגם

.

IMG_0331

אולם המבואה התחתון

.

IMG_0332

אולם המבואה

.

IMG_0333

חלון לצפון

.

IMG_0337

בקומת הקרקע

.

IMG_0334

| / /

.

IMG_0336

המדרגות

.

IMG_0335

בדיקת צביעת קירות

.

IMG_0338

|

.

IMG_0339

האולם המרכזי עדיין ללא הגג

.

IMG_0340

למעלה שניים מהמסבכים הנושאים את המבנה

.

IMG_0341

המסבכים

.

2005:

.

Stefan Blach Michael Brown Gerhard Brun Hanan Pomagrin Brad Pinchuck

מימין לשמאל: האדריכלים סטפן בלאך, מיקל בראון, ג'ררד ברון, חנן פומגרין וברד פינצ'וק (סטודיו ליבסקינד והחדר אדריכלים)

.

04-bar-06

מראה כללי של הבניין לאחר השלמתו (צילום: ביטר ברדט, החדר אדריכלים)

.

Bitter bredt01

מבואה (צילום: ביטר ברדט, החדר אדריכלים)

.

04-bar-01

האולם (צילום: ביטר ברדט, החדר אדריכלים)

.

bar-02

טקס הפתיחה (צילום: ביטר ברדט, החדר אדריכלים)

רשימות נוספות על בניינים באוניברסיטת בר אילן:

.

בניין המנהלה (אדריכל יגאל אל-חנני)

מעונות סטודנטים (אדריכל משה ספדיה)

בית בגין (אדריכל דוד נופר)

בניין פסיכולוגיה (אדריכלים לואיס קרול ודוד נופר)

מגדל המים ותצפית (אדריכלים ארתור ובלהה שרגנהיים)

הספרייה המרכזית ע"ש וורצווילר (אדריכל אריה אל-חנני)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Shaul  On 24/01/2016 at 1:11

    אחד המסובכים שנעשו כאן בארץ…

  • שלגיה  On 24/01/2016 at 8:39

    אני לא סובלת את הבניין הזה. גורם לי אי נוחות. אולי אם היה עושה את אותו הדבר רק עם קווים מעוגלים,זה היה מציל את הבניין הזה-לא בטוח

    • מיכאל יעקובסון  On 24/01/2016 at 10:04

      אי נוחות? קוים מעוגלים? מדובר במבנה ציבור שמעוצב כפסל סביבתי. מרכז וואהל הוא המבנה הבולט ביותר באזור גם בגלל צורתו וגם בגלל צבעו. אם הוא גם אכן היה משרת את התושבים המתגוררים בסמוך לו, אז היתה הצדקה לתשומת הלב שהוא מושך, אך בהעדר תרומה לקהילה מתעוררת אי נוחות מקיומו. אך כאן האשמה מוטלת על מפעיליו ועל מקבלי ההחלטות ברשות המקומית (של רמת גן ושל גבעת שמואל) ולא על האדריכל.

      • שלגיה  On 24/01/2016 at 19:20

        גם פרנק גרי עושה בניינים מיוחדים,,מבני ציבור,אבל יש בהם משהו רך. בולטות זה לא הכול בחיים. הבניין הזה הוא פינות חדות ,זה לא נעים,אז חשבתי לעדן אותו עם קווים מעוגלים.

        • מיכאל יעקובסון  On 24/01/2016 at 19:48

          לא הכל צריך להיות רך ונעים בעיקר לא אוניברסיטה

          • שלגיה  On 27/01/2016 at 17:58

            האגף החדש של מוזיאון ת"א. גם מבנה ציבור,גם פינות חדות,גם בולט ,גם רך ונעים -ולא קווים מעוגלים! לא יצא טוב,להרוס ולבנות מחדש

  • גילי 10  On 24/01/2016 at 16:28

    בניין מעניין מבחוץ, חבל רק שהארכיטקט המהולל לא חשב על האנשים שעושים שימוש בבניין זה.

    האודיטוריום שתמונתו מופיעה כאן בבלוג הוא זוועה , גם ליושבים בו (ישבתי שם לא אחת) וגם לאומנים או מרצים שמופיעים על הבמה.
    האולם לא סימטרי והחלל שנוצר בו נותן תחושה איומה ליושבים בו. (אני מניחה שלא זו היתה הכוונה, בכל זאת זה לא מוזיאון השואה …)
    היציע משופע בשיפע חד, לכאורה נראה נוח , אך למעשה השיפוע הוא כזה שיושבי שורה נמוכה מסתירים את הבמה ליושבים מעליהם.
    גם האמנים לא אחת העירו שלא ברור להם לאן להתמקד,
    וכן הלאה אפשר להמשיך.
    מציעה לארכיטקט הדגול ולעמיתיו לנסות לשבת בחלל הבנוי הזה ולהסיק מסקנות.

  • שין  On 06/12/2016 at 21:00

    ממש לא ברור לי למה כתוב שהוא לא משרת את גבעת שמואל. מתקיים שם אחוז גבוה של אירועים שלא שייך בכלל לאוניברסיטה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: