מלך אדריכלות הראווה הוזמן לשווק מרכז אמנות באמצעות בניין מצופה זהב ועם דגש מיוחד על חדרי שירותים באזור תעשייה בדרום מילאנו. ב-1910 נפתח כאן מפעל גדול באוסף מבנים מגוונים וצפופים. את אוסף המבנים מאכלס עכשיו אוסף אמנות. רוב המבנים נשמר והוסב לתצוגת האמנות. האמנות כאן היא עיקר, אבל היא הרבה פחות מעניינת מהאמנות. עצם העובדה שחדרי השירותים ובית הקפה שעיצב במאי הקולנוע וס אנדרסון הוא גולת הכותרת של המקום, מצביעה על הבעיה.
המרכז נפתח לאחרונה (מאי 2015) והפך מיד למוקד משיכה מרכזי לכל הגילאים. בינתיים רק חלק מהמרכז הושלם והבנייה באתר בעיצומה.
ועל כך ברשימה זו.
.
שמירת חפצים
.
בשלט המוצב בכניסה למתחם מצוין שיש כאן שבעה מבנים היסטוריים שעברו תהליך חידוש. לאותם שבעה הצטרפו שלושה חדשים שנבנו (וחלקם עדיין נבנה) במסגרת הסבת המתחם ממפעל למרכז אמנות. לא מדובר בשימור, כפי שניסח האדריכל בטקסט קצר שכתב, אלא ביצירת מתחם רב-גוני: חדש, ישן, אופקי, אנכי, רחב, צר, לבן, שחור, פתוח, סגור. אין כאן מסלול מסומן וברור, והמבקר נדרש להתמודד לבדו עם הסביבה, לבחור את דרכו ולגלות את המקום. למרות כל הארגון המופתי, עדיין מורגש שלא כל הייעודים שוכנים במקומם המתאים, מה שלא פוגע בחוויית הביקור.
.
חלק מהמבנים הוותיקים ששימשו מפעל נשמרו ומשמשים את מרכז האמנות
.
(1) אולם הפסלים
.
מבט מהכניסה למתחם: שביל מרכזי חולף ליד ומתחת לאולם תצוגה חדש ובקצהו נבנה מבנה חדש
.
פלדה וזכוכית
.
מבנה התצוגה החדש
.
כתת ילדים – ויש כאלה המון. בארץ תלמידי בתי ספר בקושי הולכים למוזאונים אם בכלל (חוץ מתל אביב כמובן)
.
אחד המבנים ההיסטוריים של המפעל נצבע כולו בזהב
.
חיפוי המבנים הוא נושא בפני עצמו: משמאל מדובר בצבע זהב אך מימין זה לא בטון אלא מתכת
.
אולם התצוגה החדש (החלפת תצוגה)
.
כל חללי התצוגה כאן מתחמקים מעיצוב של קופסה לבנה כפי שנהוג
.
חזית בניין התצוגה: כמו קצף של מתכת
.
המפגש בין שני המבנים
.
(2) הבית המצופה בזהב 24 קרט: רכישת כרטיסים, שירותים והפקדת חפצים, קומות תצוגת מיצבים (מכונה גם: haunted house)
.
זהב
.
חלון
.
משמאל בניין הזהב 24 קרט ומימין בית קפה ואולם מיוחד לילדים
.
במבנה המוזהב יש אולם קבלה במפלס הכניסה (בתמונה), שירותים והפקדת חפצים בקומת המרתף ואולמות תצוגה בשלושת הקומות העליונות > > >
.
מוכרים כרטיסים וספרים, סביר להניח שהכניסה למתחם תהיה דרך הבניין הגבוה שנבנה היום
.
שירותים והפקדת חפצים בקומת המרתף
.
למטה
.
מעקה בדרך למטה
.
שמירת חפצים
.
ושירותים
.
גברים שמאלה, נשים וילדים ימינה
.
גבר
.
גבר
.
דלת לתא שירותים
.
אסלה
.
מתכת
.
נייר טואלט
.
שטיפת ידיים
.
רצפה
.
בקומות התצוגה העליונות הזהב חודר פנימה
.
על הקיר מופיע שם האמן, במקרה הזה: לואיז בורז'ואה
.
המבנה הישן נותר כמו שהוא והותאם להצגת אמנות מבלי לשנות כלום בחזית הבניין, מבלי לאטום פתחים
.
תצוגה
.
תצוגה
.
רוברט גובר
.
Farina
.
מבט מהמרפסת
.
תצוגה
.
(3) מגדל של 10 קומות לתצוגת אוסף קרן פראדה
.
הבניין החדש שבבנייה
.
מבט מלמטה
.
(4) בניין מוארך לתצוגת אמנות
במקור שימש הבניין המוארך למעבדות במתחם התעשייתי. כיום מוצגת בחדרי הבניין במסלול לינארי התערוכה "An Introduction" – סדרת עבודות הקושרת בין מיוצ'ה פראדה (המעצבת הראשית של בית האופנה פראדה) וג'רמנו צ'לנט (היסטוריון איטלקי שבעצמו מתגורר במפעל שהוסב לבית מגורים).
.
באחד מבנייני הייצור של המפעל לשעבר מוצגות עבודות בשרשרת חדרים
.
סטודנטים לעיצוב שקפצו לביקור מצרפת
.
בחלק מהמקרים התצוגה הולכת יד ביד עם פראדה
.
קטיפה
.
OOO
.
U
.
(5) אולם גדול
.
בכניסה לכל אולם במתחם תלויה תכנית האולם
.
אולם תעשייתי גדול הוסב גם הוא במינימום התערבות לחלל תצוגה
.
קורות פלדה
.
אין כאן קטלוג, אלא ליד כל עבודה יש דף מקופל פשוט שתלוי על הקיר ואפשר לקחת
.
ויש גם דף אחד על הכנסייה שעיצב דן פלבין בפרבר של מילאנו ועליה כתבתי כאן
.
(6) בניין מוארך נוסף לתצוגת אמנות
.
במבנה נוסף שעבר הסבה מוצגת אמנות על קירות שצפים באופן סדרתי באולם המוארך
.
1 1
.
מבט מקצה האולם
.
וגם כאן יש שירותים
.
כתומים
.
אסלה
.
דלת
.
(7) אולם למיצבים ובקומת המרתף אולם לקולנוע או מיצב
.
התחלתי עם המרתף שם מציג תומאס דמאנד חומרים תיעודיים ו"מערת נטיפים".
.
אולמות ייצור שהוסבו לתצוגה
.
קודם יורדים למרתף של האולמות
.
מעקה+תאורה
.
בכניסה
.
מבואה
.
גם כאן כמובן יש תכנית (כתוב שזה קולנוע אך הפעם מוצג כאן מיצב)
.
בכניסה תצלום גדול של מערת נטיפים – כשבהמשך יתברר למבקר שהמערה נמצאת כאן
.
בהמשך החדר שולחנות תצוגה
.
שולחנות תצוגה ובהם מאות תצלומי נטיפים
.
ספרים העוסקים במערות נטיפים
.
סקיצות
.
סקיצה
.
ובהמשך מערת הנטיפים
.
המערה
.
הנטיפים
.
חזרה במדרגות למעלה
.
Lost Love 2000
.
באולם העליון מוצגת מרפאה של רופא שיניים באקווריום עם דגי נוי שיצר דמיאן הירסט
.
במרפאה
.
>o
.
|
.
ם
.
סרטון קצר שצלמתי כאן:
.
.
.
באולם הצמוד: Tom Friedman, Untitled, 2002
.
(8) בית קפה / בר, ספרייה, שירותים:
.
את בית הקפה עיצב במאי הקולנוע וס אנדרסון
.
בהשראה של בתי קפה באיטליה של שנות ה-50
.
את החלק העליון של הטפט שבולט בכל חלקי בית הקפה עיצב אנדרסון בהשראת המרכז המסחרי במרכז מילנו – Galleria vittorio Emanuele
.
עד 12 אפשר לאכול כאן רק עוגה או לשתות משהו. אחר כך נפתח גם המטבח
.
עץ ופורמייקה
.
עוגות
.
שלגונים
.
שתי מכונות משחק: אחת בהשראת קפטן זיסו ושנייה בהשראת הסרט הקצר שפראדה מימנו ומופיע בסוף הרשימה הזו
.
Z
.
ויש גם מכונת מוסיקה עם שירים שאנדרסון אוהב במיוחד
.
אנדרסון עיצב את המקום באופן כזה שיהיה נעים לשבת ולכתוב
.
כסא
.
עוגה
.
חשבון
.
לשירותים שמתחת לבית קפה
.
WC
.
/
.
./././
.
/
.
גבר
.
/
.
/ /
.
/ / /
.
אשה וילד בתחתונים
.
Bosco
.
2
.
כיור
.
ברז וסבוניה
.
תא שירותים
.
נייר טואלט
.
תכנית מפלס השירותים מתחת לבית הקפה/בר
.
חזרה למעלה לבית הקפה
★
בתחנת PRIMATICCIO
.
חזרה למרכז העיר עם הרכבת
.
התחתית
★
★
★
ולסיום שני סרטים קצרים שיצר וס אנדרסון:
★
Castello Cavalcanti נעשה בשיתוף פראדה ואפשר לראות בו גם בית קפה:
תגובות
וואו. אתה צריך לקחת אותנו איתך
(-;
מעניין. ומרשים. טוב לדעת שהרסט יודע לעשות גם עבודות לא מגעילות.