סיבוב בתחנת הרכבת ורשבה פובישלה בורשה ומגדל מגורים סמוך

רשימה מס' 518

יומני היקר, את כל שמונה תחנות קו הרכבת שחוצה ורשה תכננו צמד האדריכלים ארסניוש רומנוביץ ופיוטר שימניאק. גולת הכותרת של יצירתם היתה התחנה המרכזית, אבל דוקא תחנה קטנה יחסית הפכה לחביבה במיוחד על שוחרי אדריכלות: תחנת ורשבה ופובישלה (Warszawa Powisle). היא תוכננה בשנת 1954 ובנייתה הושלמה ב-1963. בכל התחנות הרשו לעצמם האדריכלים ליצור מבנים בולטים וקיצוניים בצורתם, וכאן הודות לטופוגרפיה בה שפיצלה אותה לשני מבנים, קיבלה התחנה שני פנים.

לאחרונה חודשה התחנה באופן מוצלח ואף זכתה בחלקה לקבל פרשנות חדשה. מתחנת מעבר הפכה למקום של מפגש ובילוי. ביתן הכרטיסים הייחודי הוסב לבר שהשיב את המבנה להיות מוקד. אלא שהפעם המוקד הוא חלק מהתחדשות השכונה המקיפה אותו.

ועל כך ברשימה זו.

905666_1165664693463111_707013129573547463_o

ביתן הכרטיסן הפך לבר שכונתי

(1) תחנת הרכבת ורשבה פובישל

תחנות רכבת הן מקומות של מעבר ושהייה קצרה שמעוצבים לרוב כמוקדים בולטים במרחב כדי להקל על התמצאות ולהגביר את המודעות לנסיעה בתחבורה ציבורית. לאורך השנים תיקצבו הנהלות הרכבת באופן נדיב יחסית את התחנות. החכמה היא לא רק לתכנן מבנה ייחודי ובולט, אלא גם לתחזק אותו. מבני התחנות בורשה הוזנחו עד שבתחילת העשור, לקראת משחקי יורו 2012 שהתקיימו בעיר, הוחלט לחדש אותן ובכל המקרים החידוש היה למעשה עבודת שימור.

תחנת ורשבה פובישלה ממוקמת לצד מדרון המפריד בין מרכז העיר ובין רובע פובישל (בין השאר גדל בה מרדכי אנילביץ), מה שהכריח את הנהלת הרכבת להקים שתי עמדות כרטוס בכל אחד מקצות התחנה. הודות לכך מחולקת התחנה לשלושה חלקים: (1.1) ביתן עליון, (1.2) רציף עם מסילות וסככות בטון, ו-(1.3) ביתן תחתון. שני הביתנים, העליון והתחתון, בולטים היטב בסביבתם. הם מורכבים מגגות בטון מטויחים בלבן ובקירות זכוכית, כשלעומתם הסככות נותרו מבטון חשוף. בכל שלושת החלקים מיושמת חשיבה הנדסית נועזת יחסית, בה הוכיחו האדריכלים יכולות יצירתיות של גוון ושעשוע.

(1.1) קונואיד כפול מרכיב את גג מבנה הביתן העליון הנשען בעיקרו על שלד בטון המצוי בעורף המבנה. השלד נסתר מאחורי עמדת מוכר הכרטיסים, המשרד והשירותים, מה שמותיר את החזית חופשית ונקייה. מסכי זכוכית סוגרים על דפנות המבנה ומחדירים אור טבעי לאולם, כשצינורות פלדה דקיקים משולבים במסכי הזכוכית ומשלימים את יציבות המבנה. הביתן חודש ב-2010 בתכנון משרד MAAS.

(1.2) ארבע סככות בטון מקרות את שני צידי המסילה. כל אחת מהסככות מורכבת מבטון חשוף, הנשען על שתי זוגות עמודים בצורת V. הליכה לאורך הרציף מובילה בקצה למדרגות מקורות היורדות לרחוב התחתון. שם נפלטים הנוסעים אל רחבה שלצידה ניצב הביתן התחתון.

(1.3) בביתן התחתון מודגש הגג העגול והזיזי המגן מפני שמש וגשם על באי התחנה, אך בעיקר מושך תשומת לב. כמו בביתן העליון, גם כאן נשען הגג על שלד נסתר והאולם ששימש במקור כאולם המתנה לנוסעים ומשמש היום לבר, מדופן כולו במסכי זכוכית. הביתן מתפרס על שטח של 70 מ"ר. במקור היה פה לבד מאולם המתנה גם תא למכירת כרטיסים, משרד ושירותים. עם כניסת עידן הכרטיסים הדיגיטליים הופסקה פעילות הביתן והוא נעזב. המבנה נפגע והפך למשכנם של חסרי בית. חידוש הביתן היה תוצאה של סדרת פעולות שביצעה קבוצת אדריכלים צעירים בוורשה. הם בקשו להגביר את המודעות למורשת האדריכלות המודרנית בעיר, אדריכלות שהלכה ונמחקה עם פרויקטים של "פינוי-בינוי". כמה מאותם אדריכלים צעירים, שהיו שותפים במשרד Centrala זכו לקבל הזמנת עבודה מצמד יזמים לחידוש הביתן התחתון ולהסב אותו לבר שכונתי, תוך שמירה על מאפייניו העיצוביים המקוריים. האדריכלים נדרשו לעמוד בתקציב מוגבל. מה שלא הצליחו האדריכלים ליצור במסגרת התקציב, הם דאגו לגייס באמצעות אירועים מיוחדים. כך למשל גויס הכסף לחידוש הכתובת המוארת המציינת את שם התחנה המקורית על הגג, באמצעות ערב התרמה בו הרצה האדריכל הוברט טרמר (Trammer) שחקר את עבודות משרד האדריכלים שתכנן את המבנה. בתהליך העבודה עשו האדריכלים שיתופי פעולה עם אמנים שונים שהוסיפו כל אחד מיכולותיו למבנה. בזמן הביקור היה הבר כמעט מלא, ומסיבוב ברשת מתגלה כי מתקיימים בו הופעות מוסיקה ותרבות חופשיות לקהל, אירועים שמנצלים היטב את הרחבה הציבורית שבחזיתו. פרויקט התחדשות התחנה זיכה את מתכנניו בפרס UIAB המוענק מאז 2010 בברלין לפרויקטים המתערבים במרחב העירוני (לפני שנתיים זכה באותו פרס פרויקט נוסף שתכננו חברי Centrala בורשה – "בית קרת").

בישראל היו כמה הזדמנויות לבצע דבר דומה כמו במעבר התת-קרקעי שהיה פעם מתחת למפגש הרחובות אלנבי והמלך ג'ורג' או במפגש עם דרך אילת, אבל העירייה שם העדיפה לאטום את המקום. המקרה של "התחת" ברחוב אבן גבירול הוא דוגמה טובה אבל היא רק זמנית ויחסית נסתרת.

DSC05997

חזית הביתן העליון של התחנה, מימין אחד משני המגדלים המסמנים את הכניסה לעיר לבאים מהגדה המזרחית של נהר ויסלה החוצה את ורשה

סרטונים על הפעילות במבנה התחנה המחודשת:

(2) גוגי:

מבקר האדריכלות אוון הת'רלי (Owen Hatherley) טוען כי הביתן התחתון עוצב בסגנון אותו הוא מגדיר כ"גוגי סוציאליסטי" (Socialist Googi). גוגי היה סגנון מודרני ומוחצן שאפיין את הבנייה בדרום קליפורניה בשנות ה-50 וה-60. אדריכלי הסגנון הושפעו מחלליות וטילים (היתה זו תחילתה של המלחמה הקרה והאמריקאים היו בהיסטריה). לרוב ניתן היה למצוא את הגוגי בעיצוב בתי קפה, תחנות דלק ורכבת ובתי מלון. הפרשנות שקיבל הסגנון בתחנות הרכבת בוורשה ייחודי להן.

גם בישראל ניתן למצוא את הסגנון שהשתלב בברוטליזם המקומי: בית הכנסת המרכזי בנצרת עילית (בתכנון אדר' נחום זולוטוב), תחנת הדלק בחיפה (אדר' ישראל גודוביץ), מסעדת רונדו בחיפה (אד' שמואל רוזוב), כיכר אתרים (אדר' יעקב רכטר וו"י ויטקובר) או המסעדה בגן השלושה (אדר' אורה ויעקב יער). אלה דוגמאות מקומיות שקרובות יותר לסוציליזם הפולני מאשר לפלוראליזם הנהנתני של קליפורניה. אפשר לכתוב על זה כתבה נפרדת שבטח תצוץ מתישהו.

(3) האדריכלים:

כבר בשנות ה-30 עבדו צמד האדריכלים ארסניוש רומנוביץ ופיוטר שימניאק (Arseniusz Romanowicz and Piotr Szymaniak), כשכירים, על תכנון בניין התחנה המרכזית בורשה. תקלות ומלחמה גדולה הפסיקו והחריבו את התחנה שכבר החלה להיבנות. בזמן המלחמה המשיכו שניהם לעבוד בתכנון מסילות ותחנות רכבת תחת הכיבוש הגרמני. לאחר המלחמה ניגשו כאדריכלים עצמאיים לתחרות לתכנון בניין התחנה החדשה וזכו. רק 25 שנה מאוחר יותר הושלמה בניית התחנה המרכזית. אך עד אז הספיקו לתכנן ולבנות את כל שאר שבעת התחנות לאורך הקו כשב-1965 נפטר שימניאק ושותפו המשיך במלאכה.

אם בתחילת דרכם העצמאית התנסו בתכנון מרכז ספורט של ימק"א, מתחם מגורים בורשה ומסעדה בגובלובקה שבהרים שבדרום פולין. מרבית יצירתם התמקדה בתחום מבני תחנות רכבת. לאורך דרכם המקצועית לא זכו השניים להערכה, "עבור אנשי הרכבת הם נחשבו 'אדריכלים' ועבור האדריכלים הם נחשבו 'אנשי רכבת'", כפי שציין בראיון בנו של רומנוביץ. ב-2012 פורסם במסגרת סדרה מושקעת במיוחד (וגם זולה: 75 שקלים לחתיכה) ספר המסכם את יצירתם.

(4) מגדל המגורים הסמוך לתחנה

מגדל המגורים המתנשא לגובה של 19 קומות, 66 מטר מהקרקע, וממוקם ממש סמוך לתחנה, הפך מרגע חנוכתו ב-1976 (תוכנן כבר ב-1963) לאחד מסמלי העיר. אם היו לי יותר תמונות אז הייתי מקדיש לו רשימה נפרדת, אבל בגלל קוצר בזמן רק השקפתי עליו מהכניסה לתחת הרכבת.

עד מלחמת העולם עמד כאן בית חולים לחולי עיניים, אך כמו מרבית העיר, גם הוא נהרס בהפצצות. המגדל שמתאפיין ב"אדריכלות קומוניסטית" חמורת סבר, מזכיר להרבה פולנים, ולא לחיוב, את צורת הפטיש המופיע על הדגל הקומוניסטי. לחלק אחר מזכיר הבניין ראש אדם. היה זה אחד המגדלים הראשונים שהוקמו בורשה, ויושמו בו טכנולוגיות חדישות לזמן ולמקום כמו אינטרקום ומעליות מהירות. יאמר לזכותו של האדריכל היצירתי, שהוא בחר להימנע מיצירת גוש קופסתי סתמי ויצר מבנה בעל חזות נוקשה אמנם, אך עם אופי מעט אנושי.

אולי קצת באיחור התעוררה בורשה בשנים האחרונות המודעות לנכסים האדריכליים של העיר, בעיקר בקרב הדור הצעיר. הבניין הזה לדוגמה כבר זכה להופיע על פוסטרים, מודלי נייר, במאמרים ובספרים. על התערוכה שעוסקת בין השאר בנושא העירוני כתבתי כאן לפני שבועיים.

הקומוניזים והשוויון לא מנעו להקים בבניין 140 דירות שנחשבו בזמנו ליוקרתיות במיוחד, למרות ששטחן היה 40 עד 65 מ"ר בלבד (דירת חדר עד שניים). הדירות יועדו לאירוח אורחים מחו"ל או למגורי זרים. עדיין, את הקומות העליונות בזמנו לא הפכו לפנטהאוז, אלא פתחו לציבור: בשתי הקומות העליונות פעלה מסעדה עם מרפסת גג לתצפית. במסגרת תהליך ההפרטה אליו דהרה פולין מייד לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי, נסגרה המסעדה ונמכרה. היום ניתן להשכיר את המקום ולערוך בו מגוון אירועים בעיקר כאלה שקשורים לקולינריה, החל ממסיבות, הרצאות, קורסים ועד לצילום תכניות אירוח לטלויזיה. בגוגל אפשר גם להציץ ולראות אותו.

האדריכל יאן בוגוסטוסקי (Jan Bogusławski) שתכנן את הבניין, היה מבכירי האדריכלים הפולנים שפעלו במאה שעברה. בוגוסטובסקי בין השאר שיחזר מהיסוד את הארמון המלכותי שבמרכז העיר העתיקה של ורשה (1974), עיצב את הביתנים הייצוגיים של פולין בתערוכות העולמיות שנערכו בפריס (1937) וניו יורק (1938) וכן עיצב ריהוט ביתי ומשרדי ואת בתי האליטה הפולנית. על פועלו זכה בפרס איגוד האדריכלים ב-1976. לאורך כל מלחמת העולם השנייה היה אסיר באחד המחנות שהקימו הגרמנים. על כנסייה מרשימה במיוחד (Kościół św. Andrzeja Boboli w Warszawie) שתכנן ב-1940 בשכונת ססקה קאפה (Saska Kepa) שבורשה אכתוב רשימה נפרדת.

תודות: למכון הפולני, עיריית ורשה, אדריכל הוברט טרמר, מרטינה סובקה (Zupa Grafika), הארכיון הדיגיטלי הלאומי של פולין (NAC) ולאדריכלית גוסיה קווצקי מ-Centrala.

DSC05995

מסעדה בשתי הקומות העליונות

.

DSC05994

פעם מסעדה אבל גם היום מרכז קולינרי

.

SONY DSC

מודל נייר לצד המקור (Smolna 8, from the collection "Eastern Block" modernist cut-outs from Warsaw. Author: Zupagrafika http://www.zupagrafika.com)

.

תחנת הרכבת:

.

1963-04

1963: (מקור: NAC, צילום: Zbyszko Siemaszko)

.

1963-02

1963: (מקור: NAC, צילום: Zbyszko Siemaszko)

.

DSC05985

הביתן העליון מורכב מגג בטון ולוחות זכוכית

.

DSC05986

U

.

1963-03

1963: אולם ההמתנה בביתן העליון (מקור: NAC, צילום: Zbyszko Siemaszko)

.

DSC05989

מבט מהביתן העליון על מסילות הרכבת והסככות

.

DSC05998

סככות הבטון

.

DSC05999

הסככות וברקע מימין המגדל

.

1963-01

1963: הסככות בלילה (מקור: NAC, צילום: Zbyszko Siemaszko)

.

DSC06001

ממפלס המסילות יורדים אל ביתן הכרטיסים שהפך לבר שכונתי

.

DSC06005

מצחיית בטון עגולה וגדולה מרחפת מעל רחבה

.

DSC06006

את תחנת השכרת האופניים העירוניים מיקמו בצמוד לבר והתחנה

.

DSC06008

השילוט המקורי של התחנה נותר במקום (מימין מציצות המדרגות העולות למפלס מסילות הרכבת)

.

DSC06003

warszawa – על פי המיתולוגיה ורשה נקראה מאיחוד שמם של בתולת ים שנקראה Sawa בה התאהב דייג מקומי שנקרא War

.

DSC06009

השילוט המקורי נותר במקומו (PKP – ר"ת של רשות הרכבות הפולנית, Polskie Koleje Państwowe)

.

DSC06010

פעם מכרו כאן כרטיסי רכבת

.

DSC06011

אור

.

DSC06019

בר

.

DSC06014

הפסיפס המקורי שחיפה את קירות המבנה נהרס מתחת לשכבות גרפיטי אך שוחזר

.

DSC06012

הכניסה

.

DSC06018

לכאן באים אחרי יום העבודה לשתות משהו ולהיפגש

.

DSC06015

כאן היה אולם המתנה לנוסעי הרכבת

.

DSC06017

הבר

.

SKM-PLAN-PR42_565

תכנית הביתן לפני ואחרי (באדיבות: Gosia Kuciewicz, http://www.centrala.net.pl)

.

DSC06020

גשר פונטיוסקי (Most Poniatowskiego) הצמוד לתחנה, נמתח לאורך 506 מטרים ומחבר בין שתי גדות נהר הויסלה מאז 1914

.

DSC06023

שלטי בטון כאלה פזורים בכל רחבי העיר והם מציינים את פעולות המחתרת הפולנית נגד השלטון הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה, כאן למשל חיסלו הנאצים כמה מפעילי המחתרת

.

DSC06027

למרות שעברו כבר יותר ממאה שנה, העירייה לא נערכה עדיין לנצל בצורה מושכלת את השטח הפנוי שמייצר הגשר. כאן יש אמנם חניון אבל לאורך הגשר יש מגדלים עם חדרים ואולמות נטושים אבל עם נוף ומיקום חד-פעמי.

.

DSC06034

הגשר עם שני המגדלים ששוחזרו לאחרונה

.

DSC06028

מבט על גשר פונטיוסקי (Most Poniatowskiego) החוצה את הנהר:

.

DSC06035

גשר הפלדה מלמטה

.

DSC06031

הגדה המזרחית של נהר הויסלה נותרה לאורך הדורות לא בנויה וכיום היא מוכרזת כשמורת טבע עירונית

.

DSC06032

קצת מזכיר את הירקון. החורף האחרון היה השחון ביותר בפולין והזרימה בנהר נחלשה

.

DSC06039

בצד השני של גדת הנהר מתרומם האצטדיון הלאומי המקורה, שנחנך ב-2012 לקראת משחקי גביע אירופה שנערכו בו באותה שנה (אדריכלים: Gerkan, Marg and Partners)

.

DSC06045

בגלל היובש נחשף לראשונה אי במרכז הנהר שהפך לאטרקציה לצעירי העיר

רשימות נוספות שפרסמתי על ורשה:

.

(1) מגדל חדש ודפוק שתכנן דניאל ליבסקינד במרכז העיר

(2) תערוכה בבית ספר נטוש ובניין המוזיאון לאמנות בחנות רהיטים

(3) כנסיית אלכסנדר הקדוש

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: