סיבוב בבית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

מירי כבר הרבה זמן מבלבלת לי את המח עם כל מיני הערות טיפשיות לגבי האתר הזה שאני מודה שלאף אחת מהן לא התייחסתי ברצינות. לפני כמה ימים היא הביאה איזו הערה שאין לי מושג מאיפה היא הקריצה אותה, אבל בכל מקרה אני הייתי מוכן לשלוף את הכפפה ובתגובה לפרסם את הרשימה הזו – על בית הכנסת היחיד וככל הנראה הראשון בהיסטוריה הפועל על פסגת הר עיבל שבלב השומרון.

.

מראה כללי של בית הכנסת

.

חזית מזרחית ראשית

.

בית התפילה הוא על פי רב המבנה הבולט ביותר ביישוב ולא משנה באיזו דת מדובר, הציבור יבקש להקים במרכז מבנה דתי שיהווה נקודת ציון. זו יכולה להיות כנסיה, מסגד, מקדש או בית כנסת וההיסטוריה הרחוקה וגם הקרובה מלאה בדוגמאות. כיום, נדמה שהנושא קצת איבד ממעמדו ביישובים הישראלים ומה שמפתיע הוא שלא משנה אם מדובר ביישוב בעל אופי דתי או חילוני – בית הכנסת הוא לא מבנה הציבור הראשון והמרשים שיוקם במקום ורק אחרי שהקהילה המקומית מתארגנת, מתגבשת, מתחזקת ומתפנה לאסוף את התקציב הנושא מיושם.

בית הכנסת בהר עיבל הוקם בדרך שונה וזאת מאחר ומדובר במוצב צבאי ואת המבנה תרמה משפחה יהודית שיושבת בלונדון שבאנגליה וכל העסק נוהל על ידי האגודה למען החייל.

הר עיבל מוזכר בספר יהושע כהר הקללה – עליו ניצבו ששה משבטי ישראל, אל מול ששה שבטים אחרים שניצבו על פסגת ההר המקבילה המוכר כהר גריזים או בעקבות אותו אירוע גם כהר ברכה. על פי המסורת, מדובר היה באחד הטקסים המכוננים של החברה הישראלית עם כניסתה לארץ ישראל והוא למעשה היה טקס קבלת החוקה – מה שכיום החברה הישראלית עם כל המערכת המבוססת והמקצועית לא מסוגלת להרים. כמובן שיש לזכור שבאותה עת אמנם היו כל מיני עבריינים בעם ישראל, אך כמות עורכי הדין לא הגיעה למה שיש היום.

בעוד שהר גריזים מלא באתרי התיישבות היסטורים ועכשוויים, הודות לעובדה שההר היה ועדיין מאוכלס לאורך ההיסטוריה בשלל קהילות (כנענים, ישראלים, רומאים, שומרונים, נוצרים ולאחרונה שוב ישראלים), הרי שבהר עיבל למעט האתר המיוחס כמזבח קדום – אין בו כל זכר להתיישבות משמעותית והוא די ריק.

בעשור האחרון, מאז זנחה את דרך הטרור ובחרה להצטרף אל כוחות השוק, מתפתחת העיר שכם במהירות אדירה ומתפשטת לכל כיוון אפשרי ובין השאר גם במורדות הדרומיים של הר עיבל התוחם אותה מצפון. יחד עם זאת, היות ובפסגת ההר קיים מוצב צבאי התופס את מרבית הפסגה ובמסגרת זו אוכף את איסור המשך הבניה באזור – נותר הר עיבל גם היום ריק מהתיישבות כלשהי ללא הבדל דת וגזע, אלא אם כן אתם מכנים מוצב צבאי כיישוב.

בהתאם לפקוודת צה"ל כולל המוצב בית כנסת. מבנה בית הכנסת שוכן במבנה יביל אשר יוצר על ידי חברת רולן המתמחה בהקמתם של מבנים מתועשים לשלל ייעודים.

רולן שהוקמה כבר לפני למעלה משלושים שנה מתמחה בהקמתם וגם תכנונם של בתי ספר, גני ילדים, מכללות וישיבות, בתי כנסת, מבני משרדים, מבני מגורים ולמעשה כל מבנה בשיטות מתועשות – מה שאומר שבמקום לבנות באתר עם בלוקים, פלדה וחול – הכל מיוצר באופן מתועש במיפעל בשיטות מתקדמות והמבנה מגיע לאתר מוכן ומורכב על ידי מספר אנשי מקצוע תוך זמן קצר מאד.

בישראל בה קיים היה עד לפני זמן לא רב שפע של כח עבודה זול (זה התחיל עם פועלים עבריים, המשיך בשנות החמישים במזרחים, אחרי 1967 נוצלו הערבים ואחרונים היו העובדים הזרים) המשיכו הקבלנים לבנות בשיטות בניה מיושנות של בניה רטובה (בלוקים וכו'). אך עם הקשיים שמעמיסה המדינה על הבאת עובדים זרים פונים הקבלנים לשיכלול טכנולוגיות הבניה בתחום המתועש.

מבנה בית הכנסת בהר עיבל הוא לא יצירת מופת ודוגמא לקידמה שהביאה עימה הבניה המתועשת, אך הזמניות והארעיות שהמבנה משקף, מרמזים אולי על כוונת השלטון הישראלי לגבי המשך השארותו בהר, בשומרון ואולי בכלל בישראל…

 .

התורמים בשלט צמוד לכניסה

.

לקחה לי דקה לאתר את סיאן לוי שתרמה לפני כמה שנים את הכסף להקמתו של בית הכנסת. מדובר במשפחה יהודית טובה מלונדון ואין עוד פרטים מעניינים בכל הסיפור הזה. תוכלו למצוא אותם כמוני בפייסבוק.

.

פנים בית הכנסת

.

מושבי המתפללים

.

הבמה

.

ארון הקודש

.

סמל 'האגודה למלחמה בחייל' על גבי הפרוכת של ארון הקודש

.

לוחות הברית על גבי הפרוכת של ארון הקודש

.

תפילה לשלום החיילים התלויה כתמונה על אחד הקירות

.

סידורים וספרים אחרים על המדף

.

תפילין צה"ליות

.

לוח דינים ומנהגים לחיילי צה"ל

.

הנוף מהדלת (ברקע: פסגתו המזרחית של הר גריזים)

*  *  *

בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:

בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

בית הכנסת בתיכון אמית בפתח תקוה בתכנון מרדכי בן חורין

בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

….

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתי  On 29/09/2010 at 14:08

    חכם מצידך להכתיר את בית הכנסת כ"ראשון ויחיד" – ולא להתחייב שהוא האחרון. לצערי אין לדעת….
    אולי הוא נדיר בשל היעדר חנוכיה מעליו. בתמונה יש צלחת לווין במקום זאת (אם כי נראה שאולי היא מותקנת על בנין שמאחורי מבנה זה). מעניינים גם שני פסי הטלית הכחולים שנצבעו בהיקף המבנה (והיעדרו של מגן הדוד אשר יכול היה להצטרף לגרפיקה זו). בשונה מבתי כנסת לרוב, אין כל נסיון להבליט את מהות המבנה מעבר לאותם שני פסים שאינם חד-משמעיים.
    אתה בטוח שזו לא מכולה שהוסבה? בדופן הצרה נראה כאילו יש דלתות פתיחה האופייניות למכולות.
    לאחרונה, עם עליית הנושא לכותרות, הסתבר (לי) שצה"ל, בין שאר כישוריו הרבים, עוסק גם בגיור. כאן למדתי שחלק מתקציב הבטחון הולך גם לערכות תפילין. מעניין מה המק"ט הצה"לי שלהן.

  • דניאל ונטורה  On 04/10/2010 at 21:42

    יישר כח

    דני

  • חייל דתי לשעבר  On 14/08/2013 at 14:58

    לא הבנתי מה מיוחד בבית כנסת זה. יש עוד עשרות שכפולים שלו בכל המוצבים של צה"ל בארץ…

  • חייל דתי לשעבר  On 14/08/2013 at 15:06

    במוצב של היישוב אלון מורה

    • מיכאל יעקובסון  On 14/08/2013 at 15:09

      נכון, זה באמת לא בית כנסת מיוחד ותוכל למצוא כאלה מבנים במקומות אחרים. הוא פשוט בית הכנסת היחיד על הר עיבל. הייתי משועמם וכתבתי עליו.

  • חייל דתי לשעבר  On 14/08/2013 at 15:09

    ולא זו אף זו, הוא כל כך משוכפל שאפילו לא טרחו להפוך את הדלת במכולה של בית הכנסת לכיוון הרחבה הפלוגתית וכדי להיכנס צריך לעשות סיבוב ולעבור בין חומת המוצב לבין קיר המכולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: