כבר בפניה ימינה בצומת שער הנגב דרכו נכנסים לכביש 232 היורד דרומה ליישובים המצויים ברצועה המשיקה לרצועת עזה, ניתקלים במבנה החדש והמוזר הזה. מבנה זה, תוכנן במקור כתחנת הסעה ממוגנת ובפועל משמש כבית שימוש ציבורי לעוברי אורח לחוצים. לעומתו, התחנה בכרם שלום נותרה נקיה ויפה כביום השקתה.
מאד רציתי להגיע עד לאדריכל שתכנן את המבנים הללו. לצורך העניין שוחחתי עם שניים מהאדריכלים שהובילו בתחום מיגון מוסדות החינוך באזור וכן עם שתיים מהחברות (אקרשטיין וולפמן) המייצרות תחנות הסעה ממוגנות, אך לצערי כולם אמרו שאת המיפרט הטכני הם קיבלו ממשרד הביטחון המחזיק בעצמו אגפי תכנון שונים – ואיתם העדפתי כבר לא לדבר. כך שאם במקרה קורא/ת יקר/ה ידוע לך משהו על תכנון מבנים אלו, או כל מידע מעניין אחר – אשמח לשמוע ולצרף לרשימה הזו.
בכל מקרה, ולפמן מייצרים תחנות הסעה ממוגנות, אך ככל הנראה התחנות שבתמונות כאן בוצעו על ידי חברת אקרשטיין שקיבלה על הראש בעקבות תחקיר ערוץ 10 על התחנות שנמצאו שאינן ממוגנות בפני פגיעת קסאם ישירה. בכל מקרה, היום באתר המאד מפורט של החברה לא מופיע בכלל איזכור לתחנות וגם כשיצרתי איתם קשר העדיפו שלא לדבר עליהן. אין לי מושג איך התחקיר הזה נגמר ואם בכלל יש אמת בבסיסו, אבל מה שעיניין אותי זה שינוי הייעוד של התחנה בצומת שער הנגב. בכל מצב – אם או בלי חרא, התחנה הזו מצטלמת נהדר!
וכעת, הינה התמונות מהתחנה המדונדשת של קיבוץ כרם שלום:
* * *
בסופ"ש הקרוב יתקיים בתל אביב אירוע בתים מבפנים שאני בטוח שכבר ידוע לכם. זו הזדמנות נדירה בה ניתן לבקר בבתים ושלל אתרים אחרים מבלי לפרוץ, לקפוץ, להתחצף ולדחוף (למרות שגם כאן לפעמים צריך להדחף).
אני השנה ככל הנראה אלך עם טל ששנה שעברה רגע לפני שהוטס מכאן לחצי שנה של טראקים בדרום אמריקה, הספקנו לבקר בלא מעט מאתרי האירוע. וכבר התחיל ביננו המו"מ לגבי רשימת המקומות שבהם נבקר בהם השנה. לי הכי נראים: בית ספר ונצואלה של אליקים אדריכלים במעוז אביב, מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה בתכנון יסקי-גיל שעברו שיפוץ על ידי שכני לבניין דני קייזר ושותפיו, תחנת הכיבוי אש של רפי לרמן, סביוני רמת אביב – של יסקי-מור-סיון, השוק המקורה בנמל תל אביב של רועי חמד, המשרד של האדריכלית תמר פוזיס במגדל מרכז ויצמן, הדירה לפני איכלוס של דן ושרון קוניאק ברחוב תל חי, דירת האדריכל מיקי בן גן ברחוב הגלבוע, דירת המעצב גל פלורסהיים, בית פולישוק בכיכר מגן דוד העומדת לעבור תהליך שימור על ידי ניצה שמוק, המעבדה של רודי וסנשטיין – הצלם המיתולוגי בכיכר מוגרבי, ביתם של צמד האמנים ליטל דותן ואיל פרי, בית לודז'יה, בניין משרדי חברת עורכי הדין ש' הורוביץ ברחוב אחד העם, הסיור בשכונת יד אליהו, הסיור בפארק גלית, בית האמנית רותם ריטוב בפלורנטין, בית חולים דג'אני בשדרות ירושלים, טחנה לעיצוב (שגם חברים שלי בפייסבוק!), המבנה התעשייתי בקיבוץ גלויות 45, וגם הסטודיו למוסיקה של חגי יודן בשוקן פינת קיבוץ גלויות. הרשימה ארוכה מידי….
תגובות
הרצח ההמוני?
מעניין אם המתכננים חשבו שזה בתכלס ייהפך לבתי שימוש ציבוריים דוחים או שזה לא עלה במחשבתם. העליון לפחות פשוט ולא מתחכם, השני משחק אותה מעוצב עם הגגון הכה אופייני לאדריכלות הישראלית העכשווית והמפגרת 20 שנה אחרי אירופה. אולי הפיתרון הוא התחתון, הפתוח יותר, מקבץ חומות קטנות, לפחות זה מאוורר הרבה יותר. מציאות הזוייה.
תחנות ההסעה האלה מדגימות, כפי שהבהרת, בקליפת אגוז את כל תחלואי צרכי הביטחון, אמיתיים או מדומיינים שיש, את הצרכים האמיתיים של עוברי האורח, את היהירות, חמדנות , חוסר טעם של בעלי שררה וממון, טיפוח וקיפוח בדרום ועוד. תודה על ההזדמנות לביקור וירטואלי במקומות שאני לא מגיעה אליהם בדרך כלל.
זה כל כך חשוב!
חבל שיש הרבה שמלכלכים…
תודה על הפוסט (:
שרון
טיול לדרום אמריקה