סיבוב בסבסטיה / שומרון העתיקה קמה לתחיה (105 תמונות)

"חוויה עם שורשים" קראה הכתובת בראשו של פירסום שתפסי עמוד שלם באחד מעמודי סוף השבוע בעיתון הארץ לפני סוכות. מאחר ואני חובב שורשיות, משכה אותי הכותרת הצבעונית אל המשך הדברים: "שומרון בירת ממלכת ישראל לובשת חג, יום רביעי ד' חוה"מ סוכות פסטיבל התנ"ך בסבסטיה. בתכנית: סיורים מודרכים, שחקני רחוב, הצגות תיאטרון לילדים – תיאטרון גיל עד, מעגל מתופפים בכלי נגינה עתיקים ומיוחדים, מתנפחים, כוכבי 'ערוץ מאיר' אסי וטוביה במחזמר 'מחר זה מחר'. הסעות תצאנה מאזור תעשיה פארק בראון על יד קדומים החל מהשעה 10:00, עלות ליחיד: 15 ש"ח. דוכני מזון וסוכות במקום".

השילוב של שורשיות, סבסטיה ודוכני מזון משך את תשומת ליבי, אז החלטתי ללכת על זה ולסחוב איתי את מיכל לכל הסיפור. מיכל מצידה חששה לחייה ולא ממש התעניינה לא בשורשים ולא במקום, אבל בעזרתם של לא מעט שיכנועים (וכמובן גם איומים) היא התרצתה והסכימה.

.

בכפר סבסטיה כבר ביקרתי. זה היה בשנת 1998 כשעוד הייתי חייל, והגעתי עם שמעון למקום מלווים בגלילון ליתר ביטחון – דבר שהיה בסופו של דבר מיותר היות והיחס לו זכינו מתושבי המקום היה כשל אורחים לכל דבר (ואולי בזכות הגלילון). להבדיל מהביקור היום שהיה מחוץ לשטח הכפר, באותה העת טיילנו גם ברחבי הכפר ובין השאר ניכנסנו למסגד השוכן בתוך כנסיה ביזנטית. במסגרת זו, ירדנו גם אל הקריפטה שבחצר המסגד, שם נקבר על פי המסורת ראשו של יוחנן המטביל.

השיח' של המסגד הזמין אותנו גם לטפס ולעלות לצריח המסגד, ומשם צילמתי אחלה תמונות ובכלל היה סיבוב מצוין. הפעם זו הייתה יותר חוויה אנטרופולוגית מאשר לימוד על ההיסטוריה המקומית.

בכל מקרה, בשעה 10:00 התיצבנו מיכל ואני בהתאם להוראות שהופיעו בפירסום בעיתונות, כמעט ראשונים בשטח העצום והשומם הנקרא משום מה "אזור תעשיה בראון". למעשה מאכלס אזור התעשיה רק שני מפעלים ועוד איזה מחסן או שניים, וגם את בית המועצה המקומית קדומים המורכב ממקבץ של קרוואנים צנועים.

20 דקות אחרי השעה הייעודה התמלא האוטובוס הראשון (מבין עשרות שבאו אחריו והתמלאו מייד) שהחל את דרכו אל סבסטיה. אדוני הארץ הובלו לגן הלאומי באוטובוסים ממוגני ירי, עם משוריין צבאי מלפנים ומאחור כשהציר כולו סגור לתנועה שאינה ישראלית. עוצר מקומי. כך שהתמונות שלפניכן נוצרו הודות לדיכוי האחר, ועל כך תודתי לסבלנות של הילידים.

כשהגענו לחניון רחב הידיים בכניסה לאתר, התברר שדווקא היום החליטו בתנועת "הליכוד העולמי" להתכנס בסבסטיה. נראה לי שהאתר הזה מעולם לא זכה לפירסום שכזה, כמו לפרסום לו זכתה בשנות ה-70 תחנת הרכבת המפורסמת השוכנת 2 ק"מ מהמקום – ועל כך כבר כתבתי רשימה שלימה ונפרדת.

על פי דיווחי התקשורת למעלה מ-3000 פעילי ליכוד התכנסו באותו יום באתר, וזאת בנוסף לאלפים הרבים שהגיעו במסגרת שהובילה גם אותי לסבסטיה. כך שבסופו של יום, זכה המקום לכיסוי תקשורתי שנדמה שמעולם לא זכה בו (הארץ, גל"צ, חדשות 24, מקומונט, ערוץ 7, ליכוד).

ברשימה על התחנת רכבת הטורקית הסמוכה הגיב תאופיק איברהים (אין לי מושג מיהו) בפניית בקשה שאמחק שבמקום הייתה כפי שציינתי עיר יהודית. כמובן שלא מחקתי, היות ועל פי המסורת המוכרת לי במקום שכנה עיר ישראלית שתפקדה כבירת ממלכת ישראל ונקראה על שמו של הר שומרון שעליו בנה המלך עמרי את העיר. על הקמתה של שומרון מסופר בתנ"ך: "בשנת שלושים ואחת שנה לאסא מלך יהודה, מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים. ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויקן את ההר, ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון" (מל"א טז). בשנת 722 לפנה"ס נכבשה שומרון על ידי האשורים, וחלק מתושביה הוגלו והמקום הפך למקום מושבם של מושלי הארץ מטעם הממלכה האשורית. את מקום הישראלים תפסו מתיישבים מארצות נכר שהובאו על ידי האשורים, כחלק ממדיניות אנטי-לאומנית מקומית שהנהיגו האשורים בכדי להבטיח את שלמות האימפריה. בשנת 108 לפנה"ס נכבשה העיר והוחרבה על ידי יוחנן הורקנוס, שאף הגדיל לעשות ומכר את תושביה לעבדים.

50 שנה לאחר החרבתה, הושבה העיר אל החיים ותוך זמן קצר עם עליית הורדוס לשלטון הוקמו רחובותיה ותשתיותיה מחדש ולעיר הוענק השם סבסטי על שם הקיסר אוגוסטוס – פטרונו של הורדוס. שם זה, נשתמר בשם הכפר המקומי סבסטיה. מאז ימי הורדוס קיימת למעשה התיישבות קבועה באזור. > סרטון קצר שיצא על ידי מדרשת השומרון מציג את סיפורה של שומרון מנקודת מבט ישראלית (זה מתחיל כמו סרט ערבי, ממשיך כמו פרק נוסף ב"היה היה" ונגמר כמו תשדיר בחירות של האיחוד הלאומי).

החל מראשית המאה ה-20 החלו לפקוד את אתר העתיקות מספר משלחות ארכיאולוגיות (1908, 1931, 1965, 1968) שלא תמיד היטיבו עם המקום ופעמים אף פגעו יותר מאשר הועילו בחשיפתם את שכבות העבר. באתר רשות הטבע והגנים, מופיע המקום כגן לאומי, אך הביקור בו אסור מסיבות ביטחוניות. ברחבי האתר הארכיאולוגי פזורים מספר שלטים בשפה האנגלית, שהציבה במקום הרשות המקומית ומהכיתובים אין כל איזכור לכך שהתקיימה כאן בעבר עיר ישראלית. המנצח תמיד קובע את ההיסטוריה ונראה שהפעם למרות הכל אנחנו בצד המפסיד, תלוי איך מסתכלים על זה.

מיקום סבסטיה / מקור: וואלה מפות
סרטון קצר שמלווה את התמונה הזו – ניתן לראות כאן

שרידי האקרופוליס עליו שכן מקדש אגוסטוס מימי הורדוס, נותרו מרשימים גם אלפיים שנה אחרי שהבניין הוחרב. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר באזור וככזו היא חולשת על כל הדרכים החשובות שקישרו בין חלקי הארץ השונים. מכאן ניתן לצפות על הים, ועל פי המסורת, הספינות בים יכלו היו לראות את מקדש אגוסטוס שהיה מבנה בולט וגבוה באופן חריג. כיום למעט המדרגות שהובילו למקדש לא נותר שריד למבנה המפואר, אך ניתן להתרשם מהחללים  שהיוו את הבסיס לבניין המקדש.

שרידי הכנסיה הזו, על אף שאינם חשובים כשאר האתרים במקום, מרשימים בשל רמת השתמרותם. דרומית לכנסיה חצתה את העיר דרך רחבה, המכונה "רחוב העמודים" על שמם של העמודים הניצבים משני צידיה עד היום.

רחוב זה שהגיע בחלקים ממנו לרוחב של 12.5 מטרים, קישר בין השער המזרחי לזה המערבי של העיר. העמודים ליוו 800 מטרים מהדרך (כ-600 עמודים שהתנשאו לגובה של 5.5 מ'). היה זה רחוב מקורה כשמשני צידיו פעלו חנויות והמקום תפקד כרחוב השווקים האזורי.

אז איך אני צריך לסיים את החוויה בביקור במקום? למעשה ישנם כאן שני מרכיבים בסיבוב שכזה: האתר ההיסטורי שהוא בהחלט מהאתרים החשובים באזור, שעובדה זו כבר הפכה אצלי לערך סטנדרטי היות ובמרחב הזה יש כמעט בלי סוף "אתרים חשובים מאד". אך המרכיב המשמעותי שבהתחלה לא ייחסתי לו כל חשיבות, היה הביקור במסגרת המסויימת הזו שהובילה אותי לכאן. אפשר לקפוץ ולומר שהחבר'ה האלה מימשו בעצם קיום האירוע דיכוי לתושבי המקום – וטענה זו מתקבלת בחלקה, היות ואינני יודע עד כמה אכן נפגעו התושבים מהאירוע רב המשתתפים. אך המפגש עם מגזר מסויים בחברה הישראלית אליו אין למרבית העם קשר למעט החרא שהתקשורת מאכילה אותנו – זו החוויה המשמעותית בעיניי.

אמנם הגיעו לכאן מגוון גילאים, אך כולם היו נראים לי ממגזר מאד מסויים שמתגורר מעבר לקו הירוק. כולם הובלו לאתר באותם האוטובוסים הצהובים של המועצה האזורית שהייתה ככל הנראה הגוף המרכזי שעמד מאחורי האירוע – וכבר במרכיב הזה אני מוצא את מה שאני תמיד אוהב: צניעות, פשטות והסתפקות במועט כשאת העושר האמיתי משלימה חווית הביקור באתר ההיסטורי.

על פי רוב באירועים דומים מקפיצים אטרקציות המעידות על פיגור שכלי של המבקרים, וכל העסק כולו הופך למסחטת כסף. אך כאן הכל היה שונה והמטרה לא הייתה לחלוב את מעט הכסף שנשאו האנשים, כי אם לחזק בהם את הקשר המלאכותי או הטבעי אל בירת ממלכת ישראל הקדומה. היה משהו אחר בחווית הביקור הזו במקום עם הקהל המסויים הזה – ואני חושב שכל אחד שרוצה להכיר את עמו ואת מקומו צריך להשיל מעליו את הדעות הקדומות, את השנאה העצמית ואת הטמטום ולחצות לרגע את הכביש. על השנאה והמלחמה שהגנרלים מאכילים אותנו – האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול, אבל אותי מעניינת מיכל יותר מהכל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל ונטורה  On 02/11/2009 at 9:41

    רשימה יפה והערות אחדות
    1. לאחר שהושלם פארק בראון במימון המדינה הופסק העידוד שניתן לאלו הבאים בשעריו ולכן היא כמעט ריק
    2. בקרנו במקום ללא הפרעה עד להתפרעות הערבים מאז יש "דיכוי" כניסה רק עם עוצר לתושבי הכפר
    על ילונו רק על עצמם
    3. "כולם הובלו לאתר באותם האוטובוסים הצהובים של המועצה האזורית "
    מסיבה אחת רק לה יש אוטובוסים עם שריון נגד ירי
    4. אציין כי גם ילדי בתי ספר ערבים מסיירים פה
    וכמובן ההסבר אינו כולל אף פרט על ממלכת ישראל

    נקווה שנוכל לבקר במקום מבלי צורך ךהשאיר את הרכבים בפארק בר און

    דניאל ונטורה

    תושב קדומים

  • נועם  On 02/11/2009 at 12:58

    סנדלים ולא כפכפי אצבע, לאן נגיע?

    מכיוון שאני מתקשה להשיל מעלי את השנאה העצמית והטמטום (כפי שניסחת בעדינות רבה), אני מעדיף שלא לחצות את הכביש אל הקנאים האלה. אתמול, במסיבת עיתונאים של המשטרה, דווח על תפיסתו של עוד עשב שוטה מטורלל מהמגזר שמעבר לקו הירוק.

  • נטלי מסיקה  On 02/11/2009 at 13:46

    תודה.
    וגם התמונות יפות.

    אני באופן אישי לא בעד שינאה עצמית כמו שאתה אומר ובכל זאת כנראה שיקח עוד הרבה זמן עד שנזכה להיות מוזכרים בשלטי האתרים המנוהלים ע"י השכנים שלנו. טוב גם לנו זה לקח כמה שנים, ויצאנו מהפחד הזה בסוף.

  • חן  On 02/11/2009 at 16:25

    תודה לך מיכאל על השיתוף בטיול המעניין הזה .
    לנועם ,
    הגם אתה נועם ,
    מכליל ,שונא ובעיקר מפסיד .
    לכולנו חורף גשום ובריא .

    חן לביא .

  • נועם  On 02/11/2009 at 17:28

    חן חן. אתה מוזמן לקרוא את זה:
    http://j.mp/30XrYO

  • חן  On 02/11/2009 at 17:45

    לנועם ,
    נו אז מה ?
    אז גדעון לוי אמר/כתב זה מפליא אותך ?
    אותי זה מבהיל שמכלילים ולא חשוב איזה ציבור .
    נועם ,באמת ,נדמה לי שאתה איש חושב .
    כי מי שיודע לראות כמוך ,לטייל כמוך ממך לא ציפתי
    לציטוט מגדול המכלילים .
    אולי אני טועה בך .

  • נועם  On 02/11/2009 at 18:18

    ולגופו של עניין מה יש לך לומר?

    האם באמת אתה סבור שאין קשר בין האלימות המובנית של החיים מעבר לקו הירוק (תחת שלטון הפרדה בנוסח ישראלי של אפרטהייד), ולהתפרצויות המטורללות של "עשבים שוטים" כביכול, היוצאים למסעי הרג?

  • חן  On 02/11/2009 at 18:54

    א. אתה טעית בי אני זו את ולא אתה .
    ובתשובה לשאלתך ,לא ולא אין קשר ולו הקטן בין לגור במעלה אדומים ובין אלימות !!!
    ובטח שאין קשר בין רוע ומסע הרג ובין המגורים מעבר לקו הירוק הקדוש .
    להזכירך , דודו טופז לא גר בעפרה .וגם לא עמוס קינן .
    ולא אני לא מבקשת לערוך השוואות .
    ההכללה היא היא הגרועה ,מסיתה ומאד לא חכמה .
    אנשים גרים בהתנחלויות ,אנשים ,נועם ,אנשים שלא חושבים כמוך אבל אנשים .

  • .  On 03/11/2009 at 0:07

    אתה הסוס הטרויאני שם, נכנס בכסות אחת וכשיוצא מחליף את המסכה שלך. גם זו דרך להצדיק את קיומו של הבלוג.
    ואתה עוד כותב על "פיגור שיכלי"…

  • שרון רז  On 03/11/2009 at 8:53

    מבלי להתייחס לכל הסוגיות הכבדות כמו טריטוריות, שטחים, איזורים, עמים וגבולות אומר רק כי יש משהו הזוי ביותר בתמונות של העתיקות עם המתקנים הצבעוניים המתנפחים לידם וגם כי האמפיתיאטרון הקדום הזה יפה ומעניין

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 03/11/2009 at 10:13

    אל ילינו הילידים. כשהם מתפרעים הם בעוצר. בכל מקום בארץ זה כך, הלא.

  • נועם  On 03/11/2009 at 15:24

    אבל כל צעד שהם עושים הוא דריכה על האחר ורמיסתו. הפוסט מתאר כיצד זה מתנהל:

    "אדוני הארץ הובלו לגן הלאומי באוטובוסים ממוגני ירי, עם משוריין צבאי מלפנים ומאחור כשהציר כולו סגור לתנועה שאינה ישראלית. עוצר מקומי. כך שהתמונות שלפניכן נוצרו הודות לדיכוי האחר."

  • שלומי  On 03/11/2009 at 23:49

    1. תודה.
    2. רשום לפניך: לא באנו לארץ ישראל, ח-ז-ר-נ-ו אליה

  • מיכאל  On 03/11/2009 at 23:53

    1. תודה לך.
    2. רשמתי, אך ידוע.

  • דוכני מ.  On 26/06/2011 at 22:25

    איזה תמונות יפות! אני זוכרת את המקום, ההריסות שם מיוחדות במינן. מומלץ בחום לכל מי שעוד לא ביקר!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: