סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת שבו היו שותפים האדריכלים אבנר קנר וישראל קומט והמהנדס מנחם ראט.

ועל כך ברשימה זו.

.

כיפה שטוחה

.

(1) הביקור והבניין:

הירידה בדרך הים היא אמנם לא במהירות של 100 קמ"ש, אבל הדרך מתפתלת, הכביש צר, וקשה להתבונן על הבתים שמשני צידי הדרך. יש כאן הרבה מה לראות, כמו הבית בדרך הים 99 שכתבתי עליו בתחילת השבוע. על בניין בית הכנסת הייתי מדלג, אם לא הייתי מכיר אותו מהספר "בתי הכנסת בארץ ישראל מימי קדם ועד ימינו" (דביר, 1984), ספר שפרסם האדריכל עמירם חרל"פ לפני שלושים שנה ועותק שלו מצאתי ב"נסיך הקטן" (120 ש"ח). היות ובתמונה שבספר הוא נראה מרשים החלטתי להגיע לבניין אחרי שתאמתי את הביקור עם הוועד, כדי לוודא שהוא גם יהיה פתוח. היות והביקור היה בערב שמחת תורה, הגיעו הגבאים לסדר את ספרי התורה לקראת ההקפות שהתקיימו באותו ערב.

טופוגרפיה: הבניין שוכן במקביל לכביש ומנצל את שיפוע ההר החד. ממפלס הרחוב נכנסים לבניין באמצעות שני גשרים. גשר אחד, צר, מוביל לעזרת הנשים שבקומה העליונה ואל בית המדרש שבקומה התחתונה (חדר תפילה קטן בו מתקיימים גם שיעורים בנושאי דת). גשר רחב מוביל לכניסה לאולם התפילה המתנשא לגובה שתי קומות. מתחת למפלס הרחוב יש שלוש קומות בהן שוכנים בין השאר אולם אירועים של בית הכנסת, מקווה וחדרים נוספים לשירות הציבור. בסך הכל יש כאן חמש קומות.

תכנון במידות קבועות: בחזית המבנה המחופה בלוחות אבן מלבניים, ניתן לראות שהבניין תוכנן במודול קבוע. לוחות האבן המלבניים המתאפיינים בקווים וזויות ישרות לא רק מדגישים את הסדר והארגון, אלא גם את הקופסתיות של המבנה. בשונה מהמבנים המטויחים, חלוקת החזית לרשת של קווים שיוצרים הלוחות, הופכים את הבניין הגדול לאוסף של פרטים, דבר שמזכיר בניינים אחרים שנבנו באותה עת (החל מהמרכז בשכונת אפרידר באשקלון בתכנון דב כרמי וחבר אדריכלים ועד לבית האיכרים ברחוב קפלן בתל אביב בתכנון שמואל רוזוב).

.

סרטון קצר שצלמתי בבניין:

.

.

בנים/בנות: לנשים יש 339 מושבים, המאורגנים בקומת גלריה המקיפה בצורת האות ר' את אולם התפילה. לגברים 500 מקומות ישיבה.

קהל: "עד שנות השמונים היתה פה קהילה מאוד מפוארת", מספר משה נוילנדר, יו"ר וועד בית הכנסת ומתפלל קבוע כאן מאז 1964. "בית הכנסת היה כל כך מלא, עד שבחגים נאלצו לקיים מניין נוסף גם בקומה התחתונה, כי לא היה מספיק מקום באולם המרכזי. באזור היו הרבה יקים שעלו מגרמניה וזה היה המרכז שלהם. אפילו גן ילדים דתי היה להם, ששכן בקומה התחתונה של הבניין. לא היה כאן מקום אחד פנוי וכדי לקבל מקום היה צריך לחכות יד שמישהו ימות. האנשים התבגרו והרבה מהצעירים עברו להתגורר בשטחים ואחריהם הלכו ההורים. ב'אחוזה' היתה אפילו קהילה גדולה יותר, והיום אין שם כבר בכלל אנשים".

אולם התפילה: אולם מלבני גדול, המתנשא לגובה השווה לשלוש קומות. המבט בו מכוון לשלושה כיוונים: מבט עיקרי אל כיוון ארון הקודש הניצב בקיר הפונה לכיוון דרום-מזרח ומבט משני לכיוון הכיפה שמדגישה את הבניין בסביבתו כמוקד וגם בפנים היא מסמנת באופן סמלי את הכיוון של היושב במרומים. מבט שלישי הוא הנוף הניבט היטב מהחלונות הפונים לכיוון צפון.

.

כפולת העמודים המוקדשת לבניין, בספרו של עמירם חרל"פ "בתי כנסת בארץ ישראל": מבט על הבניין מכיוון נחל לוטם ומבט כללי על אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

הכיפה: על אולם התפילה סוגרת כיפת בטון שטוחה, שהיא פרשנות מודרנית בעלות נמוכה יחסית לכיפה המסורתית שהיתה בצורת חצי ספירה. חלקה הפנימי של הכיפה צבוע בצבע הרקיע ובולט על רקע גווני הלבן והחום השולטים בעיצוב הפנים. הכיפה השטוחה נשענת על ארבע פינות, כשפתחי חלונות מפרידים בין התקרה ובין פאות הכיפה. פינות הכיפה נשענות על ארבעה עמודים היורדים עד לקרקע ומדגישים את עומקו של האולם. סדרה של גופי תאורה מאורגנת במעגל סביב פתח הכיפה בתקרה ואולי הם מסמלים כוכבים.

ארון הקודש: מוגבה מרצפת אולם התפילה במטר, ושוכן בגומחה חצי עגולה מחופה בלוחות עץ. סוג של אפסיס. דלת נסתרת בגומחה מובילה לחדר אחורי, המקיף את גומחת ארון הקודש ונועד לאחסון תשמישי קדושה ולכיור לנטילת ידיים לשירות הכהנים העולים לברכת כהנים בתפילת שחרית.

אמנות: בבית הכנסת כמה יצירות אמנות. בצמוד לארון הקודש ניצבת מנורת ברזל בעיצוב האדריכל ישראל קומט, מתכנן הבניין שעיצב גם את עמוד התפילה ואת ארון הקודש עצמו. המנורה מורכבת מאותיות המשפט "הנרות הללו קודש הן". את הבמה מקיפה סדרה של עבודות מתכת רקועה, שיצר אמן בוגר בצלאל – יעקב בן שלום (יליד ירושלים, 1932, שהיגר מאוחר יותר לארה"ב והמשיך שם כאמן פעיל). לעזרת הנשים מחיצת מתכת שגם היא יצירת אמנות בפני עצמה, שיצר האמן עמנואל סלע (עבודת קיר שלו נמצאת בקולנוע רון ברחוב החלוץ בהדר הכרמל).

תאורה ואוורור: הבניין מפנה חלונות גבוהים לכיוון צפון ודרום ומאפשר לבד מנוף יפה לנחל לוטם גם אוורור מצוין ותאורה טבעית בשעות היום. בשנות השמונים שולבה באופן מתוחכם מערכת מיזוג אוויר בבניין מבלי לפגוע בו: חלק מהמיזוג שולב בתקרה מונמכת מתחת לעזרת הנשים, וחלק שולב בגוף התאורה העגול והגדול שמתחת לכיפה וניצל באמצעות תעלות את המרווח הצר שהיה בין גוף התאורה ובין התקרה. גופי התאורה הם הפרטים היפים בבניין. גופי התאורה הצמודים לקירות עוצבו על ידי האדריכלים ובוצעו במפעל גולדשמידט את שובה – מפעל שהתמחה בגופי תאורה ובין השאר ביצע גם את גופי התאורה המרשימים בתאטרון ירושלים (בתכנון האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון, גיל – שעל גופי תאורה אלה כתבתי כאן). גופים דומים עיצב קומט גם בבניין ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים – בהם התמקדתי ברשימה שכתבתי כאן.

.

סקיצה מוקדמת שיצר האדריכל ישראל קומט בשנות ה-60 (מקור: אוסף אדריכל ישראל קומט)

.

(2) האדריכל:

"הוא למד בוינה אצל אדולף לוס וממנו הוא הביא את האדריכלות הנקייה, הפונקציונאלית ותשומת הלב הגדולה לפרופורציות", מספר האדריכל יחיאל קומט, בנו של ישראל קומט ובעצמו אדריכל שמתמחה בתכנון בתי כנסת. "מאוד חשוב היה לו להימנע מקישוטיות מיותרת, זאת בעקבות המשפט שניסח לוס שה'קישוט הוא פשע'".

את המידע שצברתי על קומט כינסתי בקצרה בערך בויקיפדיה. הוא נולד בווינה ב-1912 וב-1933 עזב אותה ועלה לארץ ישראל בה עבד כאדריכל עד 1985. הוא נפטר בחיפה ב-1987.

יחיאל קומט טוען שבית הכנסת שתכנן קומט האב בקריית שמואל הוא פסגת יצירתו, שם שילב בין מבנה מודרני ובין ארון קודש עתיק שהובא מאיטליה. "לבית הכנסת בקריית שמואל יש עוצמות גדולות יותר, אלא שכאן הקווים המודרניים מודגשים יותר, מבנה עם פרופורציות רגועות, מלבניות וריבועיות, כאלה שמאפיינות את האדריכלות שדוגלת בפרופורציות והתאמה למקום ולנוף".

ניצלתי את העובדה שיחיאל קומט מתמחה בתכנון בתי כנסת, ושאלתי אותו להיכן נעלמו הכיפות מבתי הכנסת החדשים. "הכיפות מתאימות יותר לבתי כנסת גרנדיוזים. הכיפה השטוחה אין לה כבר תפקיד אקוסטי כפי שהיה לכיפה שעוצבה כחצי ספירה, אלא רק התכתבות עם מורשת אדריכלית. נוסף לכך, יש גם את עניין התקציב. הכיפה מייצגת אדריכלות אקלקטית והיום הקווים והגישה שונים, וככה זה גם בכנסיות שבונים היום, שכמעט ולא תמצא בהן כיפות כפי שהיה בעבר. בנוסף, בבתי כנסת מוארכים קשה לעשות כיפות, אבל אני למשל יוצר כיפות בצורה אחרת, כפי שתוכל לראות בבית הכנסת 'ניגוני חיים' בפתח תקוה". (טרם ראיתי את הבית כנסת הזה). בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לוועד בית הכנסת שאיפשר לי לבקר ולצלם וכן לאדריכל יחיאל קומט על החומרים שהעמיד לרשותי.

.

פרספקטיבה של המבנה (מקור: אוסף אדריכל ישראל קומט)

.

שנות ה-60 (מקור: אוסף אדריכל ישראל קומט)

.

2014

.

הכניסה לבית המדרש

.

התכנון מודולורי (על פי מידות קבועות)

.

הכניסה לבית הכנסת דרך גשר 01

.

הכניסה לבית הכנסת דרך גשר 02

.

בית הכנסת נקרא גם היכל יעקב

.

אולם המבואה כולל מדרגות רחבות במיוחד המובילות אל אולם התפילה

.

בלוח המודעות 01

.

בלוח המודעות 02

.

בלוח המודעות 03

.

אולם המבואה העליון לאולם התפילה (שמימין). הדלת במרכז מובילה לעזרת הנשים העליונה ומעליה פסוק המתייחס להר הכרמל

.

מבט חזרה אל הכניסה לבניין ולרחוב דרך הים

.

ריצוף

.

עגול: החלונות בחדר המדרגות המקשרים לעזרת הנשים הם עגולים

.

עזרת הנשים

.

מחיצת מתכת 01

.

מחיצת מתכת 02

.

מבט מעזרת הנשים על עזרת הגברים

.

מבט כללי על אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

כיפה שטוחה

.

סורג המתכת

.

הנברשות הן תוספת מאוחרת אך בעיצוב מקורי בו עשה קומט שימוש בישיבת כנסת חזקיהו ברכסים

.

המנורות הצמודות לקיר הן מקוריות, ויוצרו במפעל גופי התאורה גולדשמידט את שובה

.

בעזרת הגברים שטיח אדום מוביל אל ספסלי הישיבה וארון הקודש

.

הכיפה נשענת על ארבעת העמודים (בתמונה מופיע אחד מהם)

.

גוף התאורה העגול מרוחק מהתקרה בכמה ס"מ ובחריץ ההיקפי מוזרם אוויר קר בקיץ וחם בחורף דרך תעלות מיזוג אוויר זעירות

.

אור 01

.

אור 02

.

גומחת ארון הקודש מחופה בלוחות עץ ומוגבהת ממפלס אולם התפילה

.

ארון הקודש נפתח: הגבאים בודקים את ספרי התורה

.

מוציאים ספר תורה

.

מחזירים את ספרי התורה

.

הפרוכת הלבנה והחגיגית נתלתה במיוחד לכבוד סוכות

.

מנורת חנוכה בעיצוב האדריכל ישראל קומט

.

הקדשה

.

מאחורי גומחת ארון הקודש יש חדר נסתר לאחסון…

.

…ולנטילת ידי הכהנים

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון ארון הקודש

.

למטה הגברים ולמעלה הנשים

.

הנברשת – תוספת מתחילת שנות ה-80

.

שלוש נברשות בכל צד

.

הבמה מוקפת בלוחות מתכת רקועים

.

אחד הלוחות

.

הקדשה

.

בחלק האחורי של אולם התפילה לוחות זיכרון

.

במפלס שמתחת לאולם התפילה יש אולם נוסף שנועד גם הוא לתפילה (ולכן בקצהו ארון קודש) ולאירועים

.

גם כאן בולטים ארבעת העמודים

.

ארון הקודש באולם התחתון (גם מאחוריו יש חדר)

.

הריצוף מורכב ממרצפות טראצו פשוטות, אך הוא מאורגן כמו שטיח

.

תקרה אקוסטית בשילוב גופי תאורה

.

בית המדרש הקטן שבקצה הבניין משמש את המתפללים בימות החול

.

הנוף מאחד מחלונות בית הכנסת

.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית הכנסת בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בית הכנסת בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בית הכנסת בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) בית הכנסת במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בית הכנסת בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) בית הכנסת הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בית הכנסת בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) בית הכנסת במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

.