בגלל שרועי עבר ביום חמישי דירה, נאלצתי להראות נוכחות בישיבה של הות"ל בירושלים. היה עומס על הכביש אבל הקדמתי בחצי שעה, מה שנתן לי זמן להציץ באחד ממבני המגורים המשותפים המיוחדים והמוקדמים שנבנו בארץ: שיכון הרבנים בשכונת רוממה.
על הישיבה בות"ל לא ארחיב. היא נמשכה יותר משעתיים. מהצד האחד של השולחן ישבו המתכננים ובצד השני ישבו הפקידות של משרד הפנים. יותר מ-15 שנה מתכננים מחלף שעליו דנו בישיבה, מה שלא הפריע לאחת הפקידות להטיל על הצוות מטלה נוספת.
.
.
(1) גבוה – נמוך
שכונת רוממה היא לא רק השכונה שבצמוד לה נכנסים לעיר, אלא בשוליים שלה ממוקמת גם תחנת האוטובוסים העירונית ושורה של מגדלי משרדים ומלונות. אלה בניינים שעומדים ביחס הפוך לבינוי שמאפיין את השכונה, שנותרה בחלקה הגדול עם אותה אווירה שהיתה בה בשנותיה הראשונות, לאחר שהוקמה ב-1922.
.
.
(2) המגדל
המגדל הראשון שהוקם ברוממה היה מגדל המים, והיה חלק ממערכת מים חדשה שהתקין השלטון הבריטי ב-1918. המים הגיעו לכאן מ"ברכות שלמה", דרומית לבית לחם. מתחת למגדל המתנשא לגובה 15 מטרים, מצוי מאגר מים גדול הפעיל עד היום. המים כבר שנים לא זורמים מברכות שלמה, אלא ממקורות אחרים. המגדל והמאגר מגודרים ואין אליהם גישה.
.
.
(3) מצבת הזיכרון
הנקודה בה נערכה (באופן קצת מקרי) כניעת העיר לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, התרחשה במקום בו הציבו הבריטים תוך זמן קצר מצבת זיכרון. מתכנני שכונת רוממה שהוקמה לאחר חמש שנים, דאגו להדגיש את המצבה וסביבה יצרו כיכר מוקפת עצים, ספסלים והיום יש גם מתקני משחק לילדים. מהכיכר האליפטית שנקראת היום "כיכר אלנבי", יוצאים מספר רחובות הנמתחים לכל קצותיה של רוממה.
.
.
(4) התחנה
אדריכל זאב שיינברג הוא אדריכל ירושלמי שהותיר את חותמו בכמה מבנים מרכזיים בעיר (מוזיאון ארצות המקרא, בניין בנק הפועלים בכיכר ציון ושלושת מגדלי המגורים בקצה שכונת שערי חסד הבנויים בצמוד לפרויקט וולפסון). אחת היצירות שלו מתחילת העשור הקודם (2001) היא בניין תחנת האוטובוסים המרכזית. הבניין הענק נבנה במגרש שבו שכנה התחנה המרכזית הקודמת (שתכנן אדריכל משכן הכנסת יוסף קלארווין) ומגרש החניה שלה. לבד מתחנה מרכזית, כולל הבניין גם מרכז מסחרי ומעליו כמה קומות משרדים. המבנה תוכנן כך שהוא מפנה חזיתות אטומות לכל עבריו, למעט פתחים זעירים ליציאה וכניסה של הולכי רגל או אוטובוסים. אפילו פתחי החלונות בו הם אטומים או כאלה שנראים כמו חרכי ירי, מה שמקנה לו מראה של מצודה מודרנית. כשמתבוננים על בניין התחנה מכיוון הכיכר עם מצבת הזיכרון, אפשר לחשוב שיתכן ולאדריכל לא היה כל כך אכפת משכונת רוממה.
.
.
(5) בתים
ברחוב אריאל היוצא מהכיכר, שוכנים זה לצד זה שני מבנים דומים, אחד מהם הוא בית אברהם נח הלוי קליין שניפטר בדיוק לפני שנה, והוא שדאג להקמתו של בית הדין במבנה הזה, שהיה מהבתים הראשונים ברוממה ושופץ לאחרונה. את שני הבתים תכנן אדריכל בשם באלוג – שלא ידוע עליו כלום למעט שמו וציון שנת הבנייה – 1923, אותם דאג להותיר על טבלת אבן בכניסה לבית.
.
.
(6) שיכון הרבנים
שיכוני רבנים קיימים היום בכמה ערים חרדיות בארץ. ההתבדלות של האליטה הרבנית מהקהל מזכירה את ההתבדלות של ראשי המדינה שדואגים להסתגר עם משפחתם במגדלים, וילות או מתחמים סגורים ומסוגרים משאר בני העם. אך ראשיתו של "שיכון הרבנים" בשכונת רוממה שונה לחלוטין.
אחד ממבני המגורים הגדולים ביותר שתוכננו עוד קודם להקמת המדינה בירושלים הוא "שיכון הרבנים". הפרויקט תוכנן באמצע שנות ה-40 במטרה לשכן רבנים ששרדו את השואה ויצאו ממנה בחוסר כל. הקהילה הירושלמית ביקשה לתת להם קורת גג מכובדת בעיר הקודש לתקופה של 10 שנים. קשיי מימון הביאו להשלמת הפרויקט בשלבים רק אחרי הקמת המדינה, ועד היום מתגוררים בו רבנים.
תכנית "שיכון הרבנים" דומה מאד לתכנית השיכון הציבורי הטיפוסי שהקימה המדינה בשנות ה-50 וה-60: מבנה טורי ארוך עם מספר כניסות, כשכל כניסה מקשרת לחדר מדרגות המוביל בכל קומה לשתי דירות קטנות (שני חדרים ומטבח). גם כאן יש חצר רחבה בחזית הבניין שבגלל מצוקתם הכספית או חוסר העניין של הדיירים היא מוזנחת ומיותרת, למעט ימות חג הסוכות, אז היא מתמלאת בדיירי השיכון שעוברים לגור בסוכות.
לעומת התכנון המודרני של השיכון הציבורי, דאגו מתכנני שיכון הרבנים (ולא הצלחתי לגלות מי האדריכל) לתת לחזית הבניין הראשית מראה "מקומי" יותר. את מקומם של הפתחים הריבועיים, תופסים פתחים מקושתים. רק בקומת הקרקע הפתחים מלבניים ובכך מדגישים את ייחודו של הבניין כולו, אך בכל שלושת הקומות הנותרות הפתחים כולם מקושתים. האדריכל גם דאג להדגיש את מפלס הקומה הראשונה באמצעות חלונות גבוהים יותר מאלה שבשתי הקומות העליונות.
נוסף למגורים יש בבניין בית כנסת, מקווה ובית מדרש ובחלקו המערבי ישנו אגף המשמש מכון מחקר תורני " אוצר הפוסקים". את המכון ייסד הרב שמואל קיפניס, מי שדאג גם לאיסוף המימון להקמת הפרויקט. היות ומיהרתי לות"ל לא הספקתי לבקר באחת הדירות ולא בטוח גם שבכלל היו נותנים לי.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
(7) בשירותים
הורדתי חצי מיכל.
.
.
תגובות
מיכאל – האם יש כאן סידרה של בנינים או רק אחד? האם הצלחת למצוא תכניות?
דן שלום: מדובר בבניין אחד בודד. לא חיפשתי תכניות.
אשר לבריכת המים. אני מסופק אם הצינור מבריכות שלמה הגיע עד לכאן. רק ממקורות הירקון סביר להניח הגיעו המים לבריכה ברוממה
המים הגיעו מברכות שלמה, כך נטען במספר מקורות.
באלוג הוא שם הונגרי די נפוץ (יהודים עם שם כזה הם מי שהמירו שם גרמני לשם הונגרי, תופעה שהחלה במאה ה – 19). יתכן שניתן למצוא עליו פרטים במוזיאון למורשת היהדות דוברת ההונגרית בצפת.
בקשר לתחנת האוטובוסים: בניגוד לתחנה הגוועת בתל אביב והתחנה המתה בחיפה, זו תחנה חיה ותוססת. קצת קשה להתווכח עם בניין שמצליח למלא את ייעודו ולא הפך עדיין לערמת זבל.
הצעה לישיבה לנשים ברוממה:
http://www.archijob.co.il/archijob_projects/showProject.asp?projectId=ST76&projectFamilyId=3
"לאדריכל לא היה כל כך אכפת משכונת רוממה". הצחקתני. ממתי לאדריכלים אכפת מבני אדם? הנה סיפור קטן על בית הרבנים: כשהייתי בשנה א בבצלאל, שותפי למד בשנה ב' ארכיטקטורה. לקחו אותם לסיור שטח ברוממה, ולאחריו הוטל עליהם להוסיף כך וכך יחידות דיור לבית הרבנים. לבניין שהוא גם ככה ענק וצפוף, היו צריכים להוסיף עוד יחידות. שותפי תכנן תוספות מגושמות על החצר הצרה של הבנין, שהייתה מגרש משחקים לילדי הבניין. ציפוף על גבי ציפוף. תרגיל באטימות לבני אדם.
מתכנן שיכון הרבנים – אדריכל אלכנסנדר פרידמן. תיק תיעוד עשה לא מזמן אדריכל משה שפירא. חדשות בקרוב…