בקעת אונו שבשולי מטרופולין דן, היא מקום עם אוכל, שירה, היסטוריה ואדריכלות. הודות למקבלי ההחלטות הבורים, היופי והייחוד של המקום התחרבש והפך לפרבר אחד גדול וסתמי. מומלץ לבקר ולהתרשם מהאזור: היום עדיין ניתן לראות את הערכים שהולכים נעלמים. הפעם אני רוצה להפנות את המבט לשרידיו הממש אחרונים של כפר ענא – עיירה פלסטינית שהתקיימה עד 1948 בשטח שהיום מצוי במזרח אור יהודה.
.
מסגד הכפר ענא
יונה וולך באה מקרית אונו (את הבית והגינה הרסו), ישראל לוטן בנה שכונה מעניינת בקרית אונו (רוצים להרוס), דניאל ליבסקינד תכנן אודיטוריום בגבעת שמואל (שנראה הרוס) ובסביון יש מיליון וילות מדהימות של גדולי האדריכלים (חלקן נהרסו, בדרך להיהרס או ששונו עשרות פעמים). גם באור יהודה יש פרויקט מגורים מאד מעניין של ישראל גודוביץ, היכל תרבות שתכנן אברהם יסקי שכולו צבוע בורוד ומאה מקומות מצוינים ועממיים לאכול בהם.
כפר ענא שוכן על שרידי יישובים קדומים יותר ובהם כפר אונו המוזכר בתנ"ך והוא שהעניק את שמו לבקעת אונו ולכפר אונו (היום קרית אונו) בתחילת המאה העשרים.
*
על שרידי כפר ענא הוקמה מעברת כפר ענא לאחר קום המדינה, וכיום אין כמעט זכר לבתי הכפר שהפכו לשכונת מגדלים במזרח אור יהודה הקרויה "נוה רבין". השכונה החדשה תוכננה על פי מודל פינוי-בינוי על ידי האדריכלים ברק וגרשון צפור במהלך שנות התשעים. השכונה היום הולכת ומושלמת והמגדלים האחרונים מוקמים בה סביב גן מרכזי גדול עם דשא ירוק ומתקנים צבעוניים שכמוהם אפשר לראות בכל מקום מדן ועד אילת.
*
עד לפני שנים מעטות היו כאן בארות מים ובתי אבן שנבנו בטכנולוגיות בניה מקומיות בנות אלפי שנים. באור יהודה העדיפו למחוק את הערכים המקומיים הקיימים ולבנות מרחב סטרילי.
.
אזור כפר ענא במפה משנת 1880 (מקור: עמוד ענן)
מפת הכפר בשנת 1948 כפי שצוירה על ידי אחד מפליטי הכפר (מקור: palestineremembered.com)
.
את מספר הבתים שנותרו מהכפר ניתן לספור על שתי ידיים וסביר להניח שהיות ועתידם אינו מובטח, וכן בעקבות הפיתוח המואץ, כנראה גם אלה לא יישארו כאן עוד זמן רב.
דווקא מסגד הכפר נותר על תילו. מבנה בודד לצד הדרך המרכזית החוצה את השטח. אין פה רחובות או מספרים וגם בתים אין כמעט. המסגד היוא מבנה בצורת מלבן מוארך המורכב משני אגפים מתקופות שונות. האגף שקרוב לכביש הוא למעשה חצר הפתוחה לשמיים ומוקפת חומה גדולה והאגף השני הוא מבנה המסגד העתיק. שני המבנים בנויים מאבן מקומית, אך שיפוצים שנערכו במבנה במהלך השנים (ככל הנראה על ידי תושבי כפר עאנה המקוריים) שילבו בו בטון במספר מקומות. המחראב – גומחת התפילה בולטת מחזית המבנה הפונה אל המזרח באגף הישן. כיום המבנה אמנם שלם אך כל פתחיו אטומים ולא ניתן להכנס אליו. באחד הפתחים מישהו שבר את אחד הבלוקים וניתן להציץ. כתובת בערבית שמעל לכניסה לאגף הישן ניתן עדיין לראות.
*
במהלך השנים פליטי הכפר הערבי וצאצאיהם הגיעו למקום לביקור. תמונות שלהם מצאתי ברשת ואחת העליתי בהמשך. צאצאי הכפר אפילו מארגנים מידי פעם בירדן, תערוכות זיכרון לחיי היום יום שהיו בכפר. באחת מהן התארח מלך ירדן המלך עבדאללה.
לפני כמעט שנה אורי סיפר לי שיש גם בריכת מים והוא אפילו צילם סרטון קצר, שבעקבותיו הלכתי אני בין שרידי כפר ענא – ועל כך אני מודה לו מקרב לב.
*
כשממשיכים עם דרך העפר מגיעים לאחר העיקול לבריכת השקיה, שריד נוסף מעברה של כפר עאנה שכיום ניצב נטוש בקצה שדה. הבריכה על אף הסדקים שנוצרו בה בגלל הזנחה, נשארה שלימה וניתן לטפס בקלות אל שפתה ולהתרשם משלושת המדרגות המהוות את דפנות הבריכה המטויחת בטיח ורדרד מקורי.
*
החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שביקר באזור במחצית השניה של המאה התשע-עשרה, ביקר גם בכפר עאנה. בתיאוריו מוצג הכפר כטיפוסי לכפרי הסביבה: "הבתים בנויים בנייה גסה מלבנים מיובשות בשמש, עשויות מחומר ותבן. פה ושם מיתמרים עצי תומר, שכפותיהם הירוקות מוסיפות לווית חן למצבור בתי המגורים. בחורף נקווים מי הגשמים לשתי ברכות רדודות הכרויות בקרקע בקירבת הכפר. נוסף לכך מאפשרות כמה בארות להשקות את גני הכפר באמצעות אנטיליות. ליד אחת הבארות ראיתי ניצבים עמודי שיש אחדים, עתיקים למראה".
*
לסיכום: בקעת אונו היא אחד מהמקומות המרתקים ביותר במטרופולין דן ויש בה הרבה דברים מושכים שהולכים ונעלמים. אם האדריכלים שפועלים באזור היו קצת יותר אינטליגנטים, הם היו מוצאים את הדרך כיצד לנצל את אותם ערכים ולשלב אותם בתכניות שהקבלנים מכתיבים להם. בנתיים לא נראה שזו המגמה.
קיר בודד – שריד אחרון לאחד מבתי כפר ענא ששימש כבית קפה מקומי
רק'//'קרע/ק'ר
חזית מבנה המסגד הפונה אל דרך העפר שבעבר היתה ככל הנראה הרחוב הראשי בכפר
חזית מערבית של האגף הקדום של הבניין (הכוללת גם עקבות מבנה מאוחר שהוצמד למבנה העתיק ולא שרד)
פינה הדרום-מזרחית של המסגד כשבחזית המזרחית ניתן לראות את המחראב
המחראב במרכז החזית המזרחית של האגף העתיק בבניין
קטע מהחזית הדרומית
כשמציצים פנימה ניתן לראות כי הבניין מחולק לשני אגפים: אחד (מימין) מקורה ושני פתוח לשמיים. כתובת בערבית עדיין מתנוססת על העמוד המרכזי המפריד בין שני האגפים
למרגלות המגדלים החדשים של שכונת "נוה רבין", באחד מהשדות החקלאיים האחרונים שנותרו באור יהודה ניתן למצוא את בריכת ההשקיה העתיקה
בריכת ההשקיה (חזית מזרחית)
קטע מחזית הבריכה
הבריכה מורכבת ממדרגות שנועדו לשאת את עומס ולחץ המים על הדפנות. כיום היא מלאה בצמחיה, סברס ואשפה.
הדופן הדרומית (משמאל) והמערבית של הבריכה
פינת הבריכה
שברי חרס ששולבו במבנה הבריכה בולטים מבעד לטיח הורדרד המקורי
מעבר לשדה המגדלים החדשים של אור יהודה משקיפים על השטח שבעתיד הלא רחוק גם הוא צפוי להפוך לאזור בנוי
ובנתיים התאילנדים עובדים את האדמה
חלון אחורי 
תגובות
תיעוד חשוב. פוסט מצויין. שותף לכל דברי הביקורת על ההעלמה חסרת הרגישות של הבנייה העתיקה על ידי בוני הבנייה החדשה. שרון רז
באתר העירייה מוזכר מקור שמו של היישוב "וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד; הוּא בָּנָה אֶת-אוֹנוֹ, וְאֶת-לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח' י"ב). כך שכפר ענא שימר את השם התנ"כי. הוריי היו מתושבי האזור בשנות ה – 40. הם גרו תחילה בגבעת שמואל (לדבריהם הבית נהרס ועומד עליו היום מחלף) ואח"כ בכפר אונו. הוריי סיפרו על חיים קשים מבחינה כלכלית, עם הרבה סולידריות חברתית שעזרה להם להתגבר על הקשיים. הגברים עבדו ביום ושמרו בלילה, אך הקהילה הקטנה התקשתה לעמוד במשימה ובשלב כלשהו קיבלו תגבורת מרמת גן. היחסים עם הכפר הערבי יהודיה היו תקינים ולדבריהם פרט לכדור תועה שפגע בביתם לא נרשמו תקריות. אחת מתושבות העיר אוספת בשקדנות תצלומים ומסמכים על המקום, לא יודעת אם זה ארכיון "רשמי" או אישי. ביהוד (הכפר יהודיה) השתמרו יותר מבנים ומרקם שלם (אזור רחוב חתוכה), אבל גם שם רוצים להרוס בשם מיצוי הפוטנציאל הנדל"ני.
תגובה מרתקת. האם יש קישור או פרטים נוספים על אותה אישה שאוספים צילומים ומסמכים? אשמח מאד לקרא ולדעת.
מרתק תודה! אגב, יצא לי לחפור שם לפני הרבה שנים. יש מתחת עיר ביזאנטית גדולה, שממנה כנראה נלקחו עמודי השיש בבנייה המאוחרת יותר.
האם פינו משם את אתר הפסולת שהיה בצמוד?
תודה שרון, אסתר ונטלי!
אחרי כל פוסט שלך אני הולך לראות את האיזור בגוגל ארת'.
צריך למצוא לך מימון להוסיף לפוסט גם צילומי אוויר. או פשוט לעלות לאחד המגדלים, לדפוק בדלת ולבקש לצלם מהסלון.
אמיתי שלום: גוגל ארת' זו אפשרות להכיר מקום אך היא לא מהווה תחליף לביקור חוויתי באתר עצמו. לדפוק על דלת ולצלם מלמעלה דורש זמן וכוונה, ואני בסך הכל מגיע להסתכל ולנסות להבין. אין לי כוונה להשקיע בצילום מעבר לצילום לעצמי, ביקורים בדירות אני כבר עושה לפרויקט אחר. הרשימה היא תוצר לוואי למשהו שממילא ייצרתי לעצמי, והכתיבה כאן נועדה לשתף את הציבור בנקודת מבט נוספת על המרחב שבו כולנו חיים.
בתחילת שנות ה-40 פעלה למשך זמן קצר מסילת ברזל שקישרה בין הבסיס בתל ליטוינסקי לבין שדה התעופה בלוד, המסילה ניבנתה והופעלה על ידי הצבא האמריקאי. המסילה עברה בסמוך לכפר ולאחר שתנועת הרכבות בקו זה פסקה בשלהי 1943 , אנשי כפר אנה "דאגו" לפרק חלק מקטעי המסילה ולהשתמש בהם לצרכים שונים, בעיקר יסודות וחיזוק לבתים שבנו.
חשוב להזכיר שהייתה שם במשך עשרות שנים מעברה שהיום כמעט ולא נותר לה זכר. מי שמעוניין להכיר את ההיסטוריה של המקום על בוריה ואף כותב פוסט על חשיבות ההנצחה והאינטגרציה של העבר חייב להזכיר זאת. אבל אין את זה אצלך. ולו במילה.
אסף: כנראה שלא קראת את הרשימה, כי כן ישנה התייחסות למעברה שהתקיימה במקום בשנות החמישים.
אסף שלום
במסגרת תכנית שימור לאור יהודה אנחנו מחפשים שרידים למעברה אודה לך אם תוכל לשלוח לי תמונות ו-או מיקומים של מבנים מהמעברה
משה
כדאי לך לדבר עם שאול חייק שכותב מידי שבוע זכרונות מהבעברה.
הגעתי לפוסט במקרה – תודה על הסיור המרתק. אכן, כמו שציינה כאן למעלה אסתר, ביהוד, לשעבר יהודייה, השתמרו לא מעט מבנים מתקופת הכפר הערבי, וגם אזור שהשתמר יחסית בשלמותו – אזור סעדיה חתוכה שמשמש המרכז המסחרי של העיר. לאחרונה נהרס חלק מהאזור (שכונה בידי בני העיר "שוק אשכנזי" או "השוק התורכי"), דווקא כזה שנדמה לי שלא היו בו בתים מתקופת יהודייה, וחלקים נוספים כנראה ייהרסו בקרוב עקב תוכניתו של ראש העיר לבנות את במרכז המסחרי פארק דמוי לוגאנו. עם זאת אני מניח שהמסגד של הכפר, שהיום משמש כבניין העיריה, יישאר על כנו.
ראיתי שאין לך פוסט על העיר – אשמח מאוד אם תבקר שם בקרוב. יהיה לי מעניין לקרוא את רשימתך בעקבות סיור כזה.
מאמרך מרתק מיכאל!
הרשה לי לתקן את ההסבר לגבי בריכת ההשקיה/אגירה, הבירכה בערבית, שבשפת המשנה נקראה "בור סוד שאינו מאבד טיפה" גם בהקבלה לתלמיד חכם אספן ידע.
הבור היה "סוד" כלומר מטויח בתערובת סיד ואגרגט, לרוב שברי חרס, לצורך אטימה והדירוג נועד להקטין את האיוד ממנו עם ההתקרבות לעונת הקיץ והתרוקנות הבריכה כתוצאה משימוש.
בתל אביב נותרו שרידי בריכה כזו בחצר בית הכנסת הישן בפינת הרחובות יהודה הלוי – כרמייה.
בני – הדירוג בבריכות המים נועד לאפשר לקיר לעמוד בלחץ משתנה של המים. בתחתית הבריכה יש לחץ גדול יותר מאשר בראשה, ולכן הקיר למטה עבה יותר.
אנחנו גרים כאן וזה תיעוד חשוב ליפני שמפנים
נולדתי בכפר עאנה… ובשבילי היא נמחקה כליל. התרגשתי לקרוא את הפוסט. כתבתי על הכפר רומאן סיפורים ובקרוב יצא לאור ספרי. תודה לך על השיתוף והמחקר.
גרתי בכפר עאנה בגבול מונוסון את החלק הבנוי באזור המסגד הכרתי טוב היה שם בית כנסת בצמוד לקיר הדרומי של המסגד ובית קברות מוסלמי שלם ששרד עד תחילת שנות השבעים לצערי בית הכנסת נהרס ובית הקברות נעלם לטובת מרכז מסחרי מראה בית הכנסת צמוד למסגד היה היה טבעי ובפועל התפללו שם בעיקר בשבתות הכפר היה יפה בסמוך לכפר הבנוי היו מעברות צריפים
בל נשכח את רוצחי הילדים הבולגרים במעברה ע'י תושבים ערבים, ולכן נשלח כיתה שחיסלה את הישוב.
כמדומני היה מדובר ב3 ילדים ממוצא בולגרי .
הי'ד