סיבוב בשכונת נוה צין במדרשת שדה בוקר

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס קובע בפתיחת ספרו החדש (אם כי הממוחזר) "1948" כי הציונים הראשונים, אותם חלוצים שהחלו להגיע לארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, הונעו מכוח שני דחפים: כמיהה משיחית מדורי דורות לחידוש ממלכתיות ישראלית בארץ האבות, ואנטישמיות אירופית שחוללה פרצי פוגרומים. האנשים שהקימו ומיישבים את שכונת נוה צין בלב הנגב אמנם ברובם לא נמלטו מפוגרומים, אך בהחלט ניתן למצוא בהם את הלהט לשוב ולהחיות את אחת מפיסות הארץ היפות ביותר בארץ האבות.

לפני כמה שבועות ערכתי עם חברים סיור ודיון במדרשת בן גוריון בשדה בוקר שם התארחנו אצל האדריכל פרופ' דיוויד פרלמוטר המתמחה באדריכלות ביו-אקלימית. רשימה מאותו ביקור כבר הצגתי כאן, והיא עסקה ב"שכונת הלגו", שכונה ייחודית שתכנן האדריכל משה ספדיה. הפעם אני מבקש להציג את שכונת נוה צין הנחשבת לגולת הכותרת של תכנון אקלימי באופן הפשוט ביותר מבלי להתחכם יתר על המידה.

מדובר בשכונה מטיפוס 'בנה ביתך' שבמבט ראשון נראית כמו כל שכונות צמודי הקרקע, אך בת'כלס צוות התכנון שהורכב מאנשי מחקר יצר כאן שכונה המתייחסת לאקלים המקומי ויחד עם זאת מתייחסת גם להיבט הכלכלי, מה שהביא את השכונה להיחשב לאחד מהמקומות היקרים ביותר בנגב. כתבה שהתפרסמה בעיתונות היומית ממש לאחרונה, מציגה את מחירו של מגרש בשכונה המגיע לסכום של 2,000,000 ש"ח.

.

השלט

.

האדריכל פרופ' אביתר אראל הוא מהמומחים הגדולים בעולם לתכנון אקלימי, וכשהוא משבח את פרויקט שכונת נוה צין במדרשת שדה בוקר, זה אומר שחייבים לראות וללמוד.

במאמרו "בנייה מודעת אקלים בנגב" (בתוך: ספר ורדימון, הוצאת אריאל, 2002) מציין אראל את חשיבות השכונה:

"השכונה הסולארית הראשונה, והיחידה לפי שעה בארץ, נבנתה במדרשת בן גוריון החל משנת 1991. קומץ משוגעים לעניין הקימו עמותה שמטרתה לאפשר לחבריה לבנות את בתיהם במתכונת בנה ביתך, בשכונה חדשה שתוקם בסמיכות למדרשה. תכנית המתאר של השכונה ותקנון הבניה שהוכנו על ידי היחידה לאדריכלות מדברית במכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיים, הם יוצאי דופן בכך שהם יוצרים מסגרת שבתוכה מתכננים שונים יכולים לתכנן ולבנות בתים סולאריים, מבלי שבניין כלשהו יפגע ב'זכויות השמש' של שכניו. אין מדובר בשכונה הכוללת יחידות דיור סטנדרטיות, או כמה טיפוסי אב, הבנויים כך שתפקודם האקלימי יהיה טוב, אלא כללים היוצרים מערכת פתוחה שבתוכה ניתן לבנות בתים שונים ומגוונים. תכנית המתאר של השכונה המונה 78 יחידות דיור, נותנת גם פתרונות לשטחים הציבוריים בהתאם לתנאי האקלים במקום. התשתית לכלי רכב (רחובות משולבים שכיוונם מזרח-מערב), יוצרת גם מערכת תנועה המאפשרת להולכי הרגל חשיפה לשמש בחורף. מערכת צירים משנית בכיוון צפון-דרום הכוללת מעברים צרים התחומים בגדר בנויה משני צידיהם ומקורים בפרגולה, מספקת להולכי רגל הגנה בפני השמש והרוח כל ימות השנה. כמות הצמחיה בשטחים הציבוריים מעטה יחסית, על מנת לחסוך במים, ומותאמת לתנאי הקרקע והאקלים".

בהמשך אותו מאמר, מציין אראל פרויקטים נוספים שתוכננו עם מודעות אקלימית בנגב: (1) 'שכונת השטיח' בלב שכונה ה' ("שיכון לדוגמה") בתכנון האדריכלים נחום זולוטוב ודני חבקין, (2) תכנית האב המקורית של ערד, (3) מבני המגורים לעובדי מפעלי האשלג בסדום בתכנון קאופמן (אותם הצגתי ברשימה נפרדת), (4) בניין הקונסרבטוריון למוסיקה בבאר שבע בתכנון יעקב רכטר, (5) בניין עיריית באר שבע בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון, (6) מבנה ההדרכה בבסיס הגדנ"ע ליד מדרשת בן גוריון בתכנון אריה רחמימוב, ולסיום (6) בניין המרכז הבינלאומי ללימודי מדבר במכון לחקר המדבר שתוכנן על ידי היחידה לאדריכלות מדברית במכון לחקר המדבר, אותו מכנה אראל כ"הבניין המורכב ביותר בנגב מבחינת התייחסות לתנאי הסביבה".

.

תכנית שכונת נוה צין, 1988 (תכנון: היחידה לאדריכלות מדברית, המכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון)

.

בהוראות התכנית, מדגישים עורכיה את נושא "נגישות השמש" – דבר שנדיר שמישהו מתייחס אליו, אבל כאן ביקשו המתכננים להגן על כל דייר במתחם ולדאוג לכך שקרני השמש לא יפספסו אותו:

"חתך גובה הבניין, הגדרות, הפרגולות וכל אלמנט אחר במגרש יוגבל, בנוסף להגבלות על ידי קווי בניין, על ידי מישור במעטפת השמש של המגרשים, זאת לצורך הבטחת נגישות שמש לחזיתות הדרומיות של מבני המגורים בשכונה גם בין השעה 0830 לבין 1430 בתאריך 21.12. המישור המגביל יהיה מוטה בזוית של 26.5 מעלות לקו העובר דרך המגרשים וניצב לגבולם הדרום-דרום מערבי, וכן יעבור המישור המגביל את הבניה בכל מגרש דרך קו הבניין הדרום-דרום מערבי של המגרש שמצפון צפון מזרח לו".

.

רישום מתוך הוראות התכנית משנת 1988 המציג תרשים עקרוני להגנה על זכויות שמש

.

גם לנושא הניקוז יש התייחסות, הדורשת "רצועה ברוחב של לפחות 5 מטר מסביב לבניין או בכל המרווח בין הבניין לקו גבול המגרש תהיה הקרקע משופעת בשיעור 5% מהבניין כלפי חוץ". בנוגע לשטחים הציבוריים, מדגישה התכנית את מעברי הולכי הרגל החוצים את השכונה ונדרשים להצללה של לפחות 60% מאורכם.

.

הנחיות למרכיב ההצללה בשטחים הציבוריים (מתוך קובץ הוראות התכנית)

.

שלט בכניסה למכון

.

באחד מ"הרחובות" של השכונה המשלבים תנועת רכבים עם הולכי רגל

.

בית מגורים אופייני

.

מקבלים הסבר על מימוש "זכויות שמש" בשכונה מחבר צוות התכנון פרופ' דיויד פרלמוטר

.

מתרשמים

.

גינת משחקים בלב השכונה

.

אחד משבילי ההליכה עם מרכיב ההצללה

.

שבילי ההליכה חוצים את השכונה ומהווים את עמוד השדרה שלה

.

מעבר הולכי רגל אל מחוץ לשכונה המאפשר מבט אל הנוף הסובב

.

פריאנקה ורוני חוזרות לתל אביב

.