| רשימה שניה בסדרה הסוקרת מוסדות חינוך בישראל, שפורסמה בכתב העת "הד החינוך" (הוצאת הסתדרות המורים, עורך ראשי: ד"ר יורם הרפז, עורכת: ציפה קמפינסקי). בעקבות הערתה של הגיאולוגית ד"ר נאוה סבר שטענה שמה שמעניין אותי מצוי בעיקרו במרכז הארץ ושאני חייב להכיר גם את מה שנמצא מעבר לגבולות המרכז, בחרתי לסקור ברשימות הבאות מוסדות חינוך בנגב ובגליל העליון, כשרשימה זו סוקרת פרויקט בנגב. כל בתי הספר המוצגים כאן מצויים בשלבי הקמה מתקדמים לקראת פתיחתם בשנת הלימודים הקרבה ובאה במועצה אזורית אבו בסמה וביישוב חורה. אני מוצא ברשימה זו, את אחת מהרשימות החשובות שפרסמתי כאן עד כה, היות ולבד מ"הפרויקט הבדווי" המתרחש כאן הרחק מעין התקשורת, מתקיימת כאן פעולה בעלת השפעה אורבנית מרתקת. פעולה זו נשענת על הקמתו של מוסד חינוך ומחוללת באמצעותו במרחב הנתון – התחלה למערך אורבני במקום מפוזר וחסר רחובות, כבישים, גינות ומבני ציבור בפרומט המוכר לנו, וכאן ניתן לראות את רגע ההתחלה. |
אל מול גישה של הזנחה, הפלייה והתעלמות שהונהגה משך עשורים רבים, מתעורר הממסד ומבצע תיקון יוצא דופן במרחב הדרום, וזאת באמצעות הקמתם של מרכזים עירוניים יש מאין לכל אותם כפרים אשר אט אט זוכים להכרה מהמדינה. בעקבות החלטת ממשלה, בארבע השנים האחרונות הוקמו על ידי משרד החינוך באמצעות החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי למעלה מ-200 כיתות רק במועצה האזורית אבו בסמה, כשלקראת שנת הלימודים החדשה מצטרפות למפעל זה 70 כיתות נוספות. בחישוב מהיר, כאשר כל כיתה מאוכלסת על ידי 35 תלמידים, הרי שמדובר בקרוב ל-10,000 תלמידים שיזכו ללמוד, גם אם בפיגור של כמה עשורים, במבנים האיכותיים והחדשניים ביותר מבין מוסדות החינוך בישראל.
מאיר חזן, המנהל את הפרויקט החשוב הזה הוא שהציג בפניי את מפעל הבנייה, רגע לפני השלמתו ומסירתו לקראת שנת הלימודים הקרובה לתושבי ששת כפרי המועצה האזורית אבו בסמה. דומה שבמשרד החינוך מנסים להדביק את הפער העצום בו מצויים היישובים הבדווים, אולם עדיין, השלמתו וסופו של פרויקט הבנייה הזה אינם נראים באופק.
בית הספר המקומי הישן בכפר אום בטין נראה יותר כמוצב צבאי מראשית ימי המדינה, מאשר בית ספר האמור לטפח את דור העתיד של החברה הבדווית. לעומתו, החל משנת הלימודים הקרובה, יזכו התלמידים ליהנות ממבנה בית הספר החדש והעדכני אשר תוכנן על ידי האדר' גידי פובנזר, כחלק מקריית חינוך שלמה בליבו של הכפר.
בכל שיטוטיי בכפרי האזור המקיפים את הקריה החדשה, לא נתקלתי לא בגינה ציבורית ולא בפיסת דשא או בכל מתקן משחק אחר. חוסרים אלה בולטים באופן משמעותי במרחב בו מספר הילדים עד גיל 15 עובר את מחצית האוכלוסייה. כפועל יוצא של חסר זה משוטטים ילדי האזור כמעט חסרי מעש בלב המדבר, ביישוב בו אין כבישים, מדרכות, מרכז מסחרי, כיכרות וגנים. לא פעם מגרש המשחקים שהם מאלתרים בעצמם הוא חלק מגדותיה של תעלת שפכים פתוחה המנקזת לאזור את שפכי העיר חברון ומכונה גם נחל חברון. בקריה החדשה, חוץ מבתי ספר יסודיים ותיכוניים, הוקמו גם מבנים רב תכליתיים כחלק מקריות החינוך, שמטרתם להעניק מענה למצוקה זו ולשעות שמעבר ליום הלימודים. השלמת חוסרים אלו מחדדת ומחזקת את חשיבותו של מפעל הבניה הזה, אשר יכיל פיצוי הולם עבור ילדי האזור.
כל מי שיצא לו לבקר באחד מאותם כפרים, מייד ישים לב שמוסדות אלו נראים כאילו הם עולים מלב השממה בה מפוזרים צריפי הבדווים המורכבים מפחים, לוחות עץ ובלוקים חשופים וארעיים למדי. לעומת אותם צריפים נראים בתי הספר כמו חלליות ענקיות שנחתו מהחלל החיצון בלב המאפליה המקומית. בתי הספר מתוכננים על ידי אותם אדריכלים שמתכננים בכל רחבי ישראל ויושבים הרחק מהמדבר ומהכפרים, כשהם מותירים כאן מבנים בהם נעשה שימוש בשפה ארכיטקטונית זרה למקום, ללא כל ניסיון להשתלב בקנה המידה, בחומרים ובמרקמים המקומיים. לא נראה כי תופעה זו מכוונת, אלא שהיא תוצר של שיכפול טיפוסים הנבנים בשאר חלקי הארץ. יחד עם זאת, המבנה המוגמר מהווה עבור ילדי הכפר מציאות אחרת ומיוחדת מזו שהם מורגלים אליה ובכך אולי טמונה דווקא חיוביות מסוימת.
אחד מבתי הספר שדווקא כן מנסה להשתלב בתרבות החיים המדברית, הוא בית הספר היסודי בכפר אל-סייד שתוכנן על ידי האדר' מוסטפה אבו רומי תושב הגליל, שהקים מבנה שעל אף גודלו (16 כיתות), מקנה תחושה אינטימית, נעימה וייחודית. המבנה מקיף חצר בעלת ממדים הרמוניים, בה מושם דגש על קשרי עין בין חלקי החצר השונים לבין המסדרונות ושאר החללים המקיפים אותה.
המרכיב המושך ביותר עבור המסייר במערך הבנייה המתחדש בדרום, הנו הנוף הניבט מחלונותיהם של כל בתי הספר בהם ביקרנו. בשל מערך הכפרים המקיף את בית הספר, קיים קשר עין הדוק בין בתי הספר לבתי הכפר. הודות לכך, נותר קשר סמוי והדוק בין התלמיד לביתו ולמשפחתו, ובמקביל הופך מוסד החינוך לנקודת ציון הבולטת בנוף הכפר ומתוך כך הופך למרכז היישוב ולמחולל עתידו.
מראה כפולת העמודים המודפסת
ואסיים בתזכורת שהיא הזמנה לכם – קוראים יקרים:
אם גם אתם סקרנים ללמוד ולהכיר פנים נוספות במצודות הטיגארט הפרוסים בכל רחבי ארצנו הקדושה (שעל שתיים מהן כתבתי כאן רשימות, זו הנטושה בדיר קדיס ומערכת המים של המצודה בתרשיחא), אז המועצה לשימור אתרים תקיים ביום חמישי 11.02.10 בבניין משטרת נהלל ההיסטורית יום עיון בנושא "מצודות טיגארט – ההשפעה האדריכלית על המרחב והנוף הארצישראלי".
בין הדוברים ביום העיון תוכלו למצוא את המומחה מספר 1 למצודות אלה הד"ר גד קרויזר, את אדר' פרדי כהנא שירצה על ההיבטים האדריכליים של משטרת נהלל ואנוכי גם – שארצה על חותמו של צ'ארלס טיגארט על המרחב הישראלי באמצעות מקרה מבחן של בניין חביב בו ניתקלתי באחד מהסיבובים שלי. גולת הכותרת של הארוע תהיה ביקור במצודת טיגארט בנצרת המשמש כיום את פיקוד העורף ולאחרונה נתגלה באקראי מאגר המים ותשתיות לעת חירום בתת-הקרקע של המצודה. לכן יש להרשם מראש בכדי שניתן יהיה להצטרף לסיור (מספר המקומות כמובן שמוגבל ויש להרשם מראש בגלל התיאום לכניסת מבקרים למתקן צבאי). לקישור להזמנה לחץ כאן. אז יש מצב שתבואו?
. . .
חלון אחורי 
תגובות
המיממשל הצבאי בנה בדרום חברון מתקן משוכלל לטיהור מי שופכין
עירית חברון סרבה להשתמש בו וכל הביוב זורם לישובי הבדואיים מצפון לבאר שבע וגורם למחלות רבות בקרב הילדים אלה הם השכנים. שבוע טוב. דני