בשבוע שעבר הסתובבתי באוסלו בירת נורבגיה. 55 שנה אחרי שפתח את שעריו, מתכוננים במוזיאון המוקדש ליצירותיו של הצייר הנורבגי אדוארד מונק לסגור את הבסטה. התערוכה !EXIT הנערכת כעת במוזיאון מוקדשת לבניין ולפעילות שהתרחשה בו במשך השנים – האדריכלות, התערוכות, הקונצרטים וגם הפריצות שהובילו לשוד האמנות המפורסם שהעלים את "הצעקה" וה"מדונה" – שתי העבודות המפורסמות ביותר שיצר מונק.
אל דאגה, הבסטה הישנה שתכננו האדריכלים אינאר מיקלבוסט (Einar Myklebust) וגונאר פונגר Gunnar) Fougner) אמנם נסגרת, אך האוסף של מונק ינדוד לבניין המוזיאון החדש והמרהיב שהקמתו מסתיימת בימים אלה בסמוך לים. אחרי הסיבוב במוזיאון הותיק הגעתי למסקנה שההזנחה והשינויים שנערכו בבניין המקורי לארוך השנים פגעו בו באופן אנוש. הוא איבד את יופיו ואיכויותיו. כל אלה עדיין מצויים בו ועם עבודת חידוש נכונה ניתן היה להחזיר לו את זוהרו ואף להרחיב אותו בהתאם לצרכים, אך כאן בחרו להסתלק ולהקים מבנה חדש ואופנתי בחוף הים.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
היתה לי הזדמנות להשתמש ברכבת התחתית, היות והמוזיאון שוכן בשכונת מגורים במרחק הליכה לא קצר ממרכז העיר. באוסלו גרים 670 אלף איש אבל רכבת קלה יש להם כבר כמעט מאה שנים. יש שם גם אוטובוסים וגם רכבות קלות וגם קורקינטים וכמובן שגם מכוניות פרטיות.
.
.
.
.
.
המוזיאון:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הסיבה להעתקת המוזיאון לבניין חדש בסמוך לחוף ובסמוך לבניין האופרה החדש של העיר, היא שהבניין הישן קטן, מיושן בחזותו ובתשתיותיו והחמור מכל הוא מצוי הרחק ממרכז העיר ובמרכזה של שכונת מגורים כשמבנה הציבור הצמוד לו הוא אוניברסיטה. לדעתי זו טעות, אבל נראה שהנורבגים יודעים איך לעבוד אז קטונתי. הבניין החדש הוא מגדל המתנשא לגובה של 13 קומות (7 מהן יכילו גלריות תצוגה), גבוה מעל לשאר המבנים הסמוכים לו ונראה כמו מונולית אופנתי ולא יותר מזה.
התערוכה !EXIT חושפת את קרביו של המוזיאון. מוצגים בה פרטים שהיו שמורים שנים ארוכות בארכיון ובמחסן המוזיאון: לבד מציורים ורישומים של מונק נשלפו גם כרזות תערוכות, תצלומים, תכניות אדריכליות, דגמים, מסמכים, קטעי עיתונות, קטלוגים וגם חפצים פחות צפויים כמו הציוד בו עשו שימוש שודדי "הצעקה" בעת שביקרו במוזיאון ב-2004.
האולם הראשון בתערוכה מוקדש לבניין עצמו. האוצר בחר לחשוף בין השאר את קירות הבניין המקוריים ולאפשר לקרני השמש לחדור מבעד למספר בודד של פתחים בתקרה, כשהאדריכלים המקוריים של הבניין תכננו את תקרת האולם כרשת של פתחי תאורה טבעית שנאטמו במהלך השנים. גם מתקני התצוגה ששימשו בתערוכה הראשונה חוזרים ומופיעים כאן, לרבות ספסלי הישיבה המקוריים שעיצבו האדריכלים.
מונק שנפטר ב-1944 תרם את אוספו לעיר אוסלו וזמן קצר לאחר מכן החלה העירייה לקדם תכנית להקמת מוזיאון שיוקדש לאוסף. הנהלת העיר בחרה להקים את המוזיאון החדש במרכז של שכונת מגורים שהוקמה אחרי המלחמה ובסמוך לגנים הבוטניים של האוניברסיטה. לצורך מימוש הפרויקט נערכה ב-1953 תחרות אדריכלים במסגרתה הוגשו 50 הצעות. הצעתם המשותפת של זוג אדריכלים נורבגים צעיר, אינאר מיקלבוסט (נולד ב-1922) וגונאר פונגר (1995-1911), זכתה בתחרות.
בניין המוזיאון שתכננו נועד להיות נמוך ולא בולט בגובהו בין בתי השכונה, מבנה צנוע, נעים ומזמין. אלמנט נוסף בו נדרשו האדריכלים לעמוד היה התחזוקה המצומצמת. לכן תוכנן הבניין באופן שיהיה גמיש לשינויים. חלק נכבד מתקרת הבניין תוכננה כשהיא מורכבת מרשת של פתחים לצורך החדרת קרני שמש ישירות וכן חצר פנימית הוקפה באגפי הבניין כשמסכי זכוכית מאירים את האולמות בתאורה טבעית. רעיון זה נפסל לימים בידי יועצים שונים שחששו שקרינת השמש תפגע ביצירות האמנות העדינות והפתחים נאטמו.
בשנותיו הראשונות הכניסה למוזיאון היתה חינם, מתוך אידיאל כי המוזיאון הוא חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של העיר, דבר שלא סייע לתקציב המוזיאון שהיה גם כך מצומצם. לכן העסיק המוזיאון שלושה עובדים בלבד. לאחר שהנהלת העיר ספגה ביקורת כי יש חשש לשדידת יצירות האמנות הצטרף לצוות עובד חדש: כלב שמירה מזן רוטווילר. המצב הכלכלי לא היה קל ולאחר כמה שנים הוחל לגבות תשלום בכניסה.
לאורך השנים נשדדו עבודות רבות של מונק, אך המפורסמת שבהן התרחשה לאור יום, בצהרי יום ראשון של אוגוסט 2004. זוג גברים חבושי מסכות וחמושים פרצו למוזיאון לנגד עיניהם ההמומות של המבקרים. בסופו של דבר הציורים הוחזרו אך השודדים לא חסו עליהם והם נפגעו באופן קשה. הציורים שהושבו למוזיאון ב-2006 הוצגו למשך שבוע במצבם הפגום בו התגלו. לאחר מכן תוקנו והם מוצגים גם היום במוזיאון.
אחר כך המשכתי לסיבוב במוזיאון החדש שמתנשא לגובה של 13 קומות וצפוי היה להפתח באביב 2020 אך כרגע אירוע הפתיחה נדחה לאוקטובר 2021. את המוזיאון תכנן משרד האדריכלים הספרדי Estudio Herreros.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
★
שיר לסיום:
.
★
תגובות
למיכאל שלום, כתבה מאוד יפה ומעניינית, לפני כמה שנים סיירתי בשוודיה ובנורווגיה אך למוזיאון לא הגעתי – משום מה…וו תודה, שבת שלום, פרדי נ.ב. נו?
שלום פרדי ותודה לך. אל תדאג – גם חדר האוכל בבית העמק יופיע כאן. ביום רביעי אפרסם רשימה על חדר האוכל בקיבוץ שפיים שתכנן עירא אפרתי ועל מבנים אחרים שתכננו שם אריה שרון, שמואל ביקלס ויצחק מור.
תודה על הפוסט המעניין. ביקרתי במוזיאון הזה ב- 1991. למרות צניעותו, הוא הותיר עלי אז, כמשוחררת טריה מהצבא, רושם אדיר. צר לי לשמוע שהמקום עומד להיסגר.