סיבוב מעל תעלת קורינתוס ביוון

עכשיו כשחופרים ובונים את הרכבת הקלה בתל אביב, שווה להיזכר בכמה פרויקטים הנדסיים גדולים שבוצעו בתחילת העידן שלנו. דוגמה בה ביקרתי לאחרונה: תעלת קורניתוס ביוון. המטרה המרכזית של התעלה שהושלמה בשנת 1893 היתה לחסוך את השייט מסביב לכל יוון, ובמקום זאת לאפשר שיט בטוח ומהיר המקצר את נתיב השייט בכמה מאות קילומטרים.

חוץ מהאיים ואולי גם חוץ מאתונה, יוון מפגרת בפיתוח אתרי תיירות. זה אחד היתרונות שלה, אבל לתייר המצוי זה לפעמים חיסרון. הביקור בתעלה שווה בהחלט, ונדיר להתרשם מכאלה פרויקטים בעולם, כל שכן כשמדובר בפרויקט בן 122 שנה, שבכלל התחיל לפני כ-1950 שנה על ידי הקיסר נירון.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏עותק של 11878923_1109237759105805_3959545180243601437_o

שמש 1

.

(1) ביקור

מגדל אייפל, תעלת סואץ, בניין מונדנוק בשיקגו, ארמון הבדולח, תעלת פנמה, הרכבת התחתית של לונדון – אלה רק חלק מהמגה-פרויקטים שנחפרו, נחצבו ונבנו בסוף המאה ה-19 וייצגו את הרעב האנושי לחדש, להפתיע, לייעל ולהצליח. תעלת קורניתוס היא ללא ספק אחת מהן. ההבדל הוא שמגדל אייפל הפך לסמל של פריס והרכבת התחתית היא כלי התחבורה העיקרי בלונדון. לעומתם, מעמדה של תעלת קורניתוס שקע ואולי אפילו ההפך, כי קורות תכנון וניהול התעלה מייצגים את חולשתה הכלכלית של יוון לאורך השנים והדבר בולט אפילו בעת ביקור קצר.

האוטוסטראדה שעליה נוסעים בין אתונה ובין חצי האי פלופונסוס חולפת מעל התעלה. אין כל שילוט או האטה ולכן קל מאד לפספס אותה וחבל. צריך לרדת מהכביש המהיר ולנסוע על הכבישים הקטנים והנעימים שמקשרים לתעלה וסביבתה. וכך עשיתי. את התעלה חוצים כמה גשרי מכונית, רכבת והולכי רגל. רק מעט תיירים עוצרים ומתרשמים ממנה, אבל אף אחד מהם לא התאכזב. המרחק הקצר יחסית של התעלה מאפשר לצפות על שני קצותיה, והיות ועדיין משתמשים בה כנתיב תחבורה אז מידי כמה דקות עוברת בה גם אוניה הנגררת אחרי אוניה קטנה.

אורך התעלה מגיע ל-6.3 ק"מ, רוחב קרקעיתה כ-21 עד 25 מטרים ולכן מאפשרת נתיב תנועה בודד בלבד. עומק המים 8 מטרים ובנקודה הכי גבוהה מתנשאות הדפנות לגובה 80 מטרים. חתך התעלה צר ועמוק, הדפנות הלבנות מבהיקות בשמש לעומת פס המים הכחול והאוניות חוצות  כמעט בדממה הרחק למטה את הדרך.

המשכתי לקצה המערבי של התעלה, כדי לראות את גשר הרכבים שהותקן שם ב-1988. מודבר בגשר שברגע שעוברת אונייה, הוא שוקע אל קרקעית התעלה ומאפשר לה לעבור.

.

‏‏עותק של DSC02186

מבט על התעלה מהקצה המערבי שלה. את התמונה צלמתי על הגשר השוקע אל הקרקעית ברגע שעוברת אונייה

.

סרטון קצר שצלמתי:

.

.

.

(2) תולדות

נירון קיסר היה הראשון שהוביל את מימוש הפרויקט בשנת 66 לספירה. גם 800 שנה קודם לנירון, ניסו שליטים לנצל את המרחק הקצר בין שני המפרצים אך לא הגיעו לכדי חציבה של ממש ליצירת תעלה. התכנית של נירון סימנה קו ישר בחלק הכי צר בין המפרצים, בתוואי ששימש קודם לכן למטרה דומה – העברת ספינות דרך היבשה (בעיקר ספינות קרב). על פי עדויות ששרדו, הפועלים בפרויקט היו אבות אבותינו – 6,000 יהודים שסביר להניח לא באו מרצונם החופשי. הפרויקט היה יקר מידי ולכן אחרי שנתיים הופסקה העבודה באתר למשך כ-1800 שנה.

את 3,000 המטרים הראשונים מצד מערב וכן חלק בצד המזרחי הצליח נירון לבצע. תכניתו ששוחזרה לקראת חידוש התכנון ב-1881 התגלתה כנכונה ומיטבית ולכן העבודה על פי התכנית המקורית המשיכה היכן שנפסקה. התכנית החדשה שהוכנה באמצעות חברה הונגרית, הוזמנה על ידי הממשל היווני הודות לניסיון שצבר אישטבן טור, מי שעמד בראשה והביא את ניסיונו ממעורבותו בשלבי התכנון המוקדמים של תעלת פנמה. התכנית החדשה ביקשה לחצוב תעלה ברוחב 44 מטרים, אך העלויות הגבוהות הותירו את התעלה ברוחב של כמחצית מהמתוכנן כ-24 מטרים). האילוץ הזה הוא שהביא למעמדה הנמוך, היות והספינות שהלכו והתעצמו בנפחן לא יכלו עוד לעבור בתעלה הצרה. בעקבות המגבלה, משרתת התעלה מאז נחנכה בקיץ של שנת 1893, רק אוניות קטנות יחסית, ולא אוניות תובלה שיכלו לנצל אותה ולהפוך את התעלה לעסק רווחי. עדיין נשמעים קולות שמבקשים לממש את התכנית ולהרחיב את התעלה.

הנאצים הרסו חלקים מהתעלה וגרמו לחסימתה בסוף המלחמה, אך לאחר שנתיים נוקתה התעלה וחזרה לפעול. מאז, פועל כאן נתיב תחבורה ימית, למעט שביתות של עובדי התעלה.

כמו תעלת סואץ שקדמה לה בכמה שנים וגם בדומה לכביש חוצה ישראל, הופעלה התעלה על ידי חברה יזמית באמצעות זיכיון ממשלתי. החברה לא החזיקה הרבה זמן מעמד, פשטה את הרגל והתעלה עברה לידי הממשל היווני. מאוחר יותר שוב עברה לידי חברה ששוב קרסה והתעלה חזרה לפעול על ידי הממשל.

.

.

הכי מסוכן לחצות כך את התעלה:

.

.

.

(3) מחירים

קיימת אגרה למעבר כלי שייט בתעלה, בדיוק כמו בתעלת סואץ וכביש 6 שהזכרתי. מחירי אגרות לדוגמה: יכטה או סירת דייג יוונית – 32 יורו. מאוניית נוסעים (מעל 25 איש) במשקל עד 100 טון יגבה מחיר של 244 יורו. בימי ראשון וחגים נגבה סכום נוסף בגובה 30% מהאגרה הקבועה. בלילות נגבה סכום נוסף בגובה 25%. לאוניות גדולות כוללת האגרה גם את עלות גרירתה באמצעות אוניית גרר (כפי שצלמתי כאן). נקווה רק שברכבת הקלה לא יגבו תשלום נוסף על נסיעה בלילה. בשבתות וחגים סביר להניח שהיא תושבת.

.

Remains_of_Nero's_Isthmus_Canal_in_1881

תכנית וחתך מ-1881 המתארים את שרידי ניסיונו של הקיסר נירון לחצוב תעלה באתר בשנת 67 לספירה

.

KRTCHE~1

1888: תכנית התעלה לאחר השלמתה

.

Canal-corinth-1894

1894: התעלה על גלויה

.

Canal_of_korinth_greece

2007: מבט מן האוויר (צילום: Vancouverquadra)

.

DSC02209

הכניסה לכביש החוצה את התעלה ולצידו גשר מעבר הולכי רגל

.

DSC02212

מעבר

.

DSC02211

שטח מכוסה צמחייה יבשה מכסה על גדת התעלה הדרומית

.

DSC02229

שפת המצוק

.

DSC02222

מבט למזרח

.

DSC02219

6.4 ק"מ אורך התעלה ו-21.4 מטרים עומק המים

.

DSC02223

מים

.

DSC02226

BB

.

DSC02221

פה עשו את זה

.

DSC02235

אוניה!!!

.

DSC02238

מתקרבת

.

DSC02246

בתעלה

.

DSC02234

גוררת

.

DSC02248

שני גשרים לרכבים מקשרים כאן את שתי גדות התעלה

.

DSC02253

הכביש המערבי

.

DSC02251

האוניה

.

DSC02252

נגררת

.

.

ולסיום שיר:

.

.

.

.

רשימות על אתרים נוספים ביוון:

קנדילקיה

קברי הכיפות במיקנה

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  On 06/09/2015 at 14:53

    ביקרתי לפני כעשור. לא מאוד מרשימה אבל עדיין. לצד הגשר עמד קיוסק קטן ובו טעמתי לראשונה סובלאקי נהדר, שיפוד ועליו קוביות חזיר עם מלח ולימון. לא טעמתי כאלה טעימים בכל יוון יותר, בטח לא בישראל, ועכשיו אני כבר טבעוני.

  • אסתר  On 06/09/2015 at 16:33

    ביקרתי במקום בשנות התשעים של המאה העשרים. באותה תקופה היה שם צומת דרכים עם מרכז של בסטות, קיוסקים ותחנות דלק. לא לשכוח לנופף לשלום לפועלי הגוררות והרפסודות הם תמיד משיבים בשמחה. יאסו!

  • pinizur07  On 06/09/2015 at 18:03

    נדמה, כי איזכור העובדה, כי פועלים יהודים הועסקו ע"י נירון בחפירת תעלת קורינתוס אין בו די כדי לנצל את ההזדמנות ולהחזיר חלקי הסטוריה נשכחים לתודעה, שהרי היו אלה שבויי מלחמה שהעביר אספסיאנוס לידי נירון בשנת 67 לסה"נ, בתום קרב טריכאי (מגדלא שעל שפת הכינרת); כדבריו של יוסף בן מתיתיהו בספרו "מלחמת היהודים ברומאים , ספר שלישי:
    (539) "בבוא אספסיאנוס [אחרי הקרב], הורה להעביר את כולם לאצטדיון וציווה להמית את הזקנים והחלשים שמספרם היה 1200. מבין הצעירים, בחר את 6000 חסונים ביותר ושלחם אל נרון במצרי קורינתוס. את שאר ההמון, כ-30,400 איש מכר לעבדים, למעט אלה שבאו ממלכת אגריפס, שאותם העניק שי לאגריפס ונתן למלך לעשות בהם כרצונו; המלך מכר גם אותם לעבדים".

  • עוזי דיסלר  On 07/09/2015 at 10:56

    מרשים, כרגיל, חבל רק שאין צילום של הגשר ששוקע .

  • עופר רייף  On 13/04/2017 at 11:28

    מיכאל שלום. כיצד ניתן לשוט/לחצות את התעלה בסירה? מהיכן?

    • מיכאל יעקובסון  On 13/04/2017 at 11:32

      עופר שלום, לא יודע ותכלס זה נראה לי יחסית משעמם כי השייט בתעלה איטי. עדיף ברכב להמשיך ללוטרקי ושם לבקר בכניסה לתעלה ובהמשך יש רצף מסעדות חוף מעולות. תהנה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: