סיבוב מעל תעלת קורינתוס ביוון

עכשיו כשחופרים ובונים את הרכבת הקלה בתל אביב, שווה להיזכר בכמה פרויקטים הנדסיים גדולים שבוצעו בתחילת העידן שלנו. דוגמה בה ביקרתי לאחרונה: תעלת קורניתוס ביוון. המטרה המרכזית של התעלה שהושלמה בשנת 1893 היתה לחסוך את השייט מסביב לכל יוון, ובמקום זאת לאפשר שיט בטוח ומהיר המקצר את נתיב השייט בכמה מאות קילומטרים.

חוץ מהאיים ואולי גם חוץ מאתונה, יוון מפגרת בפיתוח אתרי תיירות. זה אחד היתרונות שלה, אבל לתייר המצוי זה לפעמים חיסרון. הביקור בתעלה שווה בהחלט, ונדיר להתרשם מכאלה פרויקטים בעולם, כל שכן כשמדובר בפרויקט בן 122 שנה, שבכלל התחיל לפני כ-1950 שנה על ידי הקיסר נירון.

ועל כך ברשימה זו.

.

שמש 1

.

(1) ביקור

מגדל אייפל, תעלת סואץ, בניין מונדנוק בשיקגו, ארמון הבדולח, תעלת פנמה, הרכבת התחתית של לונדון – אלה רק חלק מהמגה-פרויקטים שנחפרו, נחצבו ונבנו בסוף המאה ה-19 וייצגו את הרעב האנושי לחדש, להפתיע, לייעל ולהצליח. תעלת קורניתוס היא ללא ספק אחת מהן. ההבדל הוא שמגדל אייפל הפך לסמל של פריס והרכבת התחתית היא כלי התחבורה העיקרי בלונדון. לעומתם, מעמדה של תעלת קורניתוס שקע ואולי אפילו ההפך, כי קורות תכנון וניהול התעלה מייצגים את חולשתה הכלכלית של יוון לאורך השנים והדבר בולט אפילו בעת ביקור קצר.

האוטוסטראדה שעליה נוסעים בין אתונה ובין חצי האי פלופונסוס חולפת מעל התעלה. אין כל שילוט או האטה ולכן קל מאד לפספס אותה וחבל. צריך לרדת מהכביש המהיר ולנסוע על הכבישים הקטנים והנעימים שמקשרים לתעלה וסביבתה. וכך עשיתי. את התעלה חוצים כמה גשרי מכונית, רכבת והולכי רגל. רק מעט תיירים עוצרים ומתרשמים ממנה, אבל אף אחד מהם לא התאכזב. המרחק הקצר יחסית של התעלה מאפשר לצפות על שני קצותיה, והיות ועדיין משתמשים בה כנתיב תחבורה אז מידי כמה דקות עוברת בה גם אוניה הנגררת אחרי אוניה קטנה.

אורך התעלה מגיע ל-6.3 ק"מ, רוחב קרקעיתה כ-21 עד 25 מטרים ולכן מאפשרת נתיב תנועה בודד בלבד. עומק המים 8 מטרים ובנקודה הכי גבוהה מתנשאות הדפנות לגובה 80 מטרים. חתך התעלה צר ועמוק, הדפנות הלבנות מבהיקות בשמש לעומת פס המים הכחול והאוניות חוצות  כמעט בדממה הרחק למטה את הדרך.

המשכתי לקצה המערבי של התעלה, כדי לראות את גשר הרכבים שהותקן שם ב-1988. מודבר בגשר שברגע שעוברת אונייה, הוא שוקע אל קרקעית התעלה ומאפשר לה לעבור.

.

מבט על התעלה מהקצה המערבי שלה. את התמונה צלמתי על הגשר השוקע אל הקרקעית ברגע שעוברת אונייה

.

סרטון קצר שצלמתי:

.

.

.

(2) תולדות

נירון קיסר היה הראשון שהוביל את מימוש הפרויקט בשנת 66 לספירה. גם 800 שנה קודם לנירון, ניסו שליטים לנצל את המרחק הקצר בין שני המפרצים אך לא הגיעו לכדי חציבה של ממש ליצירת תעלה. התכנית של נירון סימנה קו ישר בחלק הכי צר בין המפרצים, בתוואי ששימש קודם לכן למטרה דומה – העברת ספינות דרך היבשה (בעיקר ספינות קרב). על פי עדויות ששרדו, הפועלים בפרויקט היו אבות אבותינו – 6,000 יהודים שסביר להניח לא באו מרצונם החופשי. הפרויקט היה יקר מידי ולכן אחרי שנתיים הופסקה העבודה באתר למשך כ-1800 שנה.

את 3,000 המטרים הראשונים מצד מערב וכן חלק בצד המזרחי הצליח נירון לבצע. תכניתו ששוחזרה לקראת חידוש התכנון ב-1881 התגלתה כנכונה ומיטבית ולכן העבודה על פי התכנית המקורית המשיכה היכן שנפסקה. התכנית החדשה שהוכנה באמצעות חברה הונגרית, הוזמנה על ידי הממשל היווני הודות לניסיון שצבר אישטבן טור, מי שעמד בראשה והביא את ניסיונו ממעורבותו בשלבי התכנון המוקדמים של תעלת פנמה. התכנית החדשה ביקשה לחצוב תעלה ברוחב 44 מטרים, אך העלויות הגבוהות הותירו את התעלה ברוחב של כמחצית מהמתוכנן כ-24 מטרים). האילוץ הזה הוא שהביא למעמדה הנמוך, היות והספינות שהלכו והתעצמו בנפחן לא יכלו עוד לעבור בתעלה הצרה. בעקבות המגבלה, משרתת התעלה מאז נחנכה בקיץ של שנת 1893, רק אוניות קטנות יחסית, ולא אוניות תובלה שיכלו לנצל אותה ולהפוך את התעלה לעסק רווחי. עדיין נשמעים קולות שמבקשים לממש את התכנית ולהרחיב את התעלה.

הנאצים הרסו חלקים מהתעלה וגרמו לחסימתה בסוף המלחמה, אך לאחר שנתיים נוקתה התעלה וחזרה לפעול. מאז, פועל כאן נתיב תחבורה ימית, למעט שביתות של עובדי התעלה.

כמו תעלת סואץ שקדמה לה בכמה שנים וגם בדומה לכביש חוצה ישראל, הופעלה התעלה על ידי חברה יזמית באמצעות זיכיון ממשלתי. החברה לא החזיקה הרבה זמן מעמד, פשטה את הרגל והתעלה עברה לידי הממשל היווני. מאוחר יותר שוב עברה לידי חברה ששוב קרסה והתעלה חזרה לפעול על ידי הממשל.

.

.

הכי מסוכן לחצות כך את התעלה:

.

.

.

(3) מחירים

קיימת אגרה למעבר כלי שייט בתעלה, בדיוק כמו בתעלת סואץ וכביש 6 שהזכרתי. מחירי אגרות לדוגמה: יכטה או סירת דייג יוונית – 32 יורו. מאוניית נוסעים (מעל 25 איש) במשקל עד 100 טון יגבה מחיר של 244 יורו. בימי ראשון וחגים נגבה סכום נוסף בגובה 30% מהאגרה הקבועה. בלילות נגבה סכום נוסף בגובה 25%. לאוניות גדולות כוללת האגרה גם את עלות גרירתה באמצעות אוניית גרר (כפי שצלמתי כאן). נקווה רק שברכבת הקלה לא יגבו תשלום נוסף על נסיעה בלילה. בשבתות וחגים סביר להניח שהיא תושבת.

.

תכנית וחתך מ-1881 המתארים את שרידי ניסיונו של הקיסר נירון לחצוב תעלה באתר בשנת 67 לספירה

.

1888: תכנית התעלה לאחר השלמתה

.

1894: התעלה על גלויה

.

2007: מבט מן האוויר (צילום: Vancouverquadra)

.

הכניסה לכביש החוצה את התעלה ולצידו גשר מעבר הולכי רגל

.

מעבר

.

שטח מכוסה צמחייה יבשה מכסה על גדת התעלה הדרומית

.

שפת המצוק

.

מבט למזרח

.

6.4 ק"מ אורך התעלה ו-21.4 מטרים עומק המים

.

מים

.

BB

.

פה עשו את זה

.

אוניה!!!

.

מתקרבת

.

בתעלה

.

גוררת

.

שני גשרים לרכבים מקשרים כאן את שתי גדות התעלה

.

הכביש המערבי

.

האוניה

.

נגררת

.

.

ולסיום שיר:

.

.

.

.

רשימות על אתרים נוספים ביוון:

קנדילקיה

קברי הכיפות במיקנה

.

.

.