סיבוב במה שנותר מתחנת רכבת שמובילה לשומקום

אתמול הצעתי לשאול לקפוץ ולראות את אזור מזרח עמק חפר שם טרם ערכנו סיבוב רציני. בעיקר עניין אותי לראות את הדופן המזרחית של מדינת ישראל בקטע של באקה-ג'ת – אבל על כך ברשימה אחרת.  בין האתרים בהם ביקרנו, היה גם אתר תחנת רכבת אחיטוב שכיום אינה פעילה עוד ומרבית מבניה נמחו. בעקבות פירסום הרשימה, קבלתי מידע רב השופך אור על עברה של התחנה ומקומה במערכת הרכבות בארץ-ישראל. 

הראשון שפנה אלי היה עמית בן-שלום – חוקר התחבורה המסילתית בארץ ישראל, שככל הנראה אין מילימטר שקשור לרכבות כאן שהוא לא ביקר, בדק וחקר, והשני הוא חן מלינג – מנהל ארכיון וסגן מנהל מוזיאון הרכבת. כל החומר שקבלתי משולב ברשימה הנוכחית ובהזדמנות זו ברצוני להודות להם על המידע והחומרים.    

מראה כללי של מבנה האיתות ששרד מתחנת רכבת אחיטוב

 
בכלל לא הייתי יודע על התחנה הזו, אם לא ערב לפני הסיבוב הייתי גולש באתר עמוד ענן המעולה (שבימים אלה ממש עובר תהליך שדרוג משמעותי). בעיקרו מציג האתר מערכת מיפוי בקנה מידה של 1:50,000 עם הערות לגבי שלל אתרים לאו דווקא מוכרים. האתר מכסה את כל המדינה וכולל שכבת מיפוי הניתנת להצגה באמצעות מקש PEF – כך שעל אותן הקורדינטות מופיעה מפת הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל שפעלה כאן בסוף המאה ה-19. הודות להשוואה הנוצרת בין שתי המפות ניתן ללמוד על הנוף המקומי שהיה כאן לפני למעלה מ-100 שנה, דבר שמעניק ממד נוסף לכל סיבוב.
לפי המידע המוצג בעמוד ענן ולצערי הוא חסר מקורות, הרי שהתחנה המוצגת כאן לפניכם, הוקמה בשנות ה-30 על ידי הבריטים.
גם בלי עמוד ענן בביקור במקום ניתן לראות שנעשה כאן שימוש בסגנון המודרניסטי: קווים ישרים, מינימום קישוטיות (אם כי ניתן לזהות עדן חלון דקורטיבי המובנה בקירות הבניין), טיח לבן אשר יחד עם הצורה המלבנית של מבנה התחנה מעניק לו את האיפוק והפשטות המאפיינת את סגנון הבניה המודרניסטי שהיה נפוץ מאד בארץ ישראל החל משנות ה-30.
ברור שבמקום לתת למבנה הזה להתפורר היה ניתן להשמיש אותו, כי הנוף הנשקף ממנו מרהיב והריחות של השדות משכרים…
נכנסנו לאחיטוב והתפרפרנו בשדות בין החממות אבל לא הצלחנו למצוא את התחנה. לבסוף בחור צעיר על אופניים אליו פנינו בבקשת עזרה בדרך, שמח לסייע לנו ואף להוביל אותנו ממש עד לפתח מבנה התחנה בפאתיו המזרחיים של המושב.
מושב אחיטוב הוקם בשנת 1951 כיישוב ספר במזרח עמק חפר, סמוך לכפר באקה-אל גרביה ושאר הכפרים הערבים בסביבה שנשקו לגבול עד 1967 וכיום צמודים הם לגדר ההפרדה.
מדובר ביישוב שמרני, ואת זה ניתן ללמוד מתוצאות הבחירות לכנסת משנת 2009 (שאני תמיד אוהב לבקר בהם ולנסות ללמוד משהו על היישוב בו אני מסתובב): קדימה, ליכוד ועבודה – הן המפלגות שלהן הצביעו למעלה מ-3/4 בעלי זכות ההצבעה באחיטוב. 
לעומת הבחור הצעיר ששמח להוביל אותנו לתחנה העזובה, העיד מנהל העבודה בחממת המלפפונים שלמרגלות התחנה (ראו סרטון קצר בהמשך) – שאם בעל החממות היה רואה אותנו הוא לא היה נותן לצאת בחיים מהמקום ובכך הציג את הצד פחות נעים של אחיטוב. מסתבר, שזה שנבחרי הציבור הדפוקים שלנו נתפסים מידי פעם עם עובד זר לא חוקי שמנקה להם את הבית שימוש בבית שלהם, הם תמיד שמחים לשסות בחקלאים עדרי קלגסים שהורסים כל חלקה טובה ומגרשים את העובדים.
אני לא מכיר את הנושא לעומק, אבל מישהו כבר סיפר לי שתעריף השוחד שגובים היום במשרד הפנים על עובד זר כל כך גבוה, שהחקלאים כבר לא יכולים לפעול בשלווה במציאות שכזו. וכבר ראינו את שר האוצר לשעבר ממפלגת קדימה שיושב ממש בדקות אלה בבית כלא חרמון שתכנן משרדנו לפני כעשור בגליל המזרחי.   

מבנה האיתות

"המסילה המזרחית" הוקמה בחלקה על תוואי קדום יותר משלהי מלחמת העולם הראשונה שהיה עות'מני וקישר מטול-כרם לקניר (רגבים), עם פיצול באזור צומת להבות חביבה לכיוון יער חדרה (בקרבת תחנת חדרה מזרח). המסילה העות'מנית לא עברה דרך תחנת אחיטוב, ובכלל לא היו לה תחנות כלשהן, שכן היא שימשה לשינוע עצים כרותים מדרום הכרמל וחדרה, לשימוש כפחם להסקת קטרים ולאדני מסילות. בתחילת שנות העשרים, הקימו הבריטים את המסילה המזרחית כחלק מקו חיפה-לוד, שהוא למעשה חלק מקו ביירות-קנטרה. הקטע שמצפון לטול כרם ועד לוד חופף ברובו את המסילה העות'מנית. רוחב המסילה העות'מנית היה 105 ס"מ, בעוד המסילה הבריטית הוא 143.5 ס"מ, הרוחב התקני המשמש גם היום את רכבת-ישראל.

המסילה העות'מנית עברה אם כן מטול-כרם דרומה לכיוון סיני (אחרי שהגיעה ממרכז השומרון, תחנת מסעודיה, לשם הגיע מעפולה דרך ג'נין). אמנם היתה שלוחה (רכבת האלונים) מטול-כרם עד רגבים של היום, עם פיצול לחדרה-מזרח, אבל התוואי לא עבר בתחנת אחיטוב, אלא מזרחה משם, כנראה על תוואי הכביש הקיים היום. לקו זה לא היו תחנות, שכן הוא שימש רק להובלת עצים כרותים מדרום הכרמל ויער חדרה להסקת קטרים ובנית אדנים, זאת בעקבות המצור שהטילו הבריטים על חופי ארץ ישראל.

כידוע הפרויקט הזה לא עזר לעות'מנים בסופו של דבר להצליח במלחמתם, וארץ ישראל החליפה ידיים ועימה גם המסילה שעברה לידי חברת הרכבת המנדטורית. חברה זו, פעלה באזורנו משנת 1920 ועד לתום המנדט בשנת 1948. את קטע המסילה המזרחית שבין חדרה לטול כרם הקימו הבריטים בין השנים 1921-1920 וזאת במטרה לחבר את לוד עם חיפה שהפכה לעיר נמל מרכזית במזרח התיכון. בסופו של תהליך הושג על ידי הבריטים קשר רכבתי רציף מקנטרה לראש-הנקרה, ולמעשה מביירות עד קהיר. 

על פי לוח הזמנים של הרכבת המנדטורית, זמן הנסיעה ברכבת מחיפה לתחנת אחיטוב, שנקראה באותה העת על שמו של הכפר הסמוך קקון (שחרב בשנת 1948) עמד על כשעה וחצי. מכאן ועד לראש העין (ראס אל עין באותה העת) הייתה נסיעה של 3/4 שעה. משם היה ניתן להמשיך באוטובוס לתל אביב או ברכבת ללוד שהייתה צומת דרכים מרכזית וממנה המשיכו מסילות לירושלים במזרח או קנטרה בסיני.    

מנהל ארכיון רכבת ישראל חן מלינג בדק את תכנית התחנה שהכינו הבריטים בשנת 1935 ולטענתו זו הייתה שיאה של התחנה מבחינת כמות וגודל המבנים שבה. הבריטים הקימו את התחנה כתחנה תפעולית ולא ציבורית, למטרת מיפגש רכבות ומגורי קבוצת מסילאים ובנייניה הם בהתאם. התחנה הבריטית הורכבה ממספר מבנים שבאחד מהם – הוא מבנה האיתות ביקרתי והוא זה שצילמתי כאן.

מבנה האיתות הבריטי שלט על המסוטים והסמפורים במתחם התחנה באמצעות מנופים שאת בסיסם ניתן עדיין לראות ברצפת המבנה. שיטה זו הייתה נהוגה קודם להפעלה החשמלית שבאה מאוחר יותר.

מסתבר שהיו מבנים נוספים ששימשו למגורי קבוצת המסילאים, והם שכנו כמה מאות מטרים מדרום-דרום-מזרח למבנה הזה. אותם מבנים שנבנו מבטון ואבן שוכנים עד היום במקומם אך בשל החממות שהסתירו אותם לא ביקרנו בהם. עמית בן שלום – חוקר תחבורת המסילות בארץ ישראל, שלח לי מספר תמונות שצילם במקום המוצגות ברשותו כאן, והן משלימות למעשה את תמונת המקום הנוכחית. 

על אף שתושבי המקום מעידים כי מול מבנה האיתות ניצב היה מבנה גדול (אותו סברתי כמבנה תחנה עות'מנית ששרת את תושבי קקון והסביבה), לא נמצאה לו עדות. למתחם תחנת חדרה מזרח – ערכה לאחרונה האדריכלית רותי ליברטי-שלו סקר שימור מפורט כחלק מפרויקט הקמת המסילה המזרחית מחדש המתוכננת בימים אלה.

עמית בן שלום מצא טענה כי תחנה זו הוקמה על ידי הבריטים מיסודה, והתחנה העות'מנית שנקראה "תחנת קקון" הוקמה כ-800 מ' דרומה מהתחנה הנוכחית. לפי טענה זו הבריטים בשנת 1935 הזיזו את תחנת קקון צפונה למיקום זה והותירו אותה תחת אותו שם. מה שאומר שהדעה הסוברת כי באתר ישנם מבני תחנה עותמנים – איננה נכונה. יחד עם זאת, לא נמצאו כל שרידים לתחנה במרחק הזה, כך שסביר להניח שכאן שכנה גם התחנה העות'מנית. בן שלום שלח גם תמונות של גשרון למעבר מים המסתתר מאחורי סבך פטל ענק בו מצוינת שנת הקמתו וקיים בסמוך לאתר (אותו תוכלו לראות בהמשך הרשימה).

חן מלינג, סגן מנהל מוזיאון הרכבת מוסיף: "סיפורה המוקדם של תחנת קקון (כיום אחיטוב) עדיין לא ברור מספיק, אבל מה שברור הוא שהתחנה ששרידיה קיימים עד היום הוקמה בשנת 1935 על-ידי רכבת המנדט – 'מסילות ברזל פלשתינה (א"י)' / Palestine Railways – כתחנה תפעולית שנועדה לאפשר מפגשי רכבות, על מה שהיה אז 'הקו הראשי' של הרכבת, קו חיפה-קנטרה.

לפני כן, היתה כנראה נקודת עצירה באותו שם, אבל כשני ק"מ ממיקום תא האיתות ששרד עד היום (המבנה הגבוה במרכז התחנה). הקו הראשי של רכבת המנדט הוקם על-ידי הצבא הבריטי במלחה"ע ה-1, אבל בקטע שבין תחנות לוד וחדרה (כיום חדרה מזרח) עבור בסמוך, ולפעמים ממש על, התוואי שהניחו התורכים בתחילת אותה המלחמה. לא ידוע על נקודה תפעולית בשם קקון מתקופת התורכים, אבל מצד שני יש הרבה דברים שלא ידועים על הקו הזה".

תכנית התחנה כפי שהוכנה על ידי הבריטים / שרטוט מספר E/43/2 של מחלקת ההנדסה, רכבת המנדט, מתאריך 22.11.1935 / באדיבות מוזיאון הרכבת, חיפה

המבנה כפי שמופיע בתכנית התחנה / באדיבות מוזיאון הרכבת, חיפה

לאחר מלחמת העצמאות החליפה בפעם השלישית המסילה ידיים, וכעת הופעלה על ידי " רכבת ישראל" ששינתה את שם התחנה ל"תחנת רכבת אחיטוב" על שמו של המושב החדש שהוקם בסמוך לה. בשנות ה-50 שימשה התחנה כתחנת מיטען חשובה עבור פרויקט מוביל המים הארצי ולצורך כך הוקם עקלתון שפורק לאחר מכן. התחנה המשיכה לפעול עד לשנת 1968, עת הופסק שירות הנוסעים בקטע זה של המסילה המזרחית, וב-1969 הופסק השימוש הכללי במסילה והיא פורקה.    

מבני התחנה נותרו שוממים, ובעשור האחרון הוחרבו אף הם למעט המבנה התפעולי הזה. על פי אתר "רכבת ישראל", פרויקט "המסילה המזרחית" שעלות שלב א' שלו נעמדת בכ-2.4 מיליארד ש"ח עתיד להקים לתחיה את מערך התחבורה באזור וכן את תחנת אחיטוב. אך כשתפתחו עיתון ותראו איך נראה פרצופם של שר התחבורה או פקידי האוצר – תבינו שהעסק הזה לא יקום ולא יהיה.    

המסילה המזרחית במערך המסילות בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים (מקור: ויקיפדיה העברית)

פרט הצללה על חלונות המבנה הפונים למזרח ולדרום

מדרגות הבטון המובילות אל המבנה

חלון

פנים המבנה

על פי הבדלי גווני הטיח וגובה מפלס המבנה ביחס לחלונות ניתן להסיק כי בעבר הייתה כאן רצפת עץ שנתמכה על קורות שלא שרדו, ומתחתם היה מכשור האיתות והיה מונח על בימת הבטון שבקרקעית המבנה

השדה בו שכנו מבני התחנה העות'מנית שלא שרדו

מגורי קבוצת המסילאים 01 (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

מבני התחנה האחרים כפי שמופיעים בתכנית התחנה הבריטית משנת 1935 / באדיבות מוזיאון הרכבת, חיפה

מגורי קבוצת המסילאים 02 (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

מגורי קבוצת המסילאים 03 (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

מגורי קבוצת המסילאים 04 (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

מגורי קבוצת המסילאים 05 (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

 והנה הגשרון למעבר מים הנמצא בסמוך לאתר:

מראה כללי של הגשרון המסתתר מאחורי צמחיה (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

שנת ההקמה כפי על לוח אבן בראש הגשרון (מקור: עמית בן-שלום, מחקרי תולדות התחבורה המסילתית בא"י)

החממות

בעוד שממזרח למבנה שוכנים שדות זרועים, הרי ששמערב לו מאורגנים עשרות רבות של חממות. בחממת המלפפונים שלמרגלות התחנה עבדו בזמן שהסתובבנו במקום קבוצת עובדי אדמה, ואנחנו ראינו כאן הזדמנות לראות חקלאות מהי. וכעת כמה עובדות על המלפפון:  

[1] מוצאו בהודו.  

[2] הובא למערב על ידי הרומאים.  

[3] גילו המשוער הוא 3,000 שנה.  

[4] מרגע הזריעה ועד רגע הקטיפה יעברו בין 40 יום (באזור חם) ל-80 (באזור קר).  

[5] במלפפון 12 קלוריות ל-100 גרם.  

[6] מקור השם העברי מצוי במשנה.  

[7] סין מגדלת 60% מהמלפפונים בעולם.  

[8] המלפפון האנגלי מגיע לאורך 60 ס"מ.   

[9] מידי פעם כשהיא לבדה, מתענגת שולי על מלפפון קודם להכנת סלט.  

[10] טיפוס מלפפוני בית אלפא שפיתוחו החל בשנת 1959, הוא הנפוץ בישראל. זניו הרבים מאפשרים את גידולו לאורך כל עונות השנה.  

חממת מלפפונים

בחממה

עובד עם דלי ועם מלפפונים

עובד אדמה מאושר

מה ששולי יכלה לעשות עם מלפפון כזה!!!

דלי אדום ובתוכו מלפפונים

לסיום: מתכונים עם מלפפונים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוני  On 21/06/2010 at 20:06

    הסיפור שאתה מביא כאן דומה מאד לסיפורה של תחנה נוספת על אותה מסילה. התחנה היא תחנת הרכבת וילהלמה, היום לא רחוק מהמושבים רינתיה, גבעת כח ובני עטרות. המסילה ממשיכה דרומה ועוברת מעל נחל בית עריף (מפל הכלבים, כך נקרא גשר הרכבת בפי המקומיים, לפי אגדה אורבנית על פליטי הטמפלרים במלחמת העולם השנייה שהטביעו למוות את כלביהם בנחל). סמוך לגשר יש פילבוקס שהתמוטט מטה אל תוך הואדי. נסיעה קצרה נוספת דרומה מובילה לקומפלקס שלם של מבנים נטושים. זוהי "תחנת הרכבת ג'יניס". מעט תמונות יש כאן: http://www.orianit.edu-negev.gov.il/atarot1/cp/homepage/wilhelma_mesila.html

    • עמית ב. (מחקרי מסילות)  On 20/07/2010 at 13:25

      תחנת כפר ג'יניס הוקמה בתקופת המנדט, ושירתה בו זמנית כמה מטרות:
      ממנה התפצלו שלוחות צבאיות ואזרחיות למחנה בית-נבאללה ומחצבות בית-נבאללה, לתל ליטווינסקי, למסוף דלקים (שעל חורבותיו הוקם "איירפורט סיטי").
      התחנה הפכה אח"כ ל"תחנת תעופה" עד שהושבתה.
      ליד ווילהלמה היתה תחנת עצירה נוספת שלא שרד ממנה דבר, ולא ברור באיזו תקופה.
      המילה הסמוכה היתה בתחילה מסילה עות'מנית צרה מעפולה דרך ג'נין וטול-כרם דרומה עד סיני, ואחרי מלה"ע הראשונה נבנתה מחדש כמסילה תקנית בריטית בקו חיפה-לוד. הקטע חדרה-ראש העין הושבת סופית בסוף שנות השישים.
      סקר מקיף ומפורט על שלוחת בית נבאללה מבוצע בימים אלו ע"י כותב שורות אלו, בשיתוף ד"ר אבי ששון, ויפורסם לכשיושלם.
      במסגרת הסקר היסודי נמצאו עשרות ממצאים חדשים ומרתקים ויש למה לצפות…

  • itamarzo71  On 21/06/2010 at 21:08

    סנטימטר מהקיבוץ שלי, המעפיל
    בילדותנו הלכנו לשם הרבה ברגל

    • מיכאל יעקובסון  On 21/06/2010 at 21:12

      זה אומר שהכרת את שרגא וייל? הוא אחד מהאמנים האהובים עלי וקיר האמנות שהוא יצר אצלכם על בית התרבות הוא מהיפים בארץ.

  • גולה פוליטי  On 22/06/2010 at 1:34

    מאד מהנה באתר שלך. מאד.

    עוד לא עברתי על הכל אז אם כבר ביקרת, אני אקרא בהמשך. בדרך למושב עזוז ליד ניצנה יש מגדל מים בנוי אבן שריד לרכבת הטורקית למצרים, ליד יש גם שדה תעופה נטוש ובונקר שנראה מאד מעניין. וגם ממה שהצלחתי לברר אבל המידע בספק, יש גם תחנת רכבת תחתית שמחכה כבר 40 שנה מתחת לכלבו שלום.

    • מיכאל יעקובסון  On 22/06/2010 at 8:29

      גולה שלום! ביקרתי כבר בניצנה ובאמת מיגדל המים של תחנת הרכבת הוא אחד מהמבנים המהרהיבים שהוקמו באזורינו, לא מעט הודות לנוף המקיף אותו. לגבי תחנת הרכבת שמתחת למגדל שלום: לצורך עבודה שהכנתי בעבר, ראיינתי את שני האדריכלים (מתוך השלושה) שנותרו בחיים ושתכננו את מגדל שלום וגם נגעתי בנושא הזה. אין תחנת רכבת תחתית וגם לא הכנה, הייתה רק מחשבה לאפשר לרכבת לעבור במעבר שמתחת למגדל המהווה המשך רציף לרחוב הרצל – זה הכל (הדבר בא לידי ביטוי בחישובים קונסטרוקטיבים ובמפתחים).
      מדוע אתה גולה? והיכן?

  • גולה פוליטי  On 22/06/2010 at 21:37

    אם תלחץ על השם שלי תוכל להבין מעט יותר עלי ועל מקצת סיבות לגלות.
    תודה על ההסבר על מגדל שלום, זה פתר לי חידה שהטרידה אותי כמה שנים. חבל שהם לא מעבירים שם את הרכבת הקלה החדשה.
    אכן נוף מדהים ליד מגדל המים והסוללה שעליה היו הפסים.ממש אפשר להרגיש שם איך זה היה פעם וכמעט אפשר לראות את הקטר באופק גורר את הרכבת ממצרים.
    רציתי להכנס לשדה התעופה הנטוש שם אבל לא היה לי זמן, ממה שהבנתי גם אותו בנו הבריטים.
    עוד פנינה אבל בלי רכבת, מגדל שמירה ובית באר ליד רחובות אפשר לראות כאן מאמצע הקליפ בערך.

    • מיכאל יעקובסון  On 22/06/2010 at 22:07

      הסתובבתי כבר פעם ליד המגדל וגם מבנה הבאר הזה. הוא מופיע בקטלוג של בנייה בבטון לתערוכה שעסקה בנושא במוזיאון ארץ ישראל לפני שנתיים (זו תמונה היסטורית של המגדל משנות ה-30). קליפ יפה ומעניין – תודה!

  • אלון ברקאי  On 23/06/2010 at 21:18

    רציף הוא לפעמים געגועים לרכבת
    מעניין שבאירופה הרכבות הגיעו אחרי הערים והערים גדלו סביב התחנות המרכזיות שהפעם היו בשוליים ואז הפכו למרכז עירוני בפני עצמן
    בארץ זה לא עבד ככה למרות שהיו תחנות לפני הערים
    אולי כי הטורקים פירקו הרבה מהמסילות במלחמה, ואח"כ הבריטים גם?

  • דן  On 28/06/2010 at 10:01

    כתבה מרתקת.
    אהבתי במיוחד את הקטעים על מסילת הרכבת
    המזרחית. שהלוואי ותקום לתחייה…

  • עמית ב. (מחקרי מסילות)  On 04/07/2010 at 15:27

    המידע אינו מדויק.
    בנוסף למבנה המתואר (שהוא למעשה תא-איתות מתקופת רכבת ישראל)
    קיימים עוד 2-3 מבנים מנדטוריים, בעלי חתך משולש (כיום חלקם חסרי גג) מדרום למבנה.
    תיעוד מצולם מלפני כחודש יישלח לפי בקשה.

  • אמיר פ.  On 22/08/2010 at 10:22

    לוח זמנים מינואר 1946 מראה כי רכבת הבוקר הפרברית חיפה-לוד עוצרת בכל התחנות מלבד תחנת קקון. עם זאת רכבת אחה"צ היוצאת מחיפה בשעה 15:20 עוצרת בקקון בשעה 16:49 וזו הרכבת המאספת לקנטרה שעל גדת תעלת סואץ.
    בשעה 6:40 עוצרת בקקון רכבת הבוקר שיצאה ב 5:30 מלוד ומגיעה לחיפה ב 8:25.
    במקרה הזה הרכבת שיצאה מקנטרה בחצות עוברת בקקון בשעה 8:00 לערך אך אינה עוצרת בתחנה זו.
    למיטב ידיעתי התנועה בתחנה הייתה דלילה ביותר. היא שימשה בעיקר כתחנה תיפעולית למפגש רכבות.תושבי הכפרים הערבים הסמוכים כמעט ולא עשו שימוש ברכבת והתושבים היהודים באזור העדיפו להשתמש בתחנת חדרה מזרח, שהייתה תחנה גדולה בה רכה גם שווקה תוצרת חקלאית רבה.

  • מאיר  On 22/08/2010 at 22:19

    אני נהנה מאד מהכתבות שלך. אני חובב רכבות עוד מילדותי (זמן המנדט). האם יש לך בארכיון פרטים על תחנת הרכבת ברחובות? אשמח לשמוע שיש!

    • מיכאל יעקובסון  On 22/08/2010 at 23:30

      מאיר תודה, אבל אני לא מכיר את התחנה ברחובות ואני לא מחזיק בארכיון. זה פשוט ככה: אם אני מבקר במקום ולא יודע עליו בר, אז אני מברר וכאן אתה יכול לראות את תוצרי הבירור. בכל מקרה אני מקווה שתשמח גם מהרישמות הבאות, אני מקווה שעוד השבוע אעלה לכאן רשימה על אתר ייחודי שטרם נחקר בתחום העיר רחובות.

  • עמית ב. (מחקרי מסילות)  On 23/08/2010 at 8:15

    מאיר שלום,

    פרטים על תחנת רחובות תוכל לבקש ולקבל מחן מלינג, סגן מנהל מוזיאון הרכבת בחיפה.

  • daniel dagan  On 04/06/2011 at 11:27

    שלום רב,

    הרשיתי לעצמי היום להשתמש בתמונות מן האתר שלך. ציינתי את המקור ועשיתי קישור. האם זה בסדר? אם לא, אוריד את התמונות ללא דיחוי. תודה על תשובה

    http://www.danieldagan.com/?p=56269

  • אריה  On 18/09/2011 at 15:54

    להלן קישור למאמר של אלישע פורת מ"הארץ" 16 ספטמבר 2011:
    http://www.haaretz.co.il/articles-and-opinions/editorial-articles/1.1475149

    לצערי לא ניתן להעלות כאן את תצלום הבאר, המופיע במהדורת הנייר.

    הבאר מוכרה? ניתן להנחות כיצד להגיע לשרידי תחנת הרכבת והבאר?
    תודה. אריה – מדריך טיולים בארץ.

  • חיימון  On 29/05/2012 at 20:36

    למדריך הטיולים אריה: אל באר המטמונים עליך להגיע מכביש 581, בפנייה לכיוון פרדסי מהדרין, בין עין החורש להמעפיל. כביש 9 הנבנה שם ממש בימים אלה קצת מפריע ומבלבל אבל תוכל להגיע.
    חיימון

Trackbacks

  • […] Nähe der Stadt Hadera) liegt Ahituf / Landschaft in Ahituv: alte Schiene aus türkischer Zeit / Chalon Achori: so wachsten die Gurken / Coloriage TV: reinbeißen! keine Angst! / Mouse: Tag der offenen Tür […]

  • […] מבני התחנה שהיו נהרסו, למעט מבנה אחד שנועד לנתב בין שתי מסילות שהתפצלו כאן בעבר. המבנה ששרד הוא מנדאטורי או אפילו ישראלי, אך נטוש ואינו עוד בשימוש. המסילה שממשיכה ללוד נותרה, אך זו שהובילה למושבת הטמפלרים וילהלמה פורקה כבר לפני שנים רבות. המבנה נותר שלם וגם המערכת ההידראולית נשמרה יחסית היטב. כשהייתי עם שאול לפני שנתיים בשרידי תחנת אחיטוב, היה מבנה דומה אך פחות מתוחכם, ששם לא נותר כלום מהמערכת והיה צריך לדמיין (על הביקור בתחנת אחיטוב ניתן לקרוא כאן). […]

  • […] מבני התחנה שהיו נהרסו, למעט מבנה אחד שנועד לנתב בין שתי מסילות שהתפצלו כאן בעבר. המבנה ששרד הוא מנדטורי או אפילו ישראלי, אך נטוש ואינו עוד בשימוש. המסילה שממשיכה ללוד נותרה, אך זו שהובילה למושבת הטמפלרים וילהלמה פורקה כבר לפני שנים רבות. המבנה נותר שלם וגם המערכת ההידראולית נשמרה יחסית היטב. כשהייתי עם שאול לפני שנתיים בשרידי תחנת אחיטוב, היה מבנה דומה אך פחות מתוחכם, ששם לא נותר כלום מהמערכת והיה צריך לדמיין (על הביקור בתחנת אחיטוב ניתן לקרוא כאן). […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: