סיבוב בשרידי כפר ערבי נשכח בצור נתן

השבוע התעוררו ביישוב צור יצחק כמה מתושבי המקום ונעלבו מרשימה שכתבתי ובה פרסמתי את התרשמותי מהמקום. התגובות היו מתלהמות, ואחרי שרועי קרא אותם הוא טען שעצם העובדה שיש כאן תגובה כה חריפה מצד קבוצת תושבים מעידה על בעיה עמוקה אף יותר ממה שאני חשבתי.

דווקא אחד מהמגיבים היותר שקולים סיים את דבריו בהזמנה: "בפעם הבאה שאתה בא לבקר ומצלם את גרם המדרגות שלי, תדפוק בדלת ואראה לך את הגינה שלי". המשפט הזה הקפיץ אותי, והחלטתי להעלות בכל זאת רשימה שתעסוק אומנם לא בגינה של אותו מגיב מצור יצחק, אלא באתר המצוי מרחק יריקה מהגינה. בשונה מגינות צור יצחק, כאן מדובר במקום בעל ערכי תרבות ומורשת, ערכים טכנולוגים וערכי טבע ונוף. אין שלט ואין הסבר וכל המקום נראה כשטח הפקר שמחכה לבולדוזרים שיבואו וימחקו אותו ויקימו מגדלי מגורים מחופים באבן מלאכותית, חניון תת-קרקעי ומעלית. אז הנה זה ותלמדו משהו:

באותו יום ששי שבקרתי במהלכו עם שאול בכפר קאסם, קיבוץ אייל, צור יצחק, טירה, רעננה וקיבוץ רמת הכובש – אז גם הגענו ליישוב השוכן כמה עשרות מטרים מזרחית לצור יצחק ונקרא צור נתן. מדובר במדרונות המערביים של השומרון, המשקיפים על כל השרון ומישור החוף, ולכן התצפית מהמקום היא מהמוצדקות בתצפיות ישראל! או כמו שאריק אמר בהזדמנות אחרת: כאן יש את המרפסת של המדינה.

.

.

ממש מול שער היישוב מצויים מספר מבנים ישנים המעידים על התיישבות קודמת במקום שתושביה נעלמו והותירו מאחוריהם רק שרידים פיסיים: מבנים וחלקי מבנים, עצים, שיחים ובוסתנים. ניסיתי לברר אם היה כאן בעבר כפר או מה פשר המקום – אך המשימה התגלתה כקשה במיוחד. לבסוף נמצאה הישועה בדמותו של אחד מתושבי צור נתן שכתחביב חקר (וממשיך בכך)

לאחרונה אושרה כחלק מתכנית מתאר לאזור הכרזתו של המקום כגן לאומי, אך לבד ממבנה הקבר העתיק נותרו המבנים בעיזבונם והופקרו לשיני הזמן ולבולדוזר של אברהם.

הטרידה אותי העובדה שאני לא מוצא כלום על אותם מבנים שבחזית המושב, אז התקשרתי למזכירות צור יצחק ושם הפנו אותי ליונל – תושב היישוב המתעניין באופן חצי מקצועי על ההיסטוריה של המקום. הדברים המובאים לעיל הם הודות לידע והמחקר שערך באזור מגוריו:

הודות למיקום האסטרטגי של האתר, נוצר במקום רצף התיישבותי שהחל משרידי השכבות ביזנטיות שאותן ניתן עד היום לראות ולהתרשם מהם. בנוסף, כבר בעת שלטון האימפריה הרומית, נסלל כביש שחיבר את אפולוניה עד סבסטיה. כביש זה עבר ממש במקום בו הוקם לאחרונה היישוב צור יצחק, ובעקבות זאת תועד ולאחר מכן נהרס ונמחק.

.

ח'ירבת מג'דל

.

האתר הקדום יותר מצוי מסביב למבנה הקבר וכולל בית כנסת שומרוני ומנזר ביזנטי. הקבר עצמו, לטענת ליונל הוא מהתקופה העותמאנית וקרוי בשם קובת מושריף. שתי משמעויות לשם: תרגום ל"לא יודע" שזו הייתה התשובה כשנשאלו המקומיים מהו שמו של המקום, או "מקום יפה" וזאת הודות לנוף הפנורמי הנפרס למרגלות האתר. צפונית למבנה הקבר ישנם שרידי בעיקר תת-קרקעיים של מצודה צלבנית שנקראה הייתה "קאסל מויא" ובה שלט נציג מאפולוניה.

שני המבנים והשרידים הסמוכים להם הם מהתקופה הערבית המאוחרת, ונקראים חירבת מג'דל. מדובר בשם נפוץ מאד ליישובים במרחב הערבי בארץ ישראל, ובין היישובים המוכרים היום שנקראו בשם מג'דל עד 1948 ניתן למצוא את אשקלון ליד הים התיכון ומגדל שליד הכנרת). למרות שנותרו מהיישוב רק שרידים דלים, הרי שעד המאה ה-20 היה במקום יישוב גדול שהאפיל בחשיבותו אף על טייבה הסמוכה. עובדה זו נלמדת מכך שברשימת היישובים ששילמו מס לשלטון העותמאנים מוזכרת מג'דל אך לא טייבה שהייתה באותה העת דלת אוכלוסין. עם התחזקות הביטחון בארץ, ירדו תושבי מג'דל אל טייבה שסמוכה הייתה יותר אל השדות בהם עבדו, ואט אט ניטש המקום.

במקום יושב עד לראשית שנות ה-50 על ידי מספר משפחות, שאחת מהן נמלטה מהכפר תל אל ארשעף והתיישבה במקום. כיום מתגוררת המשפחה בקלקיליה, אך אדמות המקום מצויות עדיין בבעלות משפחות מטייבה. כך שיש בהחלט עוד מקום לחשוף את סיפורו של המקום הזה.

.

שני סרטונים מוזרים אותם צילמתי באתר:

.

.

סרטון עם סוף נורא:

.

.

קובת מושריף: על פי המסורת – הארכיטקטורה של הקובות (טיפוסי מבני הקבר הללו) מורכבת מכיפה המונחת על קוביה: הכיפה מסמלת את השמיים והקוביה עליה היא מונחת מסמלת את הארץ, כך שהמבנה כולו משקף את המפגש בין שמיים וארץ

.

קובת מושריף

.

מצבה בקובת מושריף

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

תקרת רלסים ועיטורי קיר

.

רלסים

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

ח'ירבת מג'דל

.

שאול משקיף על המחצבה הסמוכה

******

שני סרטונים מוזרים אותם צילמתי באתר: סרטון ראשון בחירבת מג'דל (כולל משפט אידיוטי של שאול וסוף מפתיע). סרטון שני בקובת שיח' מושריף (עם התחלה מפתיעה). ****

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום 26/11/2009 בשעה 9:54

    שמח שכתבת מה שכתבת על גודוביץ', אני חושב שלא רק בשנות החמישים הוא היה ייחודי כאדריכל כאן אלא במיוחד בשנות השישים והשבעים אם אני זוכר טוב, אדריכל יצירתי וחכם, גם הוא וגם חיים דותן לימדו אגב במכללת הסביבה, הסדנא לעיצוב ולאדריכלות של אליעזר פרנקל, בשנות התשעים, וגם חיים דותן הוא אדריכל יצירתי, ולמרות שאינני מתחבר כל כך לאסתטיקה ולצורניות וזה (ראיתי גם את הסרטון לביתן באקספו ולא נפלתי) הרי שאני מעריך אותו, וגם את צבי הקר, הוא בכלל עוף מוזר…
    את הפוסט הזה העלית כבר, לא? אני מבין שעדכנת אותו, מעניין הסיפור של הכפר הערבי הזה, פעם צילמתי את המבנים השקטים הללו אך לא הייתי מודע לכל הסיפור מאחור, רק תיארתי לעצמי שהיה שם יישוב ערבי פעם, שגם הוא נעלם מן הסתם
    ברשותך, לא אראה את הסרטונים הפעם, לבי רגיש מדי מכדי לראות אותך שוב נופל ונפצע קשה…

  • מיכאל  ביום 26/11/2009 בשעה 9:59

    לפני חודש וחצי העליתי רשימה שהורכבה רק מתמונה אחת והסרטון. לא חשבתי להמשיך אבל אתמול החלטתי להשלים את המלאכה ולהעלות את כל התמונות וגם לברר מה הסיפור שמאחורי האתר.

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.