שלום,
המרחק בין תל אביב ובין סצנה מאינדיאנה ג'ונס הוא שבעים דקות נסיעה. לא רחוק מנבי מוסא (עליו כתבתי כאן) נמצא חניון, שם מחליפים את הרכב בחמור ואחרי רכיבה לאורך ואדי קלט שנמשכת חצי שעה, מגיעים למנזר סנט ג'ורג'.
אין הרבה בניינים בארץ שבנויים בהר ועדיין מאוכלסים. מר סבא במדבר יהודה הוא גם כזה, אך פחות נגיש ומתוייר ממנזר סנט ג'ורג'. חוץ מהעובדה שהם שניהם שוכנים לצד ואדיות עמוקים ויפים, בשניהם יש קאפלה קטנה עם תיבת זכוכית בה מונחת כבר שנים גופתו החנוטה של נזיר.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
מדבר יהודה הוא מקום נהדר לבוא ולבקר בו בקיץ וגם בחורף. השמש זורחת ונדיר להיתקל בעננים או בגשם. כמעט ולא היו אנשים שבאו לבקר את האתר. בחניון עמדו אמנם חמישה אוטובוסים של תיירים, אך הם כולם רק עוצרים כאן בדרכם מירושלים לאתר הטבילה בירדן, צופים על המנזר והוואדי מנקודת תצפית, חוזרים ישר לאוטובוס ונעלמים.
היום הארגונים הירוקים לא היו מתירים, אבל כבר יותר מ-1,500 שנה שבאתר הזה מתגוררים נזירים. מה שהתחיל אז כמערות קטנות וצנועות, הפך בסוף המאה ה-19 לבניין הענק שקיים פה היום. הוא נבנה בכמה שלבים, כשרוב מה שרואים פה היום הושלם ב-1901. מגדל הפעמונים הושלם מאוחר יותר בשנת 1952, ועדיין בעת הביקור עבדו שם פועלים והוסיפו חדרים בתוך ההר וגם בשיפוץ הבניין הקיים.
למבקרים נותנים להיכנס רק לחלק קטן מהמנזר. אפשר לשתות משהו על המרפסת, ובתכלס אף אחד לא התייחס אלי והייתי יכול להיכנס לאן שרציתי, אלא שהדלתות היו ברובן נעולות. השיא של הביקור הוא הקפלה הקטנה החצובה בחלקה בהר. החדר אפל וריח קטורת ממלא את האוויר. הקפלה קטנה בשטחה אך גבוהה. כיפה מצוירת סוגרת עליה מלמעלה, כשחלונות מתחתיה מחדירים אור טבעי ולא ישיר. קרן אור בודדה חתכה את החדר האפל והפכה למוחשית. קו לבנבן שחצה את האפלה וזרם אל הרצפה. בכניסה לחדר מימין ניצב שולחן עם תיבת עץ ובה מאורגנות גולגולות של נזירים שעל פי המסורת נטבחו כאן בעת הכיבוש הפרסי בשנת 614. בקצה השני של החדר מונחת תיבת זכוכית ובה שמורה גופת נזיר חנוט, כשהוא לבוש במיטב בגדיו. לפי מה שהבנתי מדובר באחד מתושבי המנזר שהגיע למנזר מרומניה ב-1933 אחרי ששמע קול שאמר לו ללכת למנזר. הוא נפטר כאן ב-1960.
ההזדמנות לבקר בסנט ג'ורג' היא הזדמנות לצאת לטבע, אך גם הזדמנות להתנתק מהמולת העיר והסביבה הבנויה. מקום של שקט והתבודדות שחסר בעיר ובמיוחד בעיר הישראלית בת זמננו.
.
שעות פתיחה: בבוקר 07:00 עד 18:00, אך השעות משתנות ולכן רצוי להגיע בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הצהריים. הכניסה חופשית.
.
ועכשיו לתמונות:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
וסרטון קצר שצלמתי בקפלה עם המומיה:
.
.
תגובות
תיקון קטן האיקונה אינה של סט גורג זהו אליהו הנביא עם העורבים ראה הסיפור בתנך
חוץ מזה כיף ומרנין לקרוא את רשימותיך
תקנתי, תודה!
כל הכבוד מיכאל. אני גם מעריץ וגם מקנא על כך שאתה מוצא את הזמן לשוטט בארץ ולהגיע עד המקומות הכי נידחים. הלוואי ויכולתי.
כמה זמן הליכה ברגל מהחניון?
כל כך נהניתי מההליכה (גם בירידה הקלה וגם בעליה הפחות קלה), שלא הסתכלתי על השעה. נראה לי שמדובר בעשרים דקות עד חצי שעה.
שעות פתיחה 9:00-13:00 סגור למבקרים בחגים יוונים אורתודוקסים
כמה עדכונים חשובים:
1. שעת הכניסה כיום היא מדי יום ב- 09:00
2. נשים חייבות ללבוש חצאית או ליצור מעין חצאית בעזרת בד.
3. השירותים נמצאים לפני הכניסה מצד שמאל, אז כדאי לחשוב על זה לפני שנכנסים למנזר.
4. לפעמים הכנסייה בפנים היא סגורה אבל אז ממתינים קצת ופותחים אותה מחדש. זה בדרך כלל קורה כאשר מישהו "חשוב" מתפלל בה.
5. עדיין גרים במנזר 10 נזירים יווניים.
שעות הביקור 0900-1300 גם גברים צריכים לבוא עם מכנסים ארוכים. הירידה לוקחת כעשר דקות והעלייה התלולה כרבע שעה עד עשרים דקות (ניתן לשכור חמור לטובת העלייה בעלות של 50 שקלים). ביקור יפה ומיוחד, מומלץ.