אחד מהפרויקטים הבולטים באיכותם בבאר שבע הוא בניין בית הכנסת המרכזי ע"ש אליהו חלאסצ'י, לבני העדה העירקית בעיר. הבניין שתוכנן בראשית שנות השבעים על ידי אחד מבכירי האדריכלים בישראל נחום זולוטוב, זכה עם חנוכתו לפרסום רב, אך עם השנים נשכח מהתודעה וברשימה זו ברצוני לתקן את המעוות.
.
.
את האדריכל נחום זולוטוב כבר הזכרתי כאן במספר רשימות (המצודה בנאות הכיכר, בית הנצחה ותרבות בקיבוץ ניצנים וגם שיכוני המגורים באשקלון). גם על תמר דה שליט שעיצבה את פנים האולם פרסמתי כאן לא מזמן רשימה. בהזדמנות זו, ברצוני להודות לגבאי בית הכנסת יעקב דגמי הלוחם ללא פשרות בשימור איכויותיו של בית הכנסת ובפיתוחו, תוך שהוא שומר על קשר הדוק עם האדריכל – דבר נדיר וחשוב לכשעצמו במציאות הישראלית בה לכל אחד יש דעה אותה הוא מבטא בשינויים ופגיעות בנכסים בעלי חשיבות תרבותית ונופית. דגמי אירח והדריך אותי בבית הכנסת ועל כך תודתי לו.
למרות שהייתי בטוח שההשראה לצורת האוהל של בית הכנסת באה מהאוהלים שניטעו בבאר שבע לאחר הקמת המדינה במטרה לקלוט את רבבות העולים החדשים, שחלקם הגדול הרכיב את קהל באי בית הכנסת, לא זו הייתה ההשראה כי אם אוהל מועד. עדיין, עבודת הבטון שיצר פה זולוטוב מרשימה בכל קנה מידה, והודת לשימור האיכויות שיצק כאן זולוטוב לפני למעלה משלושים שנה – זהו אחד המבנים היחידים בישראל משיאו של העידן הברוטליסטי שניתן להתרשם ממנו בשלמות.
מבנה בית הכנסת הקיים מתנשא לגובה של 18 מ', אך במקור שאיפת היזמים הייתה שהבניין יתנשא לגובה 32 מ' ועזרת הנשים תרחף מעל לראשי עזרת הגברים. מחסור בתקציב לא רק שהרחיק את היום בו נחנך הבניין, אלא גם צמצם את ממדיו. גבאי בית הכנסת ומתפלליו צריכים להודות לנס שאירע להם, אחרת לא ברור כיצד הם היו מצליחים להתמודד עם תחזוקת בניין עצום שכזה (כך למשל רק שיקום הבטון וצביעתו עלו לאחרונה לקופת בית הכנסת קרוב למאה אלף ש"ח). האקוסטיקה בבניין הקיים חלשה מאד, מה שאני משער שבבניין כפול ממדים, הבעיה הייתה גדולה בהרבה.
כחלק מהתהליך המלווה את באר שבע ומביא לנטישת הצעירים את העיר לפרבריה, ננטש אט אט בית הכנסת מדור הבנים והמקום סובל ממחסור בדם צעיר וחדש. יאמר לזכותם של ראשי הקהילה, כי נעשים מאמצים עצומים למשוך קהל: באמצעות שיעורים ודרשות והפעלתו של אולם אירועים חדש בצמוד לבית הכנסת המאפשר שילוב טקסים דתיים עם אירוע. נחום זולוטוב הצטיין במהלך הקריירה שלו בתכנונם של מספר לא מבוטל של בתי הכנסת, בהם הצליח לבטא חשיבה ופרשנות מקורית וייחודית למושג מקדש מעט. בית הכנסת של העדה העירקית היה האחרון מבין בתי הכנסת שתכנן זולוטוב וכעת נותר לי לראות את בית הכנסת השלישי והיחיד שטרם ביקרתי בו שתכנן בנצרת עילית.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
> > >
וכעת לתמונות מהסיבוב שערכתי במקום:
.
המראה הכללי של השכונה אולי עומד בניגוד למבנה המנומנטאלי מהבטון החשוף, אך הניגוד הזה דווקא נראה לי עובד מצוין
מישהו כתב שהיום נראה בניין בית הכנסת כאילו הוא קבור בתוך מעברה. הדימוי הזה קולע ומדגיש את עוצמתו של המבנה במרחב.
גבאי בית הכנסת יעקב דגמי עשוי מחומרים עליהם אפשר לקרוא רק בספרים או באגדות. הוא לא רק גבאי, אלא מדובר כאן בשומר ומגן על הבניין עליו הוא הופקד.
הבניין הסמוך לבית הכנסת מעלה בי תהיות לגבי מצבו של האדריכל או המהנדס שתכנן אותו. ככל הנראה כדי להעיז ולעשות כזה דבר צריך להיות מיואש ורעב ללחם או דפוק לגמרי.
* * *
בית הכנסת של הקהילה העירקית בבאר שבע ע"ש אליהו חלאסצ'י שוכן ברחוב מונטיפיורי 5
* * *
תגובות
איזה יופי הבטון החשוף עם ההטבעות של קרשי הטפסנות! ואיך היום יורקים דם על פינישים חלקים של בטון חשוף…
מיכאל. תודה רבה. בזכותך אני לומד קצת על עבודותיה של אמי תמר דה שליט. כל טוב ושנה טובה. עמוס
כל הכבוד על הפוסט. מבנה מיוחד מאוד ודי מוצלח, זכיתי לראותו במו עיני. יפה המחווה המצולמת והכתובה למר יעקב דגמי. תודה.
בית כנסת כבונקר בטון.
נשמע כמו תשובה לשואה.
מבפנים השקיעו בחיפוי עץ כדי להקל קצת על הבעסה של להתפלל בתוך בונקר בטון חשוף.
מעניין אם שומעים בשכונה את השופר, כמו בשכונה שלי בת"א, או שקירות הבטון סופגים הכל. מעניין כמה מתפללים שאלו את עצמם אם התפילות שלהם מגיעות ליושב במרומים או שהן גם כן נעצרות בבטון.
רמת התיעוד שלך היא
ליגה בפני עצמה.
תודה.
שנה טובה ופורייה.
כאדם מסורתי, התרשמתי מאוד ממבנה בית-הכנסת ומשילובי העץ, הבטון והזכוכית. מלהיב הרעיון להתפלל במקום המקנה תחושה שונה מהסטנדרט העיצובי המקובל ברוב בתי-הכנסת.
אחד הדברים הקשים ביותר לביצוע טוב בבטון חשוף הוא יציקה כנגד "תבנית הפוכה", כלומר תבנית שהבטון אינו לוחץ עליה. בקירות אנכיים הבטון לוחץ על הטפסנות בזכות משקלו. בתבנית הפוכה (כמו במבנה המצויין הזה), זו המחפה את הקיר האלכסוני מצידו העליון, הבטון אינו לוחץ ולכן הסיכוי לקבלת אגרגציה, בועות ושאר מריעין של בטונים חשופים, הוא גבוה מאד.
בתמונות רואים עבודה משובחת, ואפילו סימני הקרשים בתבנית ההפוכה נראים היטב, שלא לדבר עם אותם "אוייבים". מעניין כיצד ארגנו את הנס הזה?
טרקבאקים
[…] הראשון באשקלון (5) בית הנצחה ותרבות בקיבוץ ניצנים (6) בית הכנסת לבני העדה הבבלית בבאר שבע. (7) הדולפינריום בתל אביב (הכתבה האהובה על איתי) (8) וגם […]