סיבוב בבית העם עם ציור הקיר והחאן העתיק בכפר אוריה

רשימה 461

יומני היקר, אחרי ביקור קצר בכפר אוריה נראה לי כי יש לו את היכולת להיות חלק בלתי נפרד ממפת התיירות. על פניו מדובר במושב רגיל, כמוהו יש עשרות או אפילו מאות. אבל מהר מאד גיליתי שגם בלי לחפור יותר מידי יש כאן דברים שאין לאף אחד אחר ושווה מאד לבקר בהם:

(1) ציור הקיר הגדול ביותר בארץ שיצר אברהם אופק.

(2) בית חווה גדול ושלם שהקימו שני אחים מאזור בית לחם לפני 150 שנה ועומד היום נטוש. יש כאלה שמכנים אותו חאן עתיק וגם זה בסדר.

ועל כך ברשימה זו.

.

בונים

.

"לא עוזבים" בכניסה למושב

.

(1) ציור הקיר של אברהם אופק בבית העם

בשארית היום מצאתי שעתיים פנויות לדלג בין יישובי הסביבה של שפלת יהודה. את הסיבוב בבית ג'יז עשיתי כמה דקות לפני שהגעתי לכאן. בבית העם של כפר אוריה מסתתר ציור קיר המכסה שלוש מקירות האולם. ידעתי עליו כבר לפני שנים, כשקראתי ספר קטן של גדעון עפרת.

חזית מבנה בית העם לא מסגירה כי בפנים מסתתרת יצירת אמנות חד פעמית ומרשימה באיכותה. למזלי, באחד מחדרי הבניין התקיים חוג ולכן היה פתוח. למרות שקראתי ברשת שמצב הציור רע, גיליתי שזה לא כך. אחר כך, כשבדקתי ברשת, מצאתי שבמקרה ימים ספורים לפני הביקור, ערכו תושבים מכפר אוריה בשיתוף בני משפחת אופק ניקוי לציור.

הציור מתפרס על שלושה מקירות האולם, כשהקיר הרביעי לצידו ממוקמת הבמה נותר נקי. אורכו של כל אחד מהקירות 12.5 מטרים וגובהם 3 מטרים.

.

בית העם של כפר אוריה: בחלקו הימני אולם גדול ובחלקו השמאלי מדרגות וחדרים

.

הציור נפתח בחזית המזרחית ומתקדם ומתפתח לצד שמאל: קבוצת מהגרים עולה לארץ, ובונה בו את ביתם. בהמשך היישוב מתפתח, יש חתונה ולבסוף המשפחה ישובה בביתה סביב השולחן ושקועה בשיחה. המנוחה והנחלה.

את הציור יצר ב-1970 אברהם אופק (1990-1935). לאחר מכן ביצע ברחבי הארץ חמישה ציורי קיר נוספים, הידועים שבהם ממוקמים במבואת הכניסה לאוניברסיטת חיפה, בית הדואר המרכזי ברחוב יפו בירושלים ואולם המבואה לספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב. כמו רבים מהאמנים הישראלים שהיו פעילים בתחום, גם אופק למד את מלאכת ציורי הקיר בפירנצה.

"ציור הקיר הבשיל בלי כל קשר למקום", כותב גדעון עפרת שפרסם ב-1986 את הספר "בית, אברהם אופק – עבודות 1956-1986" (הוצאת ספריית פועלים). בספר הוא מקדיש לעבודת הקיר בכפר אוריה פרק שלם. עפרת שעבד על הספר עם אופק, מספר שעבור אופק ציורי הקיר של כפר אוריה היו "פסגה שאליה לא יוכל לשוב עוד" ומביא ציטוט של האמן הטוען ש"פה הייתי הכי טהור, הייתי פשוט בתכלית. בציורי הקיר האחרים כבר הכנסתי עומק מחשבתי שהיה 'עשוי' כלשהו".

הסיפור שאופק מספר הוא קולקטיבי והיה קרוב ללבם של רבים מהתושבים בכפר אוריה ובישראל בכלל, אך לגדעון עפרת חשף אופק רובד נוסף בעבודה והוא יחסי ילדים ומבוגרים. דמות הילד חוזרת לאורך כל הציור ולעומתו עולם המבוגרים. "בעבורי היה זה מאד משמעותי, שבכל הזדמנות שאני הילד נמצא עם הורי, הם מאד זקנים, כמעט סבים. מסתבר שזה השפיע עלי מאוד. למעשה, הייתי במשפחה ילד יחיד המוקף במבוגרים ובאיזשהו מובן לא התחשבנתי עם זה אף פעם". עפרת מבקש שלא להישען אך ורק על הפרשנות החברתית המקובלת והצפויה, אלא גם להתייחס לפרשנויות נוספות המוצאות כאן תיאור של טקס פריון או תהליך גאולה.

כבסיס לציור השתמש אופק בין השאר בסצנות שחווה או דמויות עמם היה בקשר חברתי או משפחתי. כך לדוגמה סצנת החתונה מתבססת על חתונת הדוד, שהתחתן בגיל מבוגר. דמותו של מזכיר המושב אוחזת באחד ממוטות החופה וכך גם שומר בית התרבות. דמותו של בנימין תמוז שהיה חברו של אופק, מופיעה בין בוני הסירה בקיר האמצעי.

.

סרט קצר (11 דקות) על ציורי הקיר שיצר אברהם אופק:

.

.

כיצד נוצרה הזמנת העבודה מאופק? עפרת לא נותן את התשובה כיצד מושב קטן מחליט להשקיע ביצירת אמנות כל כך גדולה ויקרה, אך מציין כי "תנועת המושבים" שילמה על חומרי העבודה, הפועלים וכן שילמה לאופק שכר פועל חודשי. 11 שנה תכנן את הציור (הרבה קודם להזמנת העבודה מכפר אוריה), 8 חודשים שהה ביישוב ומתוכם 3 חודשים צייר את על הקירות את מה שמגדיר עפרת כציור הקיר הגדול בישראל.

דיברתי עם האדריכל אבנר אופק, בנו של האמן, כדי לשמוע ממנו על ציור הקיר וגם על בית החווה הישן שבתהליך שיקומו היה מעורב. "הסקיצות לציור שהוכנו בקנה מידה של אחד לאחד כבר לא קיימות ברובן, אך עדיין נותרו סקיצות הכנה באוסף המשפחה". 45 שנה לאחר שהציור הושלם מה דעתך היום על העבודה הזו? "באופן אישי אני לא בשל להתעסק בזה, אך יש משהו בעבודות הציבוריות של אבא שלי שאין להן זמן. אלה עבודות שמייצגות הלך רוח שאני לא חושב שהזמן שלו משתנה. אין פה עניין של אופנה. הן מייצגות הוויה שנעלמה מהתודעה, כי היום הכל צעקני ולפעמים חסר עומק ולכן איכשהו ציורי הקיר כל כך חשובים ובמקביל כל כך נעלמים".

"יש בכפר אוריה קבוצה גדולה של תושבים חדשים והם מאד מעורבים חברתית והם הצליחו למצוא תקציב לשפץ את בית העם שהיה מוזנח הרבה שנים", הוא מספר. "בעקבות השיפוץ עשינו שם ניקוי של ציור הקיר. הצלחנו להכניס לפרויקט הממשלתי לאתרי מורשת את ההגדרה של ציורי קיר, ואנחנו מקווים לקבל תקציב כדי לעשות שיקום מקצועי. בסך הכל הציור היום במצב סביר, היו לו תקופות שהוא היה במצב גרוע, עכשיו יש בו עדיין סדקים וקטעים שהצבע נפגע וחייבים טיפול על ידי אנשי מקצוע".

.

סרטון קצר שצלמתי בבניין:

.

.

מראה כללי של אולם האירועים בבית העם (מבט מהבמה)

.

הקיר המזרחי

.

הקיר הצפוני

.

הקיר המערבי

.

פסנתר וכמה כיסאות על הבמה

.

שלט בצמוד לציור קיר

.

תחילת העבודה בקיר המזרחי: מהגרים

.

שיירה

.

.

000

.

0000-0000

.

הכפר

.

אשה בודדה בפתח בית

.

בונים

.

דלת הכניסה

.

מודדים, דמותו של בנימין תמוז (עם שפם) ניצבת מימין

.

פתחים לחדר המקרין

.

היא יושבה לחלון

.

חתונה

.

נשיקה

שמלת כלה ומכנסי חתן

.

קריאה בתורה

.

השכנה

.

משוחחים

/

ll

.

(2) תמונות מכפר אוריה

.

רחוב בכפר אוריה

.

בית 01

.

בית 02

.

(3) בית החווה / החאן

לאחרונה ביצעה המועצה לשימור אתרים עבודות הנדסיות במבנה, במטרה שלא יקרוס. "הוא עומד מוזנח מאז 1948, אז היתה על הגג שלו עמדה צבאית ואחרי שהיא פורקה הבניין ננטש", מסביר אבנר אופק שערך תיק תיעוד למבנה. "האבן איתה בנו היתה אבן חלשה שהחלה להתמוסס והיתה סכנה שהבניין יתפרק. בנוסף היה חשש שאחד התושבים ישתלט על המבנה".

הרצון הוא לפתוח את המבנה לציבור באמצעות עסק שיפעל בתחומו, אך בינתיים הוא עומד ריק ונטוש.

.

אנדרטה ומאחוריה מבנה החאן

.

שלט בכניסה לאתר

.

שלט

.

החאן בנוי בצורת ר' העוטפת חצר

.

החצר

.

כמה פתחים מובילים פנימה

.

יש גם קומה שנייה חלקית

.

חזית החאן המשיקה לרחוב הראשי של כפר אוריה

.

אתר היסטורי

.

פרט בחזית

.

חלון

.

כניסה

.

כניסה וחלון

.

האולם המערבי 01

.

האולם המערבי 02

.

האולם המערבי 03

.

האולם המערבי 04

.

האולם המערבי 05

.

האולם המערבי 06

.

האולם המערבי 07

.

האולם המערבי 08

.

האולם המזרחי 01

.

האולם המזרחי 02

.

.

וסוס של שכן

V

V

אם במקרה תהיו בארה"ב בתאריכים 25+22 במרץ, תוכלו למצוא בכ-600 בתי קולנוע הקרנות מיוחדות לגרסה דיגיטלית חדשה של הסרט "חלון אחורי". מה קורה כשצלם פצוע יושב ומשקיף על הבתים שהוא רגיל לחיות מולם, לומד להכיר את הדיירים דרך חיי היום יום שלהם וחושד ברצח? האם הוא ישתוק וישמור את המידע לעצמו, או שמא יחליט לפעול מתוך החדר הקטן בו הוא יושב? ג'יימס סטיוארט שכיכב בתפקיד הראשי ב"חלון אחורי", הוביל שנתיים מאוחר יותר סרט נוסף של היצ'קוק שנקרא "האיש שידע יותר מידי". גם שם עשה תפקיד דומה אך פחות מתוחכם. בשני המקרים הוא הצליח מעל המשוער והרעים חוסלו.

ויש גם טריילר:  http://bcove.me/clxvb778

.