רשימה 461
יומני היקר, אחרי ביקור קצר בכפר אוריה נראה לי כי יש לו את היכולת להיות חלק בלתי נפרד ממפת התיירות. על פניו מדובר במושב רגיל, כמוהו יש עשרות או אפילו מאות. אבל מהר מאד גיליתי שגם בלי לחפור יותר מידי יש כאן דברים שאין לאף אחד אחר ושווה מאד לבקר בהם:
(1) ציור הקיר הגדול ביותר בארץ שיצר אברהם אופק.
(2) בית חווה גדול ושלם שהקימו שני אחים מאזור בית לחם לפני 150 שנה ועומד היום נטוש. יש כאלה שמכנים אותו חאן עתיק וגם זה בסדר.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
(1) ציור הקיר של אברהם אופק בבית העם
בשארית היום מצאתי שעתיים פנויות לדלג בין יישובי הסביבה של שפלת יהודה. את הסיבוב בבית ג'יז עשיתי כמה דקות לפני שהגעתי לכאן. בבית העם של כפר אוריה מסתתר ציור קיר המכסה שלוש מקירות האולם. ידעתי עליו כבר לפני שנים, כשקראתי ספר קטן של גדעון עפרת.
חזית מבנה בית העם לא מסגירה כי בפנים מסתתרת יצירת אמנות חד פעמית ומרשימה באיכותה. למזלי, באחד מחדרי הבניין התקיים חוג ולכן היה פתוח. למרות שקראתי ברשת שמצב הציור רע, גיליתי שזה לא כך. אחר כך, כשבדקתי ברשת, מצאתי שבמקרה ימים ספורים לפני הביקור, ערכו תושבים מכפר אוריה בשיתוף בני משפחת אופק ניקוי לציור.
הציור מתפרס על שלושה מקירות האולם, כשהקיר הרביעי לצידו ממוקמת הבמה נותר נקי. אורכו של כל אחד מהקירות 12.5 מטרים וגובהם 3 מטרים.
.
.
הציור נפתח בחזית המזרחית ומתקדם ומתפתח לצד שמאל: קבוצת מהגרים עולה לארץ, ובונה בו את ביתם. בהמשך היישוב מתפתח, יש חתונה ולבסוף המשפחה ישובה בביתה סביב השולחן ושקועה בשיחה. המנוחה והנחלה.
את הציור יצר ב-1970 אברהם אופק (1990-1935). לאחר מכן ביצע ברחבי הארץ חמישה ציורי קיר נוספים, הידועים שבהם ממוקמים במבואת הכניסה לאוניברסיטת חיפה, בית הדואר המרכזי ברחוב יפו בירושלים ואולם המבואה לספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב. כמו רבים מהאמנים הישראלים שהיו פעילים בתחום, גם אופק למד את מלאכת ציורי הקיר בפירנצה.
"ציור הקיר הבשיל בלי כל קשר למקום", כותב גדעון עפרת שפרסם ב-1986 את הספר "בית, אברהם אופק – עבודות 1956-1986" (הוצאת ספריית פועלים). בספר הוא מקדיש לעבודת הקיר בכפר אוריה פרק שלם. עפרת שעבד על הספר עם אופק, מספר שעבור אופק ציורי הקיר של כפר אוריה היו "פסגה שאליה לא יוכל לשוב עוד" ומביא ציטוט של האמן הטוען ש"פה הייתי הכי טהור, הייתי פשוט בתכלית. בציורי הקיר האחרים כבר הכנסתי עומק מחשבתי שהיה 'עשוי' כלשהו".
הסיפור שאופק מספר הוא קולקטיבי והיה קרוב ללבם של רבים מהתושבים בכפר אוריה ובישראל בכלל, אך לגדעון עפרת חשף אופק רובד נוסף בעבודה והוא יחסי ילדים ומבוגרים. דמות הילד חוזרת לאורך כל הציור ולעומתו עולם המבוגרים. "בעבורי היה זה מאד משמעותי, שבכל הזדמנות שאני הילד נמצא עם הורי, הם מאד זקנים, כמעט סבים. מסתבר שזה השפיע עלי מאוד. למעשה, הייתי במשפחה ילד יחיד המוקף במבוגרים ובאיזשהו מובן לא התחשבנתי עם זה אף פעם". עפרת מבקש שלא להישען אך ורק על הפרשנות החברתית המקובלת והצפויה, אלא גם להתייחס לפרשנויות נוספות המוצאות כאן תיאור של טקס פריון או תהליך גאולה.
כבסיס לציור השתמש אופק בין השאר בסצנות שחווה או דמויות עמם היה בקשר חברתי או משפחתי. כך לדוגמה סצנת החתונה מתבססת על חתונת הדוד, שהתחתן בגיל מבוגר. דמותו של מזכיר המושב אוחזת באחד ממוטות החופה וכך גם שומר בית התרבות. דמותו של בנימין תמוז שהיה חברו של אופק, מופיעה בין בוני הסירה בקיר האמצעי.
.
סרט קצר (11 דקות) על ציורי הקיר שיצר אברהם אופק:
.
.
כיצד נוצרה הזמנת העבודה מאופק? עפרת לא נותן את התשובה כיצד מושב קטן מחליט להשקיע ביצירת אמנות כל כך גדולה ויקרה, אך מציין כי "תנועת המושבים" שילמה על חומרי העבודה, הפועלים וכן שילמה לאופק שכר פועל חודשי. 11 שנה תכנן את הציור (הרבה קודם להזמנת העבודה מכפר אוריה), 8 חודשים שהה ביישוב ומתוכם 3 חודשים צייר את על הקירות את מה שמגדיר עפרת כציור הקיר הגדול בישראל.
דיברתי עם האדריכל אבנר אופק, בנו של האמן, כדי לשמוע ממנו על ציור הקיר וגם על בית החווה הישן שבתהליך שיקומו היה מעורב. "הסקיצות לציור שהוכנו בקנה מידה של אחד לאחד כבר לא קיימות ברובן, אך עדיין נותרו סקיצות הכנה באוסף המשפחה". 45 שנה לאחר שהציור הושלם מה דעתך היום על העבודה הזו? "באופן אישי אני לא בשל להתעסק בזה, אך יש משהו בעבודות הציבוריות של אבא שלי שאין להן זמן. אלה עבודות שמייצגות הלך רוח שאני לא חושב שהזמן שלו משתנה. אין פה עניין של אופנה. הן מייצגות הוויה שנעלמה מהתודעה, כי היום הכל צעקני ולפעמים חסר עומק ולכן איכשהו ציורי הקיר כל כך חשובים ובמקביל כל כך נעלמים".
"יש בכפר אוריה קבוצה גדולה של תושבים חדשים והם מאד מעורבים חברתית והם הצליחו למצוא תקציב לשפץ את בית העם שהיה מוזנח הרבה שנים", הוא מספר. "בעקבות השיפוץ עשינו שם ניקוי של ציור הקיר. הצלחנו להכניס לפרויקט הממשלתי לאתרי מורשת את ההגדרה של ציורי קיר, ואנחנו מקווים לקבל תקציב כדי לעשות שיקום מקצועי. בסך הכל הציור היום במצב סביר, היו לו תקופות שהוא היה במצב גרוע, עכשיו יש בו עדיין סדקים וקטעים שהצבע נפגע וחייבים טיפול על ידי אנשי מקצוע".
.
סרטון קצר שצלמתי בבניין:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
/
.
(2) תמונות מכפר אוריה
.
.
.
.
(3) בית החווה / החאן
לאחרונה ביצעה המועצה לשימור אתרים עבודות הנדסיות במבנה, במטרה שלא יקרוס. "הוא עומד מוזנח מאז 1948, אז היתה על הגג שלו עמדה צבאית ואחרי שהיא פורקה הבניין ננטש", מסביר אבנר אופק שערך תיק תיעוד למבנה. "האבן איתה בנו היתה אבן חלשה שהחלה להתמוסס והיתה סכנה שהבניין יתפרק. בנוסף היה חשש שאחד התושבים ישתלט על המבנה".
הרצון הוא לפתוח את המבנה לציבור באמצעות עסק שיפעל בתחומו, אך בינתיים הוא עומד ריק ונטוש.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
V
V
אם במקרה תהיו בארה"ב בתאריכים 25+22 במרץ, תוכלו למצוא בכ-600 בתי קולנוע הקרנות מיוחדות לגרסה דיגיטלית חדשה של הסרט "חלון אחורי". מה קורה כשצלם פצוע יושב ומשקיף על הבתים שהוא רגיל לחיות מולם, לומד להכיר את הדיירים דרך חיי היום יום שלהם וחושד ברצח? האם הוא ישתוק וישמור את המידע לעצמו, או שמא יחליט לפעול מתוך החדר הקטן בו הוא יושב? ג'יימס סטיוארט שכיכב בתפקיד הראשי ב"חלון אחורי", הוביל שנתיים מאוחר יותר סרט נוסף של היצ'קוק שנקרא "האיש שידע יותר מידי". גם שם עשה תפקיד דומה אך פחות מתוחכם. בשני המקרים הוא הצליח מעל המשוער והרעים חוסלו.
ויש גם טריילר: http://bcove.me/clxvb778
.
תגובות
תודה, מיכאל, על הפרק המספר מעט על בית העם של כפר אוריה. קשה לי להאמין שאין לציור קשר למקום. כמה דוגמאות: 1) בתמונת החתונה, האיש המנותק, המביט קדימה, הוא מזכיר המושב, שהיה מגיע מידי פעם לראות אם אברהם אופק עובד. כפי שציינת, אברהם אופק (אם אינני טועה הוא חזר לשם אניג'ר, שם ילדותו בערוב ימיו) קיבל שכר של פועל חקלאי והיה צריך לעבוד 8 שעות ביום. והמזכיר בדק את זה, כי בית העם קרוב למזכירות. אז כדי להקל עליו, אברהם שם אותו בתמונה וכך יכול היה להשגיח כל הזמן. 2) בקיר המזרחי יש תמונה של מושב. באופן מוזר, לבתים יש גג שטוח, ולא גג רעפים אדומים. כך נראה המושב שהקימו כאן עולי כורדיסטאן בשנת 1943-8. סולל בונה רצתה לבנות בתים רגילים, עם גג רעפים אדומים. המתישבים דרשו גג שטוח. הויכוח הסתיים בכך שסולל בונה בנו לבסוף בתים עם גג יצוק מבטון מזוין, כמו שאוהבים עולי כורדיסטאן. לפחות שני בתים כאלה, בני כ – 70 שנה, עומדים ליד בית החווה. אפשר לדבר שעות על הפרסקו הזה, על המוטיבים שלו, על הראיה השונה של "חלוציות" בעיני אופק ועוד. ועוד כמה תוספות קטנות על המושב: במושב שרדה עמדת שמירה ממאורעות 1936-9, ליד אחד הבתים יש בריכת מים קטנה ששימשה להשקית גינת ירק, במעלה הגבעה יש בריכת מים ששימשה לאספקת מים למושב מימיו הראשונים. המייסדים של כפר אוריה, ביאליסטוקים, עברו מכאן לרמת השרון ובנו את בתיהם ברחוב כפר אוריה. אם יהיה לי כח, אוסיף בהמשך.
מעניין מאוד! מיכאל, בעבר ביקרת בתל שבע ונראה לי שהחמצת הרבה ציורי קיר נאיביים, שמפארים עסקים, טיפת חלב, גני ילדים וגם את המבנה של קבוצת הפועל. אמרו לי שיש שם אמן מקומי אחד. אם זה נכון, אז יש לו הספק מרשים.
היי מיכאל
אתה עושה עבודת תיעוד עבור הבאים אחרנו.
כל לחי
יוכיי
Ioachim Meshel Tour Guide
Hebrew / English / Romanian
– [image: תמונה]
*מורה דרך מוסמך משרד התיירות *
*מדריך טיולים- תו תקן משרד החינוך*
יוכיי משל- 0525602310
אני זוכרת שנכנסתי פעם בלי הכנה מוקדמת לפגישה שהתקיימה בבית העם של כפר אוריה והלסת נשמטה לי מההפתעה. וגם – אחד מבני המושב סיפר לי באותה הזדמנות שמבית החווה יוצאות מנהרות או צינורות תת קרקעיים גדולים שהוא והחברים שלו נהגו לזחול בהם בילדותם (וכדבריו – זה ששרדנו זה נס)
מיכאל שלום
אתה מכיר את ססיפור של
"אחוזת ביאליסטוק " – הנסיון ההתישבותי הראשון בכפר אוריה ?
אם לא צור קשר כדי להוסיף עוד רקע למה שהבאת ברשומה האחרונה
עופר בור
אדריכל ומורה דרך (אינשאללה ביום שני בקרוב)
עופר בור – אדריכל
רחוב נטע 4/23 פרדס-חנה-כרכור 73037
טל. 050-3111715 פקס 077-5558651
אם אין צורך אמיתי להדפיס מייל זה, הימנע מכך ותרום לסביבה
האישה עם השיער הקלוע מזכיר לי את הגרניקה של פיקאסן..בהחלט אמן מוכשר
שאול רינד – יש בפרסקו של אברהם אופק הרבה איזכורים לגרינקה. לא רק האישה עם השיער האדום.
מעניין כמו תמיד.
תודה!
כל הכבוד על הרשימה המעניינת.
עם מי מתאמים ביקור בבית העם של כפר אוריה כדי לראות את ציור הקיר הענק ?
דחוף !!
תודה. נראה לי שעם מזכירות היישוב.